נבחרת העתודה של ישראל סיימה במקום הראשון בבית ב' בשלב הבתים של אליפות אירופה עם מאזן 1:2 ובכך הבטיחה לעצמה מפגש מחר (רביעי, 17:30) בשמינית הגמר עם סלובניה שסיימה אחרונה בבית א' עם מאזן 2:1. כעת, כשהיום (שלישי) לשחקנים של המאמן אורן אהרוני יש מנוחה, בחרנו באתר "ספורטס רבי" לערוך סיכום ביניים דרך שיתוף התובנות הבולטות מהמשחקים הראשונים של הנבחרת.

1. נועם דוברת הוא סופרסטאר בקנה מידה ישראלי

הקפטן של נבחרת העתודה רשם עונה פחות טובה שעליה כבר דובר רבות, ולכן לאנשים מסוימים היו ספקות לגביו לקראת הטורניר. אלא שדוברת הסיר את כל הספקות לגביו במהירות. במשחק הראשון בשבת מול יוון, ביום הולדתו ה-20, דוברת הוביל את הנבחרת לניצחון עם תצוגה של 19 נקודות, וגם במשחקים הבאים היו לו רגעים רבים של כדורסל נפלא, כשאפילו כמה החטאות קריטיות (באופן כללי רושם עד כה בטורניר 2.3 שלשות אך ב-29.2%) ואיבודים (4.3 בממוצע) לא ימחקו את זה. דוברת, שהגיע לטורניר כשחקן המנוסה ביותר בנבחרת כמי שגם שיחק בעבר בנבחרת הבוגרת, הוכיח שהוא סופרסטאר בקנה מידה ישראלי, בטח ביחס לגילו. עד כה הוא מוביל את הנבחרת בנקודות (17) ובאסיסטים (5.7) בממוצע למשחק, כשהוא גם לקח 7 ריבאונדים (1.3 בהתקפה) וחטף 1.7 כדורים במספר הדקות הרב ביותר מבין השחקנים (37), מה שמראה את החשיבות שלו.

Noam Dovrat – Photo Credit: FIBA

2. ההייפ על גלעד לוי מוצדק

כמו דוברת, גם גלעד לוי חתם על חוזה ארוך טווח בהפועל ירושלים, כאשר הוא עשה זאת בקיץ הנוכחי בעוד שהגארד עשה זאת באמצע העונה שעברה. כבר שנים שמדברים על הפוטנציאל של לוי ובעיקר על הגובה שלו (2.18 מטרים), אך הרוב נותר בגדר חידה בעקבות העובדה שהוא התפתח בשנים האחרונות בספרד. רבים לא ידעו כיצד לוי ישתלב בנבחרת, שכן הוא גם היה פצוע לפני הטורניר ובעבר הוא היה נראה פחות טוב ברוב הזמן בנבחרות הצעירות, אך כמו דוברת הוא הסיר את כל הספקות, שאצלו גם היו רבים. לוי מצית את הדמיון לקראת העונה הקרובה של ירושלים וכעת בהחלט יש ספק גדול שנראה אותו מושאל, שכן הוא מספק עד כה בטורניר ממוצעים של דאבל-דאבל (בכל אחד משני המשחקים האחרונים הוא גם רשם דאבל-דאבל מעשי): 13.7 נקודות (69.6% לשתיים, 90% מקו העונשין!) ו-11.3 ריבאונדים (3 בהתקפה) בדרך למדד הגבוה ביותר בנבחרת – 22.7. לא תמיד זה מושלם, וזה לוקח לא מעט מאמץ להפעיל אותו בצבע, אבל בסך הכל לוי, שאוהב כמובן להטביע, מצדיק את ההייפ, כולל במאני-טיים: הוא חוסם פעם אחת בממוצע למשחק, כולל חסימות קריטיות במשחקים מול פורטוגל ואיטליה כאשר במשחק האחרון הוא גם הכריע את ההתמודדות בהתקפה.

Gilad Levy – Photo Credit: FIBA

3. הראל רינסקי הוא שחקן מאוד מוכשר

עד כה, השחקן המפתיע ביותר בנבחרת הוא ללא ספק הראל רינסקי. הסווינגמן, ששיחק בעונה האחרונה בהפועל ר"ג/גבעתיים וחתם הקיץ בהפועל גליל עליון, רשם בכל משחק ספרות כפולות בנקודות, כשהוא מביא קליעה מצוינת מחוץ לקשת עם 3.7 שלשות בממוצע למשחק ב-50%. רינסקי בסך הכל קולע 14.3 נקודות בממוצע וגם מסיים ב-62.5% לשתיים. על הכישרון של רינסקי ידענו כמובן לפני האליפות, אך אף אחד לא ציפה שהוא יהיה אחד השחקנים הבולטים ביותר בנבחרת. הוא לא חושש לקחת את הזריקות המכריעות במאני-טיים, לטוב ולרע. לפעמים העובדה שהוא מהווה תחנה אחרונה כשהוא מקבל את הכדור בהתקפות האחרונות מזיקה לנבחרת, אך מצד שני הוא גם הוכיח שהוא יכול לקלוע זריקות מכריעות, כאשר בסך הכל נדמה שהחבילה השלמה בהחלט שווה את זה.

Harel Rinski – Photo Credit: FIBA

4. לאיתן בורג יש קרח בוורידים

גארד אליצור נתניה הגיע לאליפות הזאת במטרה להיות שחקן משמעותי. בשני המשחקים הראשונים זה פחות הלך, אבל במשחק מול איטליה זה הלך ועוד איך. קשה לדמיין את הנבחרת מנצחת את המשחק הזה ללא בורג. מבין השחקנים ששותפו הוא עלה לשחק אחרון, אך ההשפעה שלו הייתה מכרעת בשני צידי הפרקט בדרך להצטיינות במשחק. כל 12 הנקודות של בורג הגיעו משלשות, כאשר שתיים מתוך הארבע (מתוך שבעה ניסיונות) הגיעו בהארכה. אבל בורג לא נעצר שם: הוא לקח 3 ריבאונדים כולל 2 בהתקפה ובעיקר סיפק הגנה מצוינת עם 3 חטיפות, כולל החטיפה במהלך המכריע. בורג חיכה בסבלנות להזדמנות והראה שיש לו קרח בוורידים, כשכל הדברים המדהימים שהוא עשה הגיעו בפחות מ-17 דקות על הפרקט במשחק שארך 45 דקות.

Ethan Burg – Photo Credit: FIBA

5. הנבחרת הזאת מסוגלת להגיע רחוק

נכון, כמו כמעט כל שנה מדברים על כך שנבחרת העתודה הנוכחית מוכשרת פחות מקודמותיה ושקשה להאמין שהיא תשחזר את ההצלחות הגדולות מהשנים האחרונות שכללו העפלה לגמר ושתי זכיות, ואכן הנבחרת לא הצליחה להביס באף משחק עד כה ומעדה מול פורטוגל על אף שהיא כבר הובילה ב-20 נקודות הפרש. אלא שלמרות הכל, הנבחרת הוכיחה ווינריות כשהיא סיימה במקום הראשון בבית. להזכירכם, גם בטורנירים הקודמים היו מעידות, ועדיין הנבחרת הצליחה לזכות בתואר. בזמן שרק נבחרת אחת הצליחה לנצח את כל המשחקים שלה עד כה (ספרד), יש תחושה שהכסף על הרצפה וישראל רק צריכה לבוא ולהרים אותו. נכון, הנבחרת הראתה עד עכשיו את הצדדים הטובים והרעים שלה ובאמת שקודם חשוב שהיא תבטיח שנה נוספת בדרג א', אבל אחרי זה בהחלט אפשר לכוון גבוה ואולי אפילו הכי גבוה שאפשר. הרי היו דברים מעולם.

Israel – Photo Credit: FIBA