שרון אברהמי: “דני אבדיה הוא הכישרון הכי גדול שהיה פה אי פעם”

שרון אברהמי הוא ללא ספק אחד ממאמני העונה עד כה בליגת העל. נכון, זה עדיין מוקדם, אבל אברהמי הפך את העולה החדשה עירוני קריית אתא לקבוצה לגיטימית בליגת העל בדרך למאזן 4:3 שמגיע בזכות שני ניצחונות רצופים, אחרי שרבים לא השאירו לה סיכוי להישאר בליגה. כעת, אברהמי התארח לשיחה מרתקת בפודקאסט “התשיעית באירופה” מבית אתר “ספורטס רבי” של כותב שורות אלו, כשבחרנו להביא בכתב את חלק מהדברים הבולטים שאמר המאמן (הפרק המלא מצורף כאן להאזנה).

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

על פורוורד הוושינגטון וויזארדס מהאן.בי.איי, דני אבדיה, שעימו הוא זכה פעמיים באליפות אירופה לנבחרות עתודה כעוזר מאמן, אמר אברהמי: “קודם כל בבסיס הוא בחור נהדר וילד טוב, כמובן שכל שחקן הוא משהו שונה, לדני יש את האגו שלו ואת הסוג של כוכבנות שלו, אבל זה לא בא ממניעים רעים. כמו שתמיד אומרים שלא פשוט להתמודד עם כישלונות – לא פשוט להתמודד גם עם הצלחה. בחור בן 18, 19, 20 שפתאום כל המדינה מדברת עליו ולוקח אליפות אירופה, בא לאליפות בארץ כשכל הלחץ עליו ועושה אן.בי.איי, זה דברים שהם מאוד-מאוד לא פשוטים לכוכבים הכי גדולים בעולם, ודני מתמודד עם זה נהדר. אין לי בכלל ספק שהוא הכישרון הכי גדול שהיה פה אי פעם, יש לו הכל, אני מאוד-מאוד אשמח לראות אותו, ואני חושב שברגע שיבינו את זה שם – קטונתי לייעץ לוושינגטון מה לעשות, אבל דני זה שחקן קבוצתי שעושה את האחרים יותר טובים וכמה שהוא נוגע יותר בכדור הדברים יהיו יותר טובים.

“יש לו הכל כמו שאמרתי, פוסט-אפ, קשיחות, קליעה, הגנה, הוא מבין את המשחק ויכול לשמור חמש עמדות. אני חושב שבגדול ככל שיעבור הזמן אנחנו נראה אותו הולך והופך לכוכב אן.בי.איי, יש לו את הכלים. אנחנו רואים עכשיו הבלחות של זה כי עדיין הוא לא מקבל את המושכות, אני אישית פחות מתחבר לכדורסל הזה של האן.בי.איי, בטח בשנתיים שעברו שהיו שם שני כוכבים עם כדורסל אחר שיכול להיות שהוא פחות מתאים לדני כי הוא שחקן קבוצתי, ככל שהקבוצה שלו תהיה יותר בשיטה והוא ייגע יותר בכדור ויוביל כדור אז ככה נראה את דני יותר טוב ומביא דברים שאף שחקן ישראלי – עם כל הכבוד ויש המון כבוד לכולם שהיו פה, היו לנו שורה של שחקנים גדולים לאורך ההיסטוריה, מבחינת כישרון לדעתי זה הכישרון הכי גדול שהיה פה”.

Deni Avdija – Photo Credit: Washington Wizards

על בן שרף שמככב בגיל 16 בלבד באליצור נתניה מהליגה הלאומית, אמר אברהמי שאימן אותו בקיץ האחרון בנבחרת הקדטים כאשר הנבחרת הגיעה למקום בחמישי באליפות אירופה תוך שהשחקן נבחר לחמישיית הטורניר: “אני חושב שזה יעשה עוול לבן באיזשהו מקום להשוות אותו לדני, אני לא חושב שזה נכון, כמובן שזה התפקיד של התקשורת והכל, אבל אני חושב שבן מאוד-מאוד מיוחד, הוא באמת כישרון ענק, ההחלטה שהוא עשה השנה ללכת לנתניה היא החלטה לא פחות ממעולה, רובן נייברגר ועידן אבשלום עושים שם עבודה פשוט מדהימה עם החבר’ה הצעירים. אני חושב שעם כל הכבוד לליגה לנוער היא לא מתקרבת בכלל לרמת בוגרים, הוא הלך לליגה הלאומית, מקבל מהם דקות, מראה שהוא שייך לרמה הזאת, זו פעם ראשונה לדעתי ששחקן בי”א מקבל דקות כל כך משמעותיות. כמובן שיש לו עוד הרבה מה לשפר בהרבה אספקטים, אבל הוא מאוד ורסטילי, ובעיקר הדבר הכי חשוב בשחקן כדורסל מבחינתי הוא קודם כל שהוא חזק בראש. אני חושב שכמובן שצריך להיות פה שילוב שהוא טפו טפו טפו יישאר בריא, ימשיך להתפתח גופנית ובכל הבחינות, יישאר צנוע כי הוא צנוע, ואם כל הדברים האלה יזרמו אז העתיד מאוד ורוד”.

באיזו עמדה הוא רואה את שרף מתקבע: “בעמדת הגארד, אני לא יודע אם להגיד לך כרכז טהור כמו תמיר בלאט, יש כל מיני סוגים של רכזים, לא בטוח שהוא יהיה תמיר בלאט ולא בטוח שזה נכון שהוא יהיה תמיר בלאט או רכז שהוא אחד טוב כי הוא סקורר בסוף בראש. אני חושב שהוא צריך לנוע בסביבות ה-1.5, הוא בעצם קומבו גארד ואני חושב שגם בנתניה וגם בעמק חפר עשו עבודה נהדרת שנתנו לו להוביל כדור כי בדרך כלל הרבה פעמים שמים שחקנים גבוהים בפנים. אני חושב שהוא צריך להתפתח כשחקן פיק אנד רול וכמוביל כדור, וכמובן כמה שיותר לכיוון הקומבו גארד-אחד”.

Ben Saraf – Photo Credit: FIBA

אברהמי שיתף את דעתו בנוגע לריבוי הזרים בליגת העל: “בכל הזדמנות אני אומר ולא מתבייש, ויש כאלה שאומרים לי: ‘למה אתה אומר, זה פוגע ככה’, זה לא מעניין אותי, אני תמיד אומר את מה שאני חושב. אני חושב שצריך להגביל את מספר הזרים. אני לא חושב שבליגה הישראלית צריכים להיות יותר משלושה זרים בקבוצה. בגדול, ברור שיש קבוצות שמשחקות באירופה שזה לא פשוט וצריך סגל עמוק, אבל יש המון ישראלים שברגע שהם קיבלו את ההזדמנות הם הראו כמעט תמיד שהם טובים. אם מדברים עם תומר שטיינהאור, מאיר טפירו והרבם שחקנים אחרים הם אומרים: ‘אם היום היינו משחקים לא בטוח שהיינו מגיעים לאותה רמה כי בזמן שלנו היו פחות זרים’. אני חושב שיש פה הרבה זרים שהם לא יותר טובים מהישראלים. אתה רואה קבוצה עם 6-7 זרים, יש קבוצות עם 5 זרים והן מחזיקות 7 זרים כי אם מישהו ייפצע אז כמובן שבתור מערכת וקבוצה אתה בלחץ ורוצה שתהיה לך את הקבוצה הכי טובה, והזרים גם יותר זולים לפעמים בגלל המיסוי והכל, אני לא נכנס לזה. אני מאוד מאמין בשחקנים הישראלים ובגלל ההיכרות שלי איתם בנבחרות אני חושב שיש הרבה שחקנים שמתפספסים שלנו בגלל כמות הזרים. זו בסוף השורה התחתונה.

“איך עושים את זה, למה עושים את זה, עם שינויים פוליטיים כאלה ואחרים, אני לא נכנס לזה. אני רואה את החבר’ה האלה בנבחרת, אני רואה שהם טובים ברמה האירופית, אז למה הם לא מספיק טובים לליגה הישראלית? נבחרת העתודה שלקחה את אליפות אירופה – שנה אחרי זה שיחקו בליגה הישראלית שחקן וחצי, כל השאר לא מצאו להם דקות. אנחנו, לדוגמא, היינו במשחק מול הפועל חיפה עם שלושה זרים. תראה שלאורך ההיסטוריה דווקא הקבוצות שחסר להן זר לרוב מנצחות. אין לי שום דבר נגד זרים, חס וחלילה, אני פשוט חושב שהיום לסיים גיל נוער ולקבל דקות, לא בליגת העל אלא בליגה הלאומית, זה דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. אני חושב שצריכים לעשות פה איזושהי חשיבה ולהתעלות מעל האינטרסים והאלמנטים, אני יודע שזה אולי נשמע קצת נאיבי אבל מי שירוויח מזה בסוף זו נבחרת ישראל, וצריך לראות איך עושים את זה”.

Sharon Avrahami – Photo Credit: Yehuda Halickman

ב”פינת סיפור” אברהמי הביא שיפור מיוחד על דני אבדיה וים מדר: “היה את הקטע של דני אבדיה וים מדר עכשיו שרצו להיות באותו חדר, ובנבחרת העתודה בגרמניה היה משחק אימון שהפסדנו לפורטוגל שהייתה דרג ב’. אריאל (בית הלחמי) כינס את הצוות ואמר לי: ‘יש בעיה, דני וים (“שהכינוי שלהם היה ‘שעלולים’ כי הם חבר’ה קצת שובבים ואוהבים לעשות שטויות לפעמים בקטע טוב”) שיחקו קצת שכונתי ומסרו מסירות מאחורי הגב, אולי הם לא יכולים לשחק ביחד, בוא נפריד אותם בחדרים’. הלכו למנהל הנבחרת, חזי הוכמן: ‘חזי, ממחר ים ודני לא באותו חדר’. לקחנו אותם לשיחה, אחלה, לא באותו חדר. גומרים את מחנה האימון ואת האליפות, ומסתבר שבדיעבד הם עשו כאילו הם עוזבים את החדר ונשארו באותו חדר בלי שאף אחד יודע. עכשיו שלא רצו שהם יהיו באותו חדר זה סיפור שקפץ לי.

“זה היה לפני אליפות אירופה בארץ ולא בגרמניה כי ים לא היה, ובסופו של דבר אחד הדברים הגדולים שהיו זה השילוב ביניהם, שני שחקנים שהיו ברמה הכי גבוהה, לא היה שום אגו והשילוב ביניהם יצא שילוב מנצח, כמובן שעם עוד שחקנים. בתוך הכדורסל הזה שיש בו הרבה לחץ יש גם לא מעט רגעים שאתה מסתכל עליהם במבט לאחור שהם מצחיקים, כיפיים וחווייתיים, וצריכים לאגור את החוויות האלה כי יש גם הרבה רגעים לא טובים וקשים”.

Yam Madar and Deni Avdija – Photo Credit: FIBA

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!