יש משהו מיוחד בדינמיקה של משחק, נרטיבים נכתבים ונמחקים באותה המהירות, יריבויות נבנות, סיפורים, עקיצות הדדיות, עצבים, לחץ, כעס, ניקח לדוגמא את משחק מספר 4 בין הפועל ירושלים לבני הרצליה, הרקדות, דחיות או לא, והמשחק מתחיל 5-0 להרצליה, השדים הירושלמים מתחילים להציץ עד לריצה מופלאה שפותחת 20 הפרש כבר ברבע הראשון, הנה ירושלים הורגת את המשחק. אבל לא, באב, קרביץ וברנדוויין נוגסים לאט ובזהירות בהפרש עד שפתאום זה רק 5, שוב שדים, שוב בריחה, הנה הפעם זה נגמר, הפועל ירושלים בחצ…. רגע, עוד פעם נגיסות איטיות, וזה רק נקודה הפרש, וקצת טראש טוק, ועצבים, וזהו, להרצליה נגמר האוויר, הפועל ירושלים בחצי הגמר.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
יש משהו מיוחד בדינמיקה של סדרות, נרטיבים נכתבים ונמחקים באותה המהירות, יריבויות נבנות, סיפורים, עקיצות הדדיות, עצבים, לחץ, כעס, ניקח לדוגמא את מיאמי היט, אותה קבוצה שנכנסה לפלייאוף ברגע האחרון של משחקי הפליי-אין ובעקשנות הדיחה את מילווקי והניקס כל הדרך ל-3-0 בגמר המזרח נגד בוסטון, הנרטיב כבר היה חתום ונעול, הסינדרלה האולטימטיבית עם רשימת שחקנים שלא נבחרו בדראפט וג’ימי באטלר אחד משפילה את בוסטון הפייבוריטית, ואז בוסטון מנצחת עוד משחק, ועוד אחד, ודריק ווייט מציל להם את התחת במשחק 6, והנרטיב נמחק, וג’ימי כבר לא הבן של מייקל, הנה בוסטון עושה היסטוריה וחוזרת מ-0-3. משחק שבע נפתח, מיאמי מביסה ושוב הנרטיב משתנה, שוב ג’ימי באטלר ווינר, שוב סינדרלה אולטימטיבית.
יש משהו מיוחד בדינמיקה של עונה, נרטיבים נכתבים ונמחקים באותה המהירות, יריבויות נבנות, סיפורים, עקיצות הדדיות, עצבים, לחץ, כעס, ניקח לדוגמא את טלקום בון, קבוצה חצי אלמונית שאף אחד לא באמת סופר בליגה ובאירופה, מאמן צעיר אך חסר ניסיון אמיתי, והרכז שלהם? מה הוא יכול לעשות עם ה-1.75 שלו? זה נמוך מדי לכדורסל המודרני, העונה מתחילה ובון מנצחת, ומנצחת, ומנצחת, איסלו כבר לא צעיר חסר ניסיון, שורטס כבר מתחיל לתפוס את תשומת הלב של קבוצות גדולות ואז מגיעים לתואר הראשון של העונה – ומפסידים, אין גביע. וזה לא משנה, ממשיכים לנצח ולנצח, והופ שטראסבורג גונבת את הביתיות ברבע הגמר של ה-BCL ומובילה בדו ספרתי במחצית במשחק השני, והגמד ההוא שכבר קיבל פנייה מבאסקוניה וסירב מתעורר וסוחב את הקבוצה הקטנה לתואר ראשון אי פעם, ועוד איזה תואר.
TJ Shorts – Photo Credit: BCL
יש משהו מיוחד בדינמיקה של עונת 22/23 בכדורסל הישראלי, נרטיבים נכתבים ונמחקים באותה המהירות, יריבויות נבנות, סיפורים, עקיצות הדדיות, עצבים, לחץ, כעס, הצלחות באירופה, מה לא?
מכבי תל אביב פותחת עונה בצורה רעה, מפסידה בגמר הגביע, קטש כבר רועד בכיסא, אבל חודש משוגע אחד שם אותם במקום ה-5 ביורוליג ומרחק יריקה מפיינל-פור יורוליג.
הפועל ירושלים פותחת בסיבוב ראשון מזעזע עם כדורסל קשה לצפייה ולאט לאט מתחברת, מעלה על נס את ההגנה, לוקחת את גביע המדינה ומגיעה עד לגמר ה-BCL.
הפועל תל-אביב בונה ציפיות מטורפות בקיץ, תומר גינת חוזר, סולד אאוט בדרייב-אין, מציגה לעיתים את הכדורסל היפה ביותר בליגה, אך מפסידה בכמעט כל משחק חשוב אליו מגיעה כפייבוריטית.
Oded Kattash – Photo Credit: Yehuda Halickman
הפועל חולון מצליחה לשמור על רוב הסגל מעונת האליפות ונראית נהדר, ואז פציעות, שון דאוסון לא בעניינים, רוטציה של שישה שחקנים ומני האריס, אבל איכשהו דאוסון מתעורר, נתנאל ארצי מגיע, שחקנים חוזרים מפציעות והסגל רחב, גדול ועמוס כישרון.
לא יכולנו לבקש סדרות חצי גמר טובות מאלו, יריבויות נבנו, נרטיבים נכתבו ויימחקו ומיכתבו, עקיצות הדדיות לא חסר, גם לחץ ועצבים לא, הכל כבר מוכן לסיום של אחת העונות הגדולות ביותר שידע הכדורסל הישראלי אי פעם. אחח, כמה אני אוהב אותך כדורסל, כמה אני אוהב אותך כדורסל ישראלי.
Netanel Artzi – Photo Credit: Yehuda Halickman
0 תגובות