גל מקל פרש מכדורסל בשבוע שעבר בתום קריירה מפוארת. בעקבות הפרישה, פודקאסט “התשיעית באירופה” בהנחיית כותב שורות אלו ועומר אריאן מבית אתר “ספורטס רבי” ערך פרק ספיישל מיוחד על הקריירה של רכז העבר, שבו השתתפו אריק שיבק, שאימן אותו בנבחרת ישראל ובמכבי תל אביב, דרור כהן, שעבד עם מקל כעוזר מאמן נבחרת ישראל, ואבי סגל, כתב “ישראל היום” שסיקר אותו במשך שנים. כעת, הבאנו בכתב קטעים נבחרים מהפודקאסט (הפרק המלא מצורף להאזנה).

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

שיבק גילה: “אני מרצה של פיב”א. אני מסתובב בכל אירופה ונותן הרצאות, ואין כמעט הרצאה אחת שהשם שלו לא עולה בהקשר של המקצוענות, הרצינות, ההתמדה, הנחישות, כל המילים שאולי נשמעות קצת קלישאתיות אבל לא לגביו. אני אגיד משהו שאולי קצת לא יהיה פופולארי במשדר הזה: גל מקל, מבחינת כישרון – אני חושב שיש לנו שחקנים והיו לנו שחקנים לא פחות ואולי יותר מוכשרים מגל מקל. אבל כשבאים להסתכל על הפאזל הכולל של כל מה שמרכיב שחקן כדורסל לרמות הגבוהות אז משחקן טוב אתה הופך לטוב מאוד ומטוב מאוד אתה הופך לשחקן גדול. גל מקל הגיע לאן שהוא הגיע לא רק בזכות הכדורסל שבו, אלא בזכות האישיות שלו ומוסר העבודה שבו, ואני חושב שכלל הדברים האלה ביחד יצרו פאזל אחד שלם של המוצר הזה שנקרא גל מקל שהגיע לאן שהגיע. תמיד אני מציין שכישרון פלוס עבודה קשה זה אליפות אז זה גל מקל”.

שיבק התייחס למקרה מורכב שהיה עם מקל: “אני אתחיל דווקא מ-2013 – הטלפון הכי גרוע שקיבלתי בחיים שלי בתקופה שאימנתי את נבחרת ישראל זה מדאלאס. טלפנו אליי ואמרו ‘שמע, הוא לא בא לאליפות אירופה’. אמרתי להם ‘מה זאת אומרת הוא לא בא לאליפות אירופה?’. אומרים לי ‘לא, הוא לא בא, הוא עכשיו חתום אצלנו כרוקי והרוקיז אצלנו הולכים לווגאס’. גל עמד אז במצב מאוד-מאוד לא נעים, גל מאוד אוהב את הנבחרת ומאוד רצה לבוא לנבחרת, אבל אני די הבנתי אותו, היה פה מיליון דולר לעומת לבוא לנבחרת, וזו מבחינתי הייתה מכה מאוד קשה לנבחרת אז לפני אליפות אירופה של 2013”.

על כך שאימן את מקל במכבי ת”א: “על התקופה שלי במכבי תל אביב אין הרבה זמן לדבר כי צריך שניים וחצי-שלושה שבועות בערך אז אני לא ארחיב הרבה במילים, זו גם הייתה תקופה שמכבי תל אביב הייתה מפורקת ומפוררת עם חומר חברתי, עזוב מקצועי, ברמה לא טובה, אני לא רוצה להגיד במילים גרועות יותר. אני יכול להגיד שגם גל, גם יוגב (אוחיון) וגם פניני ניסו לעשות כמה שאפשר בשביל לחבר את הדבר הזה, אבל זה היה כל כך מפורק ואחרי הסדרה הזו שניצחנו את הרצליה 0:3 חזרו הבעיות, כך שזו הייתה תקופה מאוד-מאוד קצרה”.

כהן חשף: “גם לנו המאמנים הרגשנו בנוח לדבר, לפנות אליו ולקבל מהניסיון שלו בנבחרת וזה עזר מאוד-מאוד. בהמשך למה שאמר אריק על מוסר העבודה שלו, אני חושב שהיום, וזה לחבר’ה הצעירים שישמעו את הפודקאסט הזה, היכולת לעבוד קשה היא סוג של כישרון, כמו שיש אחד שהוא כישרוני בקליעה ואחד שהוא כישרוני בחדירה לסל, אז יש מישהו שהוא כישרוני ביכולת שלו לעבוד קשה, והיום זה חלק מסט היכולות שעושה אותך שחקן שלם. בהחלט גל מינף את התכונה הזו להביא את עצמו לרמות שהוא הגיע, ואין ספק שהאהבה שלו למשחק והתשוקה שלו לחזור לשחק אחרי כל הפציעות שהוא עבר וחווה גרמו לו להגיע לרמות האלה. אני יכול לספר לכם שהוא עבר הרבה מאוד פציעות בתקופה הזו ובכל פעם עשה מאמצים כולל להיכנס לעימותים עם הקבוצות באירופה שהוא היה חתום בהן על מנת לחזור, כי עד שהוא היה מחלים היו רוצים כבר שהוא לא ייצא לצאת לחלון של הנבחרת אלא להישאר בקבוצה, והוא אף פעם לא הסכים, היה כל כך חשוב לו לחזור ולשחק עם הנבחרת וזה בא על חשבון אי נעימות עם המועדונים שהוא שיחק בהם, אפילו עם אנדורה בשנה שעברה. עבורנו זה היה נכס גדול בנבחרת.

“אפילו היה לנו משחק במוקדמות אליפות העולם באנגליה לפני שלוש שנים, משחק שאם אנחנו לא מנצחים אנחנו לא עולים שלב, והוא ניגש אליי ואל עודד ואמר לנו ‘חבר’ה, המשחק הזה עליי’. אפילו למאמן כמו עודד וגם לי זה נתן הרבה רוגע שניגש אליך שחקן ואומר לך מילה כזו, ובאמת הוא התעלה על עצמו במשחק הזה, נתן הצגה שם באנגליה ועלינו שלב, אז בהחלט כל התרומה שלו לנבחרת על המגרש ומחוץ למגרש והידע שלו בשוק השחקנים – שיחקנו במוקדמות אליפות אירופה לפני שנתיים נגד נבחרת ספרד שזה סגל לא נוצץ, זה לא שחקני יורוליג ולא שחקני אן.בי.איי, והוא מכיר כל שחקן כי הוא פשוט משחק הרבה שנים בספרד. כל שחקן הוא מכיר לפרטי פרטים, כל שחקן ליטאי, סרבי, אוקראיני, לא משנה נגד מי משחקים הוא חי את הכדורסל ונושם את הכדורסל, יש לו ידע אדיר, ממש אנציקלופדיה, וזה כיף גדול ממש”.

סגל סיפר איפה הוא היה מדרג את מקל בין הכדורסלנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים: “אני שם אותו בין הרכזים הגדולים שהיו פה, ומבחינת שחקן סוף העשירייה הראשונה-תחילת העשירייה השנייה”.

שיבק טען: “אני אגיד למה קשה לדרג ולמה אני חושב שהוא היה יכול להיות מדורג הרבה יותר גבוה: כשאתה אומר את השם עומרי כספי בישראל אתה משייך את זה למכבי, כשאתה אומר מיקי אתה משייך למכבי, כשאתה אומר חיים זלוטיקמן אז הפועל חיפה והפועל תל אביב, הלכתי איתך אחורה-אחורה. אתה אומר מאיר טפירו? הלכתי איתך להפועל תל אביב. הלכתי איתך לעדי גורדון? הפועל ירושלים. אחת הבעיות של גל היא שהוא לא היה מזוהה עם איזושהי קבוצה לאורך שנים והביא עם הקבוצה הזו הישגים מחד. מאידך, אי אפשר להתעלם כמו שאני אמרתי בתחילת הדברים שלי שגל הלך לגליל והביא אליפות והלך לחיפה והביא אליפות. דרך אגב, השינוי שהוא עשה בחיפה הרבה יותר משמעותי מאשר שהוא עשה בגליל. חיפה, למי שזוכר אז, אם לא עידו קוז’יקרו הקבוצה הייתה מתפרקת, והוא הגיע ופתאום לקחו אליפות, ולכן אני חושב שזה טיפ-טיפה איזשהו קונפליקט לבין זה שהוא לא נמצא איפה שהוא צריך להימצא בגלל שהוא לא מזוהה עם קבוצה מחד, ומאידך שהוא זכה באליפויות עם שתי קבוצות אחרות. אין ספק שגל הוא בין הרכזים היותר טובים שהיו לנו במדינת ישראל, אני לא רוצה להגיד את המספרים אבל אני מקבל את מה שאבי אמר, בסביבות העשירייה, משהו כזה. לגבי שחקנים, היו לנו שחקנים טובים מאוד, אני הייתי מגדיר אותו בטופ 20-25 השחקנים הטובים שהיו לנו בארץ”.

סגל ניתח: “שיבחנו, דיברנו ואמרנו, אבל אני חושב שאחד הפספוסים הכי גדולים בקריירה של גל מקל זו העובדה שהוא עבר כל שנה קבוצה, הוא נדד, ואני חושב שכל איש מקצוע יגיד לך שמבחינה מקצועית זה דבר פחות טוב. נכון שהוא הגיע למקומות טובים ומכובדים כמו הליגה הספרדית וכל הדברים האלה, אבל העובדה שהוא עבר כל שנה קבוצה – אנחנו מסכמים היום את הקריירה שלו, ואני חושב שהייתה לו קריירה יותר טובה אם הוא היה מתביית על איזושהי קבוצה. אני לא יודע אם הדברים היו תלויים בו או לא תלויים בו. מבחינת בית, אני חושב שגל מקל הוא סוג של פספוס של מכבי תל אביב כי זה היה סוג של מקום טבעי, בטח אחרי שהוא ניסה את סיפור האן.בי.איי וזה נגמר. אני חושב שגל מקל היה צריך להיות באיזשהו מקום שחקן שמזוהה עם מכבי תל אביב כמי שגדל בנוער של מכבי תל אביב, אבל מסתבר שזה לא קרה”.

כהן סיפק את הזווית שלו: “קודם כל נציין שגל פרש כשיש לו עדיין ביקוש בליגת העל ויש כמה קבוצות שמאוד היו רוצות שהוא ישחק בשורותיהן גם השנה, בין אם זו הרצליה או מועדונים אחרים שהוזכרו, וזאת אומרת שהוא פרש ועדיין יכל לתרום. הרבה מועדונים שהוא היה בהם גם הצליחו, ונוצרה סיטואציה שהבית שלו היה נבחרת ישראל. הוא גם פרש בסוף אליפות אירופה בדיעבד, ככה זה קרה. הוא פחות נוצץ מבחינה התקפית ולכן אולי כביכול לא ידרגו אותו במקומות הראשונים של הרכזים הישראלים בכל הזמנים, אבל אין ספק שעם ההישגים, המעמדים שהוא היה בהם והתרומה שלו לנבחרת הוא בעשירייה הראשונה של הרכזים הישראלים. אם הוא היה נשאר לשחק בארץ ועושה 15-17 שנים בליגת העל כמו מאיר טפירו ואולי אפילו על הדרך לוקח עוד גביע או שניים או עוד אליפות והכל היה קורה בארץ תחת עינינו אז היינו מעריכים יותר”.

שיבק הוסיף על הפרישה: “יש מילה שלא אמרנו פה על גל. גל הוא פרפקציוניסט. ברגע שהוא הבין שהוא לא יכול לעשות את הפרפקט ושהוא לא יכול לתת את המאה אחוז מעתה ואילך זה היה האל חזור שלו, הוא הבין שזהו, אם אני לא יכול לתת מאה אחוז אני לא שם. צריך לקבל את ההחלטה הזאת”.