מירון רוינה חתם היום (שני) בהפועל תל אביב, במהלך מפתיע אך גם הגיוני לאור העובדה שהקבוצה הייתה חסרה סנטר ישראלי בעקבות השחרור של עידן זלמנסון. כעת, כדי לתת כבוד למעבר של רוינה (בן 26, 2.02 מטרים), שרשם את עונתו הטובה בקריירה במדי הפועל גליל עליון עם ממוצעים של 5.1 נקודות, 5.9 ריבאונדים (2.9 בהתקפה), אסיסט אחד ו-7.2 במדד היעילות ב-19.7 דקות למשחק, בחרנו באתר “ספורטס רבי” לחזור לראיון שערכנו איתו לפני כמעט 4 שנים ושפורסם לראשונה ב-16 באוגוסט 2020 בעת ששיחק בהפועל אילת. אוהדי הפועל ת”א? הכירו את רוינה. 

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

עונת הכדורסל בישראל הסתיימה לפני מספר שבועות, וכעת ערכנו ראיון מיוחד עם כדורסלן הפועל אילת מירון רוינה (בן 22, 2.02 מטר), ששיחק בקבוצה הדרומית במהלך “ליגת הקורונה”. רוינה דיבר בראיון על הזכייה הראשונה עם נבחרת העתודה של ישראל באליפות אירופה, על כך שנולד בפינלנד, הקריירה שלו עד עכשיו ועוד.

לאחרונה, כשרוינה בחר ללכת לחוף ניצנים, הוא שילם על החנייה ובניגוד לחוק דרשו ממנו גם לשלם על השהייה בחוף. הפועל שדרש את הכסף מרוינה התנהג בצורה אלימה לדבריו של השחקן בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות, ורוינה הצליח להעלות את המודעות הציבורית בתקופה האחרונה לניסיונות העקיצה שמתבצעים בחוף.

ראיתי שהפכת לסוג של פעיל חברתי בימים האחרונים, מה הסיפור בדיוק עם החנייה ומה המסר שאתה רוצה להעביר?

“תשמע, אני לא פעיל חברתי בדרך כלל. הייתי בחוף הים עם חברים, אם קראת את הפוסט ראית מה קרה שם, פשוט בסופו של דבר יש שם חבורה של אנשים שמנסים לקחת כסף מאנשים לא לפי החוק. אני נגיד לא שילמתי אבל יש אנשים שאין להם ביטחון ומפחדים מאנשים כאלה, ומשלמים להם סתם כסף שלא צריך”.

בקיץ 2018 זכה רוינה עם נבחרת העתודה (עד גיל 20) של ישראל באליפות אירופה שנערכה בקמניץ שבגרמניה. רוינה היה אחד השחקנים הבולטים בנבחרת של המאמן אריאל בית הלחמי כשסיים עם 9.3 נקודות, 6.7 ריבאונדים, חטיפה אחת וחסימה אחת בדרך ל13 נקודות מדד ב24.3 דקות בממוצע למשחק, כשבניצחון בגמר 80:66 על קרואטיה הוא הצטיין במיוחד עם דאבל-דאבל מדהים של 14 נקודות ו14 ריבאונדים, בנוסף ל-3 חטיפות ו-2 חסימות בדרך ל-30 במדד ביותר מ-31 דקות על הפרקט.

נחזור לקיץ 2018. זכית עם נבחרת העתודה של ישראל באליפות אירופה שנערכה בגרמניה כשהצטיינת בגמר. איך היית ההרגשה להגיע להישג כזה?

“היה מטורף, זה היה ההישג הכי גדול בקריירה הקצרה שלי עד עכשיו, וזו הייתה גאווה לייצג את מדינת ישראל. זה היסטוריה, פעם ראשונה שדבר כזה קורה, הניצחון בגמר”.

גם בקיץ 2017 שיחק רוינה במדי נבחרת העתודה באליפות אירופה שנערכה בכרתים שביוון. רוינה העמיד ממוצעים של 2.6 נקודות ו-3.9 ריבאונדים ב-13.4 דקות למשחק, כשבגמר נכנעה ישראל ליוון 65:56.

היית עם נבחרת העתודה גם ב-2017 כשהגעתם לגמר, כאחד שזכה במדליית הכסף ולאחר מכן בזהב מה לדעתך עשה את ההבדל ב-2018 ביחס ל-2017?

“בשתי הקבוצות שיחקנו ביחד, שמרנו חזק, התקפנו חזק, לפעמים צריך טיפה יותר מזל”.

איך זה היה בשבילך לשחק תחת עודד קטש ב2017?

“היה מדהים. למדתי ממנו המון דברים וכלים למשחק, איך לעשות פיק אנד רול כמו שצריך, איך לשמור”.

יובל זוסמן נבחר למצטיין הטורניר בשנה שזכיתם, מה אתה יכול להגיד על ההתקדמות שלו?

“יובל בנאדם מדהים ושחקן מדהים, כל הזמן לומד, עובד קשה, הלוואי שימשיך להצליח כמו שהוא מצליח עכשיו”.

דני אבדיה נבחר לחמישיית הטורניר כששיחקת איתו וכעת הוא סיים עונה גדולה במדי מכבי תל אביב, עד לאן הוא יכול להגיע לדעתך?

“אני לא צריך לנחש, אתה רואה עכשיו שהוא הולך להיבחר בדראפט הקרוב, ברמות הכי גבוהות באן.בי.איי”.

אריאל בית הלחמי אימן אותך בזכייה עם העתודה וכעת הוא יאמן אותך גם בהפועל אילת, עד כמה אתה מתרגש לעבוד איתו שוב?

“מתרגש מאוד, הקשר שלנו היה ממש טוב בנבחרת, אני שמח שאנחנו יכולים לחזור ושאני יכול לשחק תחתיו שוב”.

רוינה נולד בבירת פינלנד הלסינקי והגיע לישראל עם משפחתו זמן קצר אחרי שנולד.

נולדת בהלסינקי שבפינלנד. איך נולדת בפינלנד ומתי עברת לגור בארץ?

“אימא שלי פינית, נולדתי שם, וישר אחרי זה חזרנו לארץ. אבא שלי ישראלי, הוא מקיבוץ בצפון, קיבוץ איילון”.

אתה זוכר דברים מפינלנד?

“לא, הייתי תינוק, אבל כל קיץ היינו מבקרים שם מאז שאני ילד. כל המשפחה שלי מצד אימא נמצאת שם”.

יש ספורטאים שאתה מעריץ מפינלנד?

“לא כל כך עוקב אחרי הספורט בפינלנד”.

יארי ליטמאנן או מרקאנן עכשיו?

“אני יודע מי הם אבל לא עוקב אחריהם יותר מדי”.

איך התחלת לשחק כדורסל?

“הייתי מתאמן בבית הספר, בהפסקות הייתי משחק עם חברים. יום אחד חבר שלי ששיחק בקטסל אמר לי ‘בוא, תנסה לשחק, אני חושב שאתה יכול להיות טוב’, הגעתי ומאז שאני משחק כדורסל התאהבתי בזה”.

מי היה עבורך מודל לחיקוי?

“לא חושב שהיה מודל לחיקוי ספציפי. פשוט מסתכל על שחקנים שאני מעריך ומנסה ללמוד מהם כמה שיותר”.

איך זה היה בשבילך לגדול במחלקת הנוער של הפועל ירושלים?

“סך הכל היה טוב, נתנו כלים, עבדו איתנו. כמו כל מחלקה בארץ”.

למה לדעתך המועדון לא מצליח לייצר מספר גדול של שחקנים בכירים בשנים האחרונות?

“אני חושב שהמועדון לא מביא שחקנים מבחוץ, הוא מביא רק שחקני בית. אני אתן לך דוגמא, נגיד מכבי (תל אביב) או הפועל תל אביב אפילו שמביאים רק שחקנים מכל מיני אזורים. בירושלים אתה מתחיל עם מסלול מסוים ואתה מנסה להגיע איתו מהקטסל עד לנוער, שיש לזה יתרונות מסוימים שזאת חוויה לאנשים שגדלים שם, אבל גם מצד שני זה גם פוגע במקצועיות”.

בשנת 2015 שיחק רוינה יחד עם נבחרת הנוער (עד גיל 18) באליפות אירופה דרג ב’ שנערכה באוסטריה, וסייע לישראל לזכות במדליית הכסף ולהעפיל לדרג א’. רוינה שיתף פעולה בין השאר עם טי ג’יי ליף, שכיום משחק במדי אינדיאנה מהאן.בי.איי.

ב-2015 העפלת יחד עם נבחרת הנוער לדרג א’ באליפות אירופה ושיחקת עם טי ג’יי ליף, האם אתה שומר איתו על קשר?

“ברשתות החברתיות אנחנו עדיין עוקבים אחד אחרי השני אבל לא משהו מיוחד. אני לא מדבר איתו”.

עונת 2016-17 הייתה הראשונה של רוינה כשחקן בוגרים, כאשר הוא שיחק במדי הפועל כפר סבא. בשתי העונות הבאות שיחק במדי הפועל גליל עליון, כשבאחרונה שבהן העפיל עם הקבוצה לגמר הליגה הלאומית, שם גליל נכנעה למכבי חיפה בתוצאה 3-1 בסדרה. בעונה האחרונה בגליל רשם ממוצעים של 6.7 נקודות ו-3.4 ריבאונדים למשחק.

בעונה הראשונה שלך בבוגרים שיחקת בהפועל כפר סבא, איך הייתה החוויה?

“זה היה לא פשוט, ההבדל בין הנוער לבוגרים הוא מאוד גדול, במיוחד בתור מי שמשחק בעמדות 4-5, אבל היה מאתגר והצלחתי בשנה הזאת, והמשכתי הלאה”.

איך היית מסכם את התקופה שלך בהפועל גליל עליון?

“גליל זה כמו בית בשבילי, באמת זה יותר מכדורסל, זה האנשים שם, זה כל ההנהלה, כל הצוות, וכולם זו משפחה גדולה. אני מאוד נהניתי שם, גם על המגרש וגם מחוץ למגרש עם אבישי (גורדון) וגוני (יזרעאלי) וכל השחקנים, למדתי המון. לגבי הפציעה, בעונה שהגענו לגמר שאבישי וגוני היו, אז כמה חודשים לפני הפלייאוף נפל עליי שחקן על הרגל ונשבר לי הקרסול, אבל אז לא ידעתי שיש לי שבר ורק לקראת הפלייאוף גילינו שיש שבר בקרסול, המשכתי לשחק עם השבר בפלייאוף ואחרי זה עשיתי ניתוח. לא נעדרתי בכלל, פשוט שיחקתי עם השבר”.

בקיץ 2019 רוינה סגר בקארהו מפינלנד, אלא שהליגה הפינית לא אישרה לו לשחק כשחקן מקומי בגלל ששיחק בנבחרת העתודה של ישראל, ולכן בסוף המעבר לא התבצע. רוינה חתם במקום במולדתו באליצור יבנה, שם העמיד ממוצעים נאים של 8.2 נקודות ו-5.9 ריבאונדים למשחק.

היית אמור לחתום בקארהו מפינלנד אבל בסוף זה לא קרה בגלל שהליגה לא החשיבה אותך כשחקן מקומי וסגרת לאחר מכן באליצור יבנה, התאכזבת מזה?

“ברור. כל הקיץ היו לי שיחות עם פינלנד, כבר הכול היה סגור והיה חוזה, ושבועיים לפני שהייתי אמור לנסוע לשם התקשרו אליי ואמרו שיש בעיה, שיש חוק חדש שנכנס בפינלנד לפני שנה או שנתיים, לא זוכר בדיוק, שבגלל ששיחקתי בנבחרת העתודה הישראלית אני לא יכול להיחשב כפיני, למרות שנולדתי שם, אני דובר את השפה, יש לי דרכון פיני והכול. זה גם פגע בי, כי הרבה אופציות שהיו לי לפני בעצם נפלו כי הייתי כבר חתום בפינלנד, ואני שמח שהגעתי ליבנה והיה לי טוב ביבנה, ונתנו לי את ההזדמנות לשחק שם, ושם הייתה לי פציעה ביד אבל היה ממש טוב שם. במשחק הראשון קפצתי לחסימה וגם הזר קפץ, והתנגשנו ונפלתי לא טוב על היד”.

אחרי פגרת הקורונה קיבל רוינה הזדמנות ראשונה בליגת העל, כאשר חתם באילת של המאמן באותו הזמן אריק אלפסי. השחקן העמיד באילת ממוצעים של 3 נקודות ו-2.1 ריבאונדים ב-8.9 דקות למשחק.

עד כמה אתה מרוצה מכך שקיבלת הזדמנות ראשונה בליגת העל במדי הפועל אילת אחרי פגרת הקורונה ואיך קיבלת את ההצעה?

“נגמרה הליגה הלאומית, ולא רציתי לשבת בבית בכל התקופה הזאת, רציתי לשחק כדורסל, וכשהסוכן (מתן סימנטוב) פנה ואמר שיש לי הזדמנות לשחק באילת אז שמחתי על ההזדמנות ולקחתי אותה”.

איך זה היה בשבילך לשחק תחת אריק אלפסי?

“זה היה ממש טוב, הוא נתן לי הזדמנות לשחק, אני ממש מעריך את זה שהוא נתן לי לשחק בליגה. היו משחקים ששיחקתי פחות והיו משחקים ששיחקתי יותר, אבל בכללי הייתה חוויה מאוד חיובית”.

מול איזה שחקן היה הכי קשה לך לשחק?

“אולי מול ג’ף אלן (בליגה הלאומית), לא בהכרח בגלל היכולת, אולי יותר בגלל דברים אחרים”.

אתה מעדיף לשחק כפאוור פורוורד או כסנטר?
“זה לא משנה, אני רוצה לשחק ולעזור לקבוצה כמה שאני יכול. תשים אותי בפאוור, תשים אותי בסנטר, מה שהקבוצה צריכה”.

אתה מעדיף לצפות באן.בי.איי או ביורוליג?
“ביורוליג”.

בעונה הקרובה ימשיך רוינה באילת וכמובן יאחד כוחות עם אריאל בית הלחמי, מאמנו מהזכייה עם העתודה.

בית הלחמי בונה קבוצה עם הרבה ישראלים מוכשרים באילת לצד זרים איכותיים, עד כמה אתה מצפה כבר להתחיל את העונה החדשה?

“אני עובד ומכין את הגוף שלי לקראת העונה, מתרגש ורוצה כבר להתחיל, וגם כל השחקנים האלה אני חושב ששיחקתי איתם בנבחרות בעבר או בקבוצות, אז אני שמח, אני בטוח שיהיה לנו טוב ביחד”.

אתה מאמין שתוכל להגיע לנבחרת ישראל הבוגרת?

“אני קודם כל רוצה להוכיח את המעמד שלי בליגת העל ואחרי זה השמיים הם הגבול. לוקח את המטרה צעד אחרי צעד, קודם כל עדיין לא הוכחתי את עצמי בליגת העל ואני רוצה להיות שחקן לגיטימי בליגת העל”.

מה החלום הכי גדול שלך בקריירה?

“להמשיך ליהנות ממה שאני עושה”.

ולשחק באירופה אולי? לאיפה אתה מכוון?

“אמרתי לך, אני רוצה מטרה אחרי מטרה, אני רואה עכשיו מה המטרה הקרובה, המטרה הקרובה היא לשחק בליגת העל ולהיות טוב, ולקבל דקות, ומשם נמשיך הלאה”.