עירוני נס ציונה מתחילה את מסעה האירופאי לעונת המשחקים 2020/21 במסגרת היורופקאפ, המפעל המשני לליגת האלופות בכדורסל של פיב"א. שלב זה נערך במתכונת "בועה" בעקבות נגיף הקורונה, כאשר המשחקים בבית של הנציגה הישראלית ייערכו בוולוצלאבק, פולין. נס ציונה הוגרלה לבית ג' יחד עם ספורטינג ליסבון הפורטוגלית – אותה תפגוש במשחק הפתיחה ביום שלישי (16:00), סולנוקי אולאי ההונגרית (חמישי, 16:00) וסטאל אוסטרוב הפולנית (שישי, 16:00). מכול בית תעפלנה שתי הקבוצות שיסיימו במקומות הראשונים, כשאליהן יצטרפו ארבע קבוצות נוספות שיחזיקו במאזן הכי טוב מבין כול אלו שידורגו במקום השלישי.

אין ספק שכול קבוצה ישראלית שמשחקת במסגרת אירופאית מוסיפה לרמה של הכדורסל בארץ. על כן, ראוי לציין לשבח את המועדון הצעיר שקיים חמש עשרה שנה בלבד במתכונתו הנוכחית, כעירוני נס ציונה. מתוך העשור וחצי האלו, זאת תהיה העונה השלישית של הכתומים במפעל. בעונת הבכורה, 2018/19, נס ציונה הדהימה את כולם כשהגיעה עד לשמינית הגמר, שם הודחה על ידי באקן ברס הדנית. גם בעונה שעברה, נעצרה הקבוצה בשלב שש עשרה הגדולות, שם הודחה על ידי קלוז' נפוקה הרומנית.

עוד לפני המשחקים ביורופקאפ השבוע, נס ציונה פתחה לא טוב את העונה הנוכחית: היא הפסידה להפועל אילת בשמינית גמר גביע ווינר סל, הודחה מהליגה הבלקנית כאשר סיימה אחרונה את הבית שלה עם ארבעה הפסדים וללא ניצחון. לאחר שלושה ניצחונות רצופים על גלבוע/גליל, הפועל ירושלים ומכבי חיפה בליגה הישראלית, הצליחה נס ציונה לשפר את מאזנה לארבעה ניצחונות וחמישה הפסדים (מקום עשירי). לפני הפגרה, נס ציונה הודחה על ידי מכבי ראשון לציון ברבע גמר גביע המדינה. עכשיו, לאחר כשלושה שבועות וחצי ללא משחק רשמי, הכתומים מלב המושבה יעמדו בפני מבחן נוסף. המועדון הוכיח בעבר שהוא יודע ומסוגל לעשות את הניתוק וקפיצת המדרגה כשמגיע הזמן לשחק באירופה.

מלבד המפגש הצפוי להן מול נס ציונה, לכול אחת מהיריבות שלה בבית יש "צד ישראלי" נוסף:
ספורטינג ליסבון השתתפה העונה במוקדמות ליגת האלופות, אך לא צלחה את השלב השני מול איגוקאה הבוסנית, הידועה לנו כיריבתה של הפועל ירושלים בשלב הבתים של המפעל הבכיר של פיב"א. ספורטינג מדורגת במקום הראשון בליגה הפורטוגלית ומחזיקה במאזן מושלם של חמישה עשר ניצחונות, ללא הפסד. הקבוצה זכתה בעונה שעברה בגביע הפורטוגלי.

סולנוקי אולאי מוליכה את הליגה ההונגרית עם מאזן של שלושה עשר ניצחונות וארבעה הפסדים. מאמנה, גאשפר פוטוצ'ניק, אימן את בני הרצליה בעונת 2018/19, אך פוטר לאחר כחצי שנה.

סטאל אוסטרוב חוזרת למפעל לאחר שלוש שנות היעדרות. בפעם הקודמת שהשתתפה ביורופקאפ, היא הודחה במוקדמות על ידי בני הרצליה. באוסטרוב משחק טוריאן גרין, שבעונות 2016/17 ו-2017/18 שיחק בקבוצה מהשרון. בעונה השנייה שלו בהרצליה הוא קלע 5 נקודות במחזור פתיחת הליגה מול נס ציונה. בסיבוב השני הוא כבר הצטיין מולם עם 28 נקודות – שיא הקריירה שלו בליגה הישראלית. כיום, סטאל מדורגת רביעית בליגה הפולנית עם מאזן של חמישה עשר ניצחונות ושבעה הפסדים.

חזרה לנציגה הישראלית במפעל. סגל הקבוצה מורכב מהקפטן, טל דן, שמשחק בקבוצה ברצף מאז עונת 2011/12. בנוסף אליו, גזרת הישראלים כוללת את רביב לימונד, ליאור קררה, עמית עבו, תומר אברמוביץ', אור קורנליוס, אוריאל טורצקי, שנמצא בספק למשחקים בבועה בעקבות פגיעה באף ונמרוד לוי, שלא טס עם הקבוצה. מבחינת זרים ניתן למצוא את בריאן אנגולה, פטריק מילר, ווין סלדן, וג'רום מיינסי.

בשיחה שערכנו עם מאמן הקבוצה, בראד גרינברג, הוא התייחס למצבת השחקנים ולמשחקים בבועה: "אנחנו לא בסגל מלא…נצטרך להיות יצירתיים עם ניהול הסגל. עד שנשחק לא נדע איך נהיה. נמרוד לא יהיה איתנו ועדיין צריך להחליט אם אוריאל ישחק. בכל מקרה, אנחנו הולכים לשם כדי לנצח, זה מרגש לשחק ולחוות את הבועה".

לקראת פתיחת העונה האירופית, ערכנו ראיון קצר עם רביב לימונד, אחד השחקנים הבכירים של הקבוצה, והכי מנוסה בה. זוהי שנתו השנייה של לימונד בנס ציונה אך כזכור, עוד לפני, הוא שיחק ביורוליג ובנוסף היה שותף לזכייה של ירושלים ביול"ב. עם זאת, הוא רחוק מלהקל ראש ביורופקאפ: "אני חושב שכל מפעל אירופי באשר הוא, הוא מכובד ועבורי להיות חלק מהמפעל הזה זה כיף גדול . אני נהנה מכדורסל לא משנה באיזו ליגה, אז על אחת כמה וכמה במפעל אירופי שכזה".

מה הציפיות של נס ציונה במפעל?: "כמובן להגיע כמה שיותר רחוק מן הסתם, אך מניסיוני צריך להתמקד בעיקר – והעיקר הוא הרגע הזה. צריכים להתמקד בלעבור את הבית הזה כמו שצריך, בלי תקלות, ואז לחשב מטרות חדשות כשנגיע לבית הבא".

יש לכם קצת חששות לאור העובדה שהייתה פגרה ארוכה של כשלושה שבועות ללא משחק רשמי? אפשר להגדיר את זה כחזרה מאפס למאה: "זה מצב לא פשוט, אין ספק. עם זאת, כול התקופה האחרונה היא די משוגעת וכולם עושים התאמות תוך כדי תנועה. אין ברירה אחרת, וכך גם אנחנו נצטרך לעשות. אני מאמין שיש לנו מספיק ניסיון, בגרות ויכולת כדי להתמודד עם הקשיים הללו".

איך מתכוננים למשחקים בבועה? שלושה משחקים בארבעה ימים זה לא משהו רגיל: "העומס בהחלט גדול וזה לא משהו שאנחנו בדר"כ עושים. עם זאת, דווקא לאחר תקופה כל כך ארוכה שלא שיחקנו יש המון רעב ואנרגיה לשחק. יש לנו קבוצה של 9-10 שחקנים שיכולים לשחק ונצטרך כולנו להיות מוכנים לעלות ולתת הכול בכל רגע נתון".

בעומס שכזה, האם מתכוננים למשחק הראשון או לומדים את כול היריבות במקביל?: "כרגע אנחנו מתרכזים רק בפורטוגלים וברגע שהמשחק הזה ייגמר נתקדם ליריבה הבאה. כמובן שאני יודע שהצוות המקצועי מתכונן לכולן, אך לנו, השחקנים, הדגש הוא על כל משחק בזמנו".

איך המציאות לשחק בלי קהל בכלל? זה משהו שמתרגלים אליו?: "לא כיף ומוריד מאוד. באופן אישי, אני כמובן מקווה שכולם יהיו בריאים ונעבור את התקופה הזו אבל אני ממש מחכה לחזרת הקהל למגרשים, מאוד מתגעגע לקהל".

כשחקן הכי ותיק, איך האינטראקציה עם השחקנים הצעירים?: " מאוד כיפית, הם שומרים אותי צעיר…אני משתדל לעזור להם מהניסיון שלי מדי פעם, וגם לומד מהם דברים חדשים. סה"כ יש לנו יחסים טובים – אני לפעמים האח הגדול ולפעמים חבר טוב".

ומהצד השני – איך לעבוד עם מאיר טפירו, המנהל המקצועי של הקבוצה?: "אני חושב שמאיר עושה השנה עבודה גדולה, כמובן ביחד עם כל המערכת. עם כל הקושי של התקופה הזו ושחקנים שהגיעו שלא התאימו – הדרך שהגיב לסיטואציה עם החתמות מצוינות, בין היתר של בריאן, ג׳רום, ווין, אני מאוד מעריך את זה. הוא הקרין המון שקט ורוגע גם שהיה פחות טוב, ואני למדתי מכך לא מעט".

למרות שהגיל זה רק מספר, העלנו את סוגיית היום שאחרי: "אני מרגיש טוב ואוהב לשחק. כמובן כשאתה מגיע לגילאים יותר מתקדמים אז יש מחשבות, אך עם זאת, כרגע המחשבה היחידה שלי היא לנצח בבועה עם נס ציונה".

כששאלנו את רביב על שחקנים שהוא שיתף איתם פעולה בעבר ואולי היו יכולים לעזור לנס ציונה בבועה, הוא היה נחרץ באיכות של סגל קבוצתו אך במקביל העריך את הקריירה שהוא עבר עד כה: "יש לנו שחקנים טובים שיכולים לנצח כאן בבועה אז אנחנו לא צריכים עזרה מאף אחד…שיחקתי עם כל כך הרבה שחקנים גדולים והתאמנתי תחת כ"כ הרבה מאמנים מדהימים שלבחור כמה, זה עוול. מנגד כשאני חושב על הקריירה שלי ובאמת על מי שזכיתי לשתף איתם פעולה – אני אסיר תודה ומלא גאווה וזו המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל לטעמי 'מהקריירה'".