ראיון מרתק עם מייק שמיץ:

אנליסט הדראפט של ESPN מייק שמיץ הגיע לישראל כדי לצפות באליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20. ישבנו איתו לראיון ארוך ומרתק על העבודה היומיומית שלו, על המקומות בהם הוא ביקר, על איך הכל התחיל, על הכדורסל של היום וכמובן על דני אבדיה.

מה התחושות שלך לגבי ישראל עד עכשיו?
”זה נהדר. אני רואה למה שחקנים אמריקאים מגיעים לפה ורוצים להישאר, כי תל אביב היא עיר מדהימה, לדני (אבדיה) כמובן היו רגעים נפלאים עד עכשיו ונבחרת ישראל מנצחת הרבה משחקים, כך שזה נהדר”.

תל אביב היא עיר מדהימה עם חוף, אני בטוח שאתה נהנה.
”זה באמת מצויין, אני מלוס אנג’לס ואני חושב שיש שם אווירה טובה אבל כאן זה באמת עוגה יותר טובה”.

איך צברת מעמד גדול? איך הגעת לכדוסל מלכתחילה?
”אני במקור מפיניקס ועכשיו אני גר בלוס אנג’לס כבר 6 שנים, גדלתי עם הכדור ביד מאז שאני הייתי ילד קטן. אני אוהב את הספורט הזה שיחקתי כדורסל 4 שנים בתיכון, לא הייתי מספיק טוב כדי לשחק בNCAA אז רציתי למצוא דרך להיות מעורב בספורט הזה. כשהלכתי לאוניברסיטה של אריזונה לימדתי את עצמי ניתוח וידיאו ואיך לבדוק את החוזקות והחולשות של כל שחקן ולנתח את המשחק בדרכים שונות, בנוסף סיקרתי את הקבוצה באריזונה ונוצר קשר ביני לבין אתר Value Of The Sun, שזה בלוג שהיה למעשה ESPN בזמנו ועבדתי אז עם מייקל שוורץ שמאוד עזר לי לאורך הדרך, לאחר מכן נוצר קשר ביני לבין ג’ונתן גיבעוני והתחלתי לעבוד איתו. אמרתי לגיבעוני על הוידיאו שאני עושה על הפרוספקטים והצעתי לו לשים את זה באתר שלו בחינם והוא אמר שבוודאי שהוא מסכים לזה, אחרי זה עבדתי בG League בשנה הראשונה שלי מחוץ לקולג’ כאנליסט וידיאו, למעשה עשיתי קצת מהכל, אני עדיין עובד בשביל ג’ונתן. התחלתי להיות בדרכים יותר וללכת לעוד אירועים, עבדתי בYahoo עם אדריאן ווג’נרובסקי ודומיו ועכשיו אני איתם בESPN, זה היה מסע ייחודי ואני מודה על כך”.

אחרי הקולג’, עם איזו קבוצה היית בG League?
”הייתי בBakersField Jam, אותם אימן אז וויל וויט. זה היה בתקופה שהיינו בנויים מ4 קבוצות, ולכן הגיעו אלינו שחקנים מצויינים מקנדרל מרשל ועד מייק סקוט, זאת הייתה חוויה מדהימה, היינו עם המאזן הטוב בליגה. בכך התקדמתי מהצד של האימון, וכמו שג’ונתן אמר אני יכול להצטרף אליו, ללכת לאירועים ולעבוד במשרה מלאה בלוס אנג’לס, אז הלכתי בכיוון הזה וזה נהדר”.

באיזו שנה הצטרפת לג’ונתן גיבעוני?
”2011, שלחתי לו אימייל והתחברנו וזה הולך נהדר”.

מהם המפתחות להיות אנליסט טוב? איך אתה יודע מה אתה צריך לחפש ואיך אתה מחלק את הוידיאו כי אנשים כנרטה חושבים ש”הנה מייק שמיץ מהטלוויזיה, אני יכול לעשות אותו דבר כמוהו, הוא צייץ אז גם אני יכול לצייץ על ים מדר או דני אבדיה, כל אחד יכול לעשות את זה” אבל לך יש כישרון מיוחד ודרך צריך לקחת ברצינות. איך אתה מחפש אתה מה שאתה צריך? הרי כל אחד אוהב כדורסל ואנחנו עיתונאים שאוהבים כדורסל, אבל לך יש כישרון אחר. מה אתה עושה?
”קודם כל זה לא מדע מדוייק ואנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי לעשות את ההחלטות הנכונות אבל אף אחד לא מושלם ואנחנו מנסים לגלות את זה. הלוואי שזה היה המצב שבתוך 5 דקות אפשר להסתכל על שחקן ולדעת שהוא יהיה בהיכל התהילה אבל כאמור זה לא המצב. בסופו של דבר זה להשקיע אינספור שעות של לצפות במשחק וללמוד מה עובד ומה לא ולהסתכל אחורה איפה עשינו טעויות ואיך אפשר להשתפר. לצפות בNBA זה חשוב מאוד ולהבין מה עובד בליגה כמו הרעיון שכיום הסנטרים לא כל כך חשובים במשחק של היום. אם אתה נשקיע את זמנך באירופה אז שם יש הבדל מהותי והסנטרים מאוד חשובים. אני חושב שזה פשוט להישאר תמיד בעניינים ולעשות את העבודה שלך מוקדם ולהבין מי הילדים כאלה כשהם בני 15-16 ולראות מה מניע אותם. זה משחק ארוך שאתה צריך לשחק ולנסות לראות מה מתאים לNBA של היום”.

אתה יכול להסתכל מאות אלפי שעות על השחקנים בוידיאו ולראות את התכונות שלהם עם כל מיני מהלכים שונים והאם הם מתאימים לעמדה מסויימת. מה אתה עושה עם כל המידע? אתה שומר את זה איפשהו?
”יש דברים שמייחסים להם יותר חשיבות. אם אתה מסתכל על רכז אז אתה רוצה אחד שמבין את המשחק ויודע לזרוק, ואם זה שחקן קטן יותר אתה צריך לבדוק אם הוא אתלט. יש דברים שונים שצריך להסתכל עליהם, אין נוסחה שאם עושים משהו מסויים אז נקבל את התוצאה הרצויה של שחקן מדהים. דבר שאני אפילו מייחס לו חשיבות יותר גדולה היום זה מי הבנאדם. אני מסתכל לדוגמא על אחד שלא נבחר בדראפט כמו פרד ואן וליט ואתה יכול להגיד שהוא לא יכול לעשות דברים מסויימים, אבל כשאתה רואה מי הוא כבנאדם אז אתה אומר שבוודאי שהוא יגיע להישגים גדולים. כיום הרבה מהסקאוטים זה לבדוק מיהו הבנאדם ולא רק שהוא יהיה ילד טוב אלא הקשיחות המנטלית שלו, ואלה הדברים שמייחסים להם יותר חשיבות מאשר בעבר”.

אתה מסתכל על האישיות של השחקן. האם זה הופך את המשימה שלך ליותר קשה? הרי אתה צריך לדבר עם עוד אנשים על שחקנים שהם בני 16-17.
”זה תהליך שאתה צריך להתחיל בשלב מוקדם. אני אוהב לראיין את השחקנים האלה כשהם בני 16 ומטה, לפני שהם חתמו על חוזה גדול בריאל מדריד לדוגמא או לפני שהם סוקרו בתקשורת באימון פתוח. אני יכול לפגוש את ההורים כי אולי לילד לא היה הרבה סיקור לפני זה. אתה פוגש את המשפחה ורואה את כל הסיפור, אז אני חושב שזה לעשות דברים בשלב מוקדם, לדבר עם כמה שיותר אנשים שאתה יכול, ושם לדעתי לי ולג’ונתן יש יתרון ברור כי אנחנו מדברים עם הילדים האלה בגיל מאוד צעיר ואם אתה בבית ורק צופה בסרטון ולא מכיר את הילד זה שונה. הרבה פעמים אתה רואה באינטרנט אנשים שמפרסמים “למה הוא לא מדורג במקום יותר גבוה?” והרבה פעמים יש לזה סיבה כי אולי הוא לא ילד כל כך טוב וזה בוודאי מביא שכבה נוספת לדבר”.

האם היה מישהו שראית ב2011-12 שהתפתח מאז ועשה דברים גדולים או באירופה או בNBA?
”זה אמנם לאחרונה, אבל דני אבדיה הוא אחד שהסתכלת עליו עד גיל 16 ואמרת לעצמך שהוא שונה, או ארתור זאגה שאני זוכר אותו כשהוא היה בן עד גיל 16 שחקן בגובה של 9’5 ושהיה במשקל של 120 פאונד אז אתה רואה יותר ויותר שחקנים שעקבת אחריהם באירופה נהיים כוכבים ואני חושב שזה ימשיך”.

מה היה המקום הכי מטורף שהיית בו ועשית שם סקאוטינג? או אולי זה יהיה אפריקה כי אני מבין שאתה הולך לשם עוד מעט.
”בשביל סקאוטינג של נבחרות הייתי באוגנדה ואפריקה שזה מאוד שונה מאירופה ומארה”ב, או ניגריה שזה גם פותח את העיניים, אבל אוגנדה זה אחד המקומות היפים שהייתי בהם. או ארהוס מדנמרק שזה מקום שאתה צריך להגיע לשם דרך החלפת טיסות, אוטובוסים ורכבות אז זה בהחלט היה מקום מעניין מאוד, אני הולך עוד מעט לפודגריצה במונטנגרו וסנגל עוד מעט, אז אני מנסה לראות יופי בכל מקום שאני הולך אליו וזה באמת מבורך”.

אתה רואה לא רק כדורסל אלא גם מקומות שהאדם הממוצע לא רואה אז אני בטוח שאתה נהנה.
”בוודאי. זה לפגוש את האנשים ואת המקום. אנשים שלא ביקרו במקומות אומרים לדוגמא שישראל זה מקום עם אנשים מאוד שונים, אבל בסופו של דבר אתה הולך למקומות ורואה שכולם אותו הדבר בכל העולם ושהם רוצים כמו כולם ליהנות מהחיים ושזאת הנורמה בעולם. זה הדבר שאני הכי נהנה ממנו בעבודה והתברכתי בזה”.

לאיזה טורניר של נבחרות צעירות אתה מחליט ללכת לפי הסיטואציות שאתה נמצא בהן? האם אתה מאמין שהטורניר עד גיל 16 הכי חשוב? כי רוב השחקנים שנבחרים בדראפט לא נמצאים בטורניר עד גיל 20.
”הרבה אנשים אומרים שטורנירים עד גיל 15 או 16 זה לא חשוב אבל מבחינתי שם מתחילים לאסוף נתונים כי הקבוצות כבר מתחילות להיסגר עבור שחקנים בתקופה הזאת, וזאת התקופה החשובה ביותר עבורי לבנות את המידע על השחקנים. אליפות העולם היא תמיד מאוד חשובה כי שחקנים מגיעים מכל קצוות תבל, ואכן האליפויות עד גיל 20 מתחילות לאבד מעט מערכן. זאת המציאות אבל עדיין יש סיבה למה נמצאים כאן כ10 סקאוטים של קבוצות NBA, שבאים לראות שחקן כמו אבדיה כי הוא משחק בטורניר ולאנשים יותר אכפת. יהיה מעניין לראות אם בכלל ימשיכו עם הטורניר עד גיל 20”.

בטורנירים עד גיל 16 כמה אנשי תקשורת וסקאוטים מגיעים למשחקים? כי חוץ מהמשפחות של השחקנים אין הרבה אנשים. פה כמובן בישראל יש לנו סצנה שונה עם הרבה אוהדים שמספקים אווירה אדירה.
”אמרתי לאנשים בארה”ב על מה שקורה פה והם היו מופתעים מאוד מהאווירה וממה שיש לי כאן בתל אביב. בקמניץ שנה שעברה היה מאוד שונה אבל פה יש אווירה פשוט נהדרת ברמה גבוהה. בטורנירים עד גיל 16 קבוצות הNBA ישלחו נציג מטעמן וככה זה תמיד. מבחינת תקשורת יש מספר סביר של אנשים אבל לרוב אין אמריקאים ויראו רק את העיתונאים האירופאים. לרוב לא רואים סקאוטים אמריקאים שמגיעים לטיול, זה קורה רק פעם בכמה זמן, אבל עכשיו בטורניר עד גיל 18 יש בעיקר קולג’ים. שנה שעברה אני זוכר 5-10 קולג’ים בטורנירים עד גיל 16 ואני בטוח שנראה יותר בעתיד”.

לאיפה אתה רואה את דני אבדיה, שכמו שציינת מוקדם יותר אתה עוקב אחריו הרבה זמן, מגיע בעתיד?
”זה מגניב בשבילי לראות את ההתקדמות שלו כאדם וכשחקן וזה נהדר לראות אותו באווירה כזאת, כשאחרי המשחק בחצי הגמר נגד צרפת אנשים מרימים אותו באוויר ויש לו אבק כוכבים, הוא אוהב את הרגע ולא פוחד מהרגע, אז לראות את מה שהוא עושה ביחד עם ים ושאר הנבחרת זה פשוט מאוד מגניב. אני חושב שזה יהיה מעניין לראות אם הוא יהיה שחקן משמעותי במכבי תל אביב שהיא קבוצה עם לחץ של תוצאות, אני מקווה מאוד בשבילי שהוא ישחק תפקיד חשוב כי הוא כישרוני מאוד. לדעתי הוא שחקן טופ 5 בדראפט הקרוב. בארה”ב יותר קל לאנשים לראות תמיד את ג’יימס ווייסמן משחק או את אנטוני אדוארדס בחצר שלהם, אבל אני באמת חושב שהוא ברמה של בחירה בטופ 5. קשה למצוא שחקנים בגובה 9’6 שיכולים למסור ולזרוק ברמה שלו עם ביטחון כמו שיש לו והוא באמת השחקן שאתה מחפש במשחק של היום”.

האם הוא (אבדיה) דומה בעיניך ללוקה דונצ’יץ’?
”סקאוטים בינלאומיים כנראה יהרגו אותי אם אגיד שהוא יהיה לוקה דונצ’יץ’, אבל הוא כן שחקן בגובה 9’6 שיכול לשחק בהגנה בעמדה מספר 4 ולפרקים בהתקפה בעמדה מספר 1, אני חושב שהוא שחקן מהסוג של דונצ’יץ’ והוא ורסטילי מאוד. יש לו איי קיו כדורסל גבוה מאוד ואני חושב שההצלחה של דונצ’יץ’ פתחה לסקאוטים את העיניים שאולי לא בוחרים תמיד שחקן שאין לו מוטת ידיים ארוכה או שהוא לא אתלט גדול, כי המציאות היא שכולם באירופה ידעו שהוא השחקן הטוב באירופה ושהוא הMVP, אז הם שואלים למה הוא לא נבחר בבחירה מספר 1, אבל המציאות היא שאם לוקה לא היה נבחר במקום השלישי אז אני לא בטוח שהוא היה נבחר במקומות 4 ו5. אני חושב שהוא פתח דלת שיכולה לעזור מאוד לדני. האם אבדיה ברמה של לוקה? לא, הוא לא. אבל הוא שחקן בגובה 9’6 שבאמת יכול לעשות הכל ואני חושב שזה לגיטימי שמזכירים את אבדיה עם דונצ’יץ’ באותו המשפט”.