“קרי הישראלי? מדהים, זה כבוד גדול”: הראיון עם ציפר

יול 15, 2022 | כדורסל, ליגה, נבחרת

על ידי Moshe Halickman

פורסם ב-22 באוגוסט 2021

רון ציפר הוא אחד השמות הלוהטים ביותר בכדורסל הישראלי בשבועות האחרונים. הגארד (בן 18, 1.90 מטרים) נחשב לסיפור סנסציה עצום, אחרי שהצטיין בטורניר הצ’לנג’ר שנערך באולם הדרייב אין וחתם לפני כמה ימים בהפועל באר שבע מליגת העל. כעת, ציפר מדבר בראיון מיוחד על הכל: החתימה בבאר שבע, הטורניר המדהים שעשה בארץ, הדרך הקשה שעבר עד ההצלחה ועוד נושאים רבים ומעניינים.

רון ציפר

Ron Zipper – Photo Credit: FIBA

כאמור, ציפר חתם בבאר שבע מליגת העל. “האמת שאני מאוד מתרגש, זה כבוד בשבילי להגיע למועדון כזה”, אומר השחקן בתחילת הראיון. “האמת שהופתעתי כשהגעתי להתרשם מהמתקן, מהצוות ומכל המעטפת, מאוד התרשמתי. עם שיקולים של מיקום, מעטפת והצבא זה היה המקום שבחרתי בו”.

הדוגמא הבולטת ביותר לשחקן ישראלי צעיר שהתקדם בבאר שבע בשנים האחרונות היא זו של עמית זיס, חברו החדש של ציפר לקבוצה. לדבריו של ציפר, ההתקדמות של זיס הייתה אחת הסיבות שגרמו לו לקבל את ההחלטה לעבור לבאר שבע. כעת, הוא מקווה שהמעבר שלו יגרום לישראלים בכירים להתחיל להגיע לבאר שבע. “עקבתי אחרי עמית זיס וראיתי את ההתפתחות שלו, זה גם חלק מההחלטה שלי ללכת לשם. ראיתי איך עבדו איתו מבחינה גופנית ומבחינה אתלטית. הלוואי שזה יגרום לעוד שחקנים להגיע לבאר שבע”.

Amit Suss – Photo Credit: Dov Halickman

בנוסף לחתימה בבאר שבע, ציפר בחר להשתמש בכרטיס הכפול ולשחק גם בא.ס אשקלון מהליגה הארצית, הקבוצה שבה גדל. “היו כמה סיבות. הסיבה הראשונה היא שבאמת אני רוצה לתת למקום שגדלתי בו, להחזיר בעצם ולהביא מעצמי עוד קצת למקום הזה כי הוא נתן לי המון. הסיבה השנייה היא שבאמת בשנה הראשונה יהיה לי קשה מאוד להשתלב בליגת העל, גם בגלל הצבא, גם בגלל שזו שנה ראשונה, אז בעצם יהיו לי דקות מובטחות בליגה הארצית ואני לא אצטרך לשבת על הספסל עונה שלמה. זה בעיקר השיקול”.

ציפר קיבל לא מעט הצעות מכובדות, כולל ממכללות בארצות הברית. “קיבלתי מה-NCAA כמה הצעות מקולג’ים ביוטה ובניו יורק גם, פנו אליי הרבה אנשים, אבל זה לא משהו שאני חושב עליו כרגע, זה לעזוב את הבית ולעזוב את הארץ, זה קשה, וגם כל עניין הצבא, אז זה לא משהו שבא בחשבון כרגע”.

האם ציפר מאוכזב אפילו קצת מכך שהדברים האלה לא יכלו לצאת לפועל? “לא, אני חושב שיש לנו בארץ אחלה של כדורסל וגם פה אפשר להתפתח. יש פה מתקנים טובים, צוות טוב, הרבה מודעות לכדורסל, ואני שלם עם ההחלטה להישאר”.

בבאר שבע ישחק ציפר תחת המאמן המוערך רמי הדר, שהגיע לצפות בו בטורניר הצ’לנג’ר. “אני מאוד מחכה כבר להתחיל, זה בנאדם שלדעתי אפשר ללמוד ממנו המון, הוא דיבר איתי כבר, בעצם העברנו את העניינים, מה הוא מחפש, הוא שאל אותי מה אני מצפה מעצמי וממנו ומה הוא מצפה ממני, והלוואי שהכל ילך כמו שצריך ושנינו נהנה”.

Rami Hadar – Photo Credit: Dov Halickman

מהן המטרות של ציפר בעונה הקרובה? “בעונה הקרובה יש את אשקלון שהמטרה שם זה לעלות ליגה בעצם מהליגה הארצית ללאומית, זו המטרה של המועדון. מבחינה אישית בבאר שבע זה להתפתח כשחקן, לפתח אתלטיות, עבודת רגליים, מסה, לשפר את ההגנה שלי, וגם לשפר את היכולת האישית וללכת יותר לכיוון של עמדה 1, קומבו גארד, זה גם משהו שאני רוצה לעבוד עליו וזה לדעתי חשוב. זה בעצם המטרות”.

איך ציפר התחיל לשחק כדורסל? “התחלתי בכיתה ד’ בעצם לשחק, לפני הייתי מאוד אוהב ומשחק כדורגל. אבא שלי לקח אותי לאימון במושב שלי, התחלתי לשחק, לא הייתי הכי טוב, כל הזמן חיפשתי לחזור לכדורגל אבל אבא שלי רצה שאני אשאר מאוד בכדורסל, הוא פחות אהב את הכדורגל. התמדתי, עבדתי קשה והגעתי לאן שהגעתי”.

ציפר כבר הזכיר בעבר את ג’יימס הארדן, אך האם היה עוד שחקן שהיה עבורו מודל לחיקוי? “האמת לוקה דונצ’יץ’, הביטחון שלו זה משהו שאני מאוד מתחבר אליו. יש לשחקן הזה משהו מאוד מיוחד, אני מסתכל עליו ואומר: ‘איך הוא עושה את זה?’, ‘איך הוא ככה?’, ואני נוטה ללמוד ממנו כמה שיותר”.

הקליעה המצוינת של ציפר, מסתבר, עוברת בגנים. ככה זה כשיש לך בתור קרוב משפחה את כוכב העבר אמיר כץ. “סבא שלי נהרג במלחמת לבנון הראשונה ואמא של אמיר נפטרה גם בגיל צעיר. אבא שלו וסבתא שלי בעצם נפגשו והתחתנו, ומאז אנחנו משפחה אחת, כל שישי אני איתו בארוחות ערב ובארוחות משפחתיות ביום העצמאות ובחגים, ובאמת המשפחה שלנו היא מאוד מאוחדת ואנחנו ממש כמו משפחה”.

רון ציפר

Ron Zipper – Photo Credit: FIBA

ציפר גדל כאמור בא.ס אשקלון. “היה לא פשוט כי בעצם ההכרה והמעטפת היא לא הכי אידיאלית שיש או הכי טובה, אבל לדעתי הכי חשוב שמועדון יאמין בך וייתן לך את הבמה ואת הביטחון, וזה בדיוק מה שקרה כשנתנו לי לשחק בליגה הארצית. זה נתן לי המון. עידן (דניאל) המאמן הביא לי המון-המון ביטחון, הוא האמין בי כל השנה והחזרתי לו בגדול”.

ציפר הצליח לקבל תוספות חשובות בהתפתחות שלו בתור שחקן כדורסל. “הייתי בארבעה מחנות בסרביה, בגיל 12, 14, 15 ו-16. כל אחד היה בעצם שונה, זה לא היה משהו אחד. המחנה הראשון היה שבועיים בעיירה, המחנה השני גם היה דומה, והמחנה השלישי כבר היה חודש של שלושה אימונים ביום בבלגרד, וזה נתן לי המון, שיפר אותי בצורה משמעותית. גם המחנה הרביעי היה בבלגרד, זה היה כבר יותר לשחק, להרגיש את השחקנים הסרביים ואת הרמה האירופאית, וזה גם משהו שנתן לי הרבה”.

ציפר גם עובד עם כוכב העבר אפיק ניסים ועם דראגן קליקוביץ’, שחקן עבר סרבי שכיום משמש בתור מאמן. “התחלתי עם אפיק לפני בערך חצי שנה, הוא היה גם מאמן כדורסל, הוא שיפר אותי אם זה בחצי מרחק ובחדירות לסל כי רוב הנשק שלי היה משלוש, והוא נתן לי בעצם דברים אחרים, והוא עזר לי גם מבחינה מנטאלית המון, הוא בנאדם מדהים. המאמן הסרבי זה בעצם ‘קליקו’, דראגן קליקוביץ’, הוא היה שחקן עבר והוא אימן אותי בתחילת הדרך בחוף אשקלון. הוא בעצם זה שסידר לי את המחנות בסרביה וגם עשה לי אימונים אישיים פה בארץ. הוא שיפר אותי המון גם”.

רון ציפר

Ron Zipper – Photo Credit: FIBA

לפני כמה שבועות ציפר הוביל את נבחרת הנוער של ישראל לזכייה בבית ב’ בטורניר הצ’לנג’ר עם מאזן 1:4, כשהוא נבחר לשחקן המצטיין עם ממוצעים מדהימים של 25.2 נקודות (ראשון בכל טורנירי הצ’לנג’ר), 52% לשתיים, 5.4 שלשות מדויקות (ראשון בפער עצום) ב-50.9% (עשירי), 95% מקו העונשין (שני), 3.6 ריבאונדים ו-2.2 חטיפות בדרך למדד 23.2 (שלישי) ב-27.3 דקות. מעבר לכך, בכל משחק הוא הציג יכולת יוצאת דופן כנגד כל הציפיות, כשהוא קלע לפחות 19 נקודות עם מינימום של 4 שלשות מדויקות. “האמת שלא האמנתי, ידעתי בתוך תוכי שיש לי את היכולת אבל לא ידעתי שאני אביא אותה עד כדי כך לידי ביטוי בטורניר, גם הכדורים נכנסו, גם בכל משחק לקחתי את המחמאות והפרגונים כמוטיבציה למשחק הבא והתפתחתי תוך כדי הטורניר. זה מה שחלמתי עליו, לא ציפיתי לזה, אבל זה קרה וזה מדהים”.

מי שאימן את ציפר בנבחרת הנוער היה אורן אהרוני, שעבד במחלקת הנוער של מכבי תל אביב במשך שנים רבות וכיום מאמן את בני הרצליה. “זה היה ‘וואו’. הייתי רואה בטלוויזיה שהוא אימן בנוער את מכבי והייתי אומר: ‘וואו, מעניין איך הוא מאמן’. הגעתי לנבחרת בהתחלה וראיתי שהוא בטופ של הכדורסל הישראלי, הבנתי למה הוא מאמן את הנבחרת ואת מכבי בנוער וזה שהוא נתן לי את הביטחון והאמין בי גם נתן לי המון”.

אורן אהרוני

Oren Aharoni – Photo Credit: FIBA

ציפר היה השחקן היחיד בנבחרת הנוער שכבר שיחק לפני הטורניר בבוגרים, כאשר בנוסף לכך ששיחק בקבוצת הנוער של א.ס אשקלון בליגה הלאומית הוא גם שיחק עם הקבוצה הבוגרת בליגה הארצית. “האמת שזה לדעתי הדבר הכי משמעותי שהיה לי, כי כשאתה משחק בליגת בוגרים הקצב שונה, הפיזיות שונה, בעצם בנוער המשחק הוא יותר מהיר, פחות שליטה, ובבוגרים הבנתי שצריך לקחת את המשחק בשליטה, לשחק שקט, בקצב רגוע, לעשות את הדברים נכון, לחכות שהדברים יגיעו אליך ולא לכפות את עצמך על המשחק. זה נתן לי באמת המון”.

לפי מה שסיפר אחד החברים לקבוצה של ציפר באשקלון, בר אסייג, הדברים שאנשים ראו מציפר בטלוויזיה בטורניר הצ’לנג’ר זה כלום לעומת מה שהוא עשה בליגה הארצית. “נתתי עונה ממש טובה בליגה הארצית, השגתי ממוצעים טובים, היו לי משחקים של 20 פלוס נקודות שזה קשה, קבוצות ממש התכוננו אליי ולקליעה שלי ולזה שלוחצים עליי צמוד, וידעתי איך לחכות לרגע הנכון. תמיד הייתה את היכולת הזאת. בליגה הארצית היו לי כמה הופעות ממש טובות, בתחילת העונה פחות הלך לי אבל ככל שהעונה התקדמה צברתי ביטחון, גם השחקנים נתנו לי. זה נתן לי ניסיון גם בנבחרת, לחכות לרגע הנכון ולקחת את הזריקה, לקבל את הביטחון הנכון”.

איך היה לציפר בטורניר הצ’לנג’ר כל כך הרבה ביטחון על הפרקט ובמיוחד בקליעה? “זה התחיל בעצם באימונים, הרגשתי שאני קולע טוב, מביא אימונים טובים וזה נתן לי ביטחון, ובעצם לאט-לאט בכל אימון בהכנה צברתי יותר ויותר ביטחון עד שהגענו למשחקי האימון שגם שם קלעתי באחוזים ממש טובים, ובעצם לטורניר הגעתי במקסימום של המקסימום של הביטחון שלי, ותוך כדי הטורניר העליתי את זה עוד שזה היה מדהים. הקליעה שלי? יש לי ביטחון כי אני מתאמן עליה הרבה, אני עובד עליה קשה ורק ככה צוברים ביטחון”.

רון ציפר

Ron Zipper – Photo Credit: FIBA

עד שהכדורסל הישראלי התחיל לשמוע על ציפר לקח הרבה זמן. הוא הגיע לאימון ניסיון בנבחרת הנוער רק אחרי מסע שכנועים של האנשים הקרובים אליו, כך שהדרך שלו לצמרת הייתה מאוד קשה. “האמת שעברתי דרך לא פשוטה, תמיד אמרתי לעצמי שאני יכול להגיע לרמות הגבוהות של הכדורסל בגיל שלי לפחות. האנשים הבכירים של הכדורסל לא שמעו עליי, האמת שזה היה לי ממש קשה מבחינה מנטאלית אבל איכשהו הצלחתי להרים את עצמי ולהגיד שהרגע הגיע. עבדתי קשה והשנה זה הצליח”.

במקרה הזה הכוכב החדש התגלה בזמן, אבל מה צריך לקרות כדי שהכדורסל הישראלי לא יפספס את הרון ציפר הבא? “לתת הזדמנות לכולם, זה קודם כל, לא משנה מאיפה אתה מגיע, לא משנה איפה גדלת, כי יש המון שחקנים מהפריפריה שהם מוכשרים, אני יכול להגיד לך שגם בגילאים הצעירים באשקלון אני רואה שחקנים מאוד מוכשרים שחייבים לקבל בדיוק אותה הזדמנות שילדים מהמרכז מקבלים, והלוואי שימצאו עוד ילדים מהפריפריה שיוכיחו מה שאני הוכחתי, שהכדורסל לא נמצא רק במרכז וגם בפריפריה יש כדורסל טוב מאוד אפילו”.

במהלך טורניר הצ’לנג’ר לא מעט סקאוטים באירופה צייצו דברים מחמיאים על ציפר, ואחד מהם אף כינה אותו בשם המחייב “קרי הישראלי”. “זו הייתה הרגשה מדהימה. האמת שאין לי טוויטר בכלל, המשפחה והחברים שלחו לי את כל הציוצים, וכמו שאמרתי זה נתן לי המון מוטיבציה, גם תוך כדי הטורניר וגם אחרי הטורניר לעבוד עוד יותר קשה ולהגיע לרמה הכי גבוהה שאני יכול להגיע. לגבי קרי הישראלי? מדהים, אני רואה מה שהוא עושה, ואם מכנים אותי על שמו זה באמת כבוד גדול”.

גם המנהל המקצועי של נבחרות ישראל, פיני גרשון, שנתן לכוכב את פרס השחקן המצטיין בסיום טורניר הצ’לנג’ר, החמיא לו ב-103fm. “האמת שפיני בנאדם מדהים, הוא איש כדורסל ברמות הכי גבוהות שיש, הוא הוכיח את זה בכל מקום שהוא הגיע אליו לדעתי, גם כשהוא הגיע לאיגוד הוא הרים את הכדורסל ברמה מאוד גבוהה. האמת שגם הוא נתן לי הרבה ביטחון, עוד לפני הטורניר הוא דיבר איתי ושאל אותי איפה אני הולך לשחק בעונה הבאה ומה השאיפות שלי, כי הוא ראה אותי באימונים, הבין שיש משהו ונתן לי את הביטחון הנכון, גם זה תרם לי מאוד גם תוך כדי הטורניר וגם לפני הטורניר. אני עדיין מדבר איתו ומתייעץ איתו, אני בקשר טוב איתו ואני אקח ממנו עוד המון”.

רון ציפר

Ron Zipper and Pini Gershon – Photo Credit: FIBA

בזכות הטורניר ציפר החל לקבל הרבה חשיפה בכדורסל הישראלי. עד כמה הוא נהנה מזה? “האמת שאני מתמודד טוב עם הדברים האלה למרות שלא הייתי רגיל, אני יודע איך לקחת את הדברים. אני נשאר עם רגליים על הקרקע, אני אעבוד עוד יותר קשה אפילו. זה כיף גדול, אבל תקשורת זה דבר הפכפך וביום אחד אתה יכול להיות למעלה הכי גבוה וביום אחר למטה. צריך לקחת הכל בפרופורציות ולהמשיך בעבודה”.

מהם היתרונות של ציפר על הפרקט ומה הוא עדיין צריך לשפר? “היתרונות שלי זה לדעתי בשקט שלי, אני בנאדם שקט, גם חברי הנבחרת יעידו לך וגם החברים שלי, ואני לוקח את זה גם למגרש, אני מחכה כמו שאמרתי לרגע הנכון, אני לא כופה את עצמי על המשחק למרות שאני לוקח זריקות קשות, אבל אני יודע מתי צריך להרגיע, מתי צריך לרוץ, הקליעה שלי כמובן זה יתרון גדול, יציאה מחסימות. הדברים שאני צריך לשפר זה כמובן ההגנה, אתלטיות, מסה ושליטה בכדור, להגיע יותר לעמדה 1”.

מאיזה מאמן ציפר למד הכי הרבה עד כה בקריירה? “האמת שעברתי המון מאמנים, ממי הכי למדתי? אני לא חושב שזה עניין של ללמוד, כל המאמנים באמת הביאו לי ביטחון, למדתי מכולם ואני לא יכול להעיד על אחד שהיה מעל כולם”.

עם מי ציפר הכי נהנה לשתף פעולה עד עכשיו? “בארצית היה שחקן בשם נבות ינאי, האמת שבתחילת העונה לא כל כך התחברנו והיה קשה, ותוך כדי העונה הבנו אחד את השני, הוא התחיל לחפש אותי והרים אותי, והוא בעצם ציפה ממני, הוא היה המנהיג של הקבוצה. נהניתי ממש לשחק איתו ולמדתי ממנו המון”.

מול איזה שחקן היה הכי קשה לציפר לשחק? “וסאר מאסטוניה היה שחקן מדהים. באמת לא נתקלתי בגובה כזה, באורך כזה ובקליעה כזו, הוא באמת היה שחקן טוב מאוד”.

הנרי וסאר

Henri Veesaar – Photo Credit: FIBA

האם ציפר מעדיף לצפות באן.בי.איי או ביורוליג? “ביורוליג הרבה יותר מאשר באן.בי.איי. לדעתי האן.בי.איי זה יותר שואו טיים כזה, היורוליג זה יותר כדורסל של הגנה חזקה, תרגילים, טקטי. אני יותר אוהב לצפות ביורוליג”.

ביקשנו מציפר לספר משהו שלא יודעים עליו. “אני אוהב לגלוש גלים”.

עד כמה להיות הישראלי הראשון מהפריפריה באן.בי.איי זה דבר שמדבר אל ציפר? “זה מדבר אליי אבל זה עוד מאוד רחוק, יש לי עוד דרך ארוכה מאוד עד שאני אגיע ואם אני אגיע בכלל. צריך להציב מטרות קטנות כמו שאומרים, להתחיל מהליגה המקומית פה, ליגת העל, מקום שאני מאוד רוצה להיות בו ולקבל דקות מאוד משמעותיות. זאת המטרה הראשונה”.

מה החלום הכי גדול של ציפר בקריירה? “יורוליג”.

לסיום, ציפר לא מפסיק לעבוד. כבר מחר (שני) הוא יוצא לאליפות העולם ב-3 על 3 שנערכת בהונגריה.

Israel 3×3 – Photo Credit: Oded Carni, IBBA

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!