קלאס באפס מאמץ: כך פרומיטיי הדיחה את הפועל ירושלים

על ידי Omer Arian

הטור “Omertime” (“עומרטיים” בעברית) מתפרסם מדי שבוע באתר

את הכישלון של הפועל ירושלים באירופה אפשר לשייך לעשרות סיבות, טענות ומענות. כולן יהיו נכונות, בעייתיות, צפויות וכן הלאה. כולן לקחו חלק בהדחה הכואבת והנמנעת ביום חמישי האחרון מול פרומיטיי. אני רוצה לשים את האצבע על המילה כישלון שפתחה את הכתבה. לא נדבר על התמונה הגדולה בה הפועל ירושלים עשתה מעבר לא פופולארי לליגת האלופות כדי לזכות במפעל, ופעם אחר פעם מודחת בשלבים מוקדמים. אפילו, לא נעשה זום-אין כדי לדבר על הקאמבק שעשה יותם הלפרין ביחד עם הפועל ירושלים כדי להשאיר לעצמה סיכוי לעלות לפליי-אין רגע לפני שהם מודחים דרכו. אלא נדבר בקטן. ובקטן, הפועל ירושלים הובילה 1:0, ידעה והכירה כל פרט לגבי שיטת המשחק של פרומיטיי שבסגל ובעומק של שחקניה לא יכלה לשנות יותר מדי, ועדיין הפסידה לה שני משחקים ברצף בדרך להדחה אירופית מאכזבת.

קשה לשים את האצבע על הגורם המקצועי שגרם להפסד המאכזב שהדיח את הירושלמים. הסיבה היא, שהכל בוצע רע. הריווח ההתקפי לקה בחסר, התרגילים בוצעו בטיימינג לא טוב, התקפת המעבר לא נוצלה כהוגן, ההגנה על הפיק&רול של פרומיטיי עם מנהלי המשחק שלה הייתה רעה ובאופן כללי – הכל השתבש. בעיקר, ברמת הביצוע. וכאן אני מגיע לכשל הגדול ביותר. זה שלא היה טמון ברמת ואיכות הביצוע. זה לא שהיה נתון ליום טוב כזה או אחר של שחקן כזה או אחר. אלא בעיה שטמונה בכך שפרומיטיי באה לבצע רעיון התקפי, כזה שהפועל ירושלים ידעה וצפתה שתנסה להפעיל פעמים רבות – ויותם הלפרין נותר חסר תשובות. או לפחות, חסר תשובות נכונות.

אז על מה אני מדבר? כמובן על משחק הפוסט-אפ של פרומיטיי. כן, זה שבזכותו נוצחו הירושלמים באוקראינה רק יומיים לפני המשחק בארנה. ועדיין, לא הצליחו בירושלים לעצור ולסכל את הפוסט-אפ האוקראיני גם במשחק המכריע בארנה. בואו ונדגים.

כשמדברים על פוסט-אפ חשוב לשים לב להרבה מאוד משתנים. איך הקבוצה המתקיפה נכנסה לפוסט-אפ? מה הריווח שיש סביב הפוסט-אפ? איזו תגובה הגנתית בחרה ההגנה לשלוח לכיוון הפוסט-אפ? ועוד ועוד. במקרה הזה, פרומיטיי עושה פעולה מאוד פשוטה. שולחת את הכדור לכריס דאו בצד אחד, ומרכזת את ארבעת השחקנים בצד השני. דיברנו על זה באחד הטורים. על איך קבוצה שמה את השחקנים בצד נגדי מהכדור והופכת את הצד בו השחקן עם הכדור נמצא (השחקן החשוב ביותר לאותו רגע) לצד החלש. מרגע שהריווח בוצע, כריס דאו מתחיל בפוסט-אפ וכולנו ציפייה לעזרה ההגנתית. הפועל ירושלים בוחרת לשלוח הגנת עזרה מהצד החזק כאשר נועם דוברת, ששומר על השחקן הקרוב ביותר למאורע, הוא זה שנבחר לעזור. המרחק למסירה קצר, רמת הביצוע שלה קלה וכך השלשה – בטוחה. באמצעות ריווח בסיסי וקל, ועם פוסט-אפ שלא מהווה מיסמאטצ’ יוצא דופן – פרומיטיי השיגה את מבוקשה.

via GIPHY

בואו נסתכל על הדוגמא הזאת. כאן הכניסה קצת שונה ומתבצעת מסוג של חסימת כניסה. פטרוב חוסם לקנדי שאחרי קצת מאבקים לא חוקיים – תופס עמדה על וורקמן. גם כאן, פרומיטיי שומרת על ריווח נהדר. הפינה של הפוסט-אפ ריקה במה שהופך את הצד עם הכדור לצד החלש וארבעת השחקנים האחרים מחכים לשעת פקודה מחוץ לקשת. אז פרומיטיי עוד מנסה להשיג יתרון עם חסימת גב הצד החלש כדי להפריע לעזרה של אובה או דוברת אבל זה אפילו יותר פשוט מזה. עזרה של גייטס מהשחקן הקרוב בצד החזק, מסירה החוצה וזריקה פנויה לגמרי לשלוש. זה נראה קל מדי? שבלוני מדי? אפור מדי? לגמרי. אל תפעל באותה צורה ותצפה לתוצאה שונה.

via GIPHY

כאן פרומיטיי שוב נכנסת באופן מאוד חכם לפוסט-אפ. שימו לב לחסימת הגב הזאת של האריסון. החסימה שמכריחה חילוף (אחרת יהיה מצב קליעה נוח להאריסון) ועוזרת בקלות לבילאן לתפוס עמדה קדמית על גייטס. אז ברגע שהכניסה לפוסט-אפ הייתה טובה, הכנסת הכדור התבצעה – נותר לו הריווח. וארבעה שחקנים שמתאמצים להתרחק ככל הניתן מקו השלוש ולרווח את המגרש – זה מספיק טוב. וברגע שוורקמן מגיע לעזור בצד החזק, זה כל היתרון שהאריסון צריך כדי לעבור אותו בצעד מהיר בדרך לסל קל וחשוב.

via GIPHY

בואו נסתכל ונלמד מהדוגמה הזאת על דרך פופולארית אחרת להיכנס לפוסט-אפ. פרומיטיי מבצעת פיק&רול, ירושלים מחליפה, ומייד מירו בילאן בעמדה עם הגב לסל. חשוב להדגיש – לא החילוף הוא זה שמהווה את מפתח הכניסה לפוסט-אפ. לא רק. זה הטיפול ההגנתי שמכריח את שחקן ההגנה להיות מאחורי המתקיף ומאפשר לו לתפוס עליו עמדה בקלות. וזה כל מה שהוא צריך. כי מרגע זה, היתרון נוצר. במקרה הזה – פאול. אם לא היה פאול, העזרה של גייטס מהצד החזק הייתה לוודאי משאירה את האריסון לשלשה פנויה או חדירה נוחה. מנעד קטן בתגובות ההגנתיות, יוביל למנעד קטן בתוצאות האפשריות.

via GIPHY

לדוגמא כאן, פרומיטיי שוב מבצעת כניסה דרך הפיק&רול. ושימו לב, מעולם לא התבצע חילוף. היה יכול מירו בילאן אם רק היה רוצה להיכנס לעמדת פוסט-אפ כבר בשנייה הראשונה להתקפה. אבל הפיק&רול מזיז את ההגנה. גורם לשגב להיות חסר סיכוי להגיע לאיזשהו טיפול שונה על בילאן. וזו המטרה. ברגע ששוב נכנס הכדור לפוסט-אפ (שוב על פינה ריקה, עם ריווח של 4 שחקנים בצד החלש) פרומיטיי מבצעת מהלך שנראה איזוטרי אך חשוב. שימו לב איך סטיבנס וסידורוב מחליפים מקומות. נראה לא קריטי, לא חשוב, לא חיוני בעליל – אבל זה עושה את המהלך. פעולת האקסצ’יינג’ הזאת גורמת לאובה ואדאמס להתרכז במשהו אחר שהוא לא העזרה שהם צפויים להביא לכיוונו של בילאן. שימו לב שוב למבטים המושלכים לצד הגארדים שמתחלפים להם מתחת לאף. מבטים שהיו צריכים ללכת לכיוון הפוסט-אפ שמתרחש לצידם. ובהיעדר העזרה, בילאן חופשי ומאושר לבצע את המהלך ולקלוע.

via GIPHY

כאן הכניסה לפוסט-אפ בכלל מתבצעת מהמעבר. בהתקפת מעבר, מן הצפוי ששחקני ההגנה הראשונים שירדו אלו הגארדים הנמוכים. פורוורדים ארוכים ומהירים שמסוגלים לרוץ את המגרש – הם כלי אדיר עבור כל קבוצה. כך, פרומיטיי בלי שום פעולה מיוחדת משיגה את היתרון הדרוש לה לביצוע פוסט-אפ. השחקן כבר מאחור, העזרה לא מוכנה והכל ערוך למהלך פוסט-אפ יעיל. קלאס באפס מאמץ. ושוב, פרומיטיי מבצעת אקסצ’יינג’ בצד החזק כאשר צמד הגארדים שלה מחליף מיקום במה שמבלבל גם שחקן הגנה כמו גייטס. תראו את הבלבול, התזזיתיות וחוסר ההחלטיות שהחלפת המקום הזאת גורמת לגייטס לנהוג בה. עזרה מהצד החזק הפכה לעזרה מאמצע הצבע וטראפ אגרסיבי הפך לעזרה נסוגה וקצרה. וכל הדברים שציינתי קודם, לא משאירים מקום לשליחת הכדור החוצה בדרך לשלשה נהדרת נוספת. באסה.

via GIPHY

לסיכומו של עניין, את הכישלון של ירושלים אפשר לנתח במגוון רבדים. יהיו אלו הינתחו את המעבר לפיב”א, את הקאמבק מימיו של אורן עמיאל ואת השחקנים שכן היו או לא היו טובים בסדרה. אני מסתכל על הדברים כרגע, הרבה יותר בקטן. בסופו של עניין, הייתה כאן קבוצה, הרבה פחות מוכשרת מנציגתנו הישראלית, שניצחה אותה. דיברנו בטור פתיחת הסדרה על כך שפרומיטיי וירושלים – שתיהן בעלות זהות כדורסל ברורה. בעוד פרומיטיי, דבקה בדרך שלה וביצעה את חזונה בצורה טובה פעם אחר פעם, ירושלים נשברה. ירושלים לא הגיבה טקטית, לא ביצעה התאמות ולא הצליחה בכלים הרחבים שיש לה – לסכל את הרעיונות ההתקפיים של פרומיטיי. ובשלב זה, וברובד הזה – זו הסיבה שירושלים מודחת. ולטווח הקצר לפחות – זה המסר שצריך לשבת לה בראש.

3 תגובות

  1. אלון כהן

    כתבה נכונה שעושהשכל אולי בעתיד קברניטי הפועל ילמדו להביא שחקנים טובים יותר ואולי נעלה שלב?

  2. בהמות

    ניתוח יפה ומעמיק של עיקר הכשלים ההגנתיים.
    מעניין אותי לשמוע את התובנות שלך לגבי הרבדים העמוקים יותר של הכשלון

    • Omer Arian

      בשביל זה, כנראה תצטרך להאזין לפודקאסט שלנו “התשיעית באירופה”
      במילה – אני לא חושב שזה הזמן להפיק לקחים בזמן שבטווח של ימים הפועל מתחרה בגביע ובליגה.

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!