קטש נגע בו

אמש (חמישי) קיבלנו את אחד הרגעים הספורטיביים הגדולים ביותר של שחקן ישראלי בשנים האחרונות. בדקות הסיום של הרבע הרביעי, כשהתוצאה היא יתרון 76:78 לאלבה ברלין בגרמניה על מכבי תל אביב, יובל זוסמן קיבל כדור בפינה. זוסמן היתל בדריק וויליאמס, זרק וקלע. וחגג על הראש של ספסל מכבי תל אביב בראשות יאניס ספרופולוס. מאוחר יותר הגיעה עוד שלשה של זוסמן בדרך ליתרון 80:87 לאלבה שניצחה בסופו של דבר 86:91, לא לפני שזוסמן התעמת בקרב דחיפות עם ג’יימס ננאלי וזכה בשניות האחרונות לסטנדינג אוביישן מתוכנן של מאמנו ישראל גונסאלס.

ברגע שזוסמן קיבל את הכדור לשלשה הראשונה שקלע, עלתה לי בראש אותה שלשה של עודד קטש בגמר היורוליג על חשבון מכבי תל אביב. נכון, אין מה להשוות בין משחק גמר למשחק בעונה הסדירה, אך יש לא מעט קווים מקבילים. השניים גדלו במכבי תל אביב ושיחקו נגדה עם קבוצה אירופית אחרת, תוך שהם מתעלים בדרך לניצחונות גדולים. בסוף העונה שעברה, כשהיה ברור שסיכוי טוב שזוסמן לא יישאר במכבי תל אביב, השמועות קשרו אותו בין היתר לפנאתינייקוס של קטש, בזכות העובדה שהמאמן החזיק בקשר טוב עימו וטיפח אותו בנבחרת העתודה. בסופו של יום קטש לא נשאר בפאו וזוסמן עבר לאלבה ברלין, אך אתמול אפשר להגיד שראינו מעט את הקטש שבתוכו בתור מי שלמד מהטוב ביותר. אפשר בהחלט להבין את האמוציות של הפורוורד. לכלכו עליו בתקשורת בציטוטים עלומי שם בעקבות העזיבה שלו את מכבי ת”א, כנראה שמשהו פחות טוב קרה בינו לבין ספרופולוס בעונה שעברה למרות מה שאמר עליו אחרי המשחק, ובשבילו ההתמודדות אתמול הייתה הדרך הכי טובה לענות למבקרים שגם טענו שהוא לא התקדם העונה.

במבט על של מי שרוצה בהצלחת הכדורסל הישראלי, זה היובל זוסמן שאנחנו רוצים לראות. לא רק שחקן שמביע את הרגשות שלו באופן נדיר מחוץ לפרקט עם נאום המקצצים במוח האייקוני, אלא גם אחד שמדבר על המגרש עצמו בצורה הכי טובה שאפשר. זוסמן אמנם פרסם הבהרה בנוגע לערב האמוציונאלי שלו אתמול, תוך שהוא עוקץ את ננאלי, אך נדמה שבניגוד לטקס הכניסה של קטש לאחרונה להיכל המכבים, בפעם הבאה שהפורוורד יגיע ליד אליהו קבלת הפנים שהוא יקבל לא תהיה מחמיאה אם לשפוט על פי הרשתות החברתיות. כעת, המבחן של זוסמן הוא כזה: לא רק להתעלות במשחקים שיש לו מוטיבציה מיוחדת בהם, אלא להפגין יציבות חיובית גם במשחקים שרוב תושבי ישראל לא צופים בהם ושהעניין סביבם הוא דל בארץ הקודש. הכדורסל הישראלי רוצה להרוויח את זוסמן, והעבודה הטובה שלו במאני טיים מול מכבי ת”א כשהוא קר רוח נותנת תקווה. נ.ב: איזה יופי של דברים עשה תמיר בלאט במשחק אתמול, ובמיוחד השלשה שצלף ברבע השלישי. הבן של המאמן המצליח ביותר במכבי ת”א בעשור האחרון ניצח את המאמן השני המצליח ביותר של המועדון בעשור האחרון.

Yovel Zoosman and Tamir Blatt – Photo Credit; Blatt’s Instagram

נשא פרי

איזה שבוע סוער עבר על גיא גודס. יודעים מה, בואו נחזור יותר משבוע אחורה. ביום רביעי שעבר, בהודעה לאוהדי מכבי ראשון לציון שנשלחה בשם יושב הראש יצחק פרי, נכתב בין השאר: “אז בואו, ביום ראשון אנחנו מארחים את מכבי תל אביב, קבוצה שבעונה זו עולה עלינו בכל הבחינות. בואו כולכם ונעודד את השחקנים, ניתן להם את האנרגיות להן הם זקוקים וניתן הרבה כבוד למאמן שמוביל אותנו מזה שלוש שנים להישגים מרשימים”. ברגע שקראתי את זה, היה לי ברור שתבוסה מול מכבי תל אביב ביום ראשון תשנה לגמרי את התמונה בראשו של פרי, והגיבוי לגודס יהיה שונה. ואכן, זה מה שקרה. ראשל”צ ומאמנה הובסו בבית מכבי 86:56 על ידי אלופת ישראל, ופתאום פרי החל לתקוף בתקשורת את המאמן ולדרוש ממנו להתפטר. אלא שגודס, וזו זכותו המלאה, לא התפטר כמובן, והסיבה שפרי לא פיטר אותו בעצמו היא כלכלית.

כל הסיטואציה עם פרי גורמת למבוכה גדולה מאוד, אך שלא יהיה ספק, זה מצב מביך במיוחד גם עבור גודס: ראשון לציון ניצבת במקום האחרון בטבלת ליגת העל עם מאזן שלילי של 6:1, מראה רע מאוד עבור המאמן הלאומי החדש שבאופן טבעי עולות תהיות לגביו האם ניתן לשלב בצורה טובה אימון קבוצה ואימון נבחרת בו זמנית. מי שמגבה את גודס אומר שהוא צריך להיות בכושר אימון כמו ששחקן צריך להיות בכושר משחק, טענה שמהצד נראית רק ככזו שמנסה להצדיק את העניין בכוח. טענה טובה יותר היא שהמאמן הלאומי הקודם, קטש כמובן, הצליח בו זמנית לשלב בין אימון הפועל ירושלים לאימון הנבחרת.

עם זאת, היו ביקורות רבות על שיקוליו האישיים של קטש בזימונים שלו, וגם הפעם יש מקום לתהות על חלק מהזימונים של גודס. נועם דוברת לא משחק קרוב לרמה של נבחרת ישראל מפתיחת העונה, אך בכל זאת זומן לסגל הרחב, כמו גם נתנאל ארצי שלפחות מפגין יכולת לא רעה. שניהם משחקים בראשל”צ של גודס, הקבוצה החלשה בליגה. הסיבה האובייקטיבית היחידה שניתן להצדיק בה את הזימון של דוברת לנבחרת היא שהוא נחשב לאחד משחקני העתיד של הכדורסל הישראלי ואחרי שהוא כבר התחיל להשתלב במדים הלאומיים המטרה צריכה להיות להמשיך לתמוך בו גם בתקופות פחות טובות. בסופו של דבר, גודס לא זימן את שניהם לסגל הרחב. גם הוא מבין שאי הצלחה רק בראשל”צ זה דבר אחד, אך אי הצלחה גם בנבחרת ישראל זה כישלון בקנה מידה עצום ואי אפשר לקחת סיכונים. אם נודה על האמת, הניפוי מהסגל זה הדבר הטוב ביותר שיכל לקרות גם לדוברת עצמו. הגיע הזמן שהוא יחלים כמו שצריך מהפציעה המורכבת ויחזור להיות כוכב הכדורסל שאנחנו מכירים.

נחזור לפרי. התסכול שלו עם היציאה לפגרה היא מובנת, שכן בזמן שנעשים שינויים בקבוצה גודס מתעסק בעיקר בנבחרת ישראל. עם זאת, פרי לא יכול להתלונן בגלל שהוא בעצמו בירך את גודס ואפשר לו להיות המאמן הלאומי במקביל לחוזה שיש לו לשנתיים בראשל”צ. עם כל הסערה הזאת, גודס ידע שמה שהוא צריך לעשות זה לנצח בבכורה את פולין ולפתוח את קמפיין מוקדמות אליפות העולם ברגל ימין באולם הדרייב אין. בדקות הראשונות הנבחרת ירדה לפיגור 21:6 ונראתה במקרה הטוב כמו ראשל”צ של גודס. אפשר רק לדמיין מה עבר בראשו של המאמן באותם רגעים של חושך מצרים. בסופו של דבר הנבחרת התאוששה וגודס יכל לנשום לרווחה בסיום המשחק הראשון שלו כמאמן הלאומי. קשה להאמין שהשמחה של גודס היא שלמה עם כל הבלאגן שיש לו מבית בראשל”צ, ועדיין, הוא מצליח לפתח עור של פיל באופן מרשים למדי. כעת, יש לו שתי אופציות: הראשונה היא לחזור לראשל”צ עם הפסד באסטוניה, דבר שירים לפרי להנחתה; או לחזור עם ניצחון גדול באסטוניה וכקונצנזוס עבור אוהדי הכדורסל הישראלי. אם האופציה השנייה תתקיים וגודס גם יחזור להצליח בראשון לציון, נוכל לקבוע שהמאמצים שלו נשאו פרי. אף אחד לא יופתע אם פרי, שיצר לעצמו תדמית של מפטר סדרתי עד הגעתו של גודס, עוד יניף אותו העונה על הכתפיים.

Guy Goodes – Photo Credit: FIBA

רמיקוב

בראשון בערב אוהדי הכדורסל הישראלי ובעיקר של הפועל באר שבע קיבלו הודעה מפתיעה: רמי הדר החליט לעזוב את הקבוצה שאימן במשך יותר משלוש עונות בליגת העל, למעשה החל מקיץ 2018. הדבר מפתיע במיוחד לאור החיבור של הדר עם הקבוצה. אחרי שבאר שבע עלתה לליגה הבכירה, הדר לקח אותה תחת חסותו וגרם לה להיות חברת קבע בליגה של הגדולים. כל דבר מקצועי במועדון נבנה בצלמו ובדמו של המאמן, שצירף אנשי מקצוע שמתאימים לתפיסם העולם שלו (וביניהם עוזר מאמן ומאמן כושר מספרד) ושחקנים שרובם לא היו הכי מוכשרים אך דגלו בעבודה קשה. האימונים של הדר נחשבים לקשים, אך רוב השחקנים שהגיעו לבאר שבע הרוויחו ורק השתפרו תחת המאמן שהוציא מים מהסלע. הדר נחשב לדמות ייחודית, שכן בין השאר הוא לא נוהג להיכנס לחדר ההלבשה של קבוצתו אחרי משחקים.

לא בכדי הדר היה המאמן שנשאר הכי הרבה זמן ברצף בקבוצה שבה אימן בליגת העל עד שהתפטר, והוא היה אמור להמשיך גם לעוד שנתיים וחצי בעקבות הארכת החוזה לשלוש שנים נוספות בקיץ האחרון. למרות שרשם תקרית לא ראויה במהלך עונתו הראשונה בקבוצה (2018/19), הדר דווקא קיבל גיבוי מלא מאנשי המועדון שבחרו להשאיר אותו למרות הביקורות הקשות. נדמה היה שכל עוד הוא רוצה לאמן את הקבוצה הוא יישאר בה, וזה מה שאכן קרה. ההפסד הביתי להפועל גליל עליון במוצ”ש האחרון, שהגיע בדומה להפסד לעירוני נס ציונה בתום הארכה אחרי איבוד יתרון גדול, גרם לחלק מאוהדי באר שבע לזעום בקבוצת הפייסבוק של קהל הקבוצה כולל דרישה שהמאמן יפוטר. ברור לכל כי בסופו של יום, האמונה שהדר יסיים את דרכו בקבוצה רק אם הוא ירצה בכך קרתה, והוא עזב עקב תחושת מיצוי. למרות ההפסדים המאוד מאכזבים לאחרונה, הדר השאיר את באר שבע במצב לא רע לפחות מבחינת המאזן כשהיא ניצבת במקום השביעי עם 3 ניצחונות לעומת 4 הפסדים, אך ברור לכולם שהמאמן הבא שיגיע יתקשה מאוד להשאיר את הקבוצה בליגה ושהמצב עלול רק להידרדר מכאן.

כמו שחקנים ישראלים רבים, גם מאמנים ישראלים לא ממהרים להגיע לבאר שבע, וסביר להניח שבנוסף להערכה להדר זוהי הסיבה שהקבוצה ניסתה להשאיר אותו למרות שביקש לעזוב עוד קודם לכן. אם כך, נדמה שהאופציה הריאלית היא מאמן זר, אך יהיה קשה להביא מאמן שמתאים לקריטריונים בישראל ועוד בשכר גבוה. בינתיים, עוזרי המאמן רועי ליכטנברג ופאבלו דה קוסטה יעמדו על הקווים. לא משנה מי יאמן את הקבוצה במשחק הבית מול הפועל תל אביב במוצ”ש הבא, לא מדובר כאן במקרה קלאסי של פיטורי מאמן ולכן ספק גדול ש”אפקט המאמן החדש/זמני” יעבוד.

Rami Hadar – Photo Credit: Dov Halickman