אנחנו הישראלים אוהבים לחגוג את ההצלחות של הנציגים שלנו בחו"ל – בין אם זה גול של וויסמן, בישול של דאבור, הדיפה של אופיר מרציאנו או מדליות כחול לבן בג'ודו. 
בדיוק בזמן שהקורונה השהתה מעט את הפסטיבל סביב דני אבדיה, ענף הכדורסל זוכה לנציג חדש בתפוצות (ואפילו שניים) – עודד קטש, שחזר בקאמבק מרגש לקבוצה איתה לקח את גביע אירופה והביא איתו את ליאור ליובין כעוזרו. לאחר המשחק הראשון, ניסינו להבין כיצד תיראה העונה של צמד המאמנים הישראלים באתונה ולשים זרקור על כמה סוגיות מעניינות במעבר הזה. התוצאה לפניכם.

ההפסד לפנרבחצ'ה

לא כך הצמד הישראלי ציפה לפתוח את הקדנציה שלו בפנאתינאיקוס. 100-76 למקומיים הראה הלוח בסיום ההתמודדות, ואכן פנרבחצ'ה שלטה במשחק ללא עוררין. הטורקים הגיעו להתמודדות לאחר שניצחו ארבעה משחקים ברציפות ונמצאים בכושר מצוין, הרבה בזכות ההחתמה של מרקו גודוריץ' שחזר לקבוצה מה-NBA. המשחק נפתח באופן שקול יחסית, אולם ריצת 18-0 של פנרבחצ'ה מאמצע הרבע השני, בהובלתם של דה קולו ויאן וסלי הצ'כי שינתה את המשחק לגמרי. דקות טובות של ארון וויט ומלחמה על כל ריבאונד בהתקפה הורידו את ההפרש לחד ספרתי, אולם פנרבחצ'ה שוב פתחה מבערים וניצלה נאיביות וערב רע של פנאתינאיקוס מהשלוש (26%), ומכאן ההפרש לא ירד לחד ספרתי יותר. הצהובים מאיסטנבול קלעו 15 שלשות ב-62.5% מחוץ לקשת וכל שחקן שעלה מהספסל הצטרף לחגיגה. החל מהרבע הרביעי הסיפור כבר היה נראה גמור והטורקים רק הגדילו את ההפרש, כאשר קטש ניצל זאת כדי לבדוק הרכבים שונים ולתת לכל השחקנים הזדמנות להראות את יכולותיהם. 
הערב (ראשון) הירוקים מאתונה יפגשו את אריס סלוניקי במסגרת הליגה היוונית, ובחמישי מצפה להם משחק בית מול חימקי מוסקבה המדורגת אחרונה בטבלת היורוליג. שני המשחקים הללו באים כמעט בהזמנה – הזדמנות לתיקון מהיר לאחר ההפסד בשישי, ומשחק יורוליג יחסית נוח בחמישי ב-"אואקה", כך שיהיה להם קצת זמן להתאמן בין לבין ולשפר את הליקויים, ויש לא מעט כאלה.

Nemanja Nedovic – Photo Credit: Euroleague.net

לשכוח את האקסית (דרוש בעל בית)

קטש מגיע לפנאתינאיקוס לאחר כמעט שלוש שנים בהפועל ירושלים. צריך לומר – בקדנציה הזו הוא הצליח להפוך את הפועל ירושלים לקבוצה בצלמו ובדמותו: קבוצה מוכשרת ומגוונת שמנצחת בעיקר בזכות ההתקפה. את המפתחות בהפועל ירושלים הוא נתן לתמיר בלאט וכריס קרמר, שני שחקנים שקולעים מעולה אבל יעדיפו את המסירה בדרך כלל, ובעצם אפשר לומר: שני רכזים אמיתיים, "בעלי בית" שאוהבים מאוד את משחק הפיק אנד רול. פנאתינאיקוס השנה רחוקה מזה מאוד: נמניה נדוביץ', הכוכב הגדול שלה, הוא סקורר מעולה אבל לא רכז אמיתי, ובדרך כלל יעדיף לזרוק. לצידו משחקים בוכרידיס, שחקן חכם אבל מוגבל מאוד התקפית, והווארד סנט רוס הקובני, שנוטה הרבה פעמים "להיעלם" במהלך המשחק. שלווין מאק, ששיחק תחת קטש בהפועל ירושלים לזמן קצר, היה לא טוב מול פנרבחצ'ה, וכששיחק כמוביל כדור עיקרי הטורקים לחצו אותו והצליחו לגרום לו למספר איבודי כדור. אין ספק, העוגן העיקרי שהיה לקטש בהפועל ירושלים, עמדת הרכז – נראה כמו הבעיה העיקרית של פנאתינאיקוס כרגע.

Kostas Mitoglou – Photo Credit: Euroleague

מעמד השחקן המקומי, טייק 2

לפני המשחק מול פנרבחצ'ה, בראיון היורוליג הראשון שלו כמאמן פנאתינאיקוס, בחר קטש להתייחס דווקא לסגל היווני: "יש כאן מספר שחקנים צעירים מאוד מוכשרים, ככה היה כאן גם בעונה בה זכיתי בגביע אירופה כשחקן. אני שמח לראות שיש סגל יווני צעיר ומוכשר ושהוא מהווה חלק מהרוטציה". 

הקדנציה של עודד קטש כמאמן הפועל ירושלים, שבה הוא גם אימן את נבחרת ישראל, לוותה בעיסוק סביב מעמד השחקן הישראלי בעיניו: בעוד שבליגה הוא היה מוכרח להשתמש בשחקנים הישראלים, בליגת האלופות ראינו לא מעט משחקים בהם הם נדחקו לשולי הרוטציה (למעט תמיר בלאט שמעמדו נשאר איתן) ובייחוד בדקות ההכרעה. לכך כמובן הצטרפו הביקורות על הרצון שלו לאזרח את טיישון תומאס לנבחרת ישראל. בפנאתינאיקוס נדמה, המצב הוא הפוך: הסגל היווני מוכשר מאוד, ואלו הם הזרים שלא מספקים את הסחורה. נדמה שזה מצב שכל מאמן רוצה: צריך לומר – סגל מקומי מוכשר וכזה שמזוהה עם הקבוצה לא פשוט בכלל לגבש – זרים מתאימים לעומת זאת, קל יותר למצוא. לא אתפלא אם בקרוב מאוד נראה כבר שחקנים ששיחקו לאחרונה אצל קטש או ליובין. זרים כמובן. ישראלים? לא הייתי בונה על זה.

Oded Katash – Photo Credit: Panathinaikos

אירופה כהכנה (ובכל זאת..)

בסגל הזה, במאזן הזה ובהתחשב בקבוצות האחרות, מאבק על המקום בפלייאוף היורוליג נראה כמו תסריט בדיוני. גם קטש יודע את זה, אין ספק. המטרה שהוא וליובין הציבו לעצמם היא לזכות באליפות ובגביע היווני. לא פשוט לבוא לקבוצה חדשה כאשר אין לה יותר מטרות ביורוליג. ובכל זאת, הם לא יכולים להרשות לעצמם הפסדים כמו זה לפנרבחצ'ה שבוע אחר שבוע – הפסדים שכמובן יגרמו בסופו של דבר לפגיעה במורל ועלולים להשליך על התוצאות בליגה המקומית. מצד שני, הליגה המקומית והגביע לא יכולים להוות מקום לניסוי כלים, שכן זו המטרה היחידה שנשארה לקבוצה. קטש וליובין יצטרכו לחשוב כיצד הם לא מבזבזים כוחות מיותרים ביורוליג, ומצד שני מצליחים לנצח כמות יפה של משחקים ולהוכיח לדיאמנטידיס ואלברטיס שהם מתאימים להחזיר את הקבוצה לצמרת היורוליג בעונה הבאה.

Oded Katash: Photo Credit: Panathinaikos

חבר מביא חבר

שישה מאמנים זרים יש בליגת העל בכדורסל כיום. נראה שמעמד המאמן הישראלי לא יכול להיות נמוך יותר, כאשר מאמנים נמצאים ללא קבוצה זמן רב ובעלי קבוצות רבות נרתעים מלהעסיק אותם ומעדיפים מאמנים זרים. מאמנים ישראלים רבים נחלו הצלחה מעבר לים, ובדרך כלל הצלחה כזו פותחת את הדלת למאמנים ישראלים נוספים – בדיוק כפי שקרה בליגה שלנו עם המאמנים היווניים. ייתכן מאוד שהצלחה של קטש וליובין בפנאתינאיקוס תפתח את השער לאירופה בחזרה למאמנים הישראליים, ולבסוף – גם לשחקן הישראלי, וזו נראית כמו סיבה נוספת להחזיק אצבעות לצמד החדש שלנו באתונה.