הפועל תל אביב הפסידה אמש (שלישי) בחוץ 94:90 למכבי תל אביב בתום דרמה אדירה במשחק השלישי והמכריע בסדרת הטוב משלושה בגמר הפלייאוף בליגת העל, ובכך הפסידה את הסדרה בתוצאה 2:1 בדרך לסיים את העונה כסגנית אלופת המדינה. כעת, הגיע הזמן להעניק ציוניים עונתיים לכל האנשים שסיימו את העונה בקבוצה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

גארדים

ג'ייקובן בראון – 9

רשם תקופה רעה קצת אחרי פתיחת העונה כשהוא אף התעמת עם מאמנו, אך בסך הכל עשה עוד עונה מצוינת, שבה הוא חילק הרבה אסיסטים כאשר הוא שלט בקצב ודאג קודם כל להכניס את חבריו לקבוצה לעניינים בנוסף לכך שהוא הביא את יכולת הקליעה החלומית שלו מחוץ לקשת וחדר היטב בדרך לסלים מבפנים ולזריקות עונשין מדויקות, כאשר הוא אף לקח ריבאונדים ולעיתים לא היה רחוק מטריפל-דאבל. גם סיפק מאמץ הגנתי בעת הצורך, ובעיקר כמעט הצליח להוביל את קבוצתו לאליפות, כשלמרות כשירותו הוא סיפק תצוגות ענק מול הפועל ירושלים ומכבי תל אביב, אלא שלצערו הוא סיים רק כסגן. לא באמת הצליח למצוא שפה משותפת עם צ'ינאנו אונואקו.

בר טימור – 8

הקפטן אומנם גם רשם ימים פחות טובים, אבל בסך הכל הוא הביא את המנהיגות שלו כששינה משחקים מהספסל בדרך לתואר השחקן השישי של העונה בזמן שהוא גם עלה יותר ויותר בחמישייה ככל שהעונה הלכה והתקדמה. מסר בצורה שקולה, עשה עבודה טובה בריבאונד ההגנה וקלע מבחוץ, אם כי בפלייאוף חלה ירידה. חדר באין מפריע ולעיתים תרם בהגנה בדרך לחטיפות.

גיל בני – 6

רשם תקופות שבהן שיחק מעט לצד תקופות שבהן שיחק יותר. בהתחלה התקשה לקלוע מבחוץ, אך לאחר מכן צלף שלשות מומנטום בנוסף לכך שהציק בהגנה כפי שהוא יודע וניסה לסחוט עבירות תוקף. גם חילק מסירות מדויקות.

אקסבייר מנפורד – 9

הציג יציבית מופתית בתחילת העונה, כשהוא קלע בצורה טובה מחוץ לקשת ומחצי מרחק, חדר היטב, סחט עבירות בדרך לקו, הטביע, תרם בריבאונד, חילק מסירות טובות וגם הציג ידיים מצוינות בהגנה בדרך לחטיפות וחסימות אדירות. לא היה הכי יציב ככל שהעונה הלכה והתקדמה כשהוא גם עלה יותר מהספסל והתמקד בעיקר בקליעה, אך הצליח להתפוצץ עם כמה תצוגות ענק במשחקים חשובים.

פורוורדים

אדם אריאל – 5

התעלה בכמה משחקים כשהביא את יכולת הקליעה שלו מבחוץ בעיקר מול האקסית הפועל ירושלים, אבל בסך הכל לא באמת הצליח להשתלב באופן קבוע ברוטציה, כשהוא נעדר מלא מעט משחקים ולעיתים לא שותף גם כשהיה כשיר.

ג'ורדן מקריי – 9

החל לשחק בליגה מעט אחרי פתיחת העונה. פשוט התפוצץ כשהוא הטביע באופן סופר מפלצתי בזכות האתלטיות היוצאת דופן שלו, חדר עם קשיחות וקלע היטב בעזרת השחרור המהיר של הזריקות שלו, בנוסף לכך שהוא סחט לא מעט עבירות בדרך לקו, שמר בצורה מצוינת בהגנה כולל חסימות, ייצר לאחרים ובתחילת הדרך גם עשה עבודה טובה בריבאונד. התקשה במשחקים הראשונים מול הפועל ירושלים, אלא שאז הוא השתיק את כל הביקורות ושבר את הנאחס עם יכולת יוצאת מן הכלל. הספיק לשתק כמה רכזים בכירים כמו די ג'יי קופר וספידי סמית', והציג יכולת לקלוע הרבה נקודות תוך זמן קצר, בעיקר ברבעים הראשונים. רשם עימות עם מאמנו במהלך אחד מהפסדי הבית מול ירושלים, אבל הצליח ליישר את ההדורים.

ג'יי פי טוקוטו – 6

נאלץ להסתגל למעמד חדש בקבוצה, כשהוא כבר לא נחשב לאחד הכוכבים הגדולים, ובמשחקים רבים בתחילת העונה הוא בקושי קלע. ככל שהזמן הלך והתקדם הוא הצליח להביא יותר לידי ביטוי את יכולת הקליעה שלו מחצי מרחק בנוסף לדברים שהוא רגיל להביא כמו הטבעות מפלצתיות, השתלטות על ריבאונדים בשני צידי הפרקט, ידיים ארוכות בהגנה בדרך לשמירה על עמדות רבות ולחטיפות, ומסירות מצוינות לצד איבודים. עם זאת, לא תמיד נרשם בעונה הסדירה כשהוא נע בין המשבצת של הזר החמישי לשישי, ובסופו של דבר הוא לא נרשם בכלל בפלייאוף.

תומר גינת – 9

המהפכן. בחר לסרב למכבי תל אביב, והצליח להוביל את האדומים למצב שבו הם היו מרחק פסע מזכייה באליפות, כשהוא היה הישראלי הכי יציב בליגה בזכות החוש הנהדר שלו לריבאונד ההתקפה בדרך לתיקונים מבפנים, התנועה שלו פנימה ללא כדור שהניבה עוד סלים לשתיים, קלע מבחוץ באחוזים לא רעים כשהוא זרק לפחות בעונה הסדירה, תרם גם בריבאונד ההגנה, חילק מסירות בזמן שהציג שיתוף פעולה מופלא עם חברו הקרוב טימור בנוסף לכך שהוא סיפק מאמץ הגנתי בדרך לחטיפות. נתן סדרה מושלמת מול עירוני נס ציונה ברבע גמר הפלייאוף. נבחר לישראלי המצטיין של העונה וכמובן לחמישיית העונה.

סנטרים

ג'יילן הורד – 8

נתן יותר מפייט לטוקוטו על המקום בסגל, ובסופו של דבר הרוויח אותו כשהוא דייק מבפנים כולל הטבעות עוצמתיות תוך שהשתלט על ריבאונדים בשני צידי הפרקט, ובזכות היכולת שלו לשמור על כמה עמדות הוא עשה דברים יפים בהגנה כמו חסימות. היה קשה לדעת מה הוא ייתן בערב נתון כשגם היו לו תקופות לא טובות, אבל הוא הצליח להתעלות עם כמה משחקים נפלאים בפלייאוף.

עידן זלמנסון – 7

לא תמיד שיחק הרבה בעקבות העומס על העמדה שלו, אך הצליח בסך הכל לעשות עבודה טובה כשהוא הציג פעם אחר פעם את היד הרכה שלו מחצי מרחק ולעיתים אף מחוץ לקשת, כשהוא גם לקח ריבאונדים והראה את יכולת המסירה שלו לצד איבודים. גם חסם לפעמים בהגנה. חזר מפציעה מוקדם מהצפוי בפלייאוף, ועשה את שלו מרגע החזרה.

צ'ינאנו אונואקו – 5

הגיע ברעש גדול במהלך העונה כדי לשדרג את עמדת הסנטר הפותח שבה אחז כריס הורטון, והיה נראה שהסיכוי שווה את הסיכון, שכן הוא היה השחקן הטוב בישראל בעונה שעברה, כזה שהוביל את בני הרצליה לזכייה בגביע המדינה על חשבון הפועל וגם היה בסדרת גמר הפלייאוף. אלא שהוכח שלא כל הנוצץ זהב, על אף שהוא באמת נתן מאמץ אדיר ועשה הכל מהכל כשסיים מבפנים עם קשיחות דרך פוסט-אפים והטבעות, קלע מעט ממרחק, הציג את זריקות הסבתא המוכרות מקו העונשין, שאב ריבאונדים בשני צידי הפרקט, חילק מסירות פשוט קסומות על פני פרקט שלם וחטף וחסם בהגנה. הבעיה הייתה שכאמור הוא לא בדיוק הסתדר עם בראון, בנוסף לכך שהוא איבד שליטה על כדורים ובעיקר הסתבך בבעיית עבירות והציג את התסכול שלו לכל עבר. לא היה רחוק מלהעניק לקבוצתו אליפות, מה שקשה לדעת אם היה קורה עם הורטון, אבל ה"מה היה אם" פה הוא רחב לשני הכיוונים, וקשה להגדיר את המהלך הצלחה, כשזה קרוב יותר לכישלון. בכל שביב של אור הכותרות זעקו שהוא השתלב, אבל התחושה היא שראינו מעט מאוד משחקים מושלמים ממנו, כשהיה קשה לדעת האם הוא יהיה במיטבו בערב נתון.

ללא ציון: אייל הראל, אילי דולינסקי, נבות ינאי וג'יימס פלדין (לא שיחקו מספיק)

מאמן: דני פרנקו – 9

עמד בציפיות הגבוהות כשהוא ניצח משחק אחר משחק בפתיחת העונה, ולאורך זמן הציג מאזן מצוין. אלא שחניכיו גם מעדו במשחק נפל מול בני הרצליה ובמשחקים מול הפועל ירושלים והפועל חולון, כשבסופו של דבר הוא סיים רק במקום השלישי בעונה הסדירה, מה שגרם לבעיה בכל הנוגע ליתרון הביתיות בשלבים המאוחרים, אלא שגם הוא הצליח לשבור את הנאחס מול ירושלים עם סוויפ מרשים בחצי הגמר, בנוסף לתצוגה היסטורית מול מכבי תל אביב בסדרת הגמר לעיני הקהל הביתי. רשם עימותים עם בראון ומקריי כשגם זלמנסון לא תמיד היה מרוצה, בני רצה לעזוב ואריאל בקושי שיחק, אבל בשורה התחתונה הצליח להחזיק חדר הלבשה עמוס באגו והגיע לתוצאות מצוינות, כאשר חניכיו הגיעו לשיא בשני צידי הפרקט בזמן הנכון למרות ההדחה מאירופה בזמן שהוא פשוט השתיק את הביקורות.

הימר על אונואקו במקום הורטון, ולצערו זה לא ייחשב הצלחה. תמרן בין טוקוטו להורד, ובסופו של דבר הלך עם האחרון. הציג לפרקים חמישייה שכללה את מנפורד ולפרקים חמישייה שכללה את טימור במקומו, כשזה הדבר שהוא עשה בפלייאוף. שיתף את הראל, ינאי ודולינסקי. התגבר בשלב מסוים על פתיחות המשחקים הרעות. בסך כל נחשב למועמד לגיטימי לתואר מאמן העונה, כשהוא היה קרוב לזכייה באליפות שנייה בקריירה. סיפק תצוגות מהנות לעיני הקהל הביתי. מצא בכל פעם מחדש את הדרך להקשות על די ג'יי קופר. רשם חמישה זרים במקום ארבעה כמה משחקים אחרי פתיחת העונה.

מצטייני הקבוצה – ג'ייקובן בראון, ג'ורדן מקריי ותומר גינת