בני הרצליה הפסידה אמש (ראשון) בבית 86:61 להפועל ירושלים באולם היובל ובכך סיימה את עונת 2022/23 בליגת העל עם הפסד של 3:1 בסדרת רבע גמר הפלייאוף. כעת, הגיע הזמן של אתר "ספורטס רבי" להעניק ציונים עונתיים לכל האנשים שסיימו את העונה בקבוצה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

גארדים

קווינטון הוקר – 7

שוב נפצע בשלב מוקדם של העונה, וחסרונו בהחלט הורגש. היה מצוין מהרגע שחזר כשהוא חילק הרבה אסיסטים לעומת איבודים מעטים (ראשון בליגה ביחס האסיסטים/איבודים), קלע היטב, חטף בהגנה ולקח ריבאונדים בדרך למשחקים שבהם הוא לא היה רחוק מטריפל-דאבל. עם זאת, רשם משחקים שבהם הכדורים פשוט מיעטו להיכנס, וסיפק סדרת פלייאוף די מאכזבת שבה הוא גם התקשה לנהל את המשחק למרות שבמשך כל העונה הוא הצליח לשלוט בקצב. נתן מעצמו המון, כשהוא היה ממובילי הליגה בדקות.

עודד ברנדוויין – 6

הפתיע מאוד עם כמה משחקים גדולים שהגיעו בעיקר ככל שהעונה הלכה והתקדמה בעקבות המחסור של קבוצתו בישראלים, כשהוא חילק אסיסטים וקלע בצורה נהדרת מהשדה (פחות מקו העונשין…). אומנם סיים את העונה עם משחק רע, אבל זה לא מוריד מהדברים שהוא עשה לפני כן.

יאיר קרביץ – 7

הקפטן אומנם לא היה כל כך יציב ומיעט לזרוק ולקלוע מחוץ לקשת (אם כי המשחק השני בסדרה מול ירושלים יגיד אחרת) יחד עם התקשות מהקו, אבל הוא הציג מדד פלוס-מינוס יוצא מן הכלל (פלוס 104 בעונה הסדירה, מקום 15 בליגה וראשון יחד עם כריס ג'ונסון מבין השחקנים שאינם ממכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל ירושלים!) שמעיד עד כמה הדברים נראים יותר כשהוא על הפרקט, חילק אסיסטים נהדרים, לקח ריבאונדים והציג ידיים טובות בהגנה כשהוא הציג את הגודל שלו. מעל הכל, הוא התעלה בפלייאוף, וזה מה שחשוב.

כריס באב – 8

נכון, זה לא הזכיר מספיק את העונה שעברה, ועדיין, הכוכב הביא את יכולת הקליעה שלו מבחוץ, קלע זריקות פייד-אוויי, סחט עבירות תוך שזרק מהשדה בדרך לזריקות עונשין מדויקות, הביא את הגודל שלו בהגנה וייצר מעט לאחרים. לא היה מספיק טוב במשחקים הראשונים של סדרת הפלייאוף, אך התעלה במשחק האחרון למרות ההפסד, מה שממתיק את הטעם של העונה שלו. שיחק עם הרבה קשיחות והתפוצץ בכמה משחקים, לצד משחקים שבהם הכדורים סירבו להיכנס.

פורוורדים

סי ג'יי אלבי – ללא ציון

הגיע כשם די נוצץ בשלב מאוחר של העונה, ושיחק רק משחק אחד שבו הוא הציג אתלטיות מרשימה לצד קליעה בעייתית.

סנדי כהן – 6

הציג שיפור התקפי בחלק הראשון של העונה, כשהוא קלע בצורה מצוינת מבחוץ, בנוסף לאיכויות שלו כשומר בהגנה, לתרומה בריבאונד ולהטבעות המפלצתיות. רשם ירידה חדה לאחר מכן במשך תקופה ובסופו של דבר חזר להעמיד תפוקה סבירה, אלא שאז הוא סבל מבעיה רפואית מורכבת שגרמה לסיום העונה שלו.

אנדי ואן וליט – 5

רשם מספרים לא רעים על הנייר והצליח להתפוצץ בכמה משחקים רצופים מול קבוצות גדולות, אבל ברוב הזמן פשוט לא נתן מספיק, על אף שהוא סיפק סלים מבפנים ומבחוץ, ריבאונדים, מסירות חכמות וחסימות. לא שיחק בחודשים האחרונים של העונה.

מוריס קמפ – 9

היה טוב מאוד בעונה שעברה, אבל אף אחד לא האמין שהוא יקפוץ מדרגה כמו שעשה העונה. התפוצץ ככל שהעונה הלכה והתקדמה, כשהוא עשה הכל מהכל: ייצר לעצמו כדי לסיים מבפנים, הטביע, סחט עבירות בדרך לקו משם הוא עשה עבודה טובה, קלע מדי פעם מבחוץ, השתלט על ריבאונדים בצורה מרשימה בשני צידי הפרקט (ראשון בליגה בריבאונדים בהתקפה), חילק אסיסטים לצד לא מעט איבודים ועשה עבודה הגנתית מצוינת שכללה חטיפות וחסימות אדירות, בזמן שהוא הוביל את הליגה בדקות ובמדד היעילות בנוסף לכך שהיה היחיד שסיים את העונה עם מספר נקודות דו ספרתי בכל משחק. איך יכול להיות שאחד המועמדים הברורים לתואר ה-MVP, לפחות לדעתי, נשאר מחוץ לחמישיית העונה הראשונה? ובכל מקרה, הוא היה כל כך קרוב לציון 10, אבל לצערו בסופו של דבר הוא לא הצליח להביא את האקסטרה שהיה מקנה לו את הציון המושלם. רשם לא מעט דאבל-דאבלים.

סנטרים

רוברט קרטר – 5

נאלץ להיכנס לנעליו הגדולות של צ'ינאנו אונואקו, אך נפצע כבר לפני שהליגה החלה. חזר במהלך העונה למצב שבו הוא בעצם היה מתחת לג'וליאן גמבל בהיררכיה, והוא הצליח ריווח את הפרקט עם יכולת הקליעה שלו מבחוץ אך לא נתן תרומה גדולה באספקט הזה לאורך זמן. הספיק להטביע, אך לא היה הכי מדויק מבפנים ומהקו בנוסף לכך שלא ראינו ממנו דומיננטיות גדולה בריבאונד. חסם עם קשיחות בהגנה, אך לא היה מספיק טוב בסדרה מול ירושלים.

ג'וליאן גמבל – 7

הגיע בשלב מוקדם של העונה בעקבות פציעתו של קרטר ולא היה מספיק טוב בתקופת ההסתגלות, אלא שבהמשך הוא הצליח לייצר תקופה מצוינת שבה הוא סיים פעם אחר פעם בצבע כולל הטבעות בנוסף לכך שלקח ריבאונדים בשני צידי הפרקט וחסם בהגנה. לצד זה, הוא איבד כדורים ובעיקר סחט עבירות בדרך לקו בגלל שהיריבים ידעו שהוא פשוט מחטיא משם יותר מחצי מהזריקות שלו, כאשר בפלייאוף הוא גם נחסם פעם אחר פעם בעקבות חיסרון האתלטיות שלו מול זאק הנקינס.

ללא ציון: גיא ארטמן, עמית שוורץ ואלון מיכאלי (לא שיחקו מספיק)

מאמן: אורן אהרוני – 8

הגיע לעונה הנוכחית כשהיה ברור שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי לשחזר את העונה שעברה, ואכן, למרות ניצחונות על הקבוצות הגדולות, קבוצתו פישלה מול הקטנות מההתחלה (הפסד לעירוני קריית אתא במחזור הפתיחה) והגיעה עד למקום האחרון בטבלה, כשהיה נראה שהוא בדרך החוצה מהמועדון ושהקבוצה בהחלט עשויה לרדת ליגה. אלא שאהרוני נשאר, וחילץ את הקבוצה מהתחתית כשהוא ניצח את מכבי תל אביב בחוץ ויצא לרצף ניצחונות מרשים. לאחר מכן היו עליות ומורדות, שגם עלו לקבוצה באפשרות להעפיל לבית העליון, אלא שבסופו של דבר קבוצתו יצאה לריצה נוספת בדרך למקום השביעי, כאשר בפלייאוף עצמו היא הייתה תחרותית מאוד מול ירושלים למרות סגל קצר, ולמעשה היא הייתה היחידה שגררה קבוצה עם יתרון ביתיות לארבעה משחקים.

ככל שהעונה הלכה והתקדמה אולם היובל חזר להיות מבצר, תוך שהקבוצה סיפקה קשיחות הגנתית והלכה פנימה. יותר מדי שחקנים ובראשם זרים עברו במועדון כשהישראלים שוב לא היוו פקטור משמעותי (דורי סהר הושאל במהלך העונה לאליצור נתניה), אבל לפחות הוא הלך עם ברנדוויין המפתיע ככל שהעונה הלכה והתקדמה, כשמדי פעם הוא העלה את ארטמן בסופי רבעים. בהתחשב בהשתתפות בליגת האלופות, בפציעות הרבות, בסגל הקצר ובמצב הרע שאליו הגיע בשלב מוקדם של העונה, מדובר בסופו של דבר בעוד עונה נהדרת של מאמן העונה שעברה. נדמה שהוא מיצה את התקופה בהרצליה ושהוא יחפש להתקדם (מישהו אמר הפועל חולון?).

מצטיין הקבוצה – מוריס קמפ