שני משחקי חצי הגמר הפיינל פור שנערכו בשישי סיפקו את הסחורה בגדול: ארבעת הקבוצות הטובות ביבשת נתנו שני משחקים מדהימים, ואי אפשר שלא לחכות בציפייה למשחק הגמר שייערך הערב (ראשון), בו ייפגשו אנאדולו אפס וברצלונה. מה צפוי לנו? מי יניף את הגביע? מהן המפתחות לניצחון עבור כל אחת מהקבוצות? לפניכם כל מה שצריך לדעת לקראת הגמר.

תקציר הפרקים הקודמים:
אנאדולו הפגינה עליונות מוחלטת בחצי הגמר מול צסק"א – מיצ'יץ' סיפק את הסחורה כרגיל עם 25 נקודות ו-6 אסיסטים, לארקין עלה מהספסל ונתן תרומה חשובה, סרטץ' שאנלי חגג מתחת לסלים מול ה-אין סנטר של צסק"א (19 נקודות ו-8 ריבאונדים) ובובואה וסימון השלימו חמישייה שכולה הייתה ביום מעולה. 
אנאדולו הייתה מעולה בצד ההתקפי, ולא רעה בסך הכל בצד ההגנתי – אולם אפשרה לצסק"א לחזור ברבע הרביעי (הרבה בגלל עבירה חמישית של מיצ'יץ') וכמעט הפסידה את המשחק.
במשחק השני ראינו קרב גלדיאטורים בין ברצלונה ומילאנו, קרב עם הגנה משובחת של שתי הקבוצות שהצליחו למנוע אחת מהשנייה משחק פוסט אפ. בברצלונה ניקולה מירוטיץ' היה פנטסטי עם 21 נקודות ומשחק מעולה בדקות ההכרעה, יחד עם ניק קלאת'ס שלקח את ברצלונה על גבו עד שנפצע לקראת סיום המשחק. קלאת'ס היה מעולה בשני צידי המגרש וגם פאו גאסול סיפק דקות מעולות, בעיקר במחצית הראשונה ומילאנו לא הצליחה למצוא לו פתרון בהגנה. לאחר שקלאת'ס נפצע, בולמארו הארגנטינאי הצעיר עלה עם הרבה התלהבות אבל התקשה, במיוחד בניהול המשחק. למזלו היה לו את קורי היגינס, שהיה מעולה ברגעי ההכרעה וניצח את המשחק עבור ברצלונה עם סל בשנייה האחרונה.

כל הגמר על רגל אחת
או במקרה זה – כל הגמר על הרגל הפצועה של ניק קלאת'ס. ברצלונה הצליחה להחזיק מעמד בדקות האחרונות לאחר הפציעה של הרכז המוביל שלה, אולם קשה לראות אותה מנצחת בגמר בלעדיו. לפי שאראס הפציעה שלו לא חמורה, אולם לא נאמר אם הוא ישחק או לא. קלאת'ס הוא הרבה מעבר לרכז מעולה: הוא מנהיג, מנוסה מאוד, קר רוח ושחקן קלאץ' נהדר. בלעדיו ברצלונה קבוצה הרבה פחות מאיימת וזה ככל הנראה לא יספיק מול הגארדים הנהדרים של אנאדולו.

בולמארו, בכל זאת בולמארו הוא העתיד של הכדורסל הארגנטינאי. הוא היה בסך הכל לא רע בחצי הגמר, ובכלל לאורך העונה מקבל הרבה דקות ומשחק עם הרבה ביטחון. בדקות שקלאת'ס נפצע הוא שיחק כמוביל כדור יחד עם היגינס, ושחקני מילאנו הצליחו ללחוץ אותו ולהכריח זריקות קשות בסוף השעון. מצד שני, בולמארו הוא שחקן הגנה מעולה. בהפסד הראשון של ברצלונה לאנאדולו הוא שיחק רק 6 דקות, בשני לא שיחק בכלל. אולם ייתכן ושאראס ינסה, במיוחד אם קלאת'ס לא יהיה כשיר, לתת לבולמארו לשמור על מיצ'יץ'. אם הוא יצליח לעצור אותו, גם אם חלקית, זה יכול להיות מה שיכריע עבור ברצלונה את המשחק.

חסרי צבע
בשני חצאי הגמר ראינו משהו דומה: מעט מאוד משחק פנים. לרוב ראינו פיק אנד רול שהסתיים בדרך כלל בזריקה משלוש ("פיק אנד פופ") או ניצול חילוף בשמירה וחדירה של גארד על שחקן איטי יותר. ברצלונה כן ניסתה להיכנס לצבע ולתת את הכדור למירוטיץ', אולם מילאנו כמעט לא אפשרה לו לקבל את הכדור. במשחק השני, סרטץ' שאנלי בכל זאת היה מעורב מאוד התקפית, בעיקר בפיק אנד רול. אולם מול ברצלונה הוא ייתקל בשחקני פנים טובים משמעותית ממייקל אריק ויוהנס ווייטמן. האם שאנלי יצליח לתת את אותה תרומה מול מירוטיץ', ברנדון דייוויס וגאסול? לא בטוח. בנוסף, בחלק ההגנתי ברצלונה הצליחה לשתק לגמרי את שחקני הפנים של מילאנו: קייל היינס קלע רק 4 נקודות, זאק לידיי קלע את רוב הנקודות שלו מהשלוש וטרצבסקי לא קלע בכלל – וזה בעיקר בזכות ההגנה המצוינת של ברצלונה, שספגה העונה את מספר הנקודות הנמוך ביותר מכל הקבוצות במפעל.

פעם ראשונה בגמר?
ברצלונה הפסידה פעמיים לאנאדולו העונה, אם כי במשחקים יחסית צמודים – אולם אין ספק שזה נותן ביטחון לטורקים. ארגין עתמאן אמר בראיון ש-"ברצלונה קבוצה שונה מהעונה הסדירה בזכות פאו גאסול, יש לו ניסיון עצום". והאמת שהוא צודק – ברצלונה הייתה קבוצה נהדרת לפני שהגיע, אבל היא טובה עכשיו עוד יותר. גם בגיל 41 כמעט הוא משחק מעולה ומפתיע לא מעט אנשים – אבל התרומה המשמעותית באמת שלו היא בחדר ההלבשה. גאסול הוא מסוג השחקנים שהופכים קבוצה לאלופה, יש לו מנטליות של אלוף והשפעה אדירה על חדר ההלבשה, וצירופו מתברר כמשמעותי מאוד עבור ברצלונה.

ההבטחה של עתמאן 

כשארגין עתמאן אמר בתחילת העונה שהוא מכוון לקחת את תואר האליפות, הוא ידע על מה הוא מדבר: אנאדולו הגיעה לפני שנתיים לגמר, ובשנה שעברה סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון עם מאזן אדיר.גם כשהקבוצה שלו הייתה בתחתית הפלייאוף, הוא היה סבלני, האמין בדרך שלו ולא שינה את הסגל, ולבסוף זה השתלם לו. הוא ידע לנהל את הקבוצה ביד רמה, למנוע מענייני האגו שהיו עם שיין לארקין להפוך לבעיות גדולות, ולהפוך את אנאדולו לקבוצת ההתקפה הטובה ביורוליג. לפני שנתיים אנאדולו הפסידה בגמר לצסק"א, כעת היא ניצחה אותה כבר בחצי. האם עתמאן יקיים את ההבטחה ויביא לאנאדולו גביע ראשון?

הקרב על התואר האמיתי
כשניקולה מירוטיץ' נשאל על כך שמיצ'יץ' קיבל את תואר ה-MVP של העונה במקומו, הוא ענה במעט זלזול שאף אחד לא זוכר תארים אישיים. מירוטיץ' היה אחד משני המועמדים המובילים לתואר, יחד עם מיצ'יץ', אבל אם הוא יצליח לנצח עם ברצלונה בגמר – העונה הזו, למרות התואר האישי של מיצ'יץ', תיזכר בעיקר בזכותו. והאמת? מגיע לו לזכות. מירוטיץ' עשה החלטה אמיצה, שהחליט ללכת עם הלב ולחזור לאירופה למרות שהיה שחקן חמישייה ב-NBA, ולמרות החוזה הגדול שלו בברצלונה הוא וויתר על לא מעט כסף. לאורך העונה הוא היה פנטסטי, וגם בחצי הגמר; הוא לקח על עצמו, נלחם על כל ריבאונד. בשני המשחקים מול אנאדולו הוא היה מעולה (24 ו-18 נקודות), שלא הספיקו לניצחון. אולי הפעם זה יקרה.

הכרעה, אחת ולתמיד
במשחק הגמר ישחקו קבוצת ההגנה הטובה ביורוליג (ברצלונה, סופגת 73 נקודות בממוצע ) לקבוצת ההתקפה הטובה ביורוליג (אנאדולו, קולעת 84 נקודות בממוצע). במשחק הזה אולי נקבל מענה לשאלה שמעסיקה כל ענף ספורט קבוצתי: מה יותר חשוב, הגנה או התקפה.