אחד המשחקים הטובים של המחזור האחרון היה במוסקבה, כאשר מילאנו ניצחה את צסק”א 84-76. מילאנו ניצחה את המשחק הזה בעיקר בזכות שחקן אחד – קווין פאנטר, שקלע 32 נקודות באחוזים מצוינים מהשדה ו-9 זריקות ללא החטאה מהקו. פאנטר בעונה פנטסטית – הוא קולע 15 נקודות למשחק באחוזים מעולים ומגלה יציבות מרשימה. אולם מה שיותר מרשים זה שבפעם הראשונה הוא עושה את זה בקבוצת צמרת ביורוליג. פאנטר בן ה-27 הגיע ליורוליג רק בשנה שעברה, כאשר התחיל אותה באולימפיאקוס ולאחר מכן עבר לכוכב האדום, שם הרשים הרבה יותר. העונה במילאנו הוא בפעם הראשונה מקבל תפקיד משמעותי בקבוצת יורוליג ששואפת לתואר, שכן כרגע מילאנו בעונה נהדרת וממוקמת במקום השני בטבלה. למילאנו יש העונה תלכיד מעולה והרבה שחקנים טובים ומנוסים (ובראשם קייל היינס וסרחיו רודריגז) – אבל סקורר כמו פאנטר יש להם רק אחד, וכדי שהם יצליחו ללכת עד הסוף במפעל הם יצטרכו שהוא ישמור על הכושר שהוא נמצא בו. אם מילאנו תצליח לעשות זאת, פאנטר ללא ספק יבסס את מעמדו ככוכב יורוליג.
Barcelona vs Real Madrid – Photo Credit: Euroleague.net
הקלאסיקו הספרדי סיפק משחק צמוד, אולם בסופו של דבר ברצלונה קבוצה טובה יותר והצליחה לנצח את היריבה המושבעת. מעבר לחשיבות של הקלאסיקו, בשביל ריאל מדריד להפסד הזה יש משמעות נוספת: היא כרגע רחוקה רק שני ניצחונות משלוש הקבוצות שנמצאות מחוץ לפלייאוף כרגע, כאשר בלוח המשחקים שלה נשארו חמישה משחקים לא פשוטים: שלוש מול קבוצות פלייאוף (צסק”א, אנאדולו ופנרבחצ’ה) ועוד שני משחקים מול וילרבאן המוכשרת ואולימפיאקוס, שניצחה את זניט במחזור הנוכחי. ריאל יכולה להיות מעודדת ממשחק טוב של גבריאל דק, אלבלדה המקומי ואדי טבארס – אולם כפי שהיא נראית, זה לא מספיק טוב. הבעיה שלה מזכירה מאוד את הבעיה של צסק”א – שתי קבוצות שאיבדו שחקנים מאוד משמעותיים (קמפאזו ל-NBA בריאל, מילוטינוב הפצוע אצל הרוסים) ונדמה שלא הצליחו למצוא תחליף הולם. כאמור, בריאל עדיין מקווים שזה יקרה – ושברגעי ההכרעה אלוסן הצעיר ולפרוביטולה יעלו את הרמה – אולם סביר להניח שאם זה לא קרה עד עכשיו, זה כבר לא יקרה. מהצד השני, ברצלונה הבטיחה רשמית (כאילו היה למישהו ספק) את מקומה בפלייאוף, והיא נראית פשוט מעולה. מי שהיה מצוין במשחק האחרון הוא הקפטן פייר אוריולה, שלפני כחודש רשם שיא קריירה ביורוליג ומול ריאל היה רחוק ממנו נקודה אחת. אוריולה שחקן חשוב מאוד ברוטציה של ברצלונה, אבל מעבר לזה – הוא מנהיג אמיתי. כמי שגדל בקטאלוניה, אין ספק שלאוריולה היה חשוב לנצח את ריאל, והוא אכן התעלה על עצמו. שימו לב לנתון הבא: אוריולה קלע במשחק הזה 3 מ-5 מחוץ לקשת, כאשר בכל העונה עד למשחק הזה הוא זרק רק 3 זריקות! (מתוכן קלע אחת). אין ספק שהוא ידע בדיוק מתי להתעלות על עצמו.
Vasilije Micic – Photo Credit: Euroleague.net
אנאדולו אפס ממשיכה לדרוס; ומי שחשב ששאיפות הפלייאוף של ז’לגיריס יגרמו לכך שיהיה קרב ראוי בטורקיה התבדה. זה נגמר ב-27 הפרש – מבחינת אנאדולו בשבועות האחרונים, עוד יום עבודה. מיצ’יץ’ ושיין לארקין שוב הובילו את אנאדולו, כאשר בובואה ושאנלי (שנמצא בכושר נהדר) עם 12 נקודות כל אחד וסימון הוותיק תורם 11. אנאדולו, שהובילה ב-21 הפרש כבר במחצית, ממשיכה להיראות כמו אחת הקבוצות הטובות במפעל, בעוד שז’לגיריס בצרה גדולה – היא נמצאת כרגע רק במקום ה-11, וכפי שהיא נראית קשה להאמין שהיא תצליח להשתחל לפלייאוף. העונה התחילה מאוד טוב עבורה, כאשר מרטין שילר, ללא ניסיון משמעותי באירופה על הקווים הפתיע את כולם וגרם לז’לגיריס להפוך להפתעה גדולה. אולם בשבעת המשחקים האחרונים היא ניצחה רק שני משחקים, ויחד עם הנסיקה של הקבוצות הטורקיות ז’לגיריס נדחקה אל מחוץ לתמונת הפלייאוף. זו יכולה להיות עונה מעט מאכזבת עבורה, אבל זה כורח המציאות – בעוד ששאר הקבוצות התחזקו, ז’לגיריס לא ביצעה שינויים בסגל, למרות שנראה שעוד שחקן או שניים היו עוזרים לה משמעותית. אולי זה סגנון המשחק של שילר, שמתבסס על תיאום מושלם, שגרם לכך שלא הביאו עוד שחקן; אולי זה פשוט עניין תקציבי, שכן לז’לגיריס אין אפשרות למשוך שחקנים מה-NBA כמו גודוריץ’ או האזוניה. ובכל זאת, לשילר לטעמי מגיעה עוד עונה על הקווים. אולי השנה הזו ביורוליג, שנדמה שלא דומה לשום ליגה אחרת, היא שכר לימוד ששילר היה צריך לשלם כדי להצליח יותר בעונה הבאה.
Scottie Wilbekin – Photo Credit: Dov Halickman
הקבוצה הבאה שתפגוש את אנאדולו היא מכבי תל אביב. משחק ההשלמה שייערך הערב הוא לא משחק קשה או מאתגר; הוא משחק מפחיד, כזה שיכול לשים חותמת על העונה כאחת העונות הגרועות של מכבי תל אביב ביורוליג, אם לא הגרועה ביותר. מה שקרה מול פנאתינאיקוס היה בעיניי שלב בדרך להבנה הזו – מכבי תל אביב היא לא קבוצת תחתית, היא קבוצה שקבוצות התחתית מרגישות בנוח מולה. למעשה, במשחק בזה מכבי נראתה כמו מי שקרובה יותר לחימקי והכוכב האדום מאשר לפנאתינאיקוס, אולימפיאקוס ו-וילרבאן.
לשחקנים הצהובים בעיניי יש שלוש סיבות להילחם היום:
1. הכבוד העצמי שלהם
2. העונה הבאה בקריירה שלהם
3. המאמן שלהם
ואולי, בששת המשחקים שנותרו לה, מכבי תל אביב תצליח בנוסף גם לעשות משהו שהיא לא הצליחה לעשות העונה, בניגוד להרבה קבוצות תחתית אחרות –לתת טיפה נחת לאוהדים שלה.
0 תגובות