המחזור ה-13 היה מרתק – משחקים נהדרים, שלל שיאים והרבה פיקנטריה. אבל מעל כולם ניצבת הופעה אחת מדהימה של השחקן הטוב במפעל – מייק ג'יימס. הדרבי של מוסקבה סיפק את הסחורה: אלכסיי שבד לא היה רחוק מלהוביל את חימקי לניצחון, אבל ג'יימס בהופעה הירואית הוביל את צסק"א והכריע את המשחק לטובתה. עם 36 נקודות, תשעה ריבאונדים, עשרה אסיסטים ו-51 נקודות מדד (שיאים אישיים ביורוליג בנקודות, ריבאונדים ומדד) הוא פשוט להט על המגרש. והאמת? מגיע לו.

1) ג'יימס עשה מסלול ארוך עד שהגיע לצסק"א – מקולג'ים קטנים ולאחר שלא נבחר בדראפט הוא הגיע לקרואטיה, שם לא כל כך הסתדר. את אותה עונה הוא סיים בישראל, בגליל עליון מהליגה הלאומית ולאחר מכן שיחק שנה בליגה השלישית! באיטליה. הוא שיחק כל כך טוב, שבתוך שנה וחצי הוא כבר היה בבאסקוניה ביורוליג ומשם הגיע לפנאתינאיקוס. לאחר אפיזודה קצרה וטובה יחסית ב-NBA הוא חזר ליורוליג ובעונה שעברה הוא הגיע לצסק"א. אין ספק שהמסלול הזה חישל את ג'יימס. המעבר בזמן קצר בין קצוות שונים כל כך, מהליגה הלאומית והליגה השלישית ביוון ליורוליג ול-NBA הוא משהו שלא הרבה שחקנים עושים – אבל ג'יימס כאמור, הוא לא שחקן רגיל. על המגרש הוא כוכב, סקורר שלוקח הרבה זריקות אבל גם יודע למסור כשצריך ולהפעיל את החברים. העונה הוא ירצה לקחת את צסק"א עד הסוף, ואם יצליח להשיג בסיומה תואר קבוצתי ואישי – מי יודע, אולי הוא יחזור ל-NBA 
לסיבוב נוסף והפעם כשחקן מוביל.

Krunoslav Simon – Photo Credit: Euroleague.net

2) אנאדולו אפס רשמה מול ולנסיה הפסד שני ברציפות, לאחר שניצחה שבעה מתשעת המשחק שקדמו להם. אחד הגורמים ליכולת ההתקפית החלשה של אנאדולו בשני המשחקים האחרון הוא קרונוסלב סימון – שלא שיחק מול ולנסיה, ומול באסקוניה קלע רק חמש נקודות (הכי מעט שלו העונה ביורוליג).

הגארד הקרואטי הוותיק כבר בן 35, אבל הוא פתח את העונה מעולה, עם 13.5 נקודות בממוצע למשחק (הכי הרבה מאז שיחק בציבונה זאגרב לפני כעשור) במעל 40% ל-3, כ-3 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים למשחק. יחד עם מיצ'יץ' שנמצא בכושר מעולה ושיין לארקין הם הצליחו להוביל את אנאדולו לרצף ניצחונות מרשים. הבעיה היא שסימון הוא שחקן שלאנאדולו אין לו תחליף – לא לניסיון, לא לקליעה מבחוץ ולא לתרומה התקפית יציבה. כשהוא לא משחק הנטל על לארקין ומיצ'יץ' גדול מדי, וכשאחד מהם ביום פחות טוב אין לאנאדולו סיכוי לנצח. הטורקים יקוו שהפציעה בגב שבגללה הוא נעדר מול ולנסיה לא חמורה מדי. אם סימון ימשיך להפגין את אותו הכושר לאחריה, אנאדולו יכולה להתמודד על מקום בפלייאוף ומי יודע, אולי סימון ימצא את עצמו בגיל 36 לראשונה בפיינל פור.

ובניגוד לסימון, קלע אדיר אחר בן 35 דווקא מפגין ירידה משמעותית ביכולת – וזהו ולדימיר מיצוב. מיצוב הוא אחד הצלפים הטובים באירופה בעשור האחרון, סמול פורוורד קלאסי שמחכה בפינה וקולע באחוזים מרשימים. עד העונה הוא הפגין יציבות – כאשר בכל עונה הוא קולע לפחות 10 נקודות למשחק בממוצע, ורק בצסק"א הגדולה הוא טיפה נדחק ברוטציה, אבל עדיין קלע כ-7.5 נקודות למשחק. העונה משהו קצת השתבש: הוא אמנם שחקן חמישייה ומקבל הרבה קרדיט מאטורה מסינה, אבל קולע רק 7 נקודות למשחק בכ-33% מהשלוש. מילאנו דווקא נראית לא רע עד עכשיו, ועם שבעה ניצחונות היא תופסת את המקום השביעי, אולם כדי להמשיך לנצח ולהתברג בפלייאוף היא תצטרך את הקליעה של מיצוב בהמשך. האם בגיל 35 הוא מסוגל לחזור לכושר של העונות הקודמות? זו שאלה מעניינת.

Euroleague.net

3) אלבה ברלין רושמת את הניצחון השלישי ברציפות, והרביעי בחמשת המשחקים האחרונים. ז'לגיריס מסיימת רצף של שישה הפסדים עם ניצחון על פנאתינאיקוס. מכבי תל אביב עם ניצחון שני ברציפות קוטעת רצף של ארבעה ניצחונות לבאסקוניה. הכוכב האדום עם הפסד רביעי רצוף.

באיירן עם ניצחון שני ברציפות תקווה להמשיך את המומנטום, ולנסיה הוכיחה שההפסד לאלבה בשבוע שעבר הוא רק מהמורה בדרך כאשר ניצחה את אנאדולו אפס. צסק"א וברצלונה ממשיכות לטייל. פנרבחצ'ה ממשיכה להתרסק.


היורוליג השנה מזכיר לי את שוק ההון. יש קבוצות (ז'לגיריס למשל) שיש להן רצף מדהים ואז נפילה ענקית. יש קבוצות כמו אלבה שכשכולם מזלזלים בה ונדמה שאין לה יותר לאן לרדת, פתאום מתחילות רצף משוגע ומפתיע. יש קבוצות שמצליחות לחזור לעצמן ולתקן אחרי ירידה קטנה, כמו באיירן וולנסיה, ומשחקות את אותו כדורסל בצורה עקבית ונכונה – הן, במשל שלנו, מניות לטווח ארוך. במקרה של פנרבחצ'ה המניה צוללת. מומלץ להתרחק.

בעונה משוגעת כמו זו, כששחקנים נדבקים בקורונה ונעדרים, משחקים נדחים והעונה ארוכה מאוד, שם המשחק הוא מומנטום. קבוצה שנמצאת בכושר טוב צריכה לנצל את זה ולדעת לנצח משחקים, כי היא לא יכולה לדעת מתי יגיע הרצף השלילי. הדבר בולט במיוחד בקבוצות שמתחרות על ארבעת המקומות האחרונים בפלייאוף, זאת משני היבטים: מההיבט הראשון, יש הרבה קבוצות שמתחרות על המקומות הללו, ואלו שישכילו לנצל מומנטום טוב ולנצח הרבה יתפסו אותם. ההיבט השני, הוא שקבוצה שתצליח לייצר מומנטום טוב סמוך לסוף העונה הסדירה ולתפוס מקום בפלייאוף, יהיה לה סיכוי טוב יותר להפתיע את הפייבוריטית שתשחק מולה. העונה אמנם ארוכה, אבל כמעט חצי ממנה עברה – וגם החצי השני יעבור כהרף עין. קבוצות שרוצות לעשות שינויים בסגל שלהן יצטרכו לחשוב על הזמן הנכון, כי יכול להיות שבעוד חודש זה כבר יהיה מאוחר כדי לייצר חיבור בקבוצה ולהיכנס למומנטום.