על הניצחון העשירי ברציפות של פנרבחצ'ה, הנתונים הבעייתיים של ריאל מדריד וז'לגיריס, ההבדל בין וילרבאן למכבי תל אביב והבועה האמיתית באירופה – מבט על המחזור ה-25 ביורוליג

על ידי Itai Oren

1) בסוף השבוע האחרון, לאחר פגרה של שבועיים חזרה ליגת היורוליג לפעילות וסיפקה כמה משחקים מרתקים. מי שעדיין נראית מצוין זו פנרבחצ'ה, שרשמה ניצחון עשירי ברציפות – הפעם על אלבה ברלין. בניגוד לציפיות, זה היה משחק צמוד יחסית והגרמנים הקשו מאוד על פנר בטורקיה – אולם גם משחקים כאלה צריך לדעת לנצח. ננדו דה קולו עם 24 נקודות ו-8 אסיסטים שוב הוביל את רשימת הקלעים והוא ממשיך בכושר המעולה שלו. הטורקים יכולים גם להיות מרוצים ממשחק טוב של קייל אוקווין (8 נק', 6 רב' ו-3 אס' ב-14 דקות) ויש לו עוד תשעה משחקי יורוליג לפני הפלייאוף כדי להתאקלם בקבוצה לגמרי. רצף הניצחונות הארוך ביותר העונה שייך לצסק"א, שהשיגה 12 כאלו. כרגע פנרבחצ'ה מדורגת במקום ה-6 בטבלה, אולם כנראה שהיא לא תישאר בו הרבה זמן, כאשר היא רחוקה ניצחון אחד בלבד ממילאנו שנמצאת במקום השני.

לחצו כאן כדי להאזין לפרק החדש של פודקאסט הכדורסל האירופי ״פייד אווי״

Carlos Alcoen – Photo Credit: Euroleague.net


2) ריאל מדריד כרגע מדורגת במקום הרביעי, מעל פנרבחצ'ה, אבל היא נמצאת במצב הרבה פחות טוב, כאשר נדמה שהבלאנקוס עוד לא לגמרי התאוששו מעזיבתו של פקונדו קמפאסו. צעד אמיץ עשו בריאל כשבחרו לא להביא מחליף בעמדת הרכז ולתת את המפתחות לקרלוס אלוסן, שאמור להיות מכוכבי העתיד של נבחרת ספרד. אולם אלוסן סובל מחוסר יציבות שהרבה פעמים מאפיינת שחקן בגילו, ונראה שהוא לא יכול להיות "בעל בית" אמיתי כרגע בקבוצה ששואפת ללכת עד הסוף. ריאל מדריד בשמונת המשחקים האחרונים במאזן 3-5, והיא נמצאת במומנטום שלילי מאוד, אבל נתון יותר מעניין הוא המאזן שלה העונה ביורוליג מול הקבוצות הספרדיות: 5 משחקים, 5 הפסדים. ריאל לא מצליחה העונה לנצח יריבות שיודעות טוב יותר איך להתכונן אליה, וזה אומר לא מעט. ולנסיה נמצאת בכושר מעולה, והניצחון ההירואי מול צסק"א לפני הפגרה נתן לה דחיפה ענקית. אם היא תצליח להשתחל לפלייאוף, ריאל לא תרצה להיות זו שפוגשת אותה.

Marius Grigonis – Photo Credit: Euroleague.net


קבוצה נוספת שנראתה רע במחזור האחרון היא ז'לגיריס קובנה, שפתחה את העונה מעולה אבל במחזורים האחרונים נדחקה אל מחוץ לתמונת הפלייאוף. ז'לגיריס הפסידה לברצלונה מוליכת הטבלה 86-62, כאשר ברצלונה פתחה מבערים ברבע השני ולא נתנה לליטאים לחזור. זה היה משחק חלש של ז'לגיריס – אף אחד משחקניה לא קלע בספרות כפולות, גם לא מריוס גריגוניס שמוביל אותה בדרך כלל והפעם סיים עם 0 קליעות מ-5 זריקות מחוץ לקשת. ז'לגיריס איבדה במשחק הזה 20 כדורים – בדיוק כמו במחזור הקודם בו הפסידה לבאסקוניה. היא דועכת בדיוק לקראת הישורת האחרונה, כאשר מצפים לה במחזורים הבאים משחקים מול ריאל מדריד (שגם היא רוצה לסיים את רצף ההפסדים), ו-וילרבאן וארמני מילאנו שנמצאות בכושר נהדר. אם היא לא תחזור לשחק טוב, כמו שהיא הוכיחה שהיא יודעת העונה, היא יכולה לשכוח ממקום בפלייאוף – ולאור הדרך שעברה העונה זה בהחלט יהיה כשלון.

ASVEL – Photo Credit: Euroleague.net


3) וילרבאן רשמה ניצחון שישי ברציפות, הפעם על באיירן מינכן. לא הרבה קבוצות הצליחו לעשות רצף שכזה, אבל חניכיו של טי ג'יי פארקר עשו זאת בגדול. מה שמרשים עוד יותר הוא העובדה שבוילרבאן לא עשו שינויים בסגל, למרות פתיחת העונה המזעזעת (שני ניצחונות בעשרת המשחקים הראשונים), ואולי דווקא בדיוק בגלל זה היא הצליחה ליצור רצף שכזה בשלב מאוחר של העונה. אם מכבי תל אביב הייתה מצליחה ליצור רצף כזה, סביר להניח שהייתה עכשיו חזק בתמונת הפלייאוף, אבל מכבי תל אביב לא הצליחה לחבר אפילו שלושה ניצחונות רצופים, ולכן היא רואה את הצרפתים מעליה בטבלה. אמנם מכבי תל אביב לא עשתה שינוי בסגל (מלבד טי ג'יי קליין לאחרונה), אבל זה הרגיש שעשתה לא מעט שינויים בגלל חזרתם של השחקנים הפצועים, כמו גם הספק התמידי בקשר לתרומה של זיזיץ' ובנדר, שהיו אמורים לשחק תפקיד משמעותי מאוד העונה. לוילרבאן, לעומת זאת, היה ברור שהסגל הקיים יישאר ולא יהיו בו יותר מדי שינויים – הן בגלל התקציב והן בגלל שלא היו לה ציפיות גבוהות במפעל, וניתן לומר שיש פחות לחץ להביא תוצאות. אם מכבי תל אביב תנסה לבנות קבוצה מהיסוד בעונה הבאה, ותתרגל לכך שהיא לא קבוצת טופ יורוליג – אולי כך, בלי כוונה, יגיעו הניצחונות והיא תוכל שוב לשאוף גבוה.

Tomer Ginat – Photo Credit: FIBA


4) קשה נורא להתרגל לעובדה שיש מחזור יורוליג במקביל לבועה בטורניר המוקדמות של פיב"א. מעבר לכך שזה גרם לנבחרת כמו לטביה לא להעפיל לאליפות אירופה, זה גם מזלזל בשחקני היורוליג שרוצים לעזור לנבחרותיהם, כמו גם באוהדי הכדורסל שרוצים לראות טורניר מוקדמות חזק. לטעמי, ה-"בועה" האמיתית היא דווקא לא במשחקים של פיב"א, אלא במשחקי היורוליג – שקברניטיו אינם מסכימים להגיע לפשרה עם פיב"א לטובת הכדורסל האירופאי כולו. זה עניין של זמן עד שהבועה הזאת תתפוצץ, וזה יקרה כאשר נבחרת חזקה ומשפיעה יותר מלטביה לא תעפיל, או כאשר שחקני יורוליג בולטים יחליטו על דעת עצמם שהם אינם מופיעים למשחקים בזמן החלון אלא מצטרפים לנבחרותיהם. זה שהעובדה ששחקני היורוליג לא משחקים במהלך השנה עם הנבחרות הפכה להרגל, זה לא אומר שזה תקין, ובכלל – הגיע הזמן לתת מקום גדול יותר לכדורסל הנבחרות, במיוחד כאשר השחקנים האירופאיים בפרט והבין לאומיים בכלל משחקים תפקיד מרכזי ב-NBA יותר מאי פעם.

0 תגובות

שלח תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות שיעניינו אותך