1) המחזור ה-24 סיפק לנו את אחד המשחקים הטובים שראינו העונה ביורוליג: צסק"א מוסקבה הגיעה לולנסיה בתקופה לא טובה (שני ניצחונות בלבד בששת המשחקים האחרונים) ועם קו קדמי חסר מאוד, כאשר מילוטינוב ככל הנראה סיים את העונה ושאנגליה סובל מפציעה בברך. לעומתם, מייק ג'יימס חזר לסגל לאחר הסאגה המתוקשרת – וחזר בגדול עם שיא קריירה ביורוליג של 37 נקודות.
יחד עם זאת, שתי הארכות היו יותר מדי עבור צסק"א, העייפות השפיעה ברגעים המכריעים וגרמה לכמה איבודי כדור, ולמרות שג'יימס יכל לנצח את המשחק בשנייה האחרונה הוא החטיא וולנסיה ניצחה 104-102. הניצחון הענק יכול לתת הרבה ביטחון לולנסיה, שתפגוש בשלושת המשחקים הקרובים קבוצות טובות ממנה (ריאל, זניט, אנאדולו). אם היא תצליח לנצח שתיים מביניהן היא תוכל להמשיך לפנטז על מקום בפלייאוף.
לעומתה, צסק"א חייבת לחזק את הקו הקדמי. היא יכולה אמנם להתנחם בחזרה של ג'יימס, שהיה נהדר על אף אחוזים לא טובים מחוץ לקשת, ומתרומה טובה של יוהנס וויטמן וקורבאנוב. יחד עם זאת, גם כששאנגליה יחזור היא לא יכולה להרשות לעצמה להישאר עם ג'ואל בולומבוי כסנטר יחיד בסגל. הפגרה הקצרה ביורוליג מגיעה לטובתה בעניין הזה, בטח אם היא תצליח להחתים שחקן נוסף, אולם מחכים לה שלושה משחקים ב-VTB עד אז והיא תצטרך לחלק את הדקות בצורה טובה וכמובן – לא להסתבך בהארכות נוספות.
Howard Sant-Roos – Photo Credit: Euroleague.net
2) עוד משחק נהדר במחזור הזה היה הדרבי היווני שנערך בפיראוס ובו פנאתינאיקוס האורחת, בהובלתם של קטש וליובין, רשמה ניצחון מרשים על אולימפיאקוס 88-77. כאמור פנאתינאיקוס רחוקה שנות אור מהפלייאוף, כך שמה שנשאר לה ביורוליג, מלבד לא להתבזות, זה הדרבי. בסיבוב הראשון היא הפסידה אותו בביתה, אבל הפעם זו הייתה אופרה אחרת – ודווקא כשהכוכב הגדול שלה נמניה נדוביץ פצוע ולא שיחק. בהיעדרו, הקבוצה של קטש שיחקה כדורסל חכם וקבוצתי, כאשר קטש דחק לשולי הרוטציה את שלווין מאק ומרקוס פוסטר (שיחקו ביחד כ-11 דקות בלבד) שפחות מתאימים לסגנון הזה. מי שהיה נהדר הוא סנט-רוס הקובני, שלקח את המושכות בהיעדרו של נדוביץ וסיפק את המשחק הטוב ביותר שלו העונה ביורוליג עם 20 נקודות וחמישה אסיסטים. יחד איתו, מיטוגלו היה מעולה עם 15 נקודות ו-6 ריבאונדים וגם אלפת'ריוס בוכורידיס המשיך ביכולת הטובה שלו כשקלע 15 נקודות (שיא אישי ביורוליג), רובן במחצית הראשונה. בוכורידיס מקבל תפקיד משמעותי יותר מאז הגעתו של קטש, שאוהב מאוד את חכמת המשחק שלו והיכולת שלו לנהל את המשחק לצד מוביל כדור נוסף. לאחר המשחק, סנט-רוס אמר שהם היו "צריכים את הניצחון הזה", ובאמת הם נלחמו בשבילו, ולראייה פנאתינאיקוס שלטה בריבאונד (39 לעומת 26). העובדה שקטש מצליח להוציא מהשחקנים שלו מעבר ל-100% שלהם ושהוא יוצר תלכיד קבוצתי שגדול מסך חלקיו היא זו שהביאה לשיפור ביכולת של פנאתינאיקוס ולניצחון שלה על היריבה המרה, שהעונה היא קבוצה טובה יותר. יהיה מעניין לראות אם בעונה הבאה קטש ישנה את פני הקבוצה לגמרי, או שדווקא התקופה בה הוא מצליח להסתדר עם הסגל הקיים תגרום לו לעשות שינויים נקודתיים בסגל, בעיקר בגזרת הזרים.
Ergin Ataman – Photo Credit: Euroleague.net
3) ארגין עתמאן רוצה מאוד לזכות ביורוליג, ולמרות שהקבוצה שלו כרגע רק במקום ה-8 ועוד לא בטוח בכלל שתהיה בפלייאוף, הוא מאמין ביכולת של הקבוצה שלו לעשות את זה. הניצחון של אנאדולו בברצלונה, שקטע רצף של שישה ניצחונות רצופים לקטאלונים, ללא ספק הוכיח שהקבוצה שלו מסוגלת להתמודד עם הקבוצות הטובות ביבשת. הקו האחורי של אנאדולו הוא מהטובים ביבשת: יש לה את שיין לארקין ומיצ'יץ', שני סקוררים מעולים, את בובואה שזכה עם המאבריקס באליפות ואת קרונוסלב סימון הקרואטי הותיק. אליהם אפשר לצרף את דז'אנן מוסא שחזר לאירופה מה-NBA – ובגיל 21 הוא עדיין כשרון ענק שמחכה לפרוץ.
אבל הקו הקדמי שלה פחות טוב משמעותית, ולכן היא משחקת לרוב ב-"סמול בול". מי שמתאים מאוד למערך הזה הוא סרטאץ' שאנלי הסנטר המקומי. את העונה שעברה הוא פתח מעולה ביורוליג אולם בהמשך נחלש, וגם העונה מיעט לקבל הזדמנויות. אולם בארבעת המשחקים האחרונים הוא מקבל יותר דקות והופך להיות חלק משמעותי ברוטציה של עתמאן. מעט מאוד שחקנים טורקים משחקים כיום דקות משמעותיות באירופה, אולם שאנלי במחזורים האחרונים נראה שחקן יורוליג לגיטימי לכל דבר. הוא אגרסיבי, משחק מעולה פיק אנד רול ויש לו קליעה טובה מחצי מרחק. שימו לב למספרים: ב-12 המשחקים הראשונים הוא קלע כ-3.5 נקודות למשחק בכ-14 דקות. בארבעת המשחקים האחרונים הוא קלע יותר מ-12 נקודות למשחק ב-19 דקות.
ארגין עתמאן כאמור מאמין שהעונה אנאדולו יכולה לזכות בגביע – והיכולת של מאמן לקחת שחקן שלא הרשים בכלל העונה, להאמין בו ולגרום לו לפרוח מאוחר ולתרום – היא מה שהופכת קבוצה כמו אנאדולו לכזו שיכולה ללכת עד הסוף.
Norris Cole – Photo Credit: Euroleague.net
4) ההפתעה הגדולה של המחזור הגיעה מצרפת: וילרבאן רשמה ניצחון חמישי רצוף, והפעם מול מילאנו – קבוצה מעולה שנמצאת בכושר נהדר (לפני המשחק הזה – שישה נצחונות רצופים!). המסע של וילרבאן מרשים מאוד ועולה השאלה – האם עם מאמן מנוסה, בחירת זרים טיפה יותר טובה וקצת מזל, נוכל לראות קבוצה צרפתית מתחרה בצמרת היורוליג? הקבוצות הטורקיות עשו התקדמות גדולה בעשור האחרון, ובאיירן מינכן עושה זאת העונה, כאשר היא נמצאת כרגע במקום החמישי וככל הנראה תעפיל לראשונה לפלייאוף. האם וילרבאן תצליח ללכת בעקבותיהן?
0 תגובות