‏

האדומים היו מפוזרים, אדישים ולא מחויבים ב-20 הדקות הראשונות מול דובאי, אך הוכיחו ברבע שלישי גדול שכאשר החרב על הצוואר, הכוכבים שלה יודעים להתעורר ולהכריע. סיכום המשחק.

כל מי שעבר הכשרה קרבית מכיר אותו, את הפער הבלתי הנמנע הזה. המפקד יכול לצעוק, לדרבן, לצבוע את הפנים או לאיים עליך בשבת, אבל אתה הגולנצ׳יק הקטן יודע שכל זה לא אמיתי ״תרגיל יבש״. הדילוג יוצא הליכה עצלה, הפזצט״א פחות פתאומית, ההסתערות לא כזו קטלנית ומסתכמת במלמול המילה ״אש״ שלוש פעמים כאילו עבר בשטח האש אויב בדמות חתול שחור. בכל זאת, תרגיל יבש זה לא תרגיל רטוב.

המחצית הראשונה אמש ביד אליהו, שעמדה בדרך לניצחון 85-60 על האמירתים הלא אמירתים מדובאי, הייתה בגדר תרגיל יבש עבור החיילים של הרס״ר איטודיס. היווני, שהגיע עצבני מאוד אחרי שבוע שבו היה בצד הלא נכון של עבירות המשמעת, ניסה לדרבן את השחקנים שלו שהיו מפוהקים ומפוזרים, אבל נראה שהשחקנים של הפועל שקעו בתחושת חוסר המשמעות שיש לתוצאת המחצית, תהיה אשר תהיה. המחצית הראשונה הייתה מפגן של כדורסל אחד-על-אחד משתי הקבוצות, רק שאת האדומים פחות עניין כל הקונספט הזה שנקרא ״הגנה״. זה התבטא בזריקות קלות של בייקון ומקינלי רייט אחרו שכדררו את עצמם לדעת במשך כמעט 24 שניות. כל 8000 האוהדים (לכאורה) שהגיעו ידעו שזה מה שהולך לקרות, ועדיין. עדיין פטרושב נותר חופשי מחוץ לקשת, עדיין אלכסה אברמוביץ' חודר פעם אחר פעם מצד שמאל ומגיע לטבעת עוד לפני שמישהו מספיק להגיד את צמד המילים ״דאוויס ברטאנס״, שאפילו הוא הצליח להגיע לליי-אפ במחצית הראשונה הזו.

הרפיון היה גם בצד של ההתקפה. אוטורו לא זרק, מוטלי לא קלע, ושיתוף הפעולה בין השניים לא הוכיח את עצמו. מלקולם החטיא מבטים שהיו מספיק טובים גם בליגה הגאורגית ואלייז׳ה ברייאנט איבד 3 כדורים רק ברבע הראשון בכל מיני ניסיונות דריבל נועזים, שעלו לו בספסול מוקדם. זה שבכל זאת הגיע היה מיציץ׳, שחזר אחרי שבועיים בחוץ, עם המון מה להוכיח למאמן שלו.

איטודיס מהר מאוד פנה לספסל שלו ושלף משם את כל מי שיש לו על מה לשחק. אודיאסי קיבל קרדיט יורוליג נדיר ומזער נזקים עם כמה סלים חשובים מתוך הצבע שיצרו את משחק השיא שלו באירופה. היה אפשר לראות מהר מאוד שהמשחק הזה מעניין אותו קצת יותר ממה שהוא מעניין את מוטלי/אוטורו כרגע. ים מדר עלה עם אנרגיות וג׳ונס החליף את מיציץ׳, בלייקני עלה ופתח את החשבון שלו עם השחקנים של דובאי, אבל אף אחד מהם לא שינה את האווירה הכללית של דקות כאלה שלא משנות כלום לאף אחד. למרות הדקות הטובות בהתקפה בחסות בלייקני האדומים לא מחקו את הפיגור המוקדם, לא הצליחו לייצר מומנטום כי לא הייתה הגנה. הרימו קצת ידיים, כופפו טיפה את הברכיים, כמו בתרגיל יבש.

כנראה שבאופן מטאפורי כמובן, איטודיס חילק את המחסניות לשחקנים שלו ודרך אותם לפני מחצית השנייה, כי בעלייה מחדרי ההלבשה ראינו קבוצה אחרת. דובאי לא שינתה משהו מהותי במשחק שלה, שמתחיל בבידוד של רייט/בייקון ומשם מאלתרים את דרכם לשלשה פנויה או לחיתוך לצבע, אבל במחצית השנייה זה פשוט לא עבד להם מול האינטנסיביות הפתאומית של האדומים. הכל התחיל בהגנה. אלייז׳ה בראיינט החזיר על ארבעת איבודיו בחצי הראשון עם 4 חטיפות ברבע השלישי. והפועל התחילה לרוץ את המגרש ולסיים את ההתקפות ממש בתוך הטבעת. מלבד שלשה מדויקת אחת של בלייקני, ברבע השלישי החבורה בשחור זרקה רק מתוך הצבע וקלעה 9/11, שזה 81%, שזה לא רע בכלל.

דובאי קלעה רק 19 נקודות במחצית השנייה, עם שישה סלי שדה בלבד באחוזים מחרידים (21%). זה לא קרה כי דובאי הפסיקה לשחק, אלא כי הפועל תל אביב התחילה לשחק וגרמה לה להיראות קצת כמו הפועל חולון. החילופים האוטומטיים פינו את מקומם ללחץ על הכדור, אברומוביץ׳ לא הלך יותר שמאלה, ובסוף השעון הכדור מצא את עצמו בידיים הלא נכונות של קבנגלה, עבאס ושות׳. התל-אביביים לא חסמו אף זריקה במהלך המשחק, אך חטפו 10 פעמים ושלטו בריבאונד בשני הצדדים עם שיא עונתי של 47 ריבאונדים, דווקא בהובלת הגארדים שלה (בראיינט 8 ובלייקני 7), שבמחצית השנייה לא השאירו פירורים לאמירתים.

במחצית השנייה ראינו מופע של הגארדים השונים שלה באיך לפרק הגנות. הפועל מסרה 9 אסיסטים בלבד וקלעה 4 שלשות בלבד (שלוש מהן של בלייקני), אבל כשיש כזאת יכולת אישית אנחנו נגיד שוב ושוב שזה לא כזה משנה, בוודאי מול דובאי שחסרה את הבולדוגים שיש לפאו או לפנרבחצ׳ה. מהרגע שבו היא משיגה את החילוף, אפשר להישען אחורה. כשהגיע הזמן לברוח, זה היה מיציץ׳ שכדרר כאילו היה מסי וחדר בתוך היער הלבן כאילו היה ניימאר. לא סתם הסרבי הגיע מסופר למשחק הזה, אולי הוא ידע שהולכים להתווסף לו כמה מהלכים לקלטת ובראשם האינגליש המופרך הזה עם הגב לסל. בלייקני הבין את המשימה, לא החטיא במחצית השנייה כאשר כל שומר שנשלח אליו זכה לשילוב של סל בפנים וכמה מילים עסיסיות לאחריו. שניהם קלעו יחד 44 נקודות ואיבדו כדור בודד. שיא השואו-טיים הגיע ברבע הרביעי כאשר כריס ג׳ונס שלח את אברמוביץ' לקנות חלב עם הטעיית מסירה מאחורי הגב שגם אני נפלתי ממנה דרך מסך הטלוויזיה. הסל הזה עשה 20 הפרש עם עוד 8 דקות לשחק. סוף תרגיל רטוב.

👀👀👀 pic.twitter.com/WUJKu5Upkj

— Hapoel Tel Aviv BC (@HapoelTLVBC) January 6, 2026

במשחקים מהסוג הזה, כמו המפגש הקודם בסרייבו או המשחק ההוא נגד וילרבאן, פערי הרמות יוצרים את השאננות הזו, את חוסר העניין של השחקנים בעצם המשחק שהם משחקים. זה טבעי בסך הכל, אם אתה חייל פשוט בבא״ח גולני או נח״ל, אבל פחות אם אתה משחק מול אלפי אנשים לפרנסתך. הפועל ת״א לא שיחקה 40 דקות אינטנסיביות גם נגד באיירן וז׳לגיריס. נגד באיירן זה הספיק לניצחון מרשים, נגד ז׳לגיריס זה עלה בהפסד מתסכל ונגד דובאי הפועל הרימה את הרמה ל-12 דקות וניצחה ב-25 הפרש. הפועל ת״א במקום הראשון ביורוליג. אז למרות סימני השאלה שממשיכים לצוף, לפחות כרגע נגד היריבות הללו, הפועל ת״א יודעת לצאת מהבורות שהיא חופרת לעצמה בדקות שבהן היא משחקת ״על יבש״.