4 נקודות על 4 סדרות:

Omri Casspi – Photo Credit: Basket.co.il
1. מכבי ת״א – הפועל ב״ש:
לפני הסדרה ומהתבוננות באופי ובסגנון המשחק של 2 הקבוצות היה ברור שלמכבי 3 מפתחות הגנתיים: לקחת לב״ש את הזריקה מ-3, לשלוט בריבאונד ההגנה ולמנוע מב״ש לרוץ מהצד השני. ב״ש רצתה להוריד מהדומיננטיות של ווילבקין כמקבל החלטות וכמייצר, לקחת את משחק הפוסט אפ של כספי וקלויארו ולמנוע מז׳יז׳יץ׳ דומיננטיות בצבע.
במשחק מספר אחד עמדה מכבי ב-2 מהשלוש (16 ריבאונד התקפה לב״ש ולכן גם יום התקפי לא טוב, בטח בכל האמור לקליעה מבחוץ (1-15 ל-3) שמרה מכבי מצויין לאורך כל המשחק וניצחה בצדק. במשחק מספר 2 הצליחה ב״ש להרים את קצב המשחק בעזרת לחץ על כל המגרש לאורך הרבה דקות דבר שהרים את קצב המשחק, אחוזי קליעה משופרים מ-3 והמשיכה לשלוט בקרשים והתוצאה – משחק צמוד עם תוצאה צמודה הרבה יותר שהוכרע בעיקר בגלל הבדלי העומק בין הסגלים של 2 הקבוצות.
2 נקודות לסיכום:
ב״ש מסיימת עונה עם עוד התקדמות כקבוצה וכארגון, קבוצה שיש לה זהות ברורה שניכר לאורך העונה כולה החיבור שבין השחקנים, השלם שגדול מסך חלקיו וההנאה לשחק יחד. יהיה מעניין לראות אם הקבוצה תוכל לשחק גם באירופה ואם כן כיצד תתמודד.
כתבתי כבר בשבוע שעבר ואחזור על זה שוב – מכבי תהיה חייבת את כריס ג׳ונס וג׳ון דיברתולומיאו טובים יותר להמשך, בטח בהתקפה. ללא עוד גארד מייצר שיתן תפוקה התקפית על בסיס קבוע, יהיה לה קשה הרבה יותר בהמשך.

Jonathan Skjoldebrand – Photo Credit: Basket.co.il
2. הפועל אילת – הפועל חיפה:
הסדרה השניה שהוכרעה הפגישה בין 2 קבוצות שונות בתכלית: הניסיון של אילת (השחקנים והמסורת של הארגון) כנגד החוסר בזה בחיפה (בטח אחרי פציעתם של שמחון ומשעור). הסגל הקצר מחיפה מול העומק מאילת והיתרון היחסי של חיפה בקו הקדמי מול זה הקצר של אילת מנגד.
אז אלעד חסין (מכורח המציאות) בחר להתחיל בשני המשחקים עם באקלס בעמדה 3 כדי להכניס יותר גודל ופיזיות. ומצ׳ אפ טוב יותר לפראת׳ר. מהצד השני חיפה יהונתן שולדבראנד הנפלא והבלתי נגמר על חסרונו של ניבו.
אולם בסופו של דבר סדרות פלייאוף מוכרעים ע״י שחקנים גדולים ופה ג׳ו רגלנד היה ההבדל בין 2 הקבוצות. 2 תצוגות ריכוז יוצאות מהכלל יחד עם פראת׳ר שכבר זכה באליפויות באוסטרליה היו ההבדל בין 2 הקבוצות. בנוסף, כמו שציינו, הסגל העמוק מאילת שהעמידה במגרש רגליים טריות כל הזמן מול העייפות והעומס על הסגל הקצר של חיפה (בעיקר על אוואנס וסיגרס) באו לידי ביטוי בעיקר במשחק השני כך שבעוד אילת הציגה את הובר במשחק מצויין לחיפה כבר לא היה את האקס פקטור שיכול היה לסייע.
2 נקודות לעתיד:
הפועל חיפה לאחר עונת בכורה יוצאת מהכלל תצטרך לעמוד במבחן העונה השניה. בנוסף לכך השתתפות של הקבוצה באירופה תחייב אותה לסגל ארוך יותר שיוכל לסייע לה לשחק ב-2 מסגרות.
יהיה מעניין לראות כיצד תתמודד אילת עם הקו הקדמי של מכבי, איך תטפל בווילבקין ואיך יתמודד רגלנד עם סוללת השומרים הבלתי נגמרת של מכבי – תשובות כבר ביום ראשון ב-21:00.

Idan Zalmanson – Photo Credit: Dov Halickman
3. הפועל גלבוע/גליל – הפועל ים
בדומה לשלוש הסדרות האחרות גם כאן מדובר במאבק בין קבוצה עמוקה ואתלטית מצד אחד לקצרה (מכורח הנסיבות) מהצד השני. גלבוע באה במשחק הראשון עם תוכנית משחק ברורה: ניתוק של תמיר בלאט מהקבוצה ע״י מניעת הכדור ממנו בצורה אגרסיבית. הכריחה את ירושלים הצידה במצבי פיק אנד רול (top side) ולא עזרה מהקלעים (ים 18% ל-3 במשחק 1), שיחקה על בלאט בהתקפה במצבי גב לסל ופיק אנד רול שוב ושוב והלכה לצבע פעם אחר פעם תוך ניצול היתרון האתלטי והפיזי הגדול שלה.
ים הקצרה, לא קיבלה מספיק מאדם אריאל שלא קיבל מספיק מבטים פנויים, גם לא מקרמר שהיה פסיבי מדי ובסגל הקצר שלה היא לא יכולה להרשות את זה לעצמה.
משחק מספר 2 היה שונה בתכלית, ים, כיאה למועדון גדול עם המון מסורת, עלתה עם המון אנרגיות, תמיר בלאט השתלט על המשחק מהשניה הראשונה וניהל אותו בצורה מצויינת (בית ספר למשחק פיק אנד רול), קרמר, כמצופה משחקן מנוסה וקשוח לקח על עצמו הרבה יותר במחצית הראשונה. ויחד עם זלמנסון ובריימו המצויינים סיפקו מחצית נפלאה. מנגד, גלבוע טעתה במיוחד התקפית. זרקה בתחילת המשחק המון מבחוץ (לא במשחק חוץ ובטח שלא בארנה) ומיעטה ללכת ליתרונות שלה פנימה. נתנה לבלאט המון נגיעות והחלטות ולא הזכירה במאום את קבוצת ההגנה הקשוחה, הפיזית והמתואמת שראינו בשבועות האחרונים.
במחצית השניה, כצפוי, העייפות של הסגל הקצר של ים מחד מול משחק נכון וחכם יותר של גלבוע בהתקפה שהלכה פנימה שוב ושוב במיוחד לפלויד המצויין מאידך הפכו את המשחק. החלטות לא טובות של ירושלים בסוף – כשהלכה לשתי זריקות של דנינו מול הגנה משופרת של גלבוע מאמצע הרבע השלישי שעשתה עבודה טובה יותר על משחק הפיק אנד רול של ים ועיקביות בהליכה לצבע תוך ניצול בעיית העבירות של ים וגלבוע עם מהפך אדיר מעפילה לפיינל פור שני ברציפות.
3 נקודות לעתיד:
יהיה מעניין לראות איך ים תגיב אחרי העונה הקשה שעברה – מאמן? בחירת הסגל?
גלבוע/ גליל – חולון/ נ״צ מריח כמו עוד סדרה אדירה.

Braian Angola – Photo Credit: Basket.co.il
4. הפועל חולון – עירוני נס ציונה:
שתי מילים מגדירות את הסדרה הזו: street fight!!! כמצופה לפני הסדרה ובטח לפי 2 המשחקים שקיבלנו בעונה הסדירה, אנחנו עדים לאחת מסדרות הפלייאוף המעניינות והייצריות שהיו כאן בשנים האחרונות.
וכיאה לדו קרב ולמרות שהם משחקים בעמדות שונות נבחן מה עשו 2 שחקני המפתח: חולון שלאחר השינויים תלויה מאוד בסי ג׳יי האריס שמהווה את מוביל הכדור הכמעט יחיד שלה ואולי השחקן היחיד שיכול להגיע לטבעת בצורה עיקבית. בנס ציונה זהו מיינסי לו אין לחולון מצ׳ אפ שכן הגבוהים שלה לא מצליחים להתמודד עם הפיזיות שלו והנוכחות שלו בצבע. ואכן במשחק מס׳ 1 השתלט האריס על המשחק במחצית הראשונה, ייצר לעצמו ולאחרים, שלט בקצב והוליך את חולון ליתרון. מהרגע שהחלה המחצית השניה ובמשחק מספר 2 נ״צ סימנה אותו כמטרה, טיפלה בו באגרסיביות בפיק אנד רול, החליפה עליו שומרים והתוצאה: 18 נק׳ במחצית הראשונה של משחק 1 ו-24 כאלו במשחק וחצי שאחריו. מנגד, אצל מיינסי המספרים מדברים בעד עצמם: 4 זריקות במשחק הראשון בו הוא בקושי נגע בכדור, מול 13 כאלו בשני, שם חבריו חיפשו אותו שוב ושוב. 5 נק׳ בראשון מול 28 בשני. שליטה מוחלטת בצבע (9 ריבאונד התקפה) גם עשתה את ההבדל עבור נ״צ.
ומה הלאה:
בצד של חולון – להתקיף הרבה יותר טוב מאיך שהתקיפו במחצית הראשונה של משחק 2 שם בחירת זריקות לא טובה עזרה לנ״צ לעשות את מה שהיא הכי אוהבת וזה לרוץ (15-0 לנ״צ בנקודות במתפרצות במשחק 2), לסגור את הצבע בצורה טובה יותר לחדירות של הגארדים ולמנוע את הכדור ממיינסי עמוק בצבע. ולסגור לריבאונד – 42 נקודות מהזדמנות שניה לנ״צ במשחק 2!!! היא תצטרך את דה זאו של תחילת העונה ואת ג׳ונסון במיטבו.
מהצד השני נ״צ תרצה להמשיך לעשות את מה שהיא עושה הכי טוב – לרוץ בכל מחיר, ללכת לצבע בכלל ולמיינסי בפרט, להמשיך את העבודה המצויינת על האריס, למנוע מפניני את המסירה והקליעה (זה משחק מכריע וגיא למשחקים האלו בא בד״כ ובגדול!), ולהציג שוב את האופי הנהדר של שחקניה ואת הקשיחות המאפיינת אותם.
יום שבת 20:40, היכל הטוטו חולון משחק על כל הקופה (אזהרה: לא לבעלי לב חלש)
0 תגובות