משפחת גרונפלד, וספציפית אב המשפחה ארני ובנו דן היו חלק מהכדורסל בצפון אמריקה וישראל במשך שנים רבות. ארני זכה במדליית הזהב עבור נבחרת ארה"ב באולימפיאדה של שנת 1976, כיכב בטנסי ובהמשך גם כיכב בניו יורק ניקס ולאחר מכן גם הפך לג'נרל מנג'ר של הקבוצה. הוא היה אחראי לבנייתה של אותה קבוצת כוכבים בשנות ה-90, כאשר הוא היה באותו תפקיד גם בוושינגטון. מה שנקרא – החלום האמריקאי. דן היה שחקן בכיר בסטנפורד ובהמשך עבר לשחק באירופה כשהוא מסיים את הקריירה שלו בישראל.
כל מה שתואר לעיל הוא אפילו לא חצי מהסיפור בשלמותו.
ספרו החדש של דן, "By the Grace of the Game: The Holocaust, a Basketball Legacy, and an Unprecedented American Dream" שם דגש על המסע המרתק של אביו ארני לארה"ב לאחר שהוא נולד ברומניה שהייתה אז מדינה קומוניסטית לאחר שהוריו שרדו את השואה. אבל זה לא רק הסיפור של אביו שהופך את הסיפור לכל כך מיוחד אלא סיפורה של סבתו שחיה כיום בגיל 96 בקליפורניה.
כדי לקבל טעימה של החוויות שהם עברו יחד עם ההבנה של איך משפחת גרונפלד הפכה לשם דבר בעולם הכדורסל לאחר תקומה מהעפר של אושוויץ, דן שוחח עם הספורטס רבי על ספרו החדש.
"הסיפור הזה הוא משמעותי ביותר עבורי. גדלתי בקרבה רבה לסבתא שלי אניו ורק לדעת מה היא עברה כדי לשרוד את המלחמה ומה שאבא שלי עבר כדי שלי יהיו חיים טובים יותר הוא ממש מטורף. כשאני נולדתי, אבא שלי היה שחקן NBA ואני גדלתי עם רצון להיות ממש בדיוק כמוהו, לרצות לשחק ב-NBA. זה פשוט כל כך הרבה יותר לפני זה שאני פשוט רציתי לספר את הסיפור הזה."
Ernie Grunfeld- Photo Credit: NY Post
"לאחר שפרשתי ממשחק פעיל, חזרתי לארה"ב מישראל והיה לי זמן לחקור את הרעיון הזה. השקעתי שנה וחצי במחקר סביב הסיפור הזה ואז באתי עם גישה לכתיבת הספר בדיוק כמו כששיחקתי. הסיפור הוא לא רק על המשפחה שלי אבל זה במהותו סיפור אוניברסאלי של הישרדות של העם היהודי."
סבתו של דן אניו היא העוגן של הספר וההישרדות שלה הינו המפתח בהמשך של משפחת גרונפלד כמו רבים אחרים, כפי שדן מסביר: "שני הוריה נהרגו באושוויץ יחד עם עוד חמישה מאחיה שלא שרדו את השואה. היא לא רק הגיבורה שלי, היא גיבורה בפני עצמה. היא הצילה את חייהם של אנשים רבים במהלך המלחמה, וסיכנה את חייה שלה כדי להשיג מסמכים מזויפים לא רק עבור עצמה אלא גם עבור רבים אחרים עם סיוע של הדיפלומט השבדי ראול ולנברג. בשבילי לספר את סיפורם ולשמר את הזיכרונות שלהם זה משהו משמעותי ביותר עבור סבתי ועבורי."
עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, סבו וסבתו של דן החליטו להתחיל לבנות מחדש את המשפחה אבל עשו זאת ראשית ברומניה הקומוניסטית, "כשהם שרדו את המלחמה והם חזרו הביתה לאחר שמשפחותיהם נספו בשואה, היה דחף רב להתחיל מחדש ולבנות מחדש. היה להם שורשים ברומניה ולקח להם עשור לעזוב את רומניה עם הקומוניזם שהשתלט על המדינה. זה לא שהם לא רצו לעזוב זה פשוט היה שהם לא יכלו לעזוב."
עם הסיוע של ממשלת ישראל, משפחת גרונפלד הורשו לעזוב והם עשו את דרכם לארה"ב. אך כשהם הגיעו לאמריקה לקח זמן רב מאוד למשפחתו להתאקלם לסביבה החדשה שלהם. "אבי הגיע לארה"ב כשהוא היה בן 9 והוא לא ידע מילה באנגלית. כעת כשהוא מדבר אין לו מבטא. הוא זוכר את הילדות שלו היטב ויש לו הרבה זיכרונות על איך זה היה לגדול ברומניה הקומוניסטית. זה היה ממש מעניין להשוות את הילדות שלי אל שלו כי כשאני גדלתי הוא שיחק בניקס וזה נתן לי את היכולת לחיות חיים שונים לגמרי ממה שהיה לו בילדותו."
בצורה מדהימה, עשור לאחר שהיגר לארה"ב ארני עמד על הפודיום באולימפיאדה של שנת 1976 עם מדליית הזהב מסביב לצווארו כשהוא מייצג את ארה"ב. אבל מה שממש אירוני זה העובדה שהרבה שנים לאחר מכן, דן זומן לייצג את רומניה בעקבות שורשיו, "החיים ממשיכים והיסטוריה משפחתית נצלבת בעבר שלה," דן אמר.
כג'נרל מנג'ר של הניקס, דן היה מסוגל להיות ליד הקבוצות הגדולות של שנות התשעים יחד עם אביו והמאמן פט ריילי שנשאר קרוב מאוד למשפחה עד היום. "במהלך אותה תקופה, אני זוכר שרוב השיחות שלי עם אבא שלי היו על הניקס. בין אם זה היה על ג'ון סטרקס, צ'ארלס אוקלי או פטריק יואינג, מי תהיה היריבה הבאה ומתי אתה תוכל להתאמן. זה היה מדהים להיות מסוגל לגדול בסיטואציה שהייתה מגניבה מאוד והניקס היו נהדרים. אני הכרתי את כל השחקנים וראיתי איך הם מתכוננים ואיך הם משחקים, דבר שעזר לי כשאני הפכתי להיות שחקן מקצועני."
Ernie Grunfeld- Photo Credit: Eddie's Sports Treasures
לאחר שהיה בסטנפורד וסבל מפציעה קשה מה שמנע מדן לשחק ב-NBA כנראה, הוא קיבל הצעת חוזה לשחק במקום שיכל להיות בעייתי ביותר עבור משפחתו.
"החוזה המקצועני הראשון שלי היה עם קבוצה בגרמניה ואני כנראה השחקן הראשון שביקש רשות מסבתא שלו לחתום על חוזה שם. כשהתקשרתי אליה להגיד לה שקיבלתי את ההצעה הראשונה שלי, היא אמרה לי מזל טוב ואז הייתי חייב להגיד לה איפה זה. היא אמרה לי מיד שבנים אינם אחראים לחטאים של אבותיהם. הייתה לי חוויה טובה שם. זה מראה כמה סבתי פתוחה מחשבתית וכמה היא מכילה אנושיות."
לאחר ששיחק בגרמניה, דן עשה את דרכו לספרד ואז סוף סוף הגיע לישראל לשחק בין השנים 2010-2014. "הייתה לי קריירה טובה ולסיים אותה בישראל היה הכי טוב. יש לי כל כך הרבה חברים ומשפחה בישראל ולהיות יהודי בבית של העם היהודי נתן לי את האפשרות להתחבר להיסטוריה שלי. יש לי זיכרונות כל כך טובים בהתייחס לתקופה שלי בירושלים ובבני השרון."
אחד מ-75 השחקנים הגדולים ביותר של ה-NBA אי פעם וחבר בהיכל התהילה של הליגה הטובה בעולם – ריי אלן, כתב את הפתיח של הספר ותמיד היה אדם שקידם חינוך על השואה. הוא שיחק בבאקס כאשר ארני גרונפלד היה הג'נרל מנג'ר שם.
"יחד עם העובדה שהוא היה שחקן עצום, הוא בן אדם אפילו טוב יותר והוא מישהו שהיה מודל לחיקוי עבורי. הוא ראה את רשימת שינדלר בקולג' והתרגש מאוד מהסרט שזה הניע אותו להבין ולהפנים שהשואה לא הייתה רק טרגדיה ליהודים ושיש צורך שכולם יעבדו קשה כדי לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב. ריי הוא בן אדם שעושה את הדברים עד הסוף ולא רק מדבר עליהם באוויר. הוא נסע לאושוויץ, הוא לקח את חבריו לקבוצה למוזיאון השואה בכל פעם שאחת מקבוצותיו היו בוושינגטון והוא עשה מאמץ כדי לוודא שאנשים יבינו מהי השואה. העובדה שהוא חלק מהפרויקט הזה הוא בעל משמעות עצומה עבורי באופן אישי וזה הוכחה לעמידה על מה שנכון."
Ray Allen
כיום, דן יחד עם אשתו ובנו הקטן גרים במרחק נסיעה קצר מסבתו באזור של הביי בזמן שהוריו עדיין גרים בדי סי כדי להיות קרוב לאחותו ולמשפחתה. בגיל 66, ארני לוקח קצת זמן לשבתון לאחר שהיה עם הוויזארדס בין השנים 2003-2019 ובזמן שהוא מתגעגע להיות סביב למשחק, משהו שהוא עשה במשך 40 שנים, זה נחמד לא להיות עם הלחץ היום יומי הכרוך בתפקיד. "הדבר החשוב ביותר זה איזה אבא מדהים הוא," דן סיפר.
"החלום שלי זה שאנשים צעירים יותר שלא נחשפו לשואה יקבלו את ההזדמנות לצלול לתוך הנושא הזה עטוף בכדורסל. זה סיפור עם כיף ודרמה ודברים עם היסטוריה שצריכים להיות מסופרים. חינוך על השואה לוקה וזה דבר שהוא מדאיג. אני רציתי לחשוף אנשים לאותה היסטוריה ולדבר על המשחק שאנחנו אוהבים כל כך."
0 תגובות