סיכום סדרות חצאי הגמר ופריוויו לגמר:

Casey Prather – Photo Credit: Basket.co.il
מכבי ת״א – הפועל אילת
לפני שאתייחס לסדרה ברצוני להביע איחולי החלמת מהירה לשחקן העונה לטעמי, קייסי פראת׳ר, פציעה שהיא סוג של טרגדיה ספורטיבית. אני יותר ממקווה שישוב במהרה למגרשים ויציג שוב את היכולת שהציג השנה.
הסדרה הציגה שתי קבוצות שונות בתכלית, האחת מת״א עמוקה, פיזית, אתלטית שמציגה קו קדמי עמוק אולם מאידך קו אחורי (מסיבות כאלו ואחרות) דליל בעיקר בכל האמור לגארדים יוצרים. מהצד השני, תמונת מראה – קו אחורי עתיר כישרון ויצירתיות אולם קו קדמי קצר, לא אתלטי מספיק לאחר עזיבתו של ניבו.

Omri Casspi – Photo Credit: Dov Halickman
כבר במשחק הראשון השתלט הקו הקידמי של מכבי בראשותו של עומרי כספי המצויין על המשחק וייצר 45 נקודות, שלט בריבאונד ההתקפה וגרם לאילת המון בעיות בצבע בשני צידי המגרש. מהצד השני הקו האחורי של אילת ובעיקר מרקל בראון התקשה מול הפיזיות וההגנה האישית האגרסיבית של סוללת השומרים של מכבי: זוסמן, ג׳ונס, דיברתולמיאו ובעיקר קלויארו שהקשה מאוד על פראת׳ר במשך דקות ארוכות.
כש-2 הקבוצות ירדו עמוק לספסל בא לידי ביטוי היתרון האיכותי של מכבי שבריצה במהלך הרבע השני והשלישי סגרה את המשחק.
במשחק השני, כיאה לקבוצה שמשחקת משחק של להיות או לחדול עלתה אילת אגרסיבית מאוד, הפעילה לחץ גדול על מובילי הכדור, מנעה את הכדור מכספי שהוא אולי שחקן המפתח במכבי ונעלה את הצבע. בהתקפה 3 הגארדים הרימו את רמתם, הלכו שוב ושוב למהלכי פיק אנד רול שיערבו את ז׳יז׳יץ׳ וכספי, ניפקו 55 נקודות וסחבו את אילת על הגב.

Ioannis Sfairopoulos – Photo Credit: Dov Halickman
ספרופולוס עלה למחצית השניה עם החלטה לשחק מספר מקסימלי של דקות בהרכבים האתלטים ביותר שלו עם האנטר וקליין בעמדות הפנים, עבר לשמור אישית עם חילופים ומכבי שספגה 50 נק׳ במחצית הראשונה הורידה את אילת ל-29 כאלו בשניה, היתה אגרסיבית מאוד בריבאונד ההתקפה (19 כאלו במשחק) ואילולא החטאות עונשין לא אופייניות היתה אולי מכריעה את המשחק קודם לכן. בנוסף לדברים אלו וכדי לחזק את שנכתב כאן בטורים קודמים, מצאה מכבי את האקס פקטור שלה בדמותו של כריס ג׳ונס שבמשחק שיא בשני צידי המגרש הוביל את מכבי לניצחון דחוק שמשאיר אותנו עם השאלה מה היה קורה אילולא פראת׳ר לא היה נפצע.

Jehyve Floyd- Photo Credit: Basket.co.il
הפועל חולון – הפועל גלבוע/גליל:
לחצי הגמר השני התייצבו 2 קבוצות במגמות הפוכות: חולון – עייפה, פצועה וחסרה 3 מהברגים המרכזיים בעונה המצויינת שעשתה, הפכה לקבוצה שמתבססת על שיטה שלא מתאימה לרבים מהיכולות של שחקניה. השיטה שהתבססה על היצירה של האריס ומגי, על הבנת המשחק ויכולת המסירה של פניני ועל כריס ג׳ונסון שמחבר את חלקי המכונה נותרה עם האריס ופניני בלבד ונזקקה להתעלות של שחקניה המשלימים כדי לעבור את הסדרה מול נס ציונה.
מנגד הגיעה גלבוע בסגל מלא, טרי ורענן לאחר מנוחה של יומיים (ולמעשה 4 ימים אם לא מחשיבים את המשחק שהופסק), עם המון שחקנים בכושר אישי טוב.

CJ Harris – Photo Credit: Basket.co.il
הגנתית, מהרגע הראשון שמה לעצמה גלבוע כמטרה להוציא את האריס ופניני מהמשחק ועשתה זאת תוך ניצול העומק שלה והיכולת להחליף עליהם שומרים, תוך ניצול האתלטיות שלה והפגינה גם גמישות טקטית כשהחליפה בין הגנה אישית סטנדרטית להגנה שמשתמשת בחילופים אוטומטיים. ההשפעה של כך ניכרה גם בתפוקה הנמוכה יותר של האריס ופניני וכן בהורדת אחוזי הקליעה של חולון לשלוש לסביבות ה-32%. התקפית הוכיחה גלבוע שאין לה תלות באיש – הופעה מצויינת של יפתח זיו במשחק מספר 1 חיפתה על חולשתם ההתקפית של תומאסון וקאזינס. ואילו במשחק מספר 2 הצגה של בלאקשיר ויכולת מצויינת של ארצי חיפו על חולשה יחסית של זיו. אלו בתוספת לפלויד המצויין ומשחק התקפה טוב מאוד במשך דקות רבות, כזה שאופיין בשליטה יפה בקצב, יכולת טובה של קריאת מצבים והבנה למי צריך ללכת בדקות רבות, עזרו לגלבוע לנצח את הסדרה.
מנגד, חולון הוכיחה אופי וקשיחות מנטלית גבוהה כשגם בהרכבי טלאים, גם כשהיא קצרה, חזרה שוב ושוב, לא ויתרה, הציגה את המחויבות שאפיינה אותה במשך העונה כולה אולם הסגל הקצר והלא מתאים לשיטה גבו את המחיר. אמנם חולון סיימה את העונה שלב אחד לפני המטרה אליה רצתה להגיע אולם יש לה המון על מה להיות גאה ויהיה מעניין לראות מה ההתאמות בסגל שתעשה לקראת העונה הבאה.

Joe Thomasson – Photo Credit: Dov Halickman
3 נקודות לקראת הגמר:
א. שתי קבוצות ההגנה הטובות בליגה נפגשות – יהיה מעניין לראות האם ההרכבים הגדולים והפיזיים של מכבי יכתיבו את הקצב או האם אלו האתלטים של גלבוע.

Scottie Wilbekin and Iftach Ziv – Photo Credit: Dov Halickman
ב. כמה מצ׳אפים מעניים:
סקוטי ווילבקין מול יפתח זיו – הגם שכנראה לא ישמרו אחד על השני (אולי קצת זיו על ווילבקין) שניהם השחקנים המובילים של קבוצותיהם ויהיה מעניין לראות את ההתמודדות בין ווילבקין המנוסה שבא למשחקים גדולים לבין יפתח הרעב שלא היה במעמד הזה.
כספי מול בלאקשיר – הניסיון והשכל של עמרי, היכולת שלו לעשות את אלו שסביבו טובים יותר מול הכישרון והפוטנציאל הגדול של בלאקשיר (להזכירכם במשחק הליגה האחרון כספי שלט ללא עוררין במצ׳ אפ הזה ויהיה מעניין לראות כיצד בלאקשיר יתאים את עצמו).

Jehyve Floyd – Photo Credit: Dov Halickman
המצ׳אפ בעמדה 5 – פלויד מול ז׳יז׳יץ׳ והאנטר – כיצד תנצל גלבוע את יתרון האתלטיות של פלויד על ז׳יז׳יץ׳ ומנגד איך מכבי תנצל את יתרון הפיזיות העצום של ז׳יז׳יץ׳ ואחרי ששניהם יתישו אחד את השני, אולי בכלל יתברר שהנוכחות והניסיון של האנטר יטו את הכף לצד הצהוב.
ג. האקס פקטור – בשתי הקבוצות יש שחקנים רבים שיכולים להתעלות ולהוות את הערך המוסף. אני הלכתי במכבי עם קלויארו בגלל היכולת לשחק ב-2 עמדות, בגלל היכולת לשמור על כמה עמדות ולתת למכבי את האפשרות לשחק בהרכב גדול מאוד שיקשה על גלבוע וכן את זוסמן – מדברים המון על היכולת של יובל ועל הפוטנציאל, חושב שיכולת ונוכחות כמו שהביא לגמר הגביע ולמשחק הראשון בסדרה עם אילת יהיו אקוטיים למכבי בסדרה. זוסמן דיבר על זה שרוצה ששמו ייזכר גם בעוד 15 שנה ואין כמו סדרת גמר פלייאוף כדי לגרום לזה לקרות.

Netanel Artzi – Photo Credit: Basket.co.il
מהצד השני 2 שחקנים: יותם חנוכי יהיה חייב לשחזר את יכולתו המצויינת בניצחונות על מכבי בעונה הרגילה, הוא יהיה חייב לקלוע באחוזים טובים ל-3 ולהשתוות באגרסיביות ליריב שממול בעיקר בכל האמור בתרומה בריבאונד ההגנה. בנוסף, האקס פקטור של גלבוע במשך העונה כולה היה נתנאל ארצי – באופן עקבי כשהוא ויפתח זיו היו טובים גלבוע ניצחה. ארצי, שלדעתי יישמר ע״י ווילבקין יהיה חייב להיות אגרסיבי בהתקפה, לגרום לסקוטי להיות ערני לחיתוכים, להתקיף אותו בריבאונד ההתקפה, אלמנטים שאם בסופו של יום ייתנו לגלבוע 9-10 נקודות, יגרמו לווילבקין להשקיע מאמץ הגנתי ואולי גם לבעיית עבירות, דבר שיכול להתברר כגורם מכריע לסדרה.
בהצלחה לשתי הקבוצות, שיהיה לנו גמר ברמה גבוהה, מותח, מרגש וספורטיבי ושהאורות על עונת 2020/21 ייכבו רק לאחר שתוכתר אלופה.
0 תגובות