נדב זילברשטיין: “כולן מאזרחות שחקנים, ואם זה קרה בספרד אין שום סיבה שזה לא יקרה בנבחרת ישראל”

מרץ 12, 2023 | כדורסל, נבחרת

על ידי Moshe Halickman

נדב זילברשטיין הוא אחד הגיבורים הגדולים של חלון המשחקים האחרון של נבחרת ישראל. המאמן הזמני של הנבחרת לקח את ההזדמנות שקיבל בשתי ידיים בחלון המשחקים האחרון של מוקדמות אליפות העולם, כאשר הוא שלט במשחק הבית מול פינלנד עד שהפסיד בהארכה ובעיקר היה חתום על קאמבק נפלא בסלובניה בדרך לניצחון נהדר. רגע אחרי שהחזיר את השמחה לנבחרת, מי ששימש לפני כן כעוזר המאמן של גיא גודס התייחס לכל הנושאים הבוערים בראיון בלעדי לפודקאסט של כותב שורות אלו, “התשיעית באירופה” מבית אתר “ספורטס רבי”, כאשר ציטוטים בולטים רבים נמצאים לפניכם (לחצו כאן כדי לקרוא את הציטוטים של זילברשטיין על נועם יעקב). הפרק המלא כמובן זמין כאן להאזנה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

על ההצלחה בחלון, אמר זילברשטיין: “מצד אחד, הייתה לי קצת הרגשה של עצבות מסוימת ומשהו שחסר בשל העזיבה של גיא שהייתה לי זכות גדולה לעבוד איתו בשנה ומשהו האחרונות ולצערי ולצער כל הצוות בחר לעזוב אחרי חלון נובמבר, החלטה שאנחנו לאור חיי היומיום בנבחרת איתו בשנה וחצי האחרונות מבינים ומכבדים, אבל עם זאת היה לנו חבל כי מאוד-מאוד רצינו לסיים את הקמפיין הזה כולם ביחד. מצד שני, זו אחריות גדולה מאוד, כבוד גדול וזכות גדולה, ידעתי שזה הולך לקרות כבר כמה שבועות לפני כן אז עשיתי עבודה עם עצמי ולא רק אני אלא הצוות כולו, דרור (כהן) ויואב (שמיר), עשינו כמה וכמה פגישות לפני כן, באנו מאוד מפוקסים הן ברמת התכנים המקצועיים וגם ברמת המסרים שאנחנו רוצים להעביר, דברים קצרים ופשוטים כדי שהחלון הזה יעבור כמה שיותר טוב”.

על גודס: “אני בקשר רצוף עם גיא. דיברנו והסתמסנו הרבה בשבוע האחרון, הוא איחל לנו בהצלחה ופרגן לנו אחרי שניצחנו. חלק גדול ממה שעשינו היה גם בשבילו, היה חשוב לנו לנצח כי הוא חלק מאיתנו. לגבי התכנים, היו דברים ששמרנו גם הגנתית וגם התקפית, בגלל שהסגל היה שונה פרסונאלית היינו חייבים לעשות התאמות מסוימות כדי למקסם את מה שאנחנו יכולים להביא למגרש הן ברמת שניים-שלושה דברים בהתקפה ואולי דבר-שניים בהגנה, אבל אולי השינוי הכי גדול היה יותר ברמה של התפקודים ובעיקר לכל מה שקשור לנמרוד (לוי) ששיחק יותר בעמדה 3 כי היה חשוב לנו מאוד להיות בליינאפים גדולים, גבוהים ואתלטיים, וגם שיחקנו עם עוז (בלייזר) כמחליף שלו בעמדה 3. הייתה לנו תוכנית שלצערי התפספסה עם אור קורנליוס שהיה אמור להיות מאוד משמעותי בשבילנו בחלון הזה ולצערי הוא חלה ולא הצליח להיות חלק ממנו, אבל לאור מה שהוא עושה העונה אני בטוח שיהיו לו הזדמנויות בעתיד”.

Guy Goodes – Photo Credit: Dov Halickman

על סוגיית הזימונים והסיבה שעמית שמחון לא לקח חלק בחלון האחרון: “הזימונים תמיד נעשים משיקולים מקצועיים, בטח בתקופה של גיא, אין שם שום דבר שהוא מסביב, שום סיפור מאחורה, הכל ענייני וקורקטי. מצד אחד, יש לנבחרת עוגנים שמן הסתם אם חס וחלילה הם לא פצועים או בסיטואציה מקצועית פחות טובה הם יהיו שם ברוב הפעמים, אם זה תומר (גינת) שהוא עוגן וקפטן הנבחרת, נמרוד, זלי (עידן זלמנסון), גבי (צ’אצ’אשווילי), שחקנים שכבר עשו קמפיינים והם עוגנים בנבחרת הזו לאורך לפחות השנה ומשהו שאנחנו נמצאים. היה חשוב לנו לזמן שוב גם את עוז ואיתי שעושים עונה מצוינת בהפועל ירושלים, כנ”ל לגבי הובר שעושה עונה מצוינת בגליל ואיתי מושקוביץ שהם ישראלים מובילים בליגה ורצינו לתת להם ניסיון בינלאומי.

“יש חשיבות מאוד גדולה בחלונות לסגל רחב ולזה שיש הרבה מאוד שחקנים שהם חלק מזה. ברגע שיש מאמן עם שיטה מסוימת שיש הרבה מאוד שחקנים שמשחקים בשיטה הזאת ומתאמנים בשיטה הזאת לאורך זמן אז ברגע שיש סיטואציה להזמין חלק מהם לחלון מסוים וכולם שוחים בשיטה ושוחים בדרך אז זה ממש ממזער נזקים וזה עוזר לנבחרת להתחיל מנקודת התחלה הרבה יותר גבוהה של החלון מאשר לאסוף שחקנים, לנסות לשחק בדרך מסוימת בחלון מסוים, לנצח או להפסיד ולהגיע לחלון הבא ולעשות דברים אחרת. אני חושב שדרך ושיטה הן מאוד משמעותיות בשיטה הזאת ולכן בסיס רחב של שחקנים יכול מאוד לעזור.

“בר טימור – חוויה, היה חלק מחלונות קודמים ולצערי נפצע, עבר ניתוח בקיץ ולא יכל לעשות איתנו את כל ההכנה ואולי לעשות את אליפות אירופה. ייאמר לזכות כל החבר’ה האלה שהיו וחזרו שהם באו עם תשוקה מאוד-מאוד גדולה ועם רצון מאוד גדול להצליח, ראו שזה מאוד חשוב להם, אלה שהיו רצו לסיים את הקמפיין בטעם טוב ואלה שלא רצו להראות שהם שווים נבחרת ושהם חלק ממנה.

Amit Simhon – Photo Credit: Yehuda Halickman

“לגבי עמית שמחון, התשובה היא מאוד פשוטה: עמית זומן לנבחרת אם תסתכלו באתר של פיב”א או ברשימה של ה-24. יתרה מכך, הוא היה בין ה-16 שזומנו לתחילת האימונים אחרי הרבה זמן שהוא לא היה בנבחרת. הוא מאוד רצה להיות והיה חשוב לו להיות, אבל הוא סחב איזושהי פציעה ואיזשהו משהו אישי שיישאר בינינו והוא ביקש להשתחרר. אני מתאר לעצמי שאם הוא ימשיך ככה אז יש סיכוי שיזמינו אותו בעתיד”.

על החיבור המצוין עם בר טימור וההשתלבות המחודשת של עוז בלייזר ואיתי שגב בנבחרת: “עם בר הייתה לי זכות לעבוד עוד כשהוא היה ילד, אני חושב שבכיתה י”א כשהייתי עוזר המאמן של דני פרנקו בנבחרת הנוער, אז ההיכרות שלנו מתחילה שם. כבר שם היו לנו הרבה שיחות עליו, על הכישרון שלו ועל זה שהוא יכול להיות שחקן מוביל וטוב בכדורסל הישראלי. אני מאוד אוהב את בר וחושב שאם יורשה לי מהיכרות מהצד ומחוות הדעת שלי הוא נמצא במקום מאוד שלם ומאוד שליו בקריירה שלו עם המון-המון ביטחון ועם המון-המון מיקוד, וראו את זה בשבוע הזה. הייתה לנו שיחה לפני פינלנד כמו שבר אמר והיה חשוב לי להגיד לו שיהיה הוא עצמו, שיביא את הניסיון והביטחון שלו, שיוביל ושייתן מהניסיון שלו לחבר’ה הצעירים. אני שמח שזה הצליח ואני שמח בעיקר בשבילו כי זה מגיע לו.

“כנ”ל לגבי עוז ואיתי שהם חבר’ה שהיו בנבחרת ולפעמים לא עשו סגל סופי ולפעמים היו פצועים ולא זומנו. זו איזושהי סגירת מעגל בשבילם שהם יכלו לחזור לנבחרת ולתרום תוך כדי עונה מצוינת שהם עושים, זכייה בתואר, באמת ראו עליהם שמהיום הראשון בשבוע הזה הם באו ממש-ממש בטירוף, כאילו אנחנו בחלון שאנחנו צריכים לעשות 2 מ-2 בשביל לעלות לאליפות העולם. בכלל לא עניינה אותם הסיטואציה ובכלל לא עניין אותם המצב, הם באו לתרום לנבחרת באהבה, עבדו מאוד-מאוד קשה, הביאו מהאנרגיות והרוח שזה מה שהם, הם שחקים שבנויים מאנרגיות, תשוקה, הגנה וקבוצתיות. אני מאוד שמח על השילוב שלהם ועל איך שהם בא כי אני חושב שזו איזושהי נקודת פתיחה לעתיד, לקמפיינים הבאים”.

Bar Timor – Photo Credit: Yehuda Halickman

על התגובות שקיבל בזכות החלון המוצלח: “התגובות היו מאוד טובות. אני שמח כי היה איזשהו חשש לפני כן ואי ודאות לגבי איך ניראה, אין מאמן קבוע, נבחרת צעירה, המון זימונים חדשים, לא ידעו איך חלק מהשחקנים יגיעו בגלל הסיטואציה שזה לא חלון שקובע משהו, ואני שמח שנענינו לאתגר ושיחקנו עם רוח טובה, אנרגיות טובות וכדורסל טוב בהרבה דקות. אני חושב שהתגובות הכי מרגשות היו מהמשפחה שלי, מאשתי והבנות שלי שנורא התרגשו, ומההורים שלי שמלווים אותי לאורך כל הקריירה וזה היה מאוד מרגש עבורם. התגובות ברובן היו מאוד מפרגנות וטובות, גם שחקנים שסיימו את הקמפיין והיה להם טוב פרגנו. תגובות נחמדות”.

על החוויה להיות חלק מהיורובאסקט כעוזר מאמן וההדחה המוקדמת בשלב הבתים: “ברמה הכללית זה אירוע ענק, אירוע שמדהים להיות בו ומאוד מרגש להיות בו כחלק מנבחרת ישראל. ראיתי את כל אליפויות אירופה מאז שהייתי ילד וזה תמיד היה מרגש בעיניי גם כאוהד וגם כמאמן מהצד, אבל אתה לא יכול להבין וזה לא נתפס כמה זה גדול עד שאתה לא שם, גם ברמת התקשורת שמסביב וגם ברמת השחקנים והמאמנים הגדולים שנמצאים סביבך 24/7, אם זה שחקני אן.בי.איי ושחקני יורוליג. כיף להיות באירוע הזה. ברמה של הנבחרת, אני לא כל כך מצטרף להרגשה של האכזבה, הכישלון וכל מה שהיה פה כי אני חושב שהייתה פה הגזמה די גדולה לגבי מה שקרה לנבחרת ביורובאסקט, ואני אגיד למה אני מתכוון.

“קודם כל, אני חושב שאנחנו סוג של קורבן של הציפיות ששמנו על עצמנו. הנבחרת הזו, למעט גיא (פניני), גל (מקל) וזלי שהיה חלק מהסגל ב-2017 – לשאר השחקנים זו הייתה האליפות הראשונה. רובם שחקנים צעירים שלא חוו את זה מעולם. תמיר, ים, זוסמן, רומן, דני, המון חבר’ה שלא עשו אליפות אירופה. גם ג’ייק כהן לא עשה אליפות אירופה. העמדנו ציפיות גבוהות, מאוד היה חשוב לנו לעבור את שלב הבתים, חלק דיברו על רבע הגמר ודני גם אמר שאנחנו יכולים לקחת את האליפות, אבל אני חושב שנבחרת ישראל ב-20 השנה האחרונות עברה את שלב הבתים פעם אחת. במצבנו, עדיף שנדבר פחות ונעשה יותר. קצת יותר צניעות, קצת פחות דיבורים, להעמיד מטרות זה טוב ואני חושב שזה חשוב לעשות את זה, אבל בתוך חדר ההלבשה. זה יפה מאוד בשביל התקשורת, אבל אנחנו צריכים להיות גם ריאליים לאור ההיסטוריה.

“הדבר השני שמצטרף לזה זה מה שאמרתי מקודם. זו נבחרת שהייתה מאוד-מאוד צעירה וחסרת ניסיון בסיטואציה הזאת. גל וגיא עשו המון בשביל להביא מהניסיון שלהם וניסו לעזור המון לחבר’ה הצעירים, אבל בסופו של דבר כשחקן צעיר שחווה את החוויה הזאת בפעם הראשונה – כל עזרה, כל שיחה וכל הכנה שלא תהיה לא תהיה 100% עד שאתה פוגש את הדבר הזה באמת, ובגלל זה אני חושב שהמבחן הגדול של הדור הזה ושל הנבחרת הזאת יהיה באליפות אירופה של 2025.

Gal Mekel and Guy Pnini – Photo Credit: Yehuda Halickman

“יהיה קשה להגיע לשם, זה לא פשוט ואני לא יודע מה תהיה ההגרלה, אבל בהנחה שכולם באים בריאים ובסיטואציה מקצועית טובה לכל השחקנים האלה זאת תהיה הפעם השנייה לפחות, כולל רפי מנקו שלא הזכרתי שגם לו זאת הייתה האליפות הראשונה ותומר שגם לו זאת הייתה האליפות הראשונה. בפעם הבאה, עם הניסיון, ההבנה מה זו אליפות אירופה, ההבנה של גודל האירוע וההבנה של מי אנחנו ומה אנחנו אני חושב שיהיה אפשר לעשות אליפות טובה. כרגע ההיסטוריה של 20 השנה האחרונות מראה שאנחנו בדרך כלל במקום 16-20 ואנחנו יכולים להיות גם בין 12-16, ובאליפות גדולה אנחנו יכולים לעשות גם רגע גמר. אנחנו צריכים להיות קצת יותר צנועים, לדבר פחות, לעבוד יותר קשה ולעשות צעד אחד קדימה”.

על העבודה עם דני אבדיה: “דני הוא ילד מיוחד, יש בו המון-המון שמחת חיים. הוא מקצוען, עובד מאוד-מאוד קשה ומאוד-מאוד תחרותי, מקשיב. הוא בא לאליפות הזאת בסיטואציה לא קלה מבחינתו בשני היבטים: 1 – ברמת החוזה הוא היה אמור לקבל חוזה באוקטובר או נובמבר ואני חושב שהוא קיבל אותו בוושינגטון לשנה רביעית, אז היה מאוד-מאוד חשוב לו להיות טוב כי אי הוודאות הזאת לשחקן מאוד צעיר היא לא פשוטה, והוא התמודד איתה די בכבוד. מצד שני, כל מה שקשור בלהיכנס לנבחרת שרצה הרבה מאוד זמן עם הרבה שחקנים שמשחקים ביחד, להיות חלק מזה עם הכנה לא פשוטה שכללה את זה שהוא התחיל מאוחר בגלל החוקים של האן.בי.איי שמגבילים את השחקנים בזמן אימונים ועם שבוע שהוא היה חולה בקורונה – היה לו לא פשוט להיכנס, ואני חושב שהדבר היותר משמעותי זו העובדה שגם במכבי אולי למעט הפלייאוף ובטח ובטח בוושינגטון הוא שחקן משלים עד השנה שהוא עושה קפיצה מאוד גדולה והופך להיות שחקן משמעותי ומוביל שמייצר.

“בעונה שעברה ובזו שלפניה הוא היה שחקן משלים, שחקן שהרבה פעמים עומד בפינה, חי מחיתוכים, חי מזה ששני הסקוררים שמובילים יואילו בטובם למסור לו את הכדור, ופתאום הטרנספורמציה הזו להפוך להיות שחקן מוביל שמקבל החלטות ושצריך לייצר ולהוביל היא לא פשוטה. בחלק מהזמן הוא עשה עבודה מצוינת ועזר לנו מאוד לנצח גם נגד פינלנד וגם מול הולנד, וכמו שאמרתי, הוא בא ושם הכל במגרש בסיטואציה לא קלה. כמובן שיש דברים שבראייה לאחור תמיד גם הוא וגם אנחנו, אתה אומר שאפשר לעשות אחרת ואפשר לעשות בצורה קצת שונה, אבל בשבילי שחקנים – כל עוד הם באים מחויבים, רוצים ועובדים והם חלק מהקבוצה, אז הדברים האלה שנקרא להם טעויות או מה שזה לא יהיה בטלים בשישים עבורי, ואני בטוח שהוא יתרום לנבחרת עוד המון-המון בעתיד, בטח ובטח באליפות אירופה הבאה”.

Deni Avdija – Photo Credit: FIBA

האם הנבחרת צריכה מתאזרח ואם כן אז באיזו עמדה: “כל הנבחרות באירופה משחקות את המשחק הזה, כולן מאזרחות שחקנים, ואם זה קרה בספרד אז אין שום סיבה שזה לא יקרה בנבחרת ישראל. אני חושב שזה משהו שהוא מאסט. לגבי העמדה זו שאלה מצוינת, אני אתייחס יותר לתכונות של השחקן. אני חושב שזה חייב להיות שחקן מייצר, סקורינג אוריינטד, בין אם זה גבוה שהוא שחקן מטרה ובין אם זה גארד. אני לא חושב שזה צריך להיות רכז, יש לנו המון כאלה והם טובים. אני חושב שכל מה שקשור בתכונות של השחקן – הוא חייב להיות סקורר ועם קליעה, בהנחה שזה גארד זה מאסט. במידה שיחליטו שזה גבוה אז זה חייב להיות שחקן שהוא שחקן מטרה שיכול לעשות נקודות בצבע, שיכול למשוך אש ויקל מאוד על הגארדים שבחוץ. זה צריך להיות אחד מהשניים – אני לא יודע. אם אתם שואלים אותי – עדיפות קלה אצלי לגארד בעמדה 2-3 דווקא שהוא סקורר עם התכונות שציינתי מקודם, אבל אם זה יהיה גבוה עם התכונות שציינתי אני לא חושב שזה יהיה פחות טוב”.

על האם יש לו יתרון במרוץ לאימון נבחרת ישראל מהסיבה שהוא לא מאמן קבוצה כרגע: “כן לאמן קבוצה או לא לאמן קבוצה – יש לזה המון יתרונות והמון חסרונות. כשאתה לא מאמן קבוצה אתה יכול להיות כל כולך בזה, לצערי בחודש האחרון הייתי בלי קבוצה אז עבדתי 24/7 סביב הדבר הזה. זה נותן לך המון-המון זמן לעקוב אחרי השחקנים ולגבש דברים שאתה רוצה לעשות, להכין את התכנים המקצועיים שאתה רוצה להכין לחלון הקרוב בצורה יותר טובה ולהיות ממש כולך בתוך זה. מצד שני, אומנם אני אימנתי עד לא מזמן אז כל מה שקשור לחדות בניהול משחק הוא קריטי למאמן נבחרת, וכשאתה לא מאמן שנה שלמה זה יכול להיפגע כי גם מאמן כמו שחקן צריך להיות ‘בכושר’ – אז זה סוג של חיסרון”.

האם הוא מעוניין להמשיך כמאמן הראשי: “לגביי באופן אישי, אני אגיד את מה שאני אומר תמיד: בשבילי להיות חלק מצוות האימון של נבחרת ישראל זו זכות גדולה, כל עוד אני יכול לעשות את זה אני אשמח לעשות את זה. לגביי כן מאמן או לא מאמן יש אנשים שיחליטו. זה סוג של חלום בשבילי, לא יודע אם עכשיו אבל בטח ובטח בעתיד, אבל חובת ההוכחה היא עליי, אני צריך לחזור לאמן קבוצה, לחזור לאמן בליגת העל ואולי מעבר לזה במקומות אחרים בשביל אולי להיות אופציה ריאלית ורלוונטית לדבר הזה. אני לא מנהל ואני תמיד דוגל במשפט שהשחקנים ישחקו, המאמנים יאמנו ומי שצריך לנהל שינהל ויחליט”.

Nadav Zilberstein – Photo Credit: FIBA

לשאלות חברי קהילת ספורטס רבי האם במקרה שהוא ימונה למאמן הקבוע הוא גם יהפוך למאמן קבוצה והאם הוא רואה את עצמו חוזר בעתיד למועדון שעימו הוא מזוהה, עירוני נס ציונה, אמר זילברשטיין: “זה שאלות היפותטיות. אם הייתי לוקח קבוצה במקביל? לא יודע, זה משהו שצריך לשבת ולדבר עם האנשים הרלוונטיים, לכל אחד יש את האג’נדה והרצונות שלו, יכול להיות שמי שמנהל יחליט שמאמן נבחרת לא יאמן קבוצה ויכול להיות שכן ייתן. אני בנאדם שלאורך השנים עושה כמה וכמה דברים במקביל אז זה לא משהו שהוא בעייתי עבורי, אבל זה היפותטי אז אני לא ארחיב מעבר לזה.

“לגבי נס ציונה – זה מקום שאני מאוד אוהב, שמקצועית בניתי אותו מאפס ושהוא יקר מאוד לליבי, ויכול להיות שדרכינו עוד ייפגשו בעתיד. אני לא מרגיש שזה משהו שצריך לקרות עכשיו, אני חושב שזה קשר שמוצה נכון לסוף עונת 19/20, אבל הדלת שלי לחזור לשם תמיד פתוחה ואני חושב שזה הדדי, אני בקשר טוב עם יניב, הם עושים שנים יפות מאז שעזבתי, מתקדמים כל הזמן כמועדון, עושים הישגים יפים ועושים עונה טובה ביחד עם אלעד. אולי פעם, לא יודע”.

על האם מאמן הנבחרת צריך להיות לדעתו ישראלי או זר, והניסיון שכשל להביא את פאבלו לאסו: “אני חושב שברמה העקרונית הכללית קודם כל צריך להיות מאמן ישראלי דבר ראשון. אני מבין את הרוחות עכשיו שאומרות שצריך אולי מישהו מבחוץ שלא סופר, לא מכיר, לא מודע לפוליטיקה ולא מודע להלך הרוח ברחוב. אני חושב שמאמן נבחרת מעצם היותו מאמן נבחרת הוא אדם חזק שאינו מושפע מהשפעות חיצוניות ואין שום קשר להיותו ישראלי או זר לגבי ההחלטות שלו. יש המון-המון מאמנים ישראלים מצוינים שהוכיחו את עצמם במפעלים אירופיים, בנבחרות הצעירות ובקבוצות שלהם שהם יכולים לעשות דברים יפים עם הנבחרת.

Pablo Laso – Photo Credit: Dov Halickman

“לגבי מאמן זר/פאבלו לאסו – אני חושב שצריך לבחון את מידת ההתאמה. אני לא אומר שפאבלו לאסו הוא לא שם גדול וטוב שאולי מתאים, אבל קל לנו מאוד ללכת לשמות. אני חושב ששמות הרבה פעמים נותנים אליבי ולא בהכרח שם זה מה שמתאים. צריך לבדוק התאמה בין המאמן לשחקנים, צריך לבדוק התאמה בין המאמן למה שהוא יכול להוציא בשיטה של חלונות כי יש חשיבות מאוד גדולה לזה שפרק הזמן בהכנה הוא מאוד-מאוד קצר וצריך להפיק את המקסימום במינימום זמן, ולא כל מאמן יכול לעשות את זה, וזה לא בהכרח עניין שמי אלא יותר עניין של התאמה מקצועית, יש הרבה חבר’ה ישראלים שעשו את זה ברמה טובה וחבר’ה זרים שיכולים לעשות את זה ברמה טובה.

“אני חושב שהאיגוד צריך לקבל את ההחלטה הזו בזהירות ובצורה מושכלת, ולבחון את הדברים בצורה מאוד-מאוד טובה ועמוקה. כמו שאמרתי מקודם, הנבחרת הזו והדור הזה יגיעו לבשלות בעוד שנתיים, באליפות אירופה של 2025 אפשר לעשות דברים יפים עם הדור הזה, ומי יהיה המאמן? אני חושב שתהיה לזה השפעה מאוד-מאוד גדולה”.

על המאמנים שהוא למד מהם הכי הרבה בקריירה: “יש משפט שאומר ‘מכל מלמדיי השכלתי’ ואני מאוד משתדל ללמוד מכל אחד – מכל מאמן שאני עובד איתו ומכל מאמן שאני רואה. כשסיימתי את החוזה שלי בנס ציונה ב-2020 החלטתי לקחת שנה חופש, הרגשתי שאני צריך את זה, עשיתי קורס מאמנים של היורוליג והייתה לי את הזכות ללמוד שם מהרבה מאוד מאמנים גדולים, אם זה אוברדוביץ’ ואם זה פסקואל שזה וואו, אני מאוד מתחבר לדרך שבה הוא משחק, לדרך שבה הוא מנהל את הקבוצה ולדרך שבה הוא עובד לאור מה שהוא העביר. הייתה לי זכות ללמוד שם מכל המאמנים הגדולים – שאראס, פאבלו לאסו, מסינה וכו’. אני אוהב ללמוד מכל אחד, אני אוהב לראות כדורסל ואני רואה המון כדורסל, אבל עם השנים אתה מבין מה טוב לך ומה מתאים לך, כשאתה יותר צעיר אתה חשוף להמון-המון דברים ולהמון השפעות ומנסה כל דבר, אבל היום אני כבר יותר יודע מה עובד בשבילי, מה יותר מצליח בשבילי ומה יותר טוב לי, ואני משתדל להתמקד בזה”.

Xavi Pascual – Photo Credit: Euroleague.net

על כך שמוקדם יותר העונה הוא פוטר ממכבי ראשון לציון למרות שהקבוצה הייתה בצמרת הליגה הלאומית: “קודם כל, שלא באשמתך כשאתה אומר מה לא עבד זה די מצחיק אותי כי כל העונה אנחנו במקום 1-3, היו לנו תקופות ששיחקנו מצוין ותקופות ששיחקנו פחות טוב. היה לנו אירוע משמעותי שזה הפציעה של טישמן בתחילת העונה שהיה אמור להיות עוגן מרכזי עבורנו ועשה משחק אחד ולא שיחק מאז, והצלחנו להתגבר על זה ולשחק כדורסל מצוין לאורך הרבה מאוד שלבים של העונה. לאחר מכן הייתה לנו איזושהי ירידה, תקופה שאני לא חוויתי, כי שישה מתוך שמונת השחקנים המובילים שלנו היו פצועים לאורך שבועיים-שבועיים וחצי וזה גרם לנו להפסיד שלושה משחקים ברצף, אבל כמו שאמרתי כל הזמן היינו במקום 1-3, אני מכיר את הליגה הזאת מצוין ויודע שבליגה הזאת המיקום בסוף העונה הרגילה הוא נחמד ויפה אבל אין לו שום השפעה, כמות הניצחונות לא מאוד חשובה.

“מכבי ראשון לציון בסיטואציה שהיא לא מכירה וחדשה במצב הזה, הייתה שם איזושהי ציפייה שאני מהיום הראשון ניסיתי למוסס אותה ולא הצלחתי – שבגלל שזו מכבי ראשון ובגלל שהיא לא הייתה מעולם בליגה השנייה אז באים לדרוס את הליגה, וזה פשוט חוסר הבנה בסיסי של הליגה ושל הדינמיקה שלה. בליגה הזו יש רק דבר אחד שיש מעניין וזה מבחן התוצאה בפלייאוף, אם אתה עולה או לא עולה. עליתי ליגה רק פעמיים, אז מה אני מבין”.

מהו הרגע הכי גדול בקריירה שלו: “אני חושב שהפעם הראשונה שנכנסתי לאולם בדרייב אין לאימון הראשון בנבחרת כעוזר של גיא להיות חלק מהדבר הזה זה אולי הרגע הכי מרגש והכי גדול בשבילי. אני אוסיף לזה עוד דבר – דיברתי על חבר’ה צעירים מקודם, ואחד הדברים שהכי מרגשים אותי והם גאווה גדולה ופסגה בשבילי זה לראות שחקנים שהם שחקני בוגרים. כשבאתי לאימון הראשון – לראות את ים, נועם דוברת, עידן זלמנסון ושון (דאוסון) ששיחקו אצלי בתור ילדים – להיות איתם ביחד חלק מנבחרת ישראל זה מה שעושה לי את זה, זה יותר גדול בשבילי מכל תואר, ניצחון גדול והישג”.

Tomer Ginat and Nadav Zilberstein – Photo Credit: Sports Rabbi

איזה דברים מעניינים אנשים לא יודעים עליו: “אני שחקן כדורגל הרבה יותר טוב משחקן כדורסל. לא היום, היום אני כבר זקן ולא זז, אבל בכל מקום שאני אוכל לבחור – אני אגיע למגרש ליד הבית ויהיה בצד אחד כדורגל ובצד אחד כדורסל – אני תמיד אשחק כדורגל. אני צופה פחות בליגה הישראלית ויותר בצ’מפיונס ליג, מונדיאל וכאלה. את ההעדפה שלי בארץ אני אשמור לעצמי כדי שאנשים לא ייעלבו, אבל בחו”ל זה תלוי בליגה, בספרד אני מאז ומתמיד אהדתי את ריאל מדריד ובאנגליה את ליברפול, היה משחק גדול ביניהן בשבוע שעבר או לפני שבועיים, הייתי חצוי וכל גול שימח אותי ועצבן אותי באותה מידה. בשנים האחרונות אני רואה פורמולה 1, זה ספורט שמאוד מסקרן אותי, וגם פוטבול אמריקאי שזה ספורט עילאי בעיניי ומאוד חכם למרות החזות המאוד אלימה שלו. ספורט מדהים בעיניי”.

על איום השביתה של ארגון השחקנים: “אני חושב שיש הסכם כרגע, אני לא יודע עד מתי הוא, והסכמים צריך לכבד, לשני הצדדים, הן מצד השחקנים שצריכים להבין שיש חוזה שהם חתמו עליו והסכימו לו, אף אחד לא אילץ אותם לעשות את זה, אז הם צריכים לכבד אותו, ומצד שני המנהלת, האיגוד או מי שלא חתום בצד השני צריך לעשות אותו דבר. הייתה איזושהי סיטואציה של קורונה שבגללה העבירו כאן החלטה של 10 זרים בעונה, אני חושב שבגדול הקורונה מאחורינו והגיע הזמן לשים לזה סוף ולחזור לכמות יותר קטנה של זרים שאפשר להחתים בעונה, הנושא של כמות הזרים בטופס זה משהו שצריך לעלות לדיון שוב לפני שההסכם הזה ייגמר, אבל שני הצדדים צריכים להבין שכולם באותו צד וכולם רוצים בטובת הכדורסל הישראלי, הכדורסלן הישראלי, הליגה והנבחרת, וההחלטות שצריכות להתקבל צריכות להיות לאור הדברים שאמרתי”.

Nadav Zilberstein – Photo Credit: Yehuda Halickman

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!