מאת אליאור גיטלר

אנחנו שומעים הרבה לאחרונה ששנת 2020 היא שנה שהכול יכול לקרות ולהשתבש בה. אם נחזור 16 שנים אחרונה, שנת 2004 בישראל הייתה שנה עמוסת אירועים שנדמה שהיה בה הכול: הכרזה על ה”התנתקות”, החזרת גופות שבויים, מבצעים צבאיים וחיסולים של יאסין ורנתיסי אל מול האינתיפאדה השנייה, טרמינל 3 נפתח רשמית, ישראלים שזוכים בפרס נובל, גל פרידמן זוכה במדליית זהב באולימפיאדה, נפרדים מנעמי שמר, עוזי חיטמן, רפול, אריק לביא ונתן יונתן שהלכו לעולמם. זה עוד לא הכול, בשביל חובבי הכדורסל בארץ זאת הייתה שנה שעוד לא נראתה כמוה, ובספק אם נראה שוב בעתיד – הפועל ירושלים זוכה ביול”ב קאפ ומכבי תל אביב זוכה ביורוליג. עוד לפני הזכייה של הצהובים, הקבוצה ניצחה בדרך משחקים מותחים וצמודים, ביניהם היה משחק שלא יישכח.

ב-8.4 נפגשו ביד אליהו מכבי וז’לגיריס קובנה למשחק אחרון לפני הפיינל פור, כשהמנצחת בו תזכה להשתתף באירוע הגדול של המפעל שהתקיים באותה עונה, כאופייני ל-2004, בארץ. כשנותרו שתי שניות לסיום, דריק שארפ קלע שלשה שהשוותה את התוצאה, העלתה את מכבי מתחתית הבור ומשם היא נעצרה רק על כס המלכות. “נס ז’לגיריס” ייזכר לתמיד, במיוחד לפני התמודדות נוספת בין הקבוצות וזה מה שמחזיר אותנו להיום. במסגרת המחזור השמיני ביורוליג (חמישי, 21:00) מכבי תל אביב תארח את סגנית הטבלה, ז’לגיריס קובנה. שתי הקבוצות מחזיקות במאזן ניצחונות/הפסדים של 5:2, כאשר הליטאים בצד החיובי והישראלים בצד השלילי.

Euroleague.net

אלופת ליטא היחידה בעשור האחרון החלה את העונה מצוין עם ארבעה ניצחונות רצופים במפעל. מאז היא הפסידה לריאל מדריד ו-ולנסיה הספרדיות (שצפויות לארח את מכבי בשבוע הבא כחלק ממחזורים כפולים) כשבין לבין היא רושמת את הניצחון החמישי. אלופת ישראל לעומתה, מגיעה למשחק הקרוב אחרי הפסדים ביורוליג לפנרבחצ’ה ואנאדולו אפס הטורקיות, כשבמחזור האחרון היא מפסידה בפעם הרביעית העונה משחק שמוכרע בדקות הסיום. למרות ניצחון בליגה המקומית ועוד אחד נוסף בגביע המדינה, הצהובים רוצים לחזור ולנצח במפעל האירופי, כפי שציין עוז בלייזר לאחר משחק הגביע. גם השחקן וגם מאמן הקבוצה, יאניס ספרופולוס, התייחסו לכך שמכבי לא שיחקה טוב ולא הייתה מרוכזת ברוב שלבי המשחק. ניצחון על הקבוצה המפתיעה מקובנה, יכול להחזיר לתל אביבים את הביטחון והאמונה שאפשר לחלום בגדול גם העונה. כמו שאמר שארפ בראיון לאחר נס ז’לגיריס: “If you believe – you can achieve”.

מאז ששיטת המשחקים ביורוליג שונתה ב-2016/17 לבית אחד עם שני משחקים מול כול קבוצה, מכבי תל אביב רשמה שלושה הפסדי בית רצופים בכל אחת מהעונות, חוץ מזאת האחרונה, שבוטלה (ב-2018 אלו היו שלושת המשחקים האחרונים וב-2019 אלו היו המשחקים הראשונים – מה שיצר רצף של 6 משחקי בית רצופים). הפסד מול ז’לגיריס, יצטרף להפסדי הבית לפנרבחצ’ה ובאיירן, ויגרום לכך שהסטטיסטיקה העגומה הזאת תהיה גם העונה. נתון שיכול “לעודד” את מכבי הוא שבכול הפעמים הקודמות שזה קרה – צסק”א הייתה אחת משלוש היריבות שלה. לעומת זאת, נתון שמדאיג באמת, הוא שהליטאים ניצחו בכול ארבעת המשחקים שהם היו הקבוצה האורחת העונה. אם כבר הוזכרו ארבעה ניצחונות רצופים, ז’לגיריס ניצחה את מכבי בארבעת מפגשי היורוליג האחרונים ביניהן. כמו כן, ניצחון של הירוקים במשחק הקרוב יהיה הרביעי שלהם בכל הזמנים מול הצהובים בתל אביב (סך הכל 16:9 למכבי). בעונה שעברה הקבוצות לא נפגשו ביד אליהו בעקבות עצירת המפעל והמשחק האחרון בהיכל היה בעונת 2018/19. לאחר משחק צמוד, תוצאת הסיום הייתה 85:83.

Dov Halickman Photography

כאמור, רוב ההפסדים העונה של מכבי היו בהפרשים קטנים – 4 נקודות מול צסק”א, 3 נקודות מול באיירן ואולימפיקוס ו-2 נקודות הפרש בשבוע שעבר מול אנאדולו. נראה כי הקבוצה “נחנקת” ולא מצליחה לנצל את ההזדמנויות שיש לה כדי לנצח. במסיבת העיתונאים לקראת המשחק, יאניס התייחס לכך: “חשוב שנשתפר ונשחק טוב יותר בדקות האחרונות. לפעמים כשאתה סובל מעייפות, אתה לא מקבל את ההחלטות הנכונות. אז לסיכום, חשוב שנהיה יותר רעננים בסיום המשחקים”. הקהל, שחסרונו לצהובים מורגש, שר כשהיה ביציע: “עד השנייה האחרונה, מכבי יאללה מלחמה” – אולי במכבי צריכים להתחיל לנגן את זה ברמקולים בהיכל “מנורה מבטחים” ולהשמיע את זה באוזני השחקנים לפני המשחק או לפני העלייה לרבע האחרון.

כתב: אליאור גיטלר, בן 30 ממעלות, נשוי לעדן ואבא של רגב. חי, נושם וכותב ספורט.