קרדיט לתמונה הראשית: אתר היורוקאפ
הקונספציה
ב-18 ביוני 2022 נפל דבר בהפועל ירושלים. המאמן אלכסנדר דז'יקיץ' חתם – ושינה את פני המועדון. המאמן הסרבי, שהיה על הקווים בארנה בסך הכל עונה אחת, עיצב DNA חדש לירושלמים. זה היה קשה לעיכול, מוזר בהתחלה, אבל עם הזמן, האוהדים, העיתונאים, הפרשנים ובעצם כולם למדו שאפשר לשחק כדורסל הגנתי -ועדיין לנצח. אם נוציא לרגע את תקופתו של איליאס קנצוריס באדום, ה-DNA הזה המשיך גם בעונות הבאות. שחקנים באו והלכו, אבל הבסיס הרעיוני היה דומה – קודם כל הגנה, עם ההתקפה נסתדר. הגישה הזאת הביאה איתה הרבה חסרונות, בעיקר במחסור רציני ביוצרים מלבד הרכזים.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
בתחילת העונה שעברה משהו מזה השתנה, כשהפועל ירושלים הייתה צריכה לבחור בין גארד מהיר וזריז שמתרכז בעיקר בהתקפה לבין גארד איטי אבל שומר מצוין, היא העדיפה את ג'ארד הארפר על חשבונו של ספידי סמית'. הארפר הוא לא שומר רע, בכלל לא. אבל האוריינטציה שלו לא נמצאת בהגנה. בדיעבד, ייתכן וזה היה הרמז הראשון לקיץ הנוכחי. יונתן אלון הוא לא דז'יקיץ', הוא אמנם כן מאמין בהגנה, אבל האוריינטציה שלו? לגמרי התקפית, ככה זה כשאתה מגדיר את עודד קטש כמורך ורבך.
Yonatan Alon and Oded Kattash – Photo Credit: Dov Halickman
יציאה להתקפה וחתירה למגע
ובנקודה הזאת אנחנו מגיעים לקיץ הנוכחי, ובעיקר – לרכש החדש אנתוני לאמב. השחקן, שהיה מבוקש גם ביורוליג, יכול לשחק בשתי עמדות. 3 ו-4, כך שלא משנה אם הוא בא במקום ג'רמי מורגן או כריס ג'ונסון, הוא מחליף שחקן עם אוריינטציה הגנתית. כשבניגוד לשניהם, לאמב הוא שחקן התקפה. הוא לא בור בהגנה ביחס לקבוצות אחרות, אבל ביחס להפועל ירושלים זאת מהפכה. מדד היוסג' שלו בעונה האחרונה באיטליה היה 27%, או בעברית – יותר מרבע מהמהלכים של הקבוצה כשהוא על המגרש – נגמרו במהלך שלו, בין אם באסיסט, זריקה, או איבוד כדור. לשחקן שאינו גארד זה נתון גבוה. הוא אמנם לא קלעי שלשות יציב כל כך (26% ביורוקאפ לעומת 39% באיטליה) אבל אף הגנה לא תרצה להשאיר אותו לבד על הקשת, והוא מסוגל ליצור נקודות גם במיד-ריינג' ובחדירות. אגב, כמו הארפר ו-וינסטון, גם לאמב אוהב מגע, והולך לא מעט אל הקו. אם מצרפים לכך את ההחתמות של קשיוס וינסטון ורועי פריצקי ההתקפיים יחסית שהגיעו במקומם של טאריק פיליפ ואור קורנליוס ההגנתיים, ואת החיזוק בדמותו של רועי הובר – מקבלים קבוצה עם כוח אש מגוון מאוד, כזה שלא נראה בבירה מאז ימיהם של ג'ייקובן בראון, ג'יימס פלדין ואחד, עודד קטש.
Anthony Lamb – Photo Credit: Eurocup
בקטנה
מלבד הצורך של האוהדים בארנה להתרגל לקצת יותר סלים קלים שיגרמו להם לתפוס את הראש, הסגל המתהווה בירושלים מביא איתו שתי נקודות תורפה עיקריות.
א: עומס. 18 משחקים לפחות ביורוקאפ, עוד כ-30 בליגה, משחקי הכנה, טיסה לברוקלין, גביע ווינר וכו', זה מתכון די טוב לפציעות, והסגל קצר מדי.
ב: בעונה שעברה יובל זוסמן הוכיח שאפשר לסמוך עליו ומיצב את עצמו כעוגן משמעותי ויציב, העונה, בהיעדר 4 טבעי ומשמעותי אחר, נמרוד לוי הוא שחקן חשוב מאוד, אולי אפילו מדי במערך של הפועל ירושלים, והוא יצטרך להוכיח שהקרדיט הזה מוצדק.
Nimrod Levi – Photo credit: Yehuda Halickman
0 תגובות