עמיעד ינאי הוא כנראה השחקן הכי פחות מוכר בסגל הקבוצה הבוגרת של הפועל ירושלים, לפחות עבור רוב הציבור. וזה הגיוני, כי אם מתבוננים בסגל, מגלים שהשחקן בן ה-17 (1.96 מטרים) הוא הכי צעיר בקבוצה, ובבדיקה מעמיקה יותר רואים שהוא השחקן השלישי הכי צעיר העונה בליגת העל. אך כעת הגיע הזמן להכיר את הסיפור שלו: אחרי שהסמול פורוורד שמשחק גם בקבוצת הנוער של המועדון חזר מפציעה לאחרונה, בחרנו לפרסם את הראיון שהוא ערך עם אתר “ספורטס רבי” במדיה דיי של הקבוצה שנערך בהיכל פיס ארנה. גילוי נאות: כותב שורות אלו היה חברו של עמיעד לכיתה בבית הספר היסודי אפרתה שבירושלים.

עמיעד גדל בתור אוהד של הפועל ירושלים וצמח במחלקת הנוער של המועדון, כשבקיץ הוא גם זכה להיכנס לסגל הקבוצה הבוגרת והשתתף במספר משחקי הכנה מול קבוצות מליגת העל, כמו בניצחון על הפועל גלבוע/גליל שבו הוא הרשים עם 9 נקודות. בשונה מהעבר, פתאום עמיעד מצא את המשחקים שלו משודרים בטלוויזיה. “זה מרגש מאוד”, אומר עמיעד בתחילת הראיון על הכניסה לסגל. “התחלתי פה במחלקת הנוער לפני 7-8 שנים, עכשיו להגיע לשיא שזה קבוצת בוגרים זה מאוד מרגש, ואני מקווה שזה ימשיך הרבה זמן”.

עמיעד התחיל לשחק כדורסל בגיל צעיר. “האמת שבמשפחה ההורים דחפו אותי לזה כבר בגיל קטן, וכבר בכיתה א’-ב’ התחלתי לשחק כדורסל”, הוא מספר על תחילת הדרך.

כשעמיעד נשאל מי היה עבורו מודל לחיקוי, הוא מספק תשובה מאוד מעניינת שכוללת את הקפטן הנוכחי של ירושלים. “באתי למשחקים במלחה ובארנה מגיל קטן אז תמיד היו פה שחקנים שהיו מודל לחיקוי, ועכשיו להיות בקבוצה עם אדם אריאל שגם גדל פה זה בהחלט נותן דחיפה רצינית”.

עמיעד עוד לא שותף במשחק ליגה אצל מוליכת הטבלה, אך הוא נכלל מספר פעמים בסגל ונסע עם הקבוצה לכמה משחקים. עד כמה החוויה הזאת היא סוריאליסטית תעיד העובדה שבחלק מהמשחקים, כולל כאלה שבהם הוא לא נכלל בסגל, עמיעד ישב על הספסל לצד הבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA ב-2013, אנתוני בנט, שבינתיים שוחרר מהקבוצה. “זה מטורף”, מעיד עמיעד על החוויה להיות חלק מהקבוצה. “היחס שאני מקבל פה באמת זה כיף גדול, כל השחקנים פה הם בני אדם מעולים ונפלאים, וממש כיף להיות איתם. גם מבחינה מקצועית אני לומד המון וזו באמת חוויה מטורפת”.

את הקבוצה מאמן כיום כוכב העבר יותם הלפרין שפתח את העונה בתור המנהל הספורטיבי, אבל בקיץ מי שאימן את עמיעד היה אורן עמיאל. עוד לפני שעמיאל פוטר, עמיעד נהנה מאוד לעבוד עם המאמן ועם שאר המעטפת של ירושלים. “זה כיף לגמרי. זו קפיצת מדרגה רצינית ממה שהיה לי עד עכשיו בכל מחלקות הנוער ובקבוצות, ומבחינה מקצועית זה באמת כיף גדול”.

עמיעד כמובן עדיין מככב גם בקבוצת הנוער של הקבוצה, שבה הוא התחיל לשחק כבר במהלך העונה שעברה. “גם שם אנשים מאוד עוזרים לי, יש המון סבלנות בפיתוח שלי כשחקן והקרדיט הגדול לזה שאני נמצא פה היום זה למאמנים שם ולמי שעוזר לי שם”.

מעבר ליובל שניידרמן שפתח את העונה בירושלים והושאל לאחרונה למכבי ראשון לציון, גם עמיעד מנהל אורח חיים דתי, ובמשחקים שבהם הוא לא נכלל בסגל של הקבוצה הבוגרת הוא אף נצפה על הספסל כשהוא חובש כיפה, כפי שגם היה בקלאסיקו הישראלי הביתי מול מכבי תל אביב. בפודקאסט האוהדים “כיפה אדומה” אף התבדחו באחד הפרקים בטעם טוב כמובן כשדיברו על עמיעד ובין השאר על ההתאמה שלו לשם של הפודקאסט. “זה לא מרגיש מוזר באיזושהי צורה, גם זאת רק ההתחלה אז אני עוד לא יודע מה יבוא בהמשך, אבל ממה שיש עד עכשיו זה לגמרי נורמלי פה ונותנים לי את כל מה שאני צריך”, מספר עמיעד על השילוב בין הדת לכדורסל.

עמיעד התבקש לספר משהו מעניין שלא יודעים עליו. “אני חולה על משחקי אקס בוקס, פלייסטיישן, לא משנה איזה ענף ספורט, כדורסל, כדורגל, פוטבול, פינג פונג, הכל”, הוא עונה, ואני יכול להעיד ממקור ראשון שבהחלט לא קל להתמודד מולו ב-“NBA2K”, כמו גם על הפרקט האמיתי.

עמיעד הוא גם חלק מהנבחרות הצעירות של ישראל: הוא היה בנבחרות עד גיל 14, 15 ועד גיל 16 (קדטים) כשלצערו אליפות אירופה בוטלה בגלל הקורונה, בנוסף לנבחרת עד גיל 17. עמיעד מכוון לשחק עם נבחרת הנוער באליפות אירופה שצפויה להיערך בקיץ הקרוב. “זאת המטרה, כן, לשם אני שואף להגיע”.

כאמור, עמיעד למד בבית הספר היסודי אפרתה, שם הוא תמיד היה גבוה יותר מכולם. מה הוא לוקח מהמקום? “שם הצטברו לי החוויות הראשונות, שם במגרש התחלתי לשחק כדורסל ועדיין רוב החברים שלי הם מאפרתה, אז חוויות טובות מבית הספר”.

עמיעד לומד כיום בכיתה י”ב בתיכון הרטמן שבירושלים, והוא מנסה לשלב בין הלימודים לבין הכדורסל. “לאורך השנים זה בדרך כלל לא התנגש על השעות של בית ספר, אבל כן הייתי צריך לנהל את הזמן שלי של מטלות והכנה למבחנים ובגרויות. השנה יש פה אימוני בוקר וכן צריך לפספס חלק מבית ספר, אבל אסור להזניח וצריך להשלים בשעות האחרות, לנהל את הזמן בתבונה”, משתף עמיעד בחוכמה אופיינית.

מהם היתרונות של עמיעד על הפרקט, ומה הוא עדיין צריך לשפר? “היתרונות שלי זה תנועה בלי כדור, אני זז טוב בלי כדור. אני משחק המון עם הראש, אני פועל מקבלת החלטות, קליעה מבחוץ. אני צריך לעבוד בעיקר בפן הפיזי על אתלטיקה ומסת שריר, ולדעת לייצר יותר מכדרור”.

מבין כל העמדות על הפרקט, עמיעד מרגיש הכי נוח כסמול פורוורד. “אני רואה את עצמי כסמול פורוורד בעיקר, אבל אני יכול לשחק גם בעמדות מסביב, מה שהמאמן מחליט”.

קבוצת חברים של עמיעד הגיעה כדי לתמוך בו במשחק ההכנה מול הפועל אילת בקיץ, במה ששימש עבורו כחוויה משמחת. חבריו של עמיעד ראו אותו מקרוב קולע 5 נקודות. “הם באו לתמוך בי, זו הייתה חוויה בשבילי וחוויה בשבילם. הם נתנו עבודה והיו באמת מעולים. כל הכבוד להם”.

עמיעד כבר התחיל להגשים חלומות, אבל מה החלום הכי גדול שלו בקריירה? “ברור שיש את החלומות לזכות בתארים עם הפועל, אבל אני לא רוצה עכשיו לצאת בהצהרות לא ריאליות ואחרי זה להסתכל אחורה ולהגיד שזה לא היה חכם להגיד, אז צעד אחרי צעד ולהגיע כמה שיותר גבוה”.

אין דרך יותר מתאימה מאשר לסיים עם מסר ברור של עמיעד: “צעד אחרי צעד, מקווה לעשות דברים גדולים ויאללה הפועל!”.