קרדיט לתמונה הראשית: מנהלת הליגה
לכל אוהד כדורסל יצא להגיד לעצמו משפט בסגנון: "זו הקבוצה הכי חלשה שאני זוכר" או "מעולם לא הייתה קבוצה גרועה כל כך בליגה". האמת היא, שהייתה אחת שהתעלתה על כולם. קבלו את הסיפור של בית"ר ר"ג, עונת 94/95.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
הקבוצה מגוש דן עלתה שנה לפני כן לליגה לאומית א' לראשונה בתולדותיה, והאמת היא שהעונה ההיא הייתה לא כל כך רעה ביחס לעולה חדשה. היא סיימה במקום העשירי מתוך 14 קבוצות בליגה בזכות צמד זרים שהיה בינגו – מילטון ואגנר ואדי פיליפס. בסיום אותה עונה, החליטה העירייה לאחד את שתי הקבוצות מהעיר – מכבי ובית"ר, לקבוצה אחת. בבית"ר לא הגיעו להבנות עם העירייה, וכתגובה אלו החליטו לתת תקציב גבוה למכבי, בעוד בית"ר נשארת עם כיסים ריקים.
וכשאתה נשאר עם הכיסים ריקים, אתה לא יכול להרשות לעצמך להחזיק שחקנים טובים. המועדון החליט לשחרר את כל שחקניו הבכירים, ורשם סגל של שחקנים צעירים בלבד – משירות סדיר ועד קבוצת הנוער, שלא היו ברמת הליגה הבכירה בישראל. הסגל הזה הוביל לכמה מהשיאים הגדולים והבלתי שבירים בתולדות ליגת העל.
את העונה סיימה בית"ר, כמו שציפיתם, במקום האחרון. המאזן השנתי היה 26-0, כשהפרש הסלים העונתי עמד על 1600 נק' זכות (61.5 נק' למשחק) לעומת 3425 נק' חובה (131.7 נק' למשחק). כן, קראתם נכון, משחק ממוצע של קבוצת ליגת העל במשך עונה שלמה הסתיים בהפסד ב-70 הפרש.
אז איזה שיאים הקבוצות היריבות ניצלו את המצב כדי לשבור? כבר במחזור הרביעי, הפועל ת"א ניצחה את הקבוצה האומללה מרמת גן ב-111 הפרש. היריבה העירונית של האדומים לא רצתה להישאר מאחור, ובסיבוב השני מכבי ת"א כמעט שברה את השיא הזה, אלא שניצחה "רק" ב-105 נק' הבדל. עד היום אלו שני הניצחונות הגדולים בתולדות הליגה.
הפועל גבעתיים ניצחה את אותה ר"ג 166:78. נכון, זה אמנם הפרש קטן ביחס למה שהתל אביביות עשו לה, אבל עד אותו משחק בגבעתיים, ומאז ועד היום, מעולם קבוצה בליגת העל לא קלעה 166 נקודות במשחק. המשחק הארוך בתולדות הכדורסל הישראלי התרחש ב-2007 בין אשקלון להפועל ירושלים, והוא הסתיים רק אחרי 6 הארכות, כמעט כפול מזמן משחק סטנדרטי! וגם בו – אף אחת מהקבוצות לא הגיעה לכמות נקודות כזו.
אבל אם לזקק את הסיפור של בית"ר רמת גן לשיא אחד – זה האחד הבא. בשנות ה-70 וה-80 בועז ינאי ולי ג'ונסון קלעו 60 נקודות, מספר היסטורי לכדורסל הישראלי שאף אחד לא השיג כמותו. טוב, חוץ מפעם אחת כמובן, בדרבי של רמת גן בשנת 1994.
הדרבי של רמת גן לא רק שבר את השיא הזה, הוא ניפץ אותו לחלוטין והעמיד את הרף בנקודה שקשה לראות מישהו מתקרב אליה אי פעם בכדורסל הישראלי, כי בעוד רוב הקבוצות בסופו של דבר הורידו את הרגל מהגז כאשר ההפרש גדל מספיק, היריבות העירונית והסכסוך הבירוקרטי הובילו לאווירה שונה במשחק בין בית"ר ומכבי.
ג'יי ג'יי יובנקס ממכבי ר"ג היה סקורר מוכשר. עוד לפני שהגיע לישראל הוא היה מתפוצץ עם משחקים אדירים, וגם את עונת 94/95 הוא סיים על ממוצע של מעל 30 נק' למשחק. באותו דרבי, כל הכדורים נכנסו לו, ובמכבי הבינו את הפוטנציאל. "אתה חושב שתוכל להגיע ל-100?" שאלו אותו חבריו במחצית. הוא ענה שכן, אם יישאר על המגרש והם יעזרו לו בחסימות ומסירות. בשלב מסוים כל הקבוצה שיחקה עבור יובנקס, שירד לנוח רק דקה אחת לסיום.
101 נקודות קלע יובנקס. 101 בליגה הישראלית! מצד אחד, זה מספר לא ייאמן. מצד שני, האם אנחנו צריכים להתרשם משיא שנשבר מול קבוצה שמורכבת בעיקר מתלמידי תיכון? כאמור, רוב המאמנים האטו את הקצב כשהפער היה מספיק גדול, אבל יובנקס סיים את המשחק כשהוא נשאר לשבת על הספסל חצי שעה לאחר באזר הסיום, תשוש ועייף לחלוטין, אך כנראה שגם מרוצה. אחרי הכל, הוא השאיר את ווילט צ'מברליין הגדול נקודה אחת מאחוריו, מה זה משנה מי זה ששומר עליו?
ראוי לתת לילדים של בית"ר רמת גן מילה של כבוד. החבורה של המאמן מיכה ריידר לא קיבלה משכורות אמיתיות והגיעה למשחקים נטולי קהל ובידיעה שאין לה סיכוי לנצח, אבל שבוע אחרי שבוע עלתה לשחק, גם בשביל ליהנות, וגם בשביל לצבור ניסיון לקראת העתיד. לצערם, זה לא הספיק, ואף אחד מהם לא זכה לשחק שוב בליגה הראשונה בישראל.
ולסיום, סיפור אופייני משעשע נוסף שמצוטט מדבריו של ריידר לאלישע שוחט ז"ל, עורך "ספר הכדורסל הישראלי": "אני גם זוכר סיטואציה מצחיקה שהייתה במשחק מול מכבי תל אביב. זה היה במצב של חמישים הפרש כששמעון מזרחי ניגש למזכירות בטענה ששכחו לרשום סל לזכות מכבי תל אביב. מכבי תל אביב קרעה אותנו באותו משחק, רק ששמעון כמו שמעון לא ויתר ולמעשה הוא רב עם אנשי המזכירות משום שגזלו שתי נקודות ממאזנה של מכבי תל אביב".

Shimon Mizrachi – Photo Credit: Dov Halickman
כתבה מצויינת. חבל שקבוצות הליגה לא נתנו קצת יותר כבוד לילדים ששיחקו בביתר רמת גן. היה אפשר ב 20 30 הפרש להכניס את הנוער של הקבוצות. בסוף באותן שנים היו רק 2 זרים בכל קבוצה ו 3-4 שחקני נוער. את השיא של יובנקס ראוי למחוק.