מלך הסלים האלטרנטיבי
ארצ’י גודווין הוא מלך הסלים הבלתי רשמי של ליגת העל. הסוווינגמן של מכבי ראשון לציון (בן 27, 1.96 מטרים) קולע 19.3 נקודות בממוצע למשחק, יותר מכל שחקן בליגה. אז למה גודווין הוא רק מלך הסלים הבלתי רשמי? כי הוא שיחק 4 משחקים בלבד בעקבות העובדה שהצטרף לקבוצה לאחרונה מבודיבלניק קייב בעקבות המלחמה באוקראינה, ולכן הוא לא נכלל בטבלה שבה נמצאים רק השחקנים ששיחקו לפחות ב-50% מהמשחקים, כאשר מי שתופס את המקום הראשון הוא סנטר הפועל גלבוע/גליל, סשה קיליה-ג’ונס, עם 18.1 נקודות למשחק. ביום שני האחרון גודווין הוביל את קלעי נועלת הטבלה ראשל”צ עם 19 נקודות כולל 2 הטבעות ב-38 דקות בדרך לניצחון הבית הסנסציוני בבית מכבי על הפועל ירושלים שהוליכה עד אותו זמן את הטבלה, כשהוא הוסיף לכך 6 ריבאונדים. נכון, לא הכל מושלם, שכן גודווין איבד באותו משחק 5 כדורים ונחסם 3 פעמים, אך בסך הכל הוא עושה עבודה מצוינת, כשעוד לפני הניצחון הראשון שלו בארץ הוא התפוצץ עם דאבל-דאבל של 28 נקודות ו-12 ריבאונדים (7 בהתקפה!) בהפסד הבית להפועל אילת שבו הוא עלה מהספסל, למרות שגם שם הוא טעה עם 3 איבודים ונחסם 4 פעמים.
עד כה, גודווין קולע בצורה יחסית טובה מהשדה (55.1% לשתיים, 37.5% לשלוש) כשפחות הולך לו מקו העונשין (50%), והוא מוסיף 5.5 ריבאונדים (2.5 בהתקפה) ו-2.8 אסיסטים לעומת 3.5 איבודים ב-33.5 דקות בממוצע. אחרי ההפסד לאילת רבים הספידו את ראשל”צ סופית ואמרו שהיא תרד בוודאות לליגה הלאומית, אך כעת, רגע לפני פתיחת הבית התחתון, הקבוצה נשארת לפחות זמנית בחיים עם מאזן 17:5 כשמעליה הפועל באר שבע עם מאזן 15:7, וכדי להישאר בליגה היא תצטרך להמשיך לקבל יכולת גבוהה מגודווין, שנבחר במקום ה-29 בסיבוב הראשון בדראפט 2013 על ידי אוקלהומה ושיחק באן.בי.איי 165 משחקים בסך הכל במדי פיניקס, ניו אורלינס וברוקלין. סנטר הפועל תל אביב, ג’וש אואנס, ששיחק עם גודווין במטרופוליטנס הצרפתית של תומר גינת במהלך העונה שעברה, סיפר לאתר “ספורטס רבי” אחרי החתימה של השחקן בראשל”צ: “ארצ’י מוכשר, מתחרה עם מנוע גבוה. הוא פורח כשהוא תוקף את הסל (במיוחד במשחק המעבר) אבל גם יכול לייצר בשביל עצמו מחצי מגרש. הוא משחק עם תשוקה ועם עליונות”.
סגן מלך הסלים האלטרנטיבי
אם גודווין הוא מלך הסלים הבלתי רשמי של הליגה, אז טוני דגלאס הוא סגנו. הגארד הוותיק של הפועל אילת (בן 36, 1.88 מטרים) שיחק 8 משחקים במדי אילת, ועד כה הוא מציג יכולת יוצאת מן הכלל עם ממוצעים אדירים של 18.1 נקודות (במספר מדויק זה 18.125, מעט יותר מקיליה-ג’ונס), 58.1% לשתיים, 3.75 שלשות מדויקות ב-42.2%, 3.1 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים לעומת 2.3 איבודים ו-1.8 חטיפות ב-32.1 דקות למשחק. אילת טובה יותר עם דגלאס מאשר בלעדיו: עד שהגיע הקבוצה עמדה על מאזן 9:5 (38.4% הצלחה), ומאז שהגיע המאזן שלה הוא 4:4 (50%). בכל משחק דגלאס קלע בדו ספרתי כאשר הכמות במשחק הראשון בניצחון החוץ על עירוני נס ציונה היא הנמוכה ביותר שלו בישראל (13), אלא שגם איתו הקבוצה חסרת יציבות: אחרי הניצחון הראשון היא גברה על הפועל ירושלים, אך לאחר מכן היא רשמה 4 הפסדים רצופים. לאחרונה המצב השתפר עם שני ניצחונות רצופים, בחוץ מול ראשל”צ בשבוע שעבר ובבאר שבע ביום ראשון האחרון במשחק שזיכה אותו בבחירה לחמישיית המחזור, כשהוא הוביל את קבוצתו עם 25 (שיא אישי בישראל, 6 מ-7 לשתיים, 4 מ-7 לשלוש) ו-19 נקודות (5 מ-10 לשלוש) בהתאמה.
דגלאס הוא שם גדול, אך נדמה שהוא עבר בישראל מתחת לרדאר באופן יחסי, אולי בגלל שההחתמה התבצעה במהלך העונה ולא בקיץ, כאשר הוא הצטרף אחרי ששיחק באיראקליס היוונית. כמו גודווין, גם הוא נבחר במקום ה-29, רק שזה היה בדראפט 2009 על ידי הלייקרס, כשהוא שיחק באן.בי.איי 394 משחקים בעונה הסדירה בסך הכל במדי הניקס, יוסטון, סקרמנטו, גולדן סטייט, מיאמי, ניו אורלינס וממפיס, כאשר הוא גם השתתף ב-15 משחקי פלייאוף. מעבר לכך, דגלאס גם שיחק ביורוליג במדי אנאדולו אפס ודרושפאקה. מה שבטוח זה שאנחנו חייבים להעריך את הנוכחות של שחקן בסדר הגודל של דגלאס בישראל, ויותר מכל, אילת צריכה להמשיך להעריך אותו, כשאחרי שהיא התרחקה מהליגה הלאומית היא תנסה להגיע לפלייאוף.
ה-MVP ההיסטורי חוזר
עירוני נס ציונה הודיעה השבוע על חזרתו של וויין סלדן לקבוצה. כזכור, הסווינגמן (בן 27, 1.96 מטרים) כיכב בקבוצה במהלך העונה שעברה והוביל אותה לזכייה היסטורית ביורופקאפ תוך שהוא נבחר לשחקן המצטיין של הפיינל פור שנערך בארץ בהיכל מנורה מבטחים, כאשר את הניצחון בחצי הגמר הוא הקדיש באופן מרגש לחברו הקרוב, שחקן המכללות טרנס קלארק, שנהרג בתאונת דרכים. את העונה הנוכחית פתח סלדן בניו יורק ניקס ושיחק בהמשך באפיון הטורקית, כשכידוע הוא שיחק באן.בי.איי גם בניו אורלינס, ממפיס ושיקגו.
הגרסה הזאת של נס ציונה היא שונה מאוד מזאת של העונה שעברה. היא לא הצליחה לעבור את המוקדמות ובכך נשארה מחוץ ליורופקאפ בהחלטה הזויה של המפעל מלכתחילה שלא לתת למחזיק’ת הגביע כרטיס חופשי, והקבוצה עשתה לא מעט שינויים בסגל הזרים. מעבר לכך, המאמן העונה הוא ליאור ליובין, כשמאמנו של סלדן בעונה שעברה היה בראד גרינברג. התוצאות של הקבוצה בליגה הן מאוד מוזרות: מצד אחד היא נמצאת במקום השמיני שמוביל לפלייאוף עם מאזן 12:10, ומצד שני 9 מההפסדים שלה היו בדו ספרתי כולל כמה השפלות ומשחקים שבהם היא בקושי קלעה, כשהאחרון שבהם היה תבוסת שיא של 31 הפרש, 88:57 בחוץ מול הפועל חיפה בשבוע שעבר, עם 2 מ-17 בלבד לשלוש (11.8%). אחרי המשחק הזה הקבוצה, שסובלת לעיתים קרובות מסגנון משחק סוליסטי בהתקפה, אכן הבינה שהיא חייבת לבצע שינוי כלשהו, ועם סלדן היא תנסה לכל הפחות להגיע לפלייאוף, כפי שהיא עשתה בעונה שעברה. גם אם זה יקרה, ספק גדול שהקבוצה תגיע איכשהו לסדרות חצי הגמר, ועדיין, אם יש מישהו שהוכיח שהכל אפשרי, אז זהו סלדן כמובן.
0 תגובות