מכבי תל אביב אכזבה את האוהדים שלה. זוהי השורה התחתונה של הפסד הבית 87:76 לריאל מדריד הספרדית בהיכל מנורה מבטחים שקבע סוויפ של 0:3 על הראש של אלופת ישראל בסדרת רבע גמר היורוליג, כאשר זוהי למעשה הסדרה היחידה שמוכרעת כך בדרך לסיום הדרך של הקבוצה העונה במפעל. האוהדים, שהגיעו מוקדם ליד אליהו ועודדו את שחקני מכבי שהגיעו ברכבים שלהם, סיפקו קבלת פנים לוהטת לריאל כולל אבוקה וקללות, כאשר במשחק עצמו הם אף הוציאו את וולטר טבארס מאיזון כשאחרי העבירה הרביעית שספג הוא היה עצבני על הספסל, האורחת קיבלה עבירה טכנית בעקבות כך והמאמן פבלו לאסו התפרץ על הסנטר שלו. מעבר לכך, הקהל, שראוי להמון מחמאות ושבו גם נכח אקס הקבוצה, דני אבדיה, סיפק אווירה נהדרת בפתיחת המשחק כולל שירים לכבוד השחקנים ותפאורה יפה, אך השחקנים פשוט לא סיפקו את הסחורה על הפרקט, מה שגרם ללא מעט אוהדים לעזוב את המקום בדקות הסיום לפני שהמשחק נגמר.

ריאל פשוט הייתה גדולה על מכבי לאורך כל הסדרה הזאת, והדבר הזה בא לידי ביטוי גם במשחק הזה, כשהמארחת רדפה אחרי האורחת כמעט בכל רגע. אחרי התבוסה ב-29 הפרש במשחק הקודם במדריד, מכבי הייתה תחרותית במשך רוב ההתמודדות וחיברה כמה דקות טובות לפרקים, אך זה היה רחוק מלהספיק כשהיא בסופו של דבר הייתה קרובה יותר לתבוסה מאשר לניצחון בערב שבו היא ניצחה רק ברבע הרביעי שהיה בנוי מגארבג' טיים ברובו וספגה 51 נקודות כבר במחצית הראשונה (51:41). הנתונים הסטטיסטיים מראים את הדומיננטיות של ריאל במשחק: מכבי קלעה ב-52.3% לשתיים לעומת לא פחות מ-66.7% של ריאל (במחצית הראשונה האחוזים היו אף יותר גבוהים) שגם שלטה בריבאונד (27:38) ומסרה הרבה יותר אסיסטים (11:25, כולל 18 של ריאל במחצית הראשונה) כשהיא כמובן גם חסמה יותר פעמים (3:7). מכבי אומנם הגנה הפעם בצורה טובה מול השלשות של ריאל (6 מ-18, 33.3%), אך היא קלעה בעצמה פחות טוב (5 מ-23, 21.7%).

לפני שניגע במכבי, נעסוק בשחקנים של המנצחת: סרחיו יוי הראה כמו במשחק הקודם שעדיין יש לו את זה ובענק גם בגילו עם תצוגה של 18 נקודות (6 מ-9 לשתיים) ו-6 אסיסטים, כאשר הוא חדר בקלות וקינח עם שלשה מדהימה על הבאזר של סיום הרבע השלישי. גרשון יאבוסלה, המצטיין של הסדרה לטעמי, סיפק עוד משחק מצוין עם 16 נקודות (4 מ-4 לשתיים, 2 מ-3 לשלוש) ו-8 ריבאונדים, כשווינסן פוארייה, המצטיין של המשחק הקודם, שוב עלה מהספסל בצורה מושלמת כשסיפק 14 נקודות (4 מ-5 לשתיים), 6 ריבאונדים ו-2 חסימות. מעבר לשחקנים שקלעו בדו ספרתי, ריאל קיבלה יכולת טובה מאוד משחקנים אחרים כשטבארס הספיק לחסום את דריק וויליאמס כבר במהלך ההתקפי הראשון של מכבי בדרך למשחק שאותו הוא סיים עם 9 נקודות (3 מ-4 לשתיים) ו-2 חסימות, כאשר כעת נרחיב על האקס פקטורים.

Sergio Llull – Photo Credit: Dov Halickman

מבחינת השחקנים הנוספים שהתעלו בריאל, נייג'ל וויליאמס גוס סיפק 9 נקודות משלו כולל שלשה קשה מאוד, ומה שמעניין זה שלפני הסדרה דובר רבות על היתרון של מכבי בקו האחורי ובין היתר בעמדת הרכז, אך השחקן הרשים בכל משחק ונתן נוקאאוט לקינן אוואנס שרשם סדרה מאוד חלשה שהסתיימה עם משחק אחרון שבו הוא רשם 2 נקודות בלבד ללא סל שדה (0 מ-4). אדם האנגה שוב הראה עד כמה כוח הרצון מסייע לנצח משחקים כשהפעם הוא סיפק 8 נקודות, 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים כאשר הוא היה כרגיל מעולה בהגנה, ופביאן קוזר (4 נקודות) שהצטיין במשחק הראשון חדר באין מפריע בפתיחת המשחק ושוב מסר היטב (5 אסיסטים). זאת הייתה סדרה חלומית מבחינת ריאל, וזה עוד לפני שהזכרנו את רודי פרננדז, אלברטו אבאלדה ואנתוני רנדולף שעשו את שלהם.

צריך להחמיא ללאסו, שהוציא את הקבוצה שלו ממשבר עמוק ובעזרת יתרון הביתיות שלט בסדרה ללא עוררין כאשר הוא הצליח להביא את הניסיון שלו ושל השחקנים לידי ביטוי. לאסו בהחלט יודע מה זה לאמן בפלייאוף היורוליג, והוא ביצע לא מעט תחבולות: בין אם זה ההוצאה של תומא הרטל וטריי תומפקינס מהקבוצה והחזרתם לאימונים כשבסופו של דבר הם לא שיחקו בסדרה, הרישום של גבריאל דק במשחק השלישי אחרי שחלה בקורונה והשימוש בג'פרי טיילור, המאמן עשה עבודה פשוט מבריקה והציב את הקבוצה שלו כבלתי מנוצחת היחידה בפלייאוף דווקא אחרי שהיא סיימה במקום הרביעי בעונה הסדירה. אף אחד לא יופתע עכשיו אם ריאל החזקה, שרבים כולל כותב שורות אלו חשבו שמכבי בהחלט יכולה לגבור עליה, תזכה באליפות אירופה בסיום העונה.

Pablo Laso – Photo Credit: Dov Halickman

הגיע הזמן להרחיב על שחקני מכבי. הכוכב סקוטי ווילבקין, שהוביל את הקבוצה גם במשחק הראשון, הוא האחרון שאפשר להאשים, כשהפעם הוא סיפק 22 נקודות (6 מ-11 לשתיים, 2 מ-10 לשלוש). נכון, הוא החטיא יותר מדי דווקא אחרי שפתח בצורה טובה (10 נקודות ברבע הראשון ו-15 בסך הכל במחצית הראשונה) והקבוצה חזרה לימים שבהם הוא מכדרר המון כמו שהיה תחת יאניס ספרופולוס, אך אני סבור שבלי הנקודות שלו הקבוצה הייתה נמצאת בבור הרבה יותר גדול. ג'יימס נאנלי אומנם סיפק 17 נקודות, אך הוא סגר סדרה מאכזבת שבה הוא היה רחוק מלהתעלות כשהוא קלע שוב באחוזים נמוכים כולל 3 פעמים שנחסם (4 מ-10 לשתיים, 1 מ-4 לשלוש) ופשוט לא השקיע בהגנה. היה נדמה כי המאמן אבי אבן, שהחזיר את נאנלי לעניינים וקיבל ממנו תוצאות מצוינות ברצף של ששת הניצחונות בסיום העונה הסדירה של המפעל, חשש להוריד אותו לספסל, שכן אין לדעת איך השחקן יגיב, והדבר עלה ביוקר לקבוצה שקיבלה ממנו יותר מ-37 דקות שבהן הנזק גבר על התועלת. אנטה ז'יז'יץ' חזר לפתוח בחמישייה והיה טוב יותר מהמשחקים האחרונים מול ריאל כשסיפק הפעם 10 נקודות (5 מ-7 לשתיים), 2 חסימות ופלוס 2 ב-21 הדקות שלו על הפרקט, אך זה לא הספיק כשהוא צבר 4 עבירות.

אחרי שנגענו בכוכבים שקלעו בספרות כפולות, ניגע בשחקנים האחרים שמשלימים את החמישייה, כאשר כבר תיארנו את הסדרה של אוואנס, כך שנשאר לעסוק בדריק וויליאמס. הוא שוב לא התעלה, כאשר כבר בפתיחה טבארס הוריד אותו לקרקע כאמור ובהמשך הוא הגיע ל-8 נקודות אך קיבל כל מיני החלטות רעות בדרך ל-3 איבודים ועבירות מיותרות (עשה 4 בסך הכל). לא ברור איך בתקופה האחרונה דווח שהקבוצה רוצה להשאיר בעונה הבאה את השחקן שממש לא מספק את הסחורה. מי שנחשב לחלק מהחבורה של וויליאמס יחד עם נאנלי הוא ג'יילן ריינולדס שקלע יותר מהראשון (9 נקודות), אך הסנטר המחליף שוב עשה שטויות כשהוא זרק יותר מדי שלשות (רשם 1 מ-3 מהטווח), סיפק איבוד רע ונחסם פעמיים, כאשר אחרי כל סל הוא כרגיל חגג כאילו כבש שער. לטובה אפשר לציין את אנג'לו קלויארו (4 נקודות, 2 מ-3 לשתיים), שעשה פעולות חיוביות בשני צידי הפרקט וקיבל בעקבות כך קרדיט רב מאבן (23 דקות) עד שיצא בחמש עבירות.

James Nunnally and Derrick Williams – Photo Credit: Dov Halickman

יש כמה דברים שפחות התחברתי אליהם בניהול המשחק של אבן, שבכל מקרה ראוי למחמאות על כך שחילץ את הקבוצה ממעמקים והוביל אותה למעמד הפלייאוף. הוא הלך במשך דקות רבות עם החמישייה הפותחת או עם ארבעה שחקנים מתוכה (לרוב ללא אוואנס) בנוסף לקלויארו, ובעקבות כך לא ראינו מספיק לחימה בהגנה, שכן אנו מכירים היטב את היכולות של שחקני החמישייה. רומן סורקין, נקודת האור מהמשחק הראשון בסדרה, שיחק הפעם פחות מ-8 דקות בסך הכל (2 נקודות), ולמרות שאוואנס שוב היה במשחק נפל המאמן לא שיתף את יפתח זיו, מה שבעצם העיד על כך שהמאמן זנח את אחד הדברים שהובילו את מכבי בכלל למעמד הזה ולא סמך על הרכז הישראלי ברגע האמת. הקפטן ג'ון דיברתולומיאו הוא הישראלי שקיבל מספר לא רע של דקות (14) בעמדת הרכז, אך למרות שלא עשה נזק הוא סיפק רק 2 נקודות מקו העונשין. אני לא חסיד של קיירי תומאס בעקבות ההתקשות שלו בהתקפה, אך אפשר וצריך היה לקבל ממנו יותר דקות בזכות האגרסיביות שהוא מספק בהגנה, כאשר הבעיה היא שהוא שהה על הפרקט במשך פחות מ-3 דקות. אבן ניסה לפעול בדרך יצירתית כשהציב את וויליאמס בהגנה על וויליאמס גוס בפתיחת המחצית השנייה והדבר עבד חלקית, אך לא ראינו אומץ חיוני והתקפי מצד המאמן בהרכבים שהוא העמיד, כאשר במשך זמן רב ברבע הרביעי הוא פשוט לא הגיב וכאמור מעל כולם נתן לנאנלי להמשיך לשחק במקום לעשות אקט של תעוזה כדי לנסות להציל את העונה האירופית. ג'ייק כהן שוב נרשם וכצפוי לא שיחק, כאשר נדמה שהרישום שלו לאורך הסדרה קרה בעיקר בגלל הוותק של השחקן ולדעתי היה אפשר לתת לעוז בלייזר הזדמנות לפחות באחד המשחקים, שכן אנחנו זוכרים את התצוגה שלו מול ריאל בחוץ בשלב מוקדם של העונה.

בסופו של דבר, מכבי הגיעה לפלייאוף בחסד בעקבות הדחת הקבוצות הרוסיות והמאזנים מולן כשברגע שזה קרה היא גם החלה להשיג ניצחונות על הפרקט ולהבטיח את העלייה בזכות, אך די ברור שהיא כנראה לא הייתה מייצרת מומנטום ללא ההזדמנות שנקרתה בדרכה. זוהי עונה רעה של מכבי ת"א אם מסתכלים על התמונה הכוללת, ואחרי ניצחון הבית בעונה הסדירה על ריאל היא הגיעה בצורה זחוחה לסדרה וחטפה בראש כשמצד אחד המומנטום שלה נעצר ומצד שני הספרדים ייצרו מומנטום אדיר בעצמם ברגע הנכון. 7 שנים חיכו האוהדים למשחק פלייאוף אך זה שוב נגמר בסוויפ שמזכיר את ההדחה מול ריאל ב-2013 ורק מראה עד כמה המועדון רחוק מהטופ של אירופה למעט ההעפלה לפלייאוף שלא התקיים בעונת הקורונה. יהיה מעניין לראות האם ואיך הקבוצה שכזכור הודחה בחצי גמר גביע המדינה תתאושש מההדחה ביורוליג, שכן היא חייבת לזכות באליפות ישראל כדי למנוע החמרה של האווירה מסביב למועדון. אבן, שרשם הפסד ראשון בהיכל מאז שמונה למאמן במה שהיה גם ההפסד הראשון של הקבוצה במדים הלבנים, כנראה לא יאמן בעונה הבאה בעקבות ההדחה והתחושה כי צריך מאמן בכיר שיוכל להתמודד מול שועלי קרבות כמו לאסו, והוא יהיה חייב למצוא בינתיים את הדרך להרים את שחקניו בשביל המשחקים בליגה המקומית, כשביום ראשון הקרוב מחכה הפועל ירושלים בהיכל במשחק שיכול להבטיח עבור האדומים את המקום הראשון בבית העליון שגם מבטיח יתרון ביתיות בסדרות לאורך כל הדרך, עניין סופר משמעותי.

Avi Even and Keenan Evans – Photo Credit: Dov Halickman