קרדיט לתמונה הראשית: יורוליג
1. התוצאה משקרת?
אין ספק שהפערים בין פנרבחצ'ה למכבי תל אביב לא שווים 35 הפרש. המשחק שהיה בין הקבוצות לא משקף, והתוצאה משקרת!
או שאולי… לא?
אז נכון, אין ספק שההבדל בין הקבוצות לא שווה 35 הפרש, אבל מצד שני, בדיוק באותה מידה, אין גם ספק שפנרבחצ'ה קבוצה איכותית יותר, עמוקה יותר, מגוונת יותר ועם סט איכויות עשיר יותר ממכבי תל אביב.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
המשחק שהיה במחזור ה-19 בין הקבוצות היה תזכורת טובה לכך, שבסוף, מכבי תל אביב, עם כל הכבוד, היא לא קבוצת צמרת ביורוליג. יותר לכיוון אמצע הטבלה.
לעומת זאת, פנרבחצ'ה חד משמעית קבוצת צמרת במפעל הזה, לפחות על הנייר…
בשורה התחתונה, המשחק הזה החזיר את מכבי תל אביב קצת לפרופורציות.
עד עכשיו, על אף המציאות הקשה, הקבוצה עשתה הרבה מעל למצופה ביורוליג ביחס לפוטנציאל ולסט היכולת שלה, כשהיא ללא האולם הביתי, אבל מתישהו, גם זה מתחיל לדבר…

Tyler Dorsey – Photo credit: Euroleague
2. סאגת התלבושות
נכון, כולם שואלים את זה, וזה נלעס מספיק, אבל באמת אי אפשר שלא להתייחס ולהתעלם לגמרי…
סאגת התלבושות: איך בדיוק יכול להיות ששתי הקבוצות עולות לפרקט בתלבושות שכמעט באותו צבע? מה גורם לכזה דבר לקרות? אמנם, סביר להניח שלשחקנים אולי זה לא מאוד הפריע, כי בסופו של דבר, גם ברזולוציות של "קו הפרקט" הם מכירים את חבריהם לקבוצה ויודעים בדיוק מי נגד מי, אבל אין ספק שהדבר הזה לא היה צריך לקרות, ולא מובן איך אף אחד לא היה יכול לפתור את הסאגה הזו, רגע לפני שהיא קרתה.
אם היורוליג לוקח את עצמו כמפעל רציני, וכ"קצפת של אירופה", הוא חייב להתחיל לשים יותר דגש גם על הדברים האלו שמייצרים חוויה הרבה יותר טובה לקהל הרחב. זו גם הזדמנות מעולה להגיד שאתר היורוליג פחות טוב בהרבה מהגרסה הקודמת שלו, כשגם משחק הפנטזי נמצא באותו המצב.
נכון שאלו אולי לא הדברים הכי חשובים, אבל בסוף, אם היורוליג רוצה להצליח, הוא צריך להתחיל לתת חוויה טובה יותר ומלאה יותר לקהל!

Yam Madar – Photo credit: Euroleague
3. זה לא יותר מדי?
לראשונה בהיסטוריה, היורוליג מציג שני שבועות כפולים רצופים. כלומר, ארבעה משחקים בתוך עשרה ימים. דבר כזה, במודל הליגה החדש, עוד לא היה! אין ספק שהאינטנסיביות המרשימה מאוד משדרגת את היורוליג ושהיקף המשחקים הגדול מייצר הרבה עניין.
היורוליג הצליח לפתח ליגה ארוכה, מלאה ואטרקטיבית, זה ייאמר לזכות המפעל והארגון. אולם, מהצד השני, צריך להתחיל לחשוב האם לא בטעות מתחיל להתפתח פה מודל של NBA במובן בו קבוצות לא ישחקו "על הפוזשן", ובנוסף, אולי יתחילו "לזרוק" יותר ויותר משחקים במהלך העונה. ואם לא "לזרוק", אז לפחות לא לעשות את המקסימום בכל משחק…
בהמשך ישיר לסעיף הקודם, זו שאלה שצריך להתחיל לשים עליה דגש במיוחד בסיטואציה שיש כעת.
אולי פיזור המשחקים יכול להיעשות בצורה טובה יותר בלוח השנה. נקודה למחשבה…

Shimon Mizrachi – Photo Credit: Dov Halickman
4. שבוע גורלי במיוחד
זו לא תהיה הגזמה להגיד שמכבי תל אביב עומדת בפני אחד שבועות הגורליים ביותר שלה בעידן קטש.
התוצאה של השבוע הזה תוכל לקבוע את הכיוון של העונה ואת המגמה העתידית של הקבוצה.
הטווח הוא מאוד רחב: זה יכול לנוע בין שבוע חלומי של 2/2 בו מכבי תל אביב חוזרת לצמרת הגבוהה, וזה גם יכול להיות שבוע שייגמר עם 0/2 ויתחיל כדור שלג אכזרי של הפסדים.
במבט קדימה, גם לאחר השבוע הקרוב, לוח המשחקים של מכבי תל אביב ימשיך להיות לא קל. בגדול, אם הצהובים יצליחו לצאת עם ניצחון מהשבוע הזה, אפשר יהיה להגיד שהמשימה הושלמה בהצלחה.
העניין הוא שזה לא הולך להיות פשוט.
על הנייר, במצב כרגע בעונה, גם וירטוס בולוניה וגם פרטיזן בלגרד הן קבוצות שעדיפות על מכבי תל אביב בסיטואציה הקיימת, במיוחד בהתחשב במיקום המשחקים. מול אולם שומם בבלגרד למכבי אין שום עדיפות על וירטוס בולוניה, ולפרטיזן בלגרד יש מאזן ביתי נהדר של 7/9, וכדי לנצח בשטארק ארנה מול 20,000 צופים מכבי תהיה חייבת להיות בגדולתה.
לא יהיה פשוט!

Zeljko Obradovic – Photo Credit: Dov Halickman
5. וירטוס תחילה
מחר תגיע וירטוס בולוניה לבלגרד עם הישג מרשים במיוחד בדמות מקום שני ומאזן 5:14 חיובי כש-55% מהדרך בשלב הליגה ביורוליג מאחורינו.
יש סיבה מדוע וירטוס העונה היא הקבוצה השנייה בטיבה ביורוליג ובפער. האיטלקים העונה משחקים חכם, מבססים את המשחק בעיקר על היתרונות שלהם, ומציגים גמישות בנוגע לסגנון המשחק המתאים להם. הם יכולים לנצח גם בקצב מהיר, גם בקצב איטי, זה לא באמת משנה…
למעשה, הרבה פעמים העונה וירטוס ניצחה קבוצות ב"קצב שלהן". את מכבי למשל, בפעם הקודמת, האיטלקים ניצחו במשחק מהיר (78 פוזשנים) בו הפגינו יעילות התקפית מרהיבה (1.28 נקודות לפוזשן). לעומת זאת, את אולימפיאקוס, הם ניצחו במשחק איטי ומסורבל (65 פוזשנים) הרבה בזכות הגנה מרשימה (במשחק בו ספגו רק 1.03 נקודות לפוזשן).
תוסיפו לזה הרבה מאוד ניסיון של שחקנים שנמצאים ברנסנס בקריירה, ותקבלו קבוצה שפשוט יש לה את הכל.
המפתחות של מכבי יהיו תחילה לנסות ולהמנע משחזור "ליל כל הקשישים" המפורסם מהמשחק הקודם. או במילים אחרות: לנסות ולהוציא את שנגלייה מהמשחק, ובשום אופן לא לתת לבלינלי להיכנס אליו. אם מכבי תגיע למשחק בו שני המפתחות הללו של בולוניה לא יהיו פקטור, הדרך תהיה לה הרבה יותר קלה.
בנוסף, מכבי תהיה חייבת להשתמש בכל הרוטציה שלה, וקטש יצטרך לשתף כמה שיותר שחקנים. לווירטוס בולוניה יש סגל עמוק שמסוגל לשחק באינטנסיביות של 40 דקות, ואם מכבי לא תתנהל בחוכמה ברוטציה שלה, היא שוב תהיה עשויה ליפול מהרגליים ברבע האחרון.
המפתח המרכזי השלישי והאחרון הוא שגם לורנזו ובולדווין סופסוף יגיעו ויהיו במשחק טוב ביחד. אם כל המשתנים הללו יקרו, מכבי בהחלט תוכל להיות עם ידה על העליונה, אבל שוב חשוב לזכור: במשחק הקרוב היא לא פייבוריטית.

Bonzie Colson and Tornkie Shengelia – Photo Credit: Virtus Segafredo Bologna
0 תגובות