‏

שרון אברהמי הוא ללא ספק אחד המאמנים הישראלים הבכירים היותר כיום. מאמן הפועל העמק מוביל את הקבוצה למקום השלשי בליגת העל בעונתו השנייה במועדון עם מאזן 4:13, זאת בנוסף להישג היסטורי בדמות חצי גמר גביע המדינה. כעת, כשהכדורסל מושבת בעקבות המלחמה עם איראן, אברהמי התארח בזום של רינת זלץ לוין לשיחה מרתקת על הענף, בנוכחות ילדים רבים שחולמים להגיע לרמות הגבוהות וזכו בעצמם גם לשאול שאלות. רוב הציטוטים מצורפים לקריאה. הכתבה בשיתוף רינת זלץ לוין – מאמנת מנטלית לספורטאים/יות.

כשנשאל מה הוא הכי מחפש בשחקן, ענה אברהמי: "אני ספציפית מחפש קודם כל ששחקן יהיה עם תשוקה, אינטנסיבי, ואולי דבר נוסף זה שאם יש לו משהו שהוא יוצא דופן ובולט כמו כישרון מסוים באחד מהאספקטים. אבל הבסיס קודם כל כשאני רואה שחקן – כשאני בא עכשיו לראות קבוצה באירופה, קבוצה בליגת העל או קבוצת ילדים שמשחקת, זה ששחקן קודם כל יהיה עם תשוקה ויהיה אינטנסיבי".

מה מביא שחקנים לרמות הגבוהות: "כישרון יש להרבה שחקנים. השחקנים מהניסיון שלי שמגיעים לרמות הגבוהות הם שחקנים שיש להם או באמת כישרון יוצא דופן, אבל הדברים של האופי זה לפני הכישרון, כי הרבה מאוד שחקנים אנחנו רואים שהם עם המון כישרון ולא מגיעים לכלום כי היו לא מספיק חזקים מנטאלית, לא עבדו מספיק קשה או היו בנויים על הכישרון שלהם, ומצד שני אנחנו רואים הרבה שחקנים שלא נתנו להם סיכוי אבל היו מאוד-מאוד עם אופי חזק, עבדו קשה והאמינו בעצמם, ואני תמיד חושב ומאמין שהאופי מנצח את הכישרון".

איך קונים דקות: "הדברים שאני מדבר עליהם נכונים לקבוצת קטסל ונכונים לשחקני ליגת על, NBA או נבחרות. מה עוזר לקנות דקות? זה מתחיל בהתנהלות של השחקן, המאמן רוצה לראות שהשחקן רציני באימונים, כל אימון הוא חשוב, משפיע על המאמן ונותן לו ביטחון, אז החלק של להתאמן טוב ולהוכיח את עצמך כל יום מחדש הוא מאוד-מאוד חשוב. הדבר האחרון הוא לנסות להבין מה הקבוצה צריכה ומה חסר לה. לקבוצה שלי יש המון שחקנים כישרוניים אבל הם לא שומרים מספיק טוב וחסר הגנה? אז אני אביא הגנה. חסר קליעה? אני אעבוד יותר על הקליעה. לראות מה חסר לקבוצה, מה יגרום לה לנצח, על מה המאמן הספציפי הזה שם את הדגש, ואת הדברים האלה יותר לכוון אליהם ולהביא אותם".

שחקנים שלא נמצאים גבוה ברוטציה: "כל שחקן בסיטואציה מסוימת יהיה על הספסל וצריך להיות מוכן להזדמנות שלו. אני חושב שהדבר הכי חשוב זה להיות מוכן. הרבה פעמים שאני על הספסל אני מתוסכל שלא עליתי בחמישייה או ששחקנים שאולי אני חושב שהם פחות טובים משחקים, זה מוציא אותי מהריכוז ומהפוקוס, ואז כשאני מקבל את ההזדמנות או עולה לשחק אני לא מספיק מוכן. הקטע של להיות מוכן כאילו עלית לשחק – אני חושב שיש גם יתרון גדול בלעלות מהספסל, יש שחקנים שאוהבים לעלות מהספסל. למה? הם רואים כמה דקות את המשחק מבחוץ, רואים מה הקבוצה השנייה עושה בפיק אנד רול ובהגנה, ואחרי זה כשהם נכנסים הם מוכנים. בטח מדברים עם כל השחקנים והילדים שרואים פה על שפת גוף – אני חושב ששפת גוף טובה היא מאוד-מאוד חשובה על הספסל גם. כשאני על הספסל אני כאילו פתחתי בחמישייה, אני כל הזמן מוכן לעלות, לשחק ולקבל את ההזדמנות שלי, ואז הסיכוי שלי להצליח כשההזדמנות תגיע הוא הרבה יותר גבוה".

הרגלים של שחקנים שהגיעו רחוק: "בהרבה מקרים אפשר לראות קו דמיון בין השחקנים שהגיעו רחוק. אי אפשר להגיע רחוק בלי משמעת עצמית קודם כל, הרבה שחקנים שעברו אצלי בנבחרות גם כעוזר מאמן וגם כמאמן, אם זה ים מדר ודני אבדיה והיותר אחרונים – עומר מאייר, בן שרף, ויטלם והמון שחקנים אחרים – הם עבדו מאוד-מאוד קשה. מעטים מאוד השחקנים בעולם, אם בכלל, שהגיעו לרמות הגבוהות בלי לעבוד קשה. המשמעת העצמית והעבודה הקשה הם דברים מאוד חשובים. עוד תכונה מאוד חשובה היא סבלנות, שחקנים שאין להם סבלנות ורוצים להתפוצץ ביום אחד וזה לא מגיע והם לא הולכים צעד אחרי צעד, הם לא מגיעים. הדבר האחרון זה חוכמה, לדעת מה צריך, איך להתנהל בסיטואציות מסוימות. אתה יכול להיות כוכב בקבוצת נוער ואז אתה מגיע לבוגרים ומתחיל מאפס, אתה צריך לדעת איך להתנהל גם בין השחקנים האחרים וגם איך להתנהל בקבוצה. קשה מאוד להצליח כשהשחקנים האחרים לא אוהבים אותך. בן שרף הגיע אליי לקריית אתא כשהוא היה בן 17, הוא היה צריך לשחק בליגת העל בגיל 17, הייתה לו את ההזדמנות עם שחקנים שהם בוגרים, והייתה לו את האינטליגנציה הרגשית להתחבב על ידי כולם. למרות שיש תחרות בתוך קבוצה בוגרת, מאוד חשוב, וזה גם על קבוצת ילדים – תדאג שהשחקנים האחרים יאהבו אותך, ואז הסיכוי שלך להצליח הוא יותר גבוה".

טעויות של שחקנים: "קודם כל עצלנות, היום עם ה-2K, כל המשחקים, האינסטגרם והסוכנים, אנשים לא נהיים שחקנים מהיילייט באינסטגרם או שנבחרו שחקני הסיבוב בקטסל א' או בנוער, זה לא מעניין. בסוף, דבר אחד מעניין – איך אתה מגיע, כשאתה מסיים את גיל הנוער, הכי מוכן לכדורסל הבוגרים. אני חושב שהקטע של להיות חרוץ ולעבוד יותר קשה מכולם הוא סופר חשוב. דבר שני זה חוסר מודעות, שחקנים לפעמים חושבים שהם הרבה יותר טובים ממה שהם ועושים דברים שהם לא יודעים, ואני חושב שכל שחקן צריך לנסות לדעת במה הוא טוב ואת זה להביא למגרש. בסופו של דבר, השחקנים הטובים מבליטים את היתרונות שלהם ומסתירים את החסרונות שלהם. אין שחקן שהוא מושלם. השחקנים הכישרוניים אבל שלא מגיעים רחוק הם שחקנים שלא מודעים למה הם יכולים וצריכים לעשות, ועושים דברים שהם לא יודעים, ואז הם נראים לא טוב. יש שחקנים שהגיעו מאוד רחוק, אני יכול לתת גם דוגמאות, שהם פשוט עושים את מה שהם יודעים, וזה שהם לא טועים זה יתרון מאוד גדול. הדבר האחרון זה קבלת ההחלטות אצל צעירים. אני רואה היום המון צעירים שעוברים כל שנה קבוצה, גם ברמות הנמוכות של קטסל, ילדים ונערים, היום כבר בגיל 13-14 ממהרים לעבור כל שנה קבוצה, וגם בבוגרים. שחקן שנשאר באותו מועדון הרבה זמן – יש לזה יתרון, גם בתור שחקן בוגר וגם בתור שחקן נוער. אתה מרגיש יותר ביטחון, נותנים לך את המושכות, וקבלת ההחלטות לאן ללכת, לאיזו קבוצה, היא מאוד חשובה בקריירה של שחקן".

הורים: "ראיתי בעשרות השנים שאני מאמן בכל הגילאים הורים שמתערבים עם המאמנים ויוצרים נזק לילד. עיקר העבודה שלנו כהורים זה לחזק את הילד, לכוון אותו אבל אף פעם לא לדבר נגד המאמן, אם יש לך משהו להגיד תמיד תבוא ותדבר עם המאמן. אסור שהילד ישמע מסרים כפולים, בסוף המאמן זה הדמות שהילד צריך ללכת אחריה. מאוד חשוב בכל תחום, ואנחנו מדברים עכשיו על הכדורסל והספורטאים, שיהיה להם תמיכה מההורים ושיחזקו אותם ברגעים שלא הולך, ויש לא מעט כאלה".

מה הדבר הכי חשוב ששחקן צריך לפתח בין גיל 14 ל-18: "במקצועי זה מחולק ל-3: אחד זה יסודות כדורסל, הרבה פעמים אנחנו המאמנים חוטאים ומערבים הרבה טקטיקה בגילאים הצעירים. הגילאים האלה הם הכי חשובים, דני למשל לא היה גבוה אז הוא שיחק כגארד בגילאים האלה ואחרי זה כשהוא גבה היה לו את היתרון. הדבר הכי חשוב זה שיעבדו על הכדרור, המסירה והקליעה, המון אספקטים של יסודות. דבר נוסף זה הנושא הגופני, היום אנחנו רואים כמה הוא חשוב, מאוד קשה לשחק ברמות הגבוהות של ליגת העל ואפילו ליגה לאומית ובנבחרות אם לא עבדת בקטע הגופני ואתה מתחזק. לכל גיל צריך לעבוד נכון, אבל על הקטע הגופני אני יודע שהאגודות שמות משקל גדול היום וזה חלק מאוד חשוב. הדבר האחרון זה הנושא המנטאלי שאולי הכי חשוב. אם אנחנו מחלקים את זה לכדורסל, גופני ומנטאלי, אני חושב שלנסות להיעזר במאמנים, בחברים ובמאמן מנטאלי, וברגע שיש לך כלים להתמודד עם הדברים הפחות טובים, הפסדים, רגעים קשים וכל הדברים האלה אז אתה ביתרון מאוד גדול על כל השאר. הדבר הכי חשוב בכל דבר בחיים אבל בטח בכדורסל זה להיות חזק בראש".

כמה תפקיד המאמן המנטאלי הוא חשוב: "מאוד. רוב השחקנים היום ברמות הגבוהות נעזרים בפסיכולוג ספורט, בקבוצות הרציניות יש כזה, אנחנו צירפנו השנה לעמק את ליאור ליפשיץ שמלווה את הקבוצה גם ברמת הצוות וגם ברמת השחקנים. ב-NBA ובקבוצות באירופה זה בכלל משהו שבולט. בסופו של דבר, היסודות המנטאליים והחוזק המנטאלי זה סופר קריטי".

העצה הכי חשובה: "קודם כל להאמין בעצמכם. אני מעריך שתשעים ותשעה אחוז עושים את מה שהם אוהבים. אני תמיד אומר לשחקנים שלי שאי אפשר לעלות למגרש בלי שיש לך ביטחון. לנסות להגיע למצב שאתה מאמין בעצמך גם על המגרש וגם בחלום שלך, לא לפחד לחלום. אנחנו רואים דוגמאות בהרבה מקרים של שחקנים שאף אחד לא נתן להם סיכוי והגיעו לדברים מאוד גדולים, אם זה שחקנים שלא היו אף פעם בנבחרות ואני כמאמן נבחרות ב-12 השנה האחרונות ניפיתי לא מעט שחקנים מכורח הנסיבות שאחרי זה הגיעו מאוד רחוקים, ומצד שני גם לקחתי שחקנים שלא חשבו שיגיעו למשהו כמו יואב ויטלם לדוגמא ועוד הרבה שחקנים אחרים שלא היו הכי בולטים אבל בצוות ראינו בהם משהו אחר והם כן פרצו. הדבר הנוסף הוא לא לתת לאחרים להחליש אותך. גם בתוך הילדים יש כאלה שיגידו לך תמיד וגם אנשים אחרים 'אתה לא מספיק טוב, לא מספיק מוכשר, אתה לא…'".

איך מאמן ישים לב לשחקן: "קודם כל צריך לבלוט שירגישו אותך. אם אתה עכשיו מגיע לאימון, מתאמן בלי אנרגיות, שפת גוף ולא ווקאלי, אז הסיכוי שהמאמן ירצה לתת לך דקות הוא פחות גבוה. לדבר בהגנה, לעודד את החברים ולשמור זה לא דברים שדורשים כישרון, כל אחד יכול, ואם אתה תביא כבר יהיה לך יתרון על האחרים, כי מאמנים לרוב אוהבים אנרגיות, שילדים ושחקנים בכל רמה מביאים אנרגיות ושפת גוף טובה. בכל אימון להתייחס אליו כאילו זה הדבר הכי חשוב, זאת אומרת לא לבוא לאימון עכשיו ולזלזל או לא להתאמן הכי חזק, אלא להביא את עצמך, להתאמן הכי חזק ולהוכיח את עצמך בכל אימון שמגיעות לך דקות משחק".

מה שחקן יכול לעשות באימון: "כל אימון להגיע מוכן. לאכול טוב, לישון טוב ולהגיע מרוכז. לראות על מה המאמן שם דגש ועל זה לנסות לשים דגש ולהביא את הדברים כדי שהמאמן יביא לך דקות משחק, וגם בשביל עצמך. היה לי מאמן שקראו לו בוב גונן שאני מדבר עליו הרבה כי הוא היה המאמן שלי בנוער, שהיה לו משפט שאמר 'ברגע שאני נועל את הנעליים ועולה למגרש זה קדוש'. אתה מתייחס לזה כמשהו באמת מאוד חשוב כי בסוף זה משהו שלכל הילדים ששומעים אותנו הוא הדבר אחד הכי חשובים בחיים אם לא הכי חשוב, ואם אתה כבר משקיע אז תעשה את זה הכי רציני שיש ואז כבר תקצור את הפירות".

התאוששות מטעויות: "זה חלק מהעניין של להיות חזק מנטאלית. כולם עושים טעויות, השאלה איך מתאוששים מהם. שחקן שיחשוב קודם כל לא לטעות לא יוכל להצליח אף פעם, אז קודם כל להעז, לשחק את המשחק שלך ולעלות בביטחון, לא לפחד לעשות. במקרה הכי גרוע המאמן יוציא אותך, זה לא עניין של חיים ומוות. אתה צריך לעלות בביטחון, ואחרי הטעות יש את ה'Next Mentality', כבר לחשוב על הדבר והמהלך הבא, כי אם אתה תהיה שקוע במהלך שהיית בו אז כנראה לא תצליח במהלך הבא. קל להגיד, אבל זה משהו שאפשר לחשוב עליו ולתכנן אותו, לדעת שיהיו גם טעויות, החטאות ואיבודים, ואני ממשיך לשחק אותו דבר, מראה למאמן, לשחקנים מולי ובעיקר לעצמי שלא יורד לי הביטחון. אני נשאר עם ביטחון וחזק, ממשיך לשחק באותו ביטחון, ובמקרה הכי גרוע יוציאו אותי".

מה שחקן צריך לעשות כדי שהמאמן יסמוך עליו במאני טיים: "המאמן צריך לסמוך עליו. כל מאמן ברמות הגבוהות וגם במשחק ילדים רוצים לנצח, ואתה צריך לגרום למאמן לסמוך עליך. איך אני גורם למאמן לסמוך עליי? לעשות דברים טובים לקבוצה, ומצד שני אני סומך על שחקנים שגם לא עושים דברים שהם לא יודעים. פשוט לגרום למאמן לסמוך עליך, וזה יכול להשתנות – זה שהמאמן לא סומך עליי היום או לא נותן לי לשחק במאני טיים זה לא גומר את הסיפור, אני באימון הבא אעשה את הדברים שיגרמו לו לסמוך עליי ובהזדמנות הבאה שתהיה לי אני אוכיח לו שמגיע לי להיות על המגרש".

מה שחקן צריך לעשות מחוץ לאימונים: "החלום של כל אחד זה להגיע הכי רחוק. אצל אחד זה ייגמר ב-NBA ואצל הרבה זה ייגמר בנערים, נוער או בוגרים, אבל זה יביא את הדברים שהם לומדים למקומות האחרים שהם ילכו איתם בחיים וייתן להם הרבה יתרונות. הדבר שהכי כיף לבנאדם זה לדעת שהוא מסופק והגיע הכי רחוק שהוא יכול. בקטע הזה אתה צריך לנסות להביא את עצמך ולהיות הכי טוב בכל יום ולנסות להשתפר, והאימונים זה רק הבסיס. זו לא חייבת להיות תוכנית עבודה, זה המון לשחק אחד על אחד או 2 על 2 ברחוב ובמגרש, זה לא חייב להיות אפילו באולם, אבל לשחק עם חבר'ה גדולים ממך ולהתנסות. אין תחליף להרבה זריקות לסל ולהרבה אימונים לבד".

דבר קטן ששחקן עושה וישר יגרום למאמן לרצות אותו: "תשוקה למשחק – אני יכול עכשיו ללכת לראות ילד במגרש משחק או בקבוצת קטסל וישר יבלוט לי לעיניים כמובן אם יש מישהו מאוד כישרוני, אבל הכישרון שלי לא תלוי בי, מה שתלוי בי זה להביא את התשוקה, לזנק על כדורים, להילחם, לשמור, להיות בשפת גוף טובה, ווקאלי, לדבר, לא לוותר, להיות חזק בראש. אני ספציפית מישהו שפחות מוכשר אבל יותר קשוח מאשר מישהו שהוא מוכשר אבל לא שם עד הסוף".

שחקנים שחושבים שהמאמן לא אוהב אותם: "אני לא חושב שיש מאמן שלא אוהב מישהו ביום הראשון של העונה, יכול להיות שיש דברים שאני עושה שמפריעים למאמן. אם אני מרגיש שיש משהו שהמאמן נגדי אז אני בעד תקשורת, אני לא מכיר הרבה מאמנים שבאת אליהם ואמרת 'אני רוצה לדבר איתך' והוא אמר לך 'אני לא רוצה לדבר איתך'. אני והצוות תמיד אומרים לשחקנים שתמיד הדלת פתוחה לדבר, ופשוט לשאול את המאמן מה אני יכול לעשות כדי להשתפר, אני מרגיש שאת 1 ו-2 אני עושה ועל מה אני צריך לעבוד, אבל לא הייתי נכנס למקומות של המאמן לא אוהב אותי אלא מסתכל על עצמי ומה אני יכול לעשות יותר טוב, בתקשורת עם המאמן מנסה לפתור את זה".

מה הוא היה מחפש היום בשחקנים בני 15 שיהיו שחקנים בליגת העל עוד כמה שנים: "קשה מאוד לדעת, אני מדבר אפילו על גיל 17 ו-18, מי יהיה בליגת העל. אנחנו, הרבה מאמנים ומנהלים מקצועיים, כבר חרצו את דינם של כל מיני שחקנים שהיום מככבים בליגת העל ואפילו ביורוליג, ואני שמעתי הרבה אנשים אומרים 'ההוא לא יהיה שחקן', 'ההוא נמוך מדי', 'ההוא חלש מדי', אז אנחנו צריכים מאוד להיזהר. יש דברים שהם נתונים מאוד בולטים שיש לשחקנים האלה יותר סיכוי – מישהו מאוד גבוה, ארוך, אתלט. בסוף צריך להביא משהו אחד לפחות שאתה מאוד טוב בו כמו קליעה מעולה, הגנה מעולה ויכולת יצירה מעולה. בסופו של דבר זה איזשהו כישרון ומשהו מיוחד שיש לך".

מה מחפשים באימונים הראשונים של הנבחרות הצעירות: "הרבה פעמים שחקנים שהם רגילים בקבוצה לסגנון מסוים, שפת גוף מסוימת או הרגלים מסוימים באים לנבחרת ולא מבינים למה לא לקחו אותם. צריך לדעת שיש גם טעויות בנבחרות מכורח הנסיבות, היום גם זה מחולק לצפון, דרום והכל, אבל בסופו של דבר אתה צריך להגיע לאימון-שניים ולהוכיח את עצמך. מה שאני הייתי ממליץ להביא לאימונים האלה זה קודם כל להבליט את הדברים שאתה עושה טוב, לא לנסות פתאום לעשות דברים שאני לא עושה טוב ואז אני נראה פחות טוב, ולהביא את הדברים שהם בסיסיים מבחינתי שנותנים לך יתרון. דיברתי על שפת גוף, ווקאליות, בנבחרות הרבה פעמים לא מחפשים דווקא את הסקוררים אלא עוד שחקנים משלימים שיעשו דברים שאחרים אולי לא. לא לוקחים הרי לנבחרת את ה-12 הכי מוכשרים אלא בונים איזושהי נבחרת, אז הייתי מנסה לבלוט באימונים האלה בדברים שמחפשים, שזה קודם כל להיות בשפת גוף טובה, הגנה טובה, להביא אנרגיות ואת הדברים שאני עושה טוב".

שחקן שבא ראשון והולך אחרון: "אני חושב שיש לו יתרון מאוד גדול, זאת הדרך להגדיל את הסיכוי שלי להיות שחקן מכל מיני בחינות. זה מראה על חריצות שלי כלפי עצמי, ברגע שאני מגיע ראשון והולך אחרון זה נותן לי ביטחון שאני עובד יותר קשה מכולם. זה מראה למאמן ולצוות האימון שיש פה מישהו רציני שמשקיע, בטח אם אתה שחקן מהבולטים בקבוצה ואם אתה שחקן פחות טוב זה מרשים עוד יותר כי אז למרות שאתה לא מקבל הרבה דקות אתה משקיע. דבר שלישי, כלפי החברים שלי, יותר יעריכו אותי, והדבר האחרון והכי חשוב אולי – זה באמת נותן לי את הסיכוי הכי גדול להשתפר".

מה יגרום לשחקן להיות זכור אצל מאמן: "יש שנים או הישגים מדהימים של קבוצה שאז אתה זוכר את השחקנים שעשו את זה, יש שחקנים שאני זוכר מלפני 15-16 שנה בנוער בעמק יזרעאל שהגענו לפיינל פורים או לגמר גביע, והדבר השני זה שחקנים שהם מיוחדים באישיות, לאו דווקא כאלה שהיו שחקנים, יכול להיות שהם הפכו אחרי זה לטייסים, מטכ"ליסטים או פרופסורים באוניברסיטה. אנשים שנגעו בך ברמה האישית באיזושהי תכונה שלהם. יש לא מעט שחקנים שעברו אצלי שנגעו בי ואני זוכר אותם".

להיות חזק בראש: "אנחנו רואים דוגמא של גור לביא שלא היה באף נבחרת עד העתודה, היה בנוער לאומית בזכרון, אפילו לא נוער על, והוא היה אצלי לשמחתי גם בקריית אתא בליגה הלאומית וגם בהפועל העמק לפני שנה. הגיע למכבי תל אביב ולא שיחק, אבל מה? הוא המשיך להתאמן. עודד קטש כל הזמן מדבר על כמה כיף לאמן אותו כי הוא לא דורש ממך התעסקות, הוא תמיד חיובי וחושב קבוצה. לשחקנים האלה יש יתרון מאוד גדול כי בסוף אתה דופק בדלת עד שהיא נפתחת, ולשחקנים האלה היא נפתחת בסוף".

העצה הכי חשובה ששחקנים שחולמים להגיע רחוק יכולים לעשות באופן מיידי: "להיות הכי רציניים שיש, כל יום לשאול את עצמך במה אני יכול להשתפר ובסוף היום במה השתפרתי, לחלום, להאמין, להית חזקים גם ברגעים הפחות טובים ויש לכולם כאלה, גם לשחקנים הגדולים היום שאתם רואים בטלוויזיה, חלק גדול מהם היו אצלי, אלה שבליגת העל או גם השחקנים שאנחנו רואים היום ב-NBA, אני זוכר אישית רגעים שלא הלך להם, שהם היו רעים והיו להם משחקים רעים, אבל הם קמו למחרת בבוקר, ואחרי רגעים כאלה יש לך שתי אפשרויות – או שאני קם/לא קם, נשאר במיטה לשכב מרוב באסה וייאוש, או שזה נותן לי מוטיבציה לעבוד עוד יותר קשה כדי להוכיח את עצמי".

שחקנים שאינם גבוהים: "יש הרבה דוגמאות מדהימות בשנים האחרונות של שחקנים כמו גיל בני, יואב ויטלם, בייטנר ונויוביץ' שעכשיו אצלי, תמיר בלאט, שהם שחקנים של מטר שמונים ביום טוב, לא הכי מוכשרים, נמוכים, לא אתלטים, לא יודע כמה מהם מטביעים אפילו, שהגיעו רחוק. ההבדל הוא לא אם אתה מטר שמונים או תשעים, אלא איזה דברים אתה מביא לשולחן, והדוגמאות האלו נותנות הרבה תקווה לשחקנים שהם לא גבוהים להאמין שאפשר להגיע הכי רחוק גם אם אתה לא גבוה.

"כל מי שאמרתי, ללא יוצא מן הכלל, מביאים אופי חזק וקשוחים. הם גם כל הזמן רואים במה הם כן למרות המגבלות שלהם יכולים להשתפר. ניב משגב זה עוד דוגמא, היום הוא אחד הרכזים הטובים ואצלנו בהפועל העמק. הוא סיים את הצבא והלך לליגה א', בנוער הוא לא כזה בלט. הם מוצאים את הדרך להביא את הדברים שלמאמן לא תהיה ברירה והוא ייתן להם לשחק".

איך שחקן מהפריפריה יכול להצליח: "חלק גדול מהשחקנים שעכשיו אנחנו רואים שמובילים בליגת העל ובנבחרת באו מהפריפריה. תומר גינת, שהייתה לי את הזכות לאמן אותו בקריית אתא ואז בהפועל תל אביב, הוא מיישוב ליד נהריה. גור לביא מיישוב ליד זכרון, יוגב אוחיון מקריית שמונה. המון שחקנים שלאו דווקא גדלו במרכז נהיו שחקנים. קבלת ההחלטות והבחירה לאן ללכת היא דבר מאוד חשוב בקריירה, לא לקפוץ מהר מדי, מוקדם מדי או גבוה מדי, אלא ללכת שלב אחרי שלב ולנסות להיות בכל מקום שאתה נמצא הכי טוב".

גינת ולביא: "שני שחקנים שכל הזמן רוצים ללמוד ולא עושים מה שהם לא יודעים, מאוד יעילים ודומים באופי. לאופי שלהם יש משקל מאוד גדול בלאן הם הגיעו – תומר קפטן נבחרת ישראל וגור אולי בעתיד. חבר'ה שעליהם צריכים להסתכל וללמוד".

התאוששות מהפסד ברגע האחרון אחרי שהובלת כל משחק: "אחד הדברים הקשים בתור מאמן. קודם כל אתה צריך להרים את עצמך, שחקן יכול ללכת הביתה ואם הוא קלע 20 יכול קצת לפעמים להיות מרוצה. מאמן זה או שאתה מפסיד או מנצח. זה המקצוע, לקום בבוקר, לאזור כוחות, לעשות תיקון טעויות, לראות את המשחק. לבוא וכל הזמן לשפר".

איך אפשר גם לנוח מבלי להרגיש אשם: "המנוחה לא פחות חשובה מהאימון. לפיני גרשון היה משפט, 'אל תעבוד קשה, תעבוד נכון'. אני תמיד אומר כששואלים אותי, גם כשאתה הולך לחדר כושר, אני שואל הרבה שחקנים, ילדים, נערים, 'אתה עובד לפי איזושהי תוכנית?'. 'לא, אני עובד סתם'. זה בזבוז זמן. צריך לעבוד נכון, שזה אומר גם לנוח, יום מנוחה אחד, מנטאלית זה מנקה את הראש קצת לעשות דברים אחרים, ודבר שני זה בתוך העבודה גם לעבוד נכון".

איך הורים יכולים לעזור לשחקנים להישאר עם תשוקה: "לצערי יש הרבה מאמנים שלא מספיק מחזקים את השחקנים, אבל זה משהו שלא תלוי בילד או בהורה. בתור הורים של שחקן צריך לחזק אותו, מול המאמן אם אני חושב שיש משהו חריג או אני מרגיש שהוא לא מחזק אז בקטע טוב לבקש שיחה בשקט, לבוא בנימוס ולהגיד שהילד מרגיש ככה וככה, לנסות אולי לעשות שיחה-שתיים ולא לבוא לתקוף אלא להציף את הקשיים. בתור הורה, לחזק, לעודד, להרים, להיות רגיש ולראות מתי הילד זקוק לכם, דווקא אחרים משחקים או רגעים פחות טובים, ואולי לנסות לחזק אותו גם באנשי מקצוע, מאמן אישי או מנטאלי אם צריך. בעיקר לתת לו את האהבה, להבין שלא משנה מה הוא עושה אתה מאחוריו ורואה את הדברים הטובים תמיד. לתת לו את האופק קדימה שהדברים הם דינמיים בספורט".

האם כדאי לשחקן שמשחק פחות באגודה קטנה לעבור לאגודה גדולה יותר בגיל צעיר: "אין תשובה אחת. אני מכיר הרבה שחקנים שעברו לאגודה טובה והצליחו, אבל אני מכיר לא פחות שחקנים שעברו לאגודה גדולה ועשו טעות גדולה. למה? אם אני עכשיו באגודה קטנה ואני שחקן מוביל, יש לזה המון יתרונות. אני משחק המון דקות, מקבל הרבה החלטות, יכול להרשות לעצמי לטעות, וככה אני מתקדם. בסופו של דבר, ההתקדמות של שחקן באה מכמה פרמטרים: 1 – שיהיה לך מאמן טוב. לא משנה איזו אגודה, זה הדבר הכי חשוב. לי בתור ילד היה מאמן יסודות מצוין בשם מוראד, האמת שהוא עדיין בקשר איתי. הוא לא היה אחרי זה מאמן גדול במקחמות גדולים, אבל הוא עבד איתנו על יסודות, זה היה לפני 30 שנה. הדבר הנוסף זה באמת להיות שחקן מוביל ולהתנסות".

בשיתוף רינת זלץ לוין – מאמנת מנטלית לספורטאים/יות