מאז הגיע להפועל ירושלים הספיק אלכסנדר דז’יקיץ’ ללמד את קהילת הכדורסל הישראלי כמה שיעורים, על השיעור בסבלנות כבר כתבתי פה בעבר, היום נתמקד בשיעור על דרך, איך סוטים ממנה, ואיך אפשר לחזור.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
בכדורסל הישראלי יש מתכון כמעט קבוע לאיך בונים קבוצה ואיך משחקים כדורסל, רשימת הרכיבים פשוטה: שלוש כפות גארדים זרים שמייצרים נקודות, כוס וחצי גבוהים זרים ישיחו איתם, קורטוב זר שישי למקרה הצורך, קמצוץ הגנה, וארבעה-חמישה ישראלים בשביל הארומה.
צורת ההכנה משתנה מעט בין מאמן למאמן, אחד יעשה פיק&רול עד המוות, השני יזרוק שלשות ויקפוץ לריבאונד הגנה, והשלישי יתמקד דווקא במשחק המעבר, להכניס לתנור על 180 מעלות ל-40 דקות, ובתיאבון הנה העוגה שלכם, עד המשחק הבא נכין עוגה חדשה.
מהרגע שדז’יקיץ’ הגיע היה ברור שיש פה מתכון שונה, רשימת הרכיבים מתמקדת בדברים אחרים, פחות סוליסטיות ויותר מרכיבים שבעבודה דקדקנית ומעט סזיפית יתאימו אחד לשני בשילוב מושלם, כאילו צמחו יחד באותה הגינה, ומעל הכל יש שף בטוח בעצמו שמכניס נתח בשר סיבי וקשוח לבישול ארוך, של עונה שלמה.
Aleksandar Dzikic – Photo Credit: BCL
השף צריך להאמין במתכון הבסיסי שלו ורק מדי פעם לפתוח את התנור, לטעום ולהוסיף מלח ופלפל בעת הצורך. לוקח זמן להתרגל לשיטה, בשעות הראשונות קשה ללעוס את זה והטעמים עדיין לא ברורים, אבל אחרי כמה שעות התבלינים חודרים לבשר שבתורו הפך לרך ומובן, פשוט, אלגנטי ובעיקר מנצח.
ההבדל בין אפיית העוגה המהירה לבישול הארוך של נתח הבשר זה ההבדל הבסיסי בין הכדורסל הישראלי ה”קלאסי” לבין הפועל ירושלים גרסת 22/23, זה לא אומר שעוגה זה לא טעים וכיף, מי לא אוהב עוגה, במיוחד כזאת עם קצפת וסוכריות. אבל כל מי שניסה לאפות פעם יודע שלפעמים קורה שלא שמת מספיק סוכר, או שאיכשהו התבלבלת בין אבקת אפייה לסודה לשתייה, מדי פעם התנור פשוט מקולקל ולפעמים גם יש בעיה במתכון, ואז העוגה הופכת לכזאת שאי אפשר לאכול.
מנגד, כששמים נתח בשר לבישול ארוך – זה כנראה יצא בסדר, לעיתים מצוין, לעיתים קצת טפל, אבל הסיכוי שתתפתח קטסטרופה הוא לא גבוה במיוחד, אם רק ייתנו לזה את הזמן – זה יהיה טעים.
הדרך של הפועל ירושלים העונה שונה, וברורה. פחות הסתמכות על וירטואוזיות של שחקנים בודדים, יותר התמסרות לשיטת משחק ברורה וקבוצתית, פחות משחק מהיר בסקור גבוהה, יותר שליטה בקצב. פחות עוגות עם קצפת, יותר אסאדו בבישול ארוך.
Hapoel Jerusalem – Photo Credit: Yehuda Halickman
שף טוב צריך לדעת להתמודד עם תקלות, להבין שמדי פעם גם המתכון הכי בטוח יכול להתחרבש, להכין את עצמו להפתעות במהלך הסרוויוס ובעיקר ללמוד מטעויות שנעשו בפעם הקודמת.
במשחק הראשון בין דיז’ון לירושלים משהו במתכון התחרבש, ננאד מרקוביץ’ זיהה נקודת חולשה משמעותית והשורט רול בין דייויד הולסטון (13 אסיסטים ו-20 נקודות) לגאווין וור (24 נקודות ב-20 דקות) גרם להפועל ירושלים לסטות מהדרך של המשחק.
דז’יקיץ הבין, ובמשחק ביום שלישי האחרון שינה מעט את המתכון, במקום שהגבוה שיצא להדג’ יחזור עמוק ומהר לתוך הצבע, הוא חזר רק עד אזור קו העונשין ומנע מהולסטון למסור לגאווין וור שחיכה שם, כשאת הצבע מכסה שחקן שמגיע מהפינה הרחוקה, אמנם האדומים שילמו על זה בכמה שלשות חופיות וסלים קלים בצבע, אבל הולסטון סיים את המשחק עם שורה סטטיסטית של אסיסט בודד וגאווין וור עם 8 נקודות בלבד.
שינוי קטן, החלפה של תבלין, עיקוף קטן מסביב לבור בדרך, והתוצאה שונה לגמרי, הפועל ירושלים מעפילה בפעם השלישית בחמש שנים לרבע גמר ליגת האלופות של פיב”א, שם אגב, היא כבר תפגוש כוכבי מישלן.
Gavin Ware – Photo Credit: Yehuda Halickman
כתבה יפה