פורסם ב-15 ביולי 2021

זה היה ערב דראפט שהיה מכוון לדני אבדיה. אני וה"ספורטס רבי" הלכנו לישון בשעה מוזרה, נראה לי ב-10 בלילה, קמנו ב-2 בבוקר, ונסענו לאירוע של דני שהיה מאורגן ודי מכובד בתל אביב. חיכינו המון זמן, ברגע שדני נבחר היו ראיונות עם האנשים מסביב ורק כאשר השמש זרחה דני יצא לדבר ב-5 ומשהו בבוקר. היינו שם שעתיים וחצי.

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts ואל תשכחו לדרג אותנו באפליקציות הפודקאסטים

לעוד כתבות בנושא זה:

מאמנו הראשון של מדר: "היו הצעות מהקבוצות הבכירות בארץ". יורם אביסרור בראיון

"למדר יש 'סוואגר' שצריך כדי להצליח ב-NBA": כתבי אתרי אוהדי הסלטיקס מדברים

מאמנו האישי של מדר: "ים מדר הוא אחד מאחד". ברדוגו בראיון

"הוא דפק קונצרט וקלע 61 נקודות": סיפור מיוחד על ים מדר

מסיבת העיתונאים עם דני נגמרה ותוך כדי בסביבת הזמן הזאת גילינו שים מדר עשוי להיבחר בסיבוב השני. חלק מהעיתונאים אמרו: 'ניסע לבית של ים מדר'. אמרנו בעצמנו: 'זה על הדרך הביתה לירושלים אז נעצור שם'. אני וה"ספורטס רבי" נסענו, הגענו וחיכינו באוטו כשהיו שם עוד שני עיתונאים וצלמים. קיבלנו עדכון שים מדר נבחר על ידי הסלטיקס. הוא נבחר, ואז ניסינו לדפוק על הדלת ולהיכנס, שמענו מלא צרחות בתוך הבית, אטרף כזה. סופסוף אחרי 15-20 דקות הם הכניסו אותנו, מן הסתם היו מלא אמוציות, והטירוף בעיצומו. ים ומשפחתו ראו בבית דגן את הדראפט מול הטלוויזיה בתוך הבית, משהו צנוע, זה לא היה אירוע גדול כי קודם לכן לא היה בטוח שהוא ייבחר בכלל.

אני הייתי עם המצלמה והעדשה הקטנה שלי כדי לתפוס את הדברים מקרוב בזמן שיש צרחות בקטע טוב והמשפחה חוגגת. אני מנסה להתביית על ים, רואה אותו מחייך אבל עושה את זה בחוסר הבנה, הוא מנסה לחשוב לעצמו מה קרה, הוא לא מבין ומצליח להכיל את המשמעות של מה זה להיבחר בדראפט. גם אם זה בסיבוב השני זה מדהים ואומר הרבה דברים על הקריירה שלו ועל הדרך שהוא עשה עד עכשיו, הרי כל אחד חולם על להיבחר בדראפט. אבא שלו התהלך אליו די במהירות, זה היה ממש רגע של עשירית שנייה שהאבא תפס לו את הראש וזאת התמונה שגם הצלחתי לתפוס. האבא בטירוף, ים לא מכיל את זה והוא פשוט בפרצוף הלם של עוד שנייה הוא דומע. האבא מחזיק לו את הפנים ומסתכל עליו.

לא ידעתי שתפסתי את הפריים הזה. חשבתי שתפסתי את הגב של האבא בעיקר כי ממש הייתי כבר חצי ער וחצי לא מהלילה הפסיכי שהיה עם דני הלכנו לים בהפתעה. רק לקראת סוף האירוע כשהתחלתי לעבור על התמונות אני ראיתי שתפסתי שני פריימים ואחד היה מדהים, זאת גם התמונה שפרסמנו וקיבלה הרבה תהודה. בתכל'ס, זאת התמונה הכי משמעותית שאני לוקח מהערב הזה למרות שהיינו גם באירוע הדראפט של דני כי בסוף זה היה אירוע אינטימי עם ים, הייתה קרבה בינו לבין אבא שלו ותחושה שהיינו ממש בתוך הגרעין של מה שקורה. בגלל שזה היה בבית של ים זה היה יותר טבעי ועם פחות תקשורת מסביב כי כל הנציגות של האן.בי.איי הייתה באירוע של דני, שסביבו הייתה מעטפת ענקית אז לא הייתה גישה אליו ברגע שהוא נבחר.

אצל ים, ממש ברגע שהוא נבחר נכנסנו וקיבלנו את כל הרגשות האותנטיים. אלה רגשות שדומים לרגע שיש באזר במשחק אליפות בכל עונה, כשתמיד אני יודע להתכונן לכך שיש את האמוציות המאוד טבעיות האלה והבלתי ניתנות לשליטה של הטירוף הזה של הקפיצות והצרחות. החגיגה הזאת הרבה פעמים מוציאה את התמונות הכי טובות, למשל אדם אריאל נגד הפועל ירושלים על הבאזר כשהייתי בדיוק בפינה איתו של איפה שהוא קלע את השלשה ועוד כל מיני תמונות כאלה. התמונה הזאת של ים היא הסופר של הסופר של הסופר של הרגע הזה.

אני לרוב מצלם דברים שמתרחשים תוך כדי המשחק. ההוא רץ לשם, ההוא חוגג סל, ההוא חוגג גול. האירוע עם ים היה פשוט לצלם רגע מאוד מיוחד ומרגש שהוא כמובן קשור לספורט אבל זה גם עניין של אבא ובן. אני שם את זה בקטגוריה של הטופ 3 שלי מהשנה האחרונה. זה רגע מיוחד, אני תמיד מתקשה לדרג את התמונות שלי אבל זה בטוח בטופ 10 שם איפשהו בכל הזמנים שלי.