“לעולם לא אהיה מתוסכל אם אצטרך לשבת בחוץ”: אוסטין הולינס בראיון מיוחד

אוק 5, 2022 | אירופה, כדורסל

על ידי Joshua Halickman

אוסטין הולינס הוא אולי הזר הכי פחות נוצץ שהחתימה מכבי תל אביב הקיץ. ואכן, עד כה נדמה שכך הקבוצה נוהגת עם הסווינגמן בן ה-30 (1.93 מטרים), שצפוי לקבל תפקיד שונה בתכלית ביחס לרוב הזרים שדרכו בארץ הקודש בכלל ובמכבי תל אביב בפרט, שכן בעקבות מגבלת הרישום הוא לא שיחק בשני המשחקים של הקבוצה בגביע ווינר. אלא שביורוליג הולינס אמור לשחק וגם לתרום את חלקו. כעת, רגע לפני שמכבי תל אביב פותחת בבית מחר בערב (חמישי, 21:05) את העונה האירופית שלה במשחק מול ז’לגיריס קובנה הליטאית בהיכל מנורה מבטחים, אתר “ספורס רבי” ערך ראיון מיוחד עם הולינס במדיה דיי של הקבוצה (הפודקאסט המלא מצורף להאזנה).

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

איך הכל הסתדר כדי שתחתום במכבי?

“זה היה קיץ מעניין. העונה הסתיימה והייתי בשיחות עם הכוכב האדום שם שיחקתי בעונה שעברה, שקלתי לחזור לשם וידעתי שיש גם אפשרות ללכת למכבי, אני והסוכן שלי דיברנו על זה. הייתי מאוד קרוב לחתום בחזרה עם הכוכב האדום, מכבי התקשרה אלינו בנוגע להצעה, אמרתי לסוכן שלי שזה מקום שאני רוצה לשחק בו הרבה זמן והרגשתי שזו ההזדמנות הנכונה והמצב הנכון, וזהו בנוגע לאיך זה התפתח. דיברתי על זה עם המשפחה והסוכן שלי כדי לראות אם זו ההחלטה הטובה ביותר והלכתי איתה. אני שמח להיות כאן, זה מדהים עד כה”.

מה למדת על חבריך החדשים לקבוצה?

“הדבר היחיד שאני יכול לומר לפני שאני אומר משהו על כדורסל הוא שכל החבר’ה שנמצאים כאן הם בחורים נהדרים. זה משהו שמתקשר להחלטת ההנהלה להביא בחורים עם אופי טוב ומהיום הראשון שאני כאן כאן אתה יכול לראות שזה מה שהם עשו. מייד מצאנו את הכימיה הזאת בחדר ההלבשה ועבדנו עליה על המגרש, אבל זה שם, יש עקומת למידה כשאתה בקבוצה חדשה עם שחקנים חדשים ומאמן חדש. מנקודת מבט של כדורסל יש לנו הרבה חבר’ה שהם מאוד מגוונים כשזה נוגע לסט היכולות. יש לנו רכזים שהם מוסרים נהדרים, יש לנו רכזים שהם קלעים טובים, יש לנו חבר’ה שיכולים לצלןף, בחורים שיכולים לחדור, בחורים שיכולים לעשות פוסט-אפים וחבר’ה שיכולים לקטוף ריבאונדים. יש לנו הרבה חלקים שונים שמאפשרים להרכיב הרבה הרכבים שונים ולהראות לוק שונה לקבוצות האחרות”.

מה עם המאמן עודד קטש?

“לא ידעתי המון על המאמן, אני זוכר שהוא היה עם פנאתינייקוס וברור ששמעתי עליו כשחקן. הכרתי כמה בחורים ששיחקו אצלו ולכולם היו דברים טובים להגיד, הוא מאמן של שחקנים, וכשאתה כאן במשך חודש אתה באמת יכול לראות את זה. הוא תחרותי בדיוק כמו כל אחד מאיתנו, הוא רוצה לנצח ואפשר לראות את הכימיה בין השחקנים למאמן גם בזמן הקצר הזה, כך שזה ימשיך לגדול”.

Austin Hollins – Photo Credit: Maccabi Tel Aviv

האם אתה מרגיש שתצליחו להתמודד עם הלחץ והציפיות, באופן פרטני וכקבוצה חדשה לגמרי?

“שמעתי מכמה אנשים על הלחץ וזה לחץ גדול, אבל כשחקן אתה לא צריך לחשוב על הלחץ. בשלב מסוים אתה צריך לדרוך על הפרקט ולשחק כדורסל, בין אם יש לחץ ובין אם אין לחץ, אתה צריך לצאת ולהופיע. אם אתה מתחרה אתה הולך לנסות כמיטב יכולתך בכל ערב. זה אולי לא ילך לך, אבל אני יודע שיש לנו הרבה מתחרים בקבוצה שלנו ושאם זה לא המשחק הכי טוב שלנו על הפרקט אני יודע שכל אחד ואחד מאיתנו ישאיר את הכל על הרצפה, וזה כל מה שאתה באמת יכול לבקש. מה שבא אחרי, בין אם זה טוב ובין אם זה רע, זה משהו שאתה חי איתו, אבל אתה צריך להילחם, וזה מה שאנחנו בונים כאן, להילחם על כל ניצחון, לא משנה מה המחיר”.

איך זה היה לגדול סביב משחק הכדורסל עם אביך (ליונל הולינס)?

“זה היה מדהים. כשהייתי צעיר יותר הלכתי להתאמן עם אבא שלי ולא צפיתי הרבה באימונים שלו מכיוון שכנראה התרוצצתי בחדר ההלבשה ושיחקתי משחקי וידאו. אבל אחרי ולפני האימון תמיד הייתי שם בניסיון לצלוף כמה זריקות ולשחק, הרבה בחורים לא זוכים לחוות את זה ואבא שלי היה גורם גדול לגבי המקום שבו אני נמצא היום. הוא לקח תפקיד במושב האחורי במובן מסוים שהוא לא דחף אותי לשחק אבל אני גדלתי ואהבתי את זה לבד. הוא סייע לי לפתח את המשחק שלי אבל הוא גם לא הכריח את הנושא. הוא רצה לנסות לשמור על הקשר הזה. כשאתה מגיע לנקודה מסוימת, במיוחד כאבא, אתה מקבל את ההחלטה הזו אם אתה מאמן או אבא, והוא היה מצוין בשניהם ובשמירה על האיזון בין השניים”.

האם הוא מדבר על הקבוצות הגדולות של פורטלנד שבהן היה?

“קצת, מדי פעם הוא ידבר על ימי פורטלנד שלו ועל כמה שהקבוצה הזו הייתה מוכשרת. הם היו כל כך צעירים, אני חושב שהם היו הקבוצה הצעירה ביותר שזכתה באליפות NBA, אם אני לא טועה. הוא השתמש בדיבורים על החוצפה שהייתה להם ועל ביל וולטון, כמו גם בחורים אחרים בצוות הזה, כמה כיף היה להם. ה-NBA היה כל כך שונה אז ממה שהוא עכשיו”.

Lionel Hollins – Photo Credit: NBA.com

האם אתה מרגיש שפספסת את זה מכיוון שבאותה תקופה עוד לא נולדת?

“כן, זה עבר לי בראש בעבר אבל לא במובן שפספסתי. הייתי שמח לראות את אבא שלי משחק בלייב. אני חושב שעצם העובדה שנולדתי מתי שנולדתי הביאה אותי לכאן. אז אני תמיד מסתכל על זה מכל הזוויות. זה תן וקח. אם אני הייתי רוצה לראות אותו משחק בלייב, אולי אני לא הייתי איפה שאני היום. אני אסיר תודה על ההזדמנות שהייתה לי לראות אותו מאמן. ראיתי אותו מוביל את הגריזליס לגמר המערב כמאמן. יש רמות שונות של ניסיון. חלק זכיתי לראות וחלק לא, אבל אני אסיר תודה על אלה שזכיתי לראות”.

איך זה היה לגדול בזמן שאבא שלך היה עוזר מאמן ב-NBA? מי היו חלק מהשחקנים שאיתם הצלחת לבלות?

“בשנים שהייתי מבוגר מספיק בשביל שהחבר’ה ימשכו אותי הצידה הייתי בקולג’ ובתיכון ולא היה לי זמן להסתובב עם הקבוצה. אבל יש כמה בחורים שיש לי זיכרון לגביהם ששיחקתי איתם כשהייתי ילד, שריף עבדול-ראחים וג’ייסון וויליאמס, בחורים כמו ווסלי פרסון ואם אני חוזר אחורה אז אפילו הייתי בסביבת צ’ארלס בארקלי כשאבא שלי היה עם הסאנס אבל הייתי צעיר מאוד אז זה כמעט מעבר לזכרוני”.

מה הוביל אותך ללמוד במינסוטה?

“כתלמיד תיכון ראייה לאחור היא תמיד 20/20. אני מסתכל אחורה והדבר היחיד שהלוואי שהייתי לוקח זה את כל הביקורים הרשמיים שלי באוניברסיטאות. אני לא בהכרח חושב שזה היה משנה את ההחלטה שלי. טובי סמית’ היה המאמן באותה תקופה ומינסוטה הייתה מקום שמעולם לא הייתי בו אז לא ידעתי למה לצפות והגעתי לקמפוס שהיה יפהפה. זה היה בית ספר אקדמי נהדר שזה היה חשוב לי והשילוב של כל הדברים האלה היה באמת מה ששלח אותי לשם. אבל לא לקחתי בחשבון את החורפים הקרים והקפואים!”

Lionel Hollins – Photo Credit: Wikipedia

שיחקת עם כמה שחקני מכבי לשעבר בדמות טרבור אמבקווה וקולטון אייברסון.

“אני אוהב את החבר’ה האלה ובכדורסל אתה יוצר כל מיני סוגים של קשרים וחברויות בין אם זה בקולג’ או בחו”ל, בכל קבוצה שאתה נמצא בה. אני עדיין בקשר עם שניהם וראיתי את שניהם הקיץ. הייתה לי ההזדמנות לדבר עם קולטון על החוויה שלו כאן והוא אהב לגור כאן. דיברתי גם עם נייט וולטרס ולכולם היו דברים טובים להגיד על תל אביב ומכבי. אין הרבה מקומות שבהם לא שומעים שום דבר רע על המקום”.

איך זה היה לשחק עם אנדרה הולינס שיש לו את אותו שם משפחה אבל אין לו קשר משפחתי אליך?

“בשלב הזה הוא אח שלי עכשיו ואנחנו אומרים את זה לאנשים עכשיו. זה היה נהדר לשחק עם אנדרה אחרי ששיחקתי נגדו 3 שנים בתיכון והפעם כשהתוצאות פורסמו בעיתון ואמא שלי הייתה רואה את הציונים והסטטיסטיקות ותמיד הייתה רואה את הולינס השני היא הייתה אומרת מי זה הבחור הזה שהשם שלו מתחיל ב-A ויש לו את אותה חולצה מספר 2. יום אחד שיחקנו נגד בית הספר שלו וההורים שלי עלו והציגו את עצמם בפני ההורים שלו וזו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו באמת. הלכתי לקולג’ והמאמנים שאלו על כמה בחורים שהיו טובים מבחינה אקדמית ומבחינת סט טוב של יכולות כדורסל, העליתי את שמו והדבר הבא שידענו זה שאנדרה נמצא במינסוטה ואנחנו החברים הכי טובים עד היום”.

כמה מרגש זה היה לעשות סוף סוף את הריקוד הגדול ואז בשנה האחרונה שלך לזכות ב-NIT ולהיבחר ל-MVP? איך זה לקלוע את הזריקה שהעלתה את הקבוצה שלך ליתרון במשחק אליפות? תאר את התחושות?

“בשנה הראשונה שלי לא הגענו בכלל לשום טורניר. הלכנו מהמקום התשיעי במדינה לכלום. בשנה השנייה שלי התחלנו להפוך את זה ובסופו של דבר הלכנו לאליפות ה-NIT ופוצצנו על ידי סטנפורד. בשנת הג’וניור שלי סוף סוף הגענו לטורניר עם מה שהייתה הקבוצה הכי טובה שהייתה לנו בזמן שהייתי במינסוטה. הייתה לנו קבוצה ממש מגניבה ואני חושב שיכולנו ללכת קצת יותר רחוק אבל זה לא נועד לקרות, כי נתקלנו בקבוצה נהדרת של פלורידה עם סקוטי ווילבקין, פטריק יאנג וקייסי פרייתר. זו הייתה חוויה נהדרת לצאת לשם ולנצח במשחק מול קבוצת UCLA טובה”.

“בשנה האחרונה שלי הלכנו שוב ל-NIT. הרבה מהחבר’ה הצעירים הרגישו אכזבה בהתחלה כי אתה רוצה להיכנס לריקוד הגדול וזה כאילו אני לא רוצה לשחק ב-NIT כי זה ה-NIT. מבחינתי אני בוגר ואני מכיר את ההרגשה שיש לבחורים הצעירים, אבל אז אתה מנצח משחק וכמתחרה אתה לא רוצה להפסיד, ומבחינתי בשנה האחרונה בהחלט לא רציתי להפסיד. הייתי כאן בעבר, אני בדרך החוצה מהדלת ואני רוצה לסיים את הקריירה שלי עם ניצחון. זה אולי לא איפה שרצינו להיות, אבל כדורסל המכללות העניק לנו את ההזדמנות הזו לשחק יותר משחקים. ניצחנו את המשחק הראשון ואז את השני ואז אנחנו מגיעים למדיסון סקוור גארדן, שם שיחקנו מול קבוצת פלורידה סטייט שמולה שיחקנו מוקדם יותר בעונה ובסופו של דבר ניצחנו בהארכה במשחק ממש צמוד. אני זוכר שנכנסתי למשחק האליפות ומעולם לא רציתי עד כדי כך לנצח משחק. לא רציתי להפסיד את המשחק הזה. רק מכל העבודה שנעשתה במשך ארבע שנים הרבה עבר לי בראש באותה תקופה. נותרו אולי שלוש דקות למשחק וירדנו לפיגור של 7 נקודות, ואנחנו יוצאים לריצה המטורפת הזו ומסתערים בחזרה. אני זוכר למרבה האירוניה שאנדרה התחיל לחדור לסל, מסר אליי על פני המגרש ובסופו של דבר קלעתי בפינה הנגדית שלשה שהעלתה אותנו ליתרון ומשם המשכנו בדרך לניצחון. זו הייתה הרגשה מדהימה. אתה לא יכול לחלום על זה. אמא ואבא שלי היו ביציע ואני מאוד אסיר תודה על הרגע הזה. תואר ה-MVP היה רק ​​הדובדבן שבקצפת”.

Andre Hollins – Photo Credit: Twitter

איך היה לשחק תחת ריק פיטינו?

“זה היה גדול. כשמדברים על סגנונות אימון, טובי סמית’ והמאמן פיטינו הם ההיפך הגמור. אבל שניהם מאמנים ממש טובים. שיחקתי תחתיו רק שנה אחת, היה לי כיף לשחק איתו וזכינו באליפות NIT, כשאתה מנצח הכל טוב”.

צרפת מהליגה השנייה הייתה התחנה הראשונה שלך, מי ידע שמספר שחקנים בקבוצה הזו ימשיכו לשחק ביורוליג כמוך, וויליאם הווארד ואייזיאה קורדינייה?

“זה סיפור מצחיק. הייתה לי תקופה קשה בשנה הראשונה שלי בחו”ל וזה היה כל כך שונה מהקולג’, וספורטאים בקולג’ לא מבינים כמה אתה מפונק עד שאתה יוצא לחו”ל. לפעמים אני חוזר בקיץ כדי לדבר עם החבר’ה ואני אומר להם שהם חייבים להגיד תודה על המקום שבו הם נמצאים, כי יש לך את כל מה שאתה צריך כדי להצליח. זה היה קשה והיו הרבה מצוקות. זו הייתה שנה קשה והקבוצה שלנו עלתה לגמר בליגה הצרפתית השנייה והפסידה לאנטיב, וזו עדיין הייתה שנה קשה עבורי. העובדה שהיינו קבוצה מנצחת לא גרמה לי להיות שמח כשהייתי שם, אהבתי את החברים שלי לקבוצה ואהבתי את המאמן שלי, אבלזה היה פשוט קשה להיות בחו”ל ושקלתי ברצינות לפרוש מכדורסל באותו שלב. התקשרתי להורים שלי ואמרתי, סיימתי, אני חוזר הביתה ומקבל עבודה. ישנתי על זה, התקשרתי אליהם בחזרה ואמרתי שאני הולך לשחק עוד שנה ושאם אני אוהב את זה אז אני אמשיך, רציתי לתת לזה הזדמנות. זה היה כמו ללכת לקולג’, אני בטוח שהרבה סטודנטים טריים מחפשים לעבור או לחזור הביתה. המצוקה הזו יכולה לשנות אותך”.

האם פדרו קאלס ברסטה וכטה או כל מאמן אחר השפיע על ההתפתחות שלך?

“בהחלט. המאמן שלי בצרפת באמת הכין אותי לכדורסל האירופי ומגיע לו הרבה קרדיט על כך שהציג אותי והראה לי דברים כדי להיות שחקן טוב באירופה. בפינלנד, המאמן סמי טויבנן ולאחר מכן פדרו באמת נתנו לי את ההזדמנות להראות מה אני מסוגל לעשות. שחק, אנחנו נהיה ממושמעים בהגנה אבל נשחק ונהנה, זה מה שזה, להתחרות וליהנות. אתה רוצה להישאר בתוך השיטה אבל אין הרבה מצבים או הזדמנויות באירופה שמאפשרים לך לפרוש כנפיים כמו שחקן ואני אסיר תודה שהמאמנים אפשרו לי לעשות את זה. אולי זה לא תמיד השחקן שאני, אבל זה יאפשר לי להשתלב בתפקיד שיותר מתאים לי, התמזל מזלי על כך”.

Austin Hollins – Photo Credit: Yehuda Halickman

שיחקת עם חבורה של בחורים טובים בזניט, מה הייתה התגובה שלך כשגילית שתתאחד עם אלכס פוית’רס במכבי?

“אחרי אחי, אלכס הוא האדם הראשון שהתקשרתי אליו שיש לי הצעה ממכבי. אמרתי, ‘אלכס, אחי, קיבלתי את ההצעה הזו ממכבי, מה עליי לעשות?’ והוא אמר, ‘אני צריך אותך כאן אחי, בבקשה, אני מתחנן אליך'” (בצחוק ענק ובחיוך).

אלכס, שנכנס באותו רגע לחדר שבו נערך הראיון: “כשהוא החליט לבוא, הוא התקשר אליי מיד כי אני חתמתי קודם. מכבי הציעה לי. הייתי כאילו, אוהו. באנוכיות הייתי כאילו, תביא את התחת שלך לכאן. אבל אמרתי, תעשה מה שנכון לך, תראה את כל האפשרויות שלך, אבל באנוכיות רציתי אותו כאן ואני שמח שהכל הסתדר”.

אוסטין: “זה נשמע יותר כמו הסיפור המדויק. הוא רוצה את הטוב ביותר עבורי כפי שאני רוצה עבורו. בעקבות כך ששיחקתי עם אלכס והעובדה שאלכס הוא חבר טוב זה יהיה נחמד לשחק ביחד, אבל אנחנו רוצים את הטוב ביותר אחד עבור השני והיה לנו מזל שזה הסתדר שנוכל להיות שוב באותה קבוצה”.

Alex Poythress – Photo Credit: Yehuda Halickman

NBA? חשבת שיום אחד תשחק ב-NBA?

“אני מרגיש ב-100% שאני מסוגל או יכול לשחק ב-NBA, אבל זה כבר לא בהכרח חלום עבורי. כולם רוצים לשחק ברמה הגבוהה ביותר של הכדורסל ואם אתה רוצה להיות מקצוען בכל דבר אתה רוצה להיות במקום הכי טוב. אבל איפשהו לאורך הדרך אתה מוצא מקום שמתאים לך וזה לא יהיה מהעולם הזה לרצות לשחק ב-NBA, אבל כשאתה מגיע למצב שעובד עבורך, עבור חייך ועבור הקריירה שלך, אתה צריך להיות מציאותי. יכולתי לרדוף אחרי חלום ה-NBA אבל אני לא חושב שזה יהיה הכי טוב לחיי ולקריירה שלי. הדבר הטוב ביותר עבורי הוא להתבסס על הקריירה האירופית שבניתי. התחלתי בליגה השנייה בצרפת והנה אני עכשיו במכבי תל אביב, והמסע הזה לא היה קל. צריכה להיות הזדמנות די טובה ב-NBA כדי שאעזוב את מה שבניתי כאן כדי לעשות את זה”.

מה לקחת מקדם העונה? כמה מתסכל זה היה לא לשחק בשני המשחקים האחרונים?

“קדם העונה היה טוב. אני חושב שצמחנו הרבה מאותו משחק קדם עונה ראשון למשחק קדם העונה האחרון שלנו ביוון. זה מראה לך שלא רק העבודה של צוות האימון הייתה טובה, אלא שגם השחקנים קנו את העונה, נכונים להתאחד בכל מחיר ושמים את הניצחון בראש סדר העדיפויות. צד נוסף של זה הוא שיש לנו הרבה בחורים זרים ובמסגרת המקומית חלקם צריכים לשבת בחוץ. לעולם לא אהיה מתוסכל אם אצטרך לשבת בחוץ. האם אני רוצה לשחק? בהחלט. אבל הקבוצה היא הכל בשבילי. אז אם זה שאני יושב בצד הולך לתת לנו סיכוי טוב יותר לנצח את המשחק הזה, אני בעד זה. אני אשב ואעודד את מי שמתאים באותו לילה. זה הכל אהבה. אין לי בעיה שהמאמן יצטרך לקבל את ההחלטה הזו שהוא מרגיש שהיא הכי טובה עבור הקבוצה”.

מה אפשר לצפות מאוסטין הולינס ביום חמישי בערב מול ז’לגיריס?

“אביא כדורסל מסוג אולד סקול עם צלילות על הרצפה לכדורים אבודים ומשחק הגנה קשוח ואעשה כל מה שצריך כדי לנצח. אני אתן לשאר החבר’ה בקבוצה את החדירות הנוצצות לסל באחד על אחד, יש לנו כישרון טוב בקבוצה. זה מה שאתה יכול לצפות ממני. אני אהיה שם בחוץ עם חיוך על הפנים שלי כדי לעודד את החבר’ה בצד או להיות שם על הרצפה ולשחק את ההגנה הכי קשוחה שאני יכול. אני מקווה גם לצלוף כמה שלשות”.

Austin Hollins – Photo Credit: The Sports Rabbi

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!