הטור “Omertime” (“עומרטיים” בעברית) מתפרסם מדי שבוע באתר
1:08 לסיום הרבע הרביעי עם יתרון שביר מאוד של שתי נקודות להפועל חולון. טיימאאוט, התקפה חולוניה. לאיזה מהלך יבחר ללכת גודס? לחסימה מדורגת עליה יעלה גיא פניני כדי לתפור שלשה כמו שעשה עשרות פעמים במהלך הקריירה שלו? למהלך פיק&רול של פניני כחוסם כמו זה שהשיג את סל הניצחון מול בשיקטאש? או אולי תרגיל לתוך הצבע שינצל את יכולת המסירה של גיא כדי להכניס את הכדור פנימה? רגע, מה קורה פה? גיא פניני לא על המגרש.
1:35 לסיום ההארכה הראשונה והפעם יתרון 3 חיפאי. כן, כזה שגיא פניני יכול לסגור בקלות עם שלשת קלאץ’ מוכרת ואהובה.. ושוב, באופן באמת מדהים לגמרי, גיא פניני נעדר מהמגרש. להארכה השנייה דרך אגב, הוא אפילו לא עלה פעם אחת. אז מה הסיפור פה? איך הגיוני שהווינר הנצחי נשאר פעם אחר פעם במאני טיים האמיתי מחוץ למגרש? אז בטור הקרוב ננסה להבין את ההחלטה הזו של גיא גודס ולהיכנס קצת לראשו ולמערכת השיקולים של מאמן. כזאת שמקבלת החלטה כל דקה. כל שנייה. בואו נתחיל.
אומרים שקבוצה נמדדת על פי החולייה הכי חלשה שלה. כשמשחק כדורסל מתקרב לסופו ונהיה מותח, האמירה הזאת נהיית נכונה אפילו יותר. הסיבה לכך, היא שההתקרבות לרגעי ההכרעה הופכת את המשחק ההתקפי לכירורגי וזהיר הרבה יותר. התקפות ארוכות שעוסקות בהשגת המיסמאטצ’ הטוב ביותר עבור הסקורר האיכותי ביותר. ובמשחק שכזה, ככל שיהיה לך על המגרש שחקן עם יכולות הגנה חלשות יותר, כך יגדל עומק הבור שאתה מכניס את עצמך אליו עוד לפני שהתחילה התקפת היריבה. וכאן אנחנו מתחברים לאותה סיבה יחידה בגינה גיא גודס בחר לשים את גיא פניני בספסל אתמול בדקות הסיום (הרבות) – יכולת ההגנה שלו. נכון, זה לא מתוקשר ולא מדובר ונכון, גיא יכול לקלוע סל ניצחון מרשים גם אם יעשה טעות איזוטרית פה ושם בהגנה. הכל נכון. אבל בדיוק כאן אנחנו נכנסים למערכת השיקולים של מאמן שצריך לקחת החלטה לא פופולארית כי הוא מבין את הרווח הפעוט לעומת הנזק ההולך והגדל. על איזה נזק אני מדבר? בואו נדגים.
הניצול המתמיד של אלעד חסין והפועל חיפה את יכולות ההגנה החלשות של פניני ניכר בעיקר בסוף המשחק גם בגלל האופי הטבעי עליו דיברנו קודם של סופי משחקי כדורסל, אך לא רק. חסין ראה לאורך המשחק אפילו שלא התכוון לנצל את נקודות החולשה של גיא פניני על איזה מכרה זהב הוא עלה. לדוגמה כאן, חיפה מריצה תרגיל Horns קלאסי במהלכו נסטרנקו וריימן תופסים מקום על שני הקצוות של קו העונשין. לאחר המסירה לנסטרנקו, יורד אלן על חסימה של ריימן לתוך הצבע. סטנדרטי. נכון, יש בתרגיל הזה בעייתיות להגנה – הוא מתבצע רחוק מהכדור, שני שחקנים מאיימים על שני כיווני החסימה ועוד ועוד. בכל זאת, לא לזה ציפה גיא גודס. ג’ונסון הולך מעל החסימה ומסיים בעצם את האיום שלה ומחסל את הפואנטה ההתקפית של חיפה בזמן שפניני הולך, מתבלבל, מסתובב ומאבד כל כיוון. ברשותכם, באופן חריג, על איכות הביצוע במקרה של המשחק הספציפי הזה – לא נדבר.
גם כאן, כשאלעד חסין עדיין לא הבין את הדבר שילווה אותו לאורך 15 הדקות הקרובות במשחק הכדורסל הזה, הוא נחשף אליו במקרה. ורגאס ודיקי מבצעים פיק&רול וההגנה הגבוהה של זאק מכריחה חיפוי מאחורה לבוא. פניני לוקח חצי צעד לעבר האירוע ומשלם בעמדה ההגנתית שלו. מספיקה הנעת כדור פשוטה כדי לגרום לפניני פשוט לא להיות מסוגל לתפוס את ריימן מבחינה הגנתית ולבצע עבירה זולה מאוד.
או לדוגמה כאן, כששוב ורגאס ודיקי מריצים פיק&רול, גיא פניני עם זיכרון העבר על העבירה הזולה שביצע על ריימן עושה בדיוק את הטעות ההפוכה. הוא לא זז, לא עוזר, לא מגיב ולא פועל. נכון, סל מריימן הוא לא קיבל. אבל הצבע? פנוי מאי פעם. רק בגלל אותה איכות ביצוע ירודה שסיכמנו שלא נזכיר כאן חיפה לא הגיעה לעמדת שוויון כבר בשלב הזה.
כאן, כבר אלעד חסין מתחיל להראות הבנה של הסיטואציה. נכון, הפיק&רול הוא של ג’יימס ושל ורגאס. ונכון, חיפה אפילו משיגה חילוף ומסוגלת לנצל עכשיו שני מיסמאטצ’ים. אבל לא לשם הולך חסין. המיסמאטצ’ האמיתי הוא זה שבו מעורב גיא פניני. וכך, ביציאה פשוטה של ריימן למחוץ לקשת הוא מצליח לבלבל את גיא פניני לגמרי. צעד אחד מהיר והוא כבר פנוי ובתוך הטבעת. כן, ניחשתם נכון. לא נדבר על איכות הביצוע גם כאן.
מי שראה את המשחק ההוא מבין בדיוק עד כמה שתי הקבוצות חיפשו מקור להתחיל את ההתקפה. מדי פעם ניסו להפוך את המשחק לדינאמי, לשחק פנימה, ליידות שלשות או לרוץ – הכל כשל. רק נקודת האור בשם גיא פניני הצליחה להביא לאלעד חסין את היכולת לבצע משהו בהתקפה. ומרגע שהאחרון מבין את זה, הוא הולך על זה בכל הכוח.
פה, מביאים כבר את גיא פניני לפיק&רול. על החיסרון הפיזי שלו הוא רוצה לפצות עם כך שהוא מנסה להביא “טראפ” על אלן. ברגע שריימן רואה, מזהה ומבין את מעללי ההגנה, הוא מוכן ומזומן להפוך את כיוון החסימה ולהשאיר את גיא פניני הרחק הרחק מאחור ואת אלן לעוד סל קל.
גם כאן, חיפה הולכת באופן כירורגי ומדוייק על נקודת החולשה ההגנתית של חולון. פיק&רול ראשון – חולון הולכת אנדר. חיפה לא מוותרת. עוד פיק&רול, עכשיו כבר יש חילוף. כולם מתרחקים, נותנים את הריווח המקסימלי לוורגאס כדי שייקח את גיא פניני לסל. קרוסאובר, ימינה, שמאלה, אחורה, קדימה – והופ, גיא פניני מאחורה. עזרה, מסירה, שלשה ופסק זמן. אחרי המהלך הזה, גיא פניני לא חזר עוד למגרש. ואם לא הבנתם עדיין למה, תסתכלו שוב על כל הסרטונים למעלה. רק הפעם, תשימו לב לטיימינג במשחק בו מתרחשות טעויות ההגנה האלו. קריטי.
אני רוצה לתת פה נאום סיכום, שנועד גם להבהרה. אין בשום דבר שכתבתי כאן להוריד בכלל מאיכות וגדולת הקריירה של גיא פניני. ממש לא. גם אז וגם היום, לכולנו ברור עד כמה ווינר גיא פניני ומה האיכויות שהשחקן הזה הביא, מביא ויביא למגרש בכל קבוצה שישחק בה. אפילו, אין במה שכתבתי כאן כדי להוריד מיכולתו של גיא כיום. בגיל 38 לשחק ולתרום בצורה כזאת זה דבר בכלל לא מובן מאליו. מה שכן, יש פה הצצה, באמצעות מקרה פרטי, לשיקול דעת של מאמן. שיקול דעת שגם גיא פניני אחרי שיסיים את תפקידו כשחקן פעיל יצטרך להתמודד איתו.
מהצד של אלעד חסין, יש פה תהליך הבנה. תהליך שבמסגרתו מאמן צריך דבר ראשון לזהות את נקודות החולשה של היריבה שלו, ודבר שני, והרבה יותר קשה – לפעול כדי לנצל אותם. להתאים את התרגיל, האלמנט, החסימה והזווית המתאימה כדי שניצול נקודת החולשה יהיה מיטבי. מהצד של גיא גודס, יש פה דילמה משמעותית. האם משחק צמוד בהכרח אומר שהווינר הכי גדול שלך בקבוצה צריך להיות על המגרש? האם שחקן שיכול לייצר הכל מכלום הוא לא חובה במשחק שבו שום דבר לא הולך? או שמא החסרונות והחולשות ההגנתיות שלו, עולות על היתרונות. ובמקרה כזה, אולי בכל זאת צריך לקחת החלטה אמיצה ולא פופולארית לטובת הקבוצה ולהשאיר אותו בחוץ. בקיצור, וולקאם. וולקאם לחייו של מאמן.
0 תגובות