לך לך: לטובת כולם, עמיאל חייב לסיים את תפקידו בירושלים

אוק 28, 2021 | אירופה, כדורסל

על ידי Moshe Halickman

הכתוב הינו טור דעה

אתחיל את הטור דווקא מהשורה התחתונה: אורן עמיאל חייב לסיים את תפקידו בהפועל ירושלים. לטובת המועדון, לטובת הקהל, וכן כן, גם לטובתו. החודשים שלו בתור מאמן הקבוצה הם רעים מאוד בלשון המעטה, מכל הבחינות. נסקור כאן את הפרמטרים שבהם המאמן נכשל בענק.

נתחיל מבראשית. עמיאל מונה לתפקיד המאמן הראשי בירושלים אחרי שעבד בתור עוזר המאמן של הקבוצה בעונת 2013/14 ומאז הצליח מאוד בשנים שלו בנימבורק הצ’כית, כולל בליגת האלופות כשזכה בתואר מאמן המפעל בעונת 2019/20. בניית הסגל נעשתה באיטיות ובקפידה אחרי העונה הרעה של הקבוצה, ואוהדים רבים היו מודאגים מהמצב. רגע מפתח קרה כשביום אחד הוחתמו שלשה שחקנים, כשכל אחד שם גדול בפני עצמו: ת’ון מייקר, שון קילפטריק ואנתוני בנט. השמות הגדולים גרמו לקהל לקנות מנויים אחרי הקיץ הרדום, ונשבר שיא של מכירת מנויים ביום בודד. כבר מהפתיחה היה ברור שלפחות רוב השמות הגדולים הגיעו יותר בשביל למכור מנויים ופחות בגלל שהמאמן האמין בהם ורצה אותם, והדבר בהחלט ניכר.

Oren Amiel – Photo Credit: Champions League

בעניין יום ההחתמות הגדול, יותר מכל אפשר היה לראות איך בכל פעם שעמיאל נשאל על בנט הוא ענה בקרירות ולא מיהר לשבח את השחקן גם אחרי שהופיעה בצורה טובה. אף שחקן לא אמור להיות מעל המאמן, אך בחירה ראשונה בדראפט כלשהו, כישלונית ככל שתהיה, ראויה לזכות ליותר כבוד מזה, מה עוד שהשחקן חתם תחילה רק על חוזה זמני בקבוצה. לא צריך להיות גאון כדי להבין שמייקר ובעיקר בנט ממש לא היו בתוכניות של עמיאל לקראת העונה, ושההנהלה צירפה את השחקנים בתור מהלך שיווקי, בניגוד לרצון המאמן. כאן יש כבר שתי אפשרויות לגיטימיות, אם העמדה שלך לא מתקבלת: לעמוד על שלך ולהתפטר, מה שדורש המון אומץ, או ליישר קו, מה שדורש אולי חוש סבל ובעיקר לקבל החלטה ששמים את האגו בצד. עמיאל בחר באפשרות הגרועה מכל, שלא צריכה להישקל בכלל: המאמן נשאר בתפקיד וגם לא יישר קו לגמרי, כשהבנים הפחות מועדפים עליו לא מקבלים את הקרדיט הדרוש. דווח על נתק ביחסים בינו לבין המנכ”ל גיא הראל, וכשנוצר מצב כזה בלתי אפשרי להצליח.

Oren Amiel – Photo Credit: Dov Halickman

מה שמדהים זה שבמסיבת העיתונאים הראשונה שלו בתור מאמן ירושלים עמיאל דווקא הרשים מאוד את הנוכחים וידע להגיד דברים מעניינים ואת המילים הנכונות. מאז, בכל מסיבת עיתונאים הוא נראה כמי שסובל מכל רגע, עונה בקצרה על שאלות ולא מרשים בתשובותיו, כשהוא רק מחכה שכל זה ייגמר. לא מזמן, כשמכבי תל אביב רשמה כמה הפסדים רעים, כתבתי טור שלם על כך שהקבוצה צריכה להיפרד מיאניס ספרופולוס. מאז, המאמן היווני התאושש לפחות זמנית עם תוצאות טובות ביורוליג, אך דבר אחד עמד לזכותו תמיד, גם בימיו הרעים יחסית: היחסים עם התקשורת ובעיקר היכולת להגיד את המילים הנכונות. ספרופולוס, כמו מאמן פרמייר ליג אמיתי, יודע להשתמש בתקשורת ככלי משמעותי, לדבר אל הקהל ולדאוג לכך שהאוהדים יבינו שהוא מעריך אותם מאוד, ולכן היו למאמן לא מעט תומכים לעומת המתנגדים. עמיאל, לעומת זאת, לא העביר מסרים בצורה טובה דרך התקשורת, ומשיחות עם אוהדי ירושלים וגם ממבט ברשתות החברתיות יש קונצנזוס שהוא צריך לסיים את דרכו בקבוצה. אפילו פרופילים בטוויטר שונו עם מילים כמו “שלח נא את עמיאל” ונעשה שימוש הולך וגובר במונח המוכר של #לך. לא תמצאו לעמיאל תומך אובייקטיבי אחד.

Oren Amiel – Photo Credit: Sports Rabbi

אחת הסיבות המרכזיות לכך שהאוהדים אינם מרגישים בנוח עם עמיאל היא סדרות החינוך שערך לחלק משחקניו. הזכורה מכל היא זאת שעבר שון קילפטריק, שחקן שעשה דבר או שניים בקריירה, בהפסד למנרסה בליגת האלופות, בעקבות טעות שביצע. נכון שקילפטריק לא היה טוב בכל מקרה באותו משחק, אבל יש משחקים שצריך לנצח וזה לא משנה באיזו דרך. אותו מקרה גם מראה את השימוש הפחות טוב של עמיאל בתקשורת, כשהוא הסביר לאחר המשחק שהוא שומר בתוך המועדון את הסיבה לכך שקילפטריק לא שותף ברגעים החשובים. באותה תשובה שענה עמיאל, הוא למעשה עשה הכל כדי לא לשמור את העניין בתוך המועדון.

Sean Kilpatrick – Photo Credit: Dov Halickman

אבל לשיאו הגיע עמיאל דווקא כעת, בהפסד החוץ לסטאל אוסטרוב. שם, כשממש לא היה צריך, הוא הלך עם קילפטריק בכל הכוח, מה שלא עבד בכלל, ויצא קירח מכל הכיוונים בנוגע לטיפול בשחקן בשני המשחקים האחרונים בליגת האלופות. מעבר לכך, לאחר הקלאסיקו הישראלי שבו שיחק אנתוני בנט ולא ת’ון מייקר, אמר עמיאל שהוא עשה זאת כדי שלא ייווצר מצב שבו בנט לא משותף במשך שבועיים רצופים לפני המשחק מול הפולנים. בפועל, עמיאל לא שיתף את בנט מול אוסטרוב עד אמצע הרבע הרביעי, שם הוא כבר הכניס את השחקן כשהמשחק כבר ברח מהידיים. יש בנט אחד במדינה שהרבה אנשים לא אוהבים, אבל מה עשה בנט הזה שהיחס הזה מגיע לו? וצחוק בצד, באותו עניין פשוט מביך לראות את אותו יחס שמקבל על הפרקט בנט השחקן, כאמור מי שהיה הבחירה הראשונה בדראפט 2013, בטח כשראש הממשלה נפתלי בנט נתן לו כבוד של מלכים במפגש המתבקש באימון הקבוצה והראה שהגעה של שם בקליבר הזה לישראל זה לא דבר של מה בכך ואפילו גדול יותר מכדורסל. חבל שעמיאל, שהיה באותו מפגש, ראה איך עושים זאת נכון עם בנט השחקן ובכל זאת לא הפנים את הדבר.

Anthony Bennett – Photo Credit: Dov Halickman

כעת, הגיע הזמן להתעסק בפן המקצועי. איך יכול להיות שלקבוצה אין סנטר זר ברמה גבוהה? מרוב שהטיפול במייקר לא נראה טוב, אין לנו מושג בדיוק מה אמורה להיות העמדה של השחקן בירושלים. גם השמועות על כך שהשחקן ישוחרר ובמקומו יבוא מישהו אחר לא תורמות כלום לאף אחד, כאשר בהקשר הזה נדמה שקל לדבר וקשה לעשות, כשהקבוצה לא בדיוק מצליחה בשוק השחקנים. יותר מזה, הבנייה של ירושלים בעמדת הרכז נראית הזויה: היא מחזיקה ברטין אובאסוהן, בן טיפוחיו של המאמן מהימים המשותפים בנימבורק, שהוא שחקן ברמה גבוהה יחסית אך גם כזה שלא הופך את השחקנים שסביבו לטובים יותר. הרכז הטבעי השני בסגל היה יובל שניידרמן, וההצהרות במועדון (או במילים אחרות: יותם הלפרין) על כך שכבר בשלב הזה הוא יקבל יותר הזדמנויות, במיוחד בליגה המקומית, היו מנותקות מהמציאות. בינתיים, שניידרמן הספיק להיפצע, הקבוצה לא התחזקה, ועם כל הכבוד לעמית גרשון, ויש כבוד, המאמן התחיל להשתמש בקלע החביב בתור מוביל כדור. שמעתם נכון, השנה היא 2021 ועמית גרשון הוא בחלק גדול מהזמן הרכז של הפועל ירושלים.

Thon Maker – Photo Credit: Dov Halickman

על סגל הזרים הרחבנו במובן שחלקו לא נבנה בצלמו של עמיאל, אך ראוי להתייחס גם לסגל הישראלי. אף אחד מהישראלים הוא לא כוכב, וחסר מאוד עומק בהקשר הזה. לצורך העניין, בניגוד למכבי תל אביב שרושמת למשחקי היורוליג 12 שחקנים בכירים כשכמה שחקנים נשארים בחוץ, לירושלים בכלל אין עומק שקרוב לכך, בתוך הסגל ומחוצה לו, כשקשה להבחין בין הסגל הישראלי של ירושלים לבין זה של כל קבוצה ממוצעת אחרת בישראל. הניצחונות מול קבוצות קטנות בליגת העל לא מרשימות יותר מדי, כי במבחנים כמו נגד מכבי תל אביב הפער בין הקבוצות נראה בלתי מחיק, וקשה לשמוע את עמיאל מתייחס למשחקים נגד הצהובים בתור משהו שחשוב יחסית מבחינתו רק לאוהדים ולא למועדון עצמו.

התוצאות הרעות באמת מגיעות בליגת האלופות. באימון המסכם של ירושלים לפני המשחק נגד קרשיאקה הייתה אווירה מנומנמת מאוד, והמשחק נגמר כזכור בהפסד כואב. עמיאל, שהגיע לקבוצה בתור מעין “מר צ’מפיונס ליג” של הכדורסל, הפסיד בכל שלושת המשחקים הראשונים בשלב הבתים הראשון, כששני המשחקים הראשונים היו בבית, והקבוצה למעשה איבדה כמעט כל סיכוי להעפיל לשלב הבא, כשהדחה מוקדמת שנתיים ברציפות היא כישלון גדול. אחרי עונה כה רעה שעברה על ירושלים, היה נדמה שאין לאן לרדת, אך עמיאל לא רק שלא הצליח לייצר התלהבות אלא החזיר את הקבוצה אחורה, ונראה שהוא לא מצליח להתאקלם לעמידה בראש מועדון גדול עם המון לחץ וציפיות. החשש אומת: הפועל ירושלים היא לא נימבורק, ישראל זו לא צ’כיה, והחליפה של מאמן הפועל ירושלים נראית גדולה על עמיאל בכמה מידות. המאמן התלונן בעבר על חוסר הסבלנות שיש בארץ, וכנראה בגלל זה הוא בקושי אימן בישראל כמאמן ראשי לפני כן. הוא מסתמן בתור האיש הלא נכון במקום הלא נכון, בניגוד למה שחשבנו בקיץ.

Oren Amiel – Photo Credit: Champions League

וזה חבל, כי אנשים שעבדו עם עמיאל סיפרו לאחר שחתם בירושלים שהוא אדם טוב ומאמן איכותי. יכול להיות שבסיטואציה אחרת הוא היה יכול להצליח, לעולם לא נדע, אבל מה שיש כרגע זאת המציאות ועמיאל בהחלט אחראי על חלק גדול ממנה. המאמן בחר להתעסק יותר באיך הוא פחות מבליט שחקנים כמו בנט ומייקר בעקבות התפקיד שלהם כהנחתות מלמעלה, אך מניעים אישיים עם אגו אף פעם לא עושים טוב, והוא נראה רחוק מאוד מלהיות שמח. במבט מהצד על עמיאל, נדמה שמילה טובה שהוא יגיד לאחד השחקנים שהוא לא באמת רצה היא מבחינתו באמת מילה טובה להנהלה, ולכן הוא לא יגיד את אותה מילה. כמה שחשוב לזכור שיצר הנקמה הוא מסוכן.

הגיע הזמן לדבר בהרחבה על ההנהלה. איך ייתכן שהבעלים-שותף אייל חומסקי, פרסומאי בכיר מאוד להזכירכם, לא מצליח לשווק את המועדון בצורה טובה ונזקק להחתמות על בסיס לא מקצועי שיוצרות אשליה ופוגעות בכיסים של האוהדים? מה התקציב האמיתי של הקבוצה? איך המנהל הספורטיבי יותם הלפרין, שחקן עבר שעשה לא מעט בכדורסל, מצרף שחקנים שברור שהם לא ברשימות הסקאוטינג בעקבות המלצה של סוכן? מה קורה עם המנכ”ל גיא הראל? איך יכול להיות שהוא היה מהתומכים הגדולים של עמיאל ועם הזמן זה כבר לא אותו דבר כשהמאמן שמונה לא מקבל מספיק סמכות בצד המקצועי? למה הוא יושב רחוק מהפרקט בניגוד לעבר? כזכור, העונה שעברה הייתה קטסטרופלית כשאחרי העזיבה של המאמן עודד קטש הגיע דאיניוס אדומייטיס ולאחר מכן מונה באופן זמני יונתן אלון, והכל באחריות ההנהלה. מההתחלה היה נדמה שלא כולם שלמים עם המינוי של המאמן הנוכחי, לאחר שהוזכרו מספר מועמדים אחרים ופתאום גם קטש היה פנוי ממש כשעמיאל מונה.

יותם הלפרין ראיון

Yotam Halperin – Photo Credit: Dov Halickman

כעת, הגיע הזמן של אותה הנהלה לפעול, כי לא נדמה שמישהו שם יניח את המפתחות בקלות. כבר הרבה זמן ברור שזה לא זה בנוגע לעמיאל, ולמרות זאת ההנהלה רק מחכה. נדמה שההנהלה רצתה למצוא את הטיימינג הנכון להיפרד מהמאמן, אבל זה לא חכם במיוחד: הרי ירושלים ככל הנראה תודח מאירופה בעקבות ההישארות של עמיאל בכל הזמן הזה, והפרידה הייתה צריכה להיעשות כשהעונה האירופית עוד הייתה בחיים. ועדיין, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. לא מזמן, כמה מתאים, פרשת השבוע הייתה “לך לך”. לפי הדיווחים, עמיאל ייפגש הערב עם הנהלת ירושלים, ואף אחד לא יופתע אם הוא יפוטר. אין כמעט סיכוי שהוא יתפטר בעצמו, אך באותה נשימה התחושה היא שהוא לא נהנה בכלל מעבודתו. ההנהלה תהיה זאת שתצטרך לגאול אותו מייסוריו וגם את האוהדים מייסורם. לרוב מאמן מקבל הזדמנות לעשות שינויים בסגל ורק אז אם הדברים לא מתחברים אז מפטרים אותו, אך מה שקורה עכשיו זה הרבה יותר מדי. אפשר רק לשער כמה מידע הולך לצאת החוצה לאחר שהרומן הלא מוצלח הזה יסתיים. אני בטוח שבהנהלה “שומעים את הקולות”.

Eyal Homsky & Guy Harel – Photo Credit: Moshe Halickman

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!