מאת שחר בלוך
אחרי סופ”ש של משחקים קשים מול האריות של החוף המזרחי, משחקים בהם וושינגטון המשיכה להפסיד ונפלה למאזן 2-8 (מקום אחרון בליגה), בלילה שבין שני לשלישי צפוי לקבוצה מפגש מול אחת ההפתעות הנעימות של פתיחת העונה- הפיניקס סאנס. מבחינת דני אבדיה, המשחק הראשון, מול בוסטון סלטיקס, היה המשך ישיר ליכולת הרעה והפאסיבית שהציג מול ברוקלין ופילדלפיה, אולם המשחק מול מיאמי היה המשחק הטוב ביותר שלו עד כה העונה, עם 20 נקודות (5/9 לשלוש), 5 ריבאונדים ו5 אסיסטים, ובאופן כללי משחק ששידר הרבה יותר בטחון מקודמיו.
לפני שנצלול ליכולת שדני הציג, צריך לדבר קצת על היכולת של הקבוצה שלו. בסיקור הקודם הזכרנו שהיכולת ההגנתית של הקבוצה היא מה שיקבע את ההצלחה או הכישלון שלה העונה. בראדלי ביל, כוכב הקבוצה, הגדיל ואמר אחרי המשחק מול ברוקלין “אנחנו לא מסוגלים לשמור על מכונית חונה”. לצערנו, ככל הנראה בראדלי ביל לא רחוק מהמציאות. הוויזארדס ספגו בשני המשחקים האחרונים 116 נקודות ו124 נקודות, כשמול ההיט בם אדביו ודאנקן רובינסון לא הגיעו אפילו לספרות כפולות בטור הנקודות. הוויזארדס כרגע מקום אחרון ביעילות הגנתית בליגה עם ספיגה של 122.7 נקודות בממוצע למשחק, וכל היכולת ההתקפית שבעולם לא תכפה על כך. בשני המשחקים ביחד אגב, וושינגטון הובילו לפחות מדקה. אם כל זה לא מספיק, התקבלו בראשון דיווחים שתומאס בראיינט, הסנטר הפותח של הקבוצה, קרע את הרצועה הצולבת וסיים את העונה.
אז בואו נדבר קצת על דני, וכדי לסיים בנימה טובה, נתחיל מהמשחק הפחות טוב שלו נגד בוסטון. 0 נקודות בשלוש זריקות, אסיסט ושני ריבאונדים זה מה שדני סיפק ב14 דקות וחצי על המגרש. הוא נראה מאוד מהוסס במשחק שלו ובאמת הזכיר במידה מסוימת תופעה שאנחנו לפעמים רואים אצל שחקנים ישראלים צעירים בקבוצות בארץ, במיוחד כאלו עם כוכבים גדולים- הישראלים הופכים להיות שחקנים משלימים שרק עומדים בפינה ומחכים לאסוף פירורים. במשחק נגד ההיט לעומת זאת, דני הראה כבר מההתחלה שהוא מבין שבמשחק הזה הוא צריך להיות אגרסיבי הרבה יותר, אולי בגלל היעדרותם של שלושת הקלעים המובילים של הקבוצה (ביל, ווסטברוק ובראיינט שנפצע בתחילת הרבע הראשון), וסיפק כאמור את משחקו הטוב ביותר עד כה העונה עם 20 נקודות, 5 ריבאונדים וחמישה אסיסטים. פה אפשר לראות דוגמא לביטחון הרב שדני מפגין, עם מהלך שהתרגלנו לראות אותו מבצע בעיקר בנבחרת העתודה ובמשחקי הליגה של מכבי בשנה שעברה, עם קרוסאובר יפהפה שהוביל לסטפ בק ושלשה
עד כה השלשות נכנסות לדני העונה באחוזים מדהימים, וברור לכולם שיהיו שלבים במהלך העונה שזה לא יקרה. לכן, דני חייב להמשיך לעשות מהלכים שיבדילו אותו מהשאר. במחצית הראשונה למשל, דני קיבל את טיילר הירו בפוסט, שחקן נמוך וחלש ממנו, זיהה את העזרה שמגיעה מכיוון אדביו ובמסירה חכמה השאיר את רובין לופז לזריקה חופשית מתחת לסל.
לדעתי קפיצת המדרגה הבאה שדני צריך לעשות היא לתקוף יותר את ריבאונד ההתקפה, דבר שעשה בצורה לא רעה באירופה, כדי לקבל הזדמנויות גם כשלא מוסרים לו (מבין כל שחקני החמישייה בליגה, דני נמצא בין עשרים השחקנים שמקבלים הכי פחות מסירות למשחק).
לגבי המאצ’ אפ של דני מול פיניקס, צפויות לפורוורד הישראלי משימות לא פשוטות בכלל. ג’יי קראודר, שחקן הכנף שהגיע עם מיאמי לסדרת הגמר בשנה שעברה, הוא שומר מעולה בעל קליעה מצוינת לשלוש, ואם לשפוט על פי המשחק האחרון מול מיאמי, סיכוי גדול שדני יתחיל את המשחק בשמירה עליו. חוץ ממנו, מיקאל ברידג’ס, שחקן השנה השלישית שזכה באליפות המכללות עם וילאנובה, הוא השחקן שפותח בעמדה 3 אצל פיניקס ובמשחק האחרון נגד הפייסרס התפוצץ עם 34 נק’ באחוזים מצוינים. את החמישייה של פיניקס משילמים הסנטר המוכשר דיאנדרה אייטון, וצמד האולסטארים דווין בוקר וכריס פול האלמותי, שבמידה וראסל ווסטברוק ובראדלי ביל ישחקו צפויים לספק קרב גארדים משובח. נראה כי כריס פול לוקח על עצמו העונה תפקיד מנהיגותי ומפנה את הבמה לדווין בוקר שקולע העונה 22 נקודות למשחק, אך בפחות מ35 אחוז לשלוש.
כדי שהוויזארדס ייצאו מרצף ההפסדים שלהם, יהיו חייבים לכפות על חסרונם של תומאס בראיינט, שסיים את העונה, ושל ראסל ווסטברוק, שצפוי לחזור לשחק לקראת סוף השבוע. לנו נותר לקוות שדני ידע להיכנס למקום שייצרו ההיעדרויות הרבות וימשיך עם הביטחון שהפגין בלילה שבין שבת לראשון.
הוויזארדס יפגשו את הסאנס בוושינגטון בלילה שבין שני לשלישי, כשלאחר מכן צפוי להם משחק מול יוטה ג’אז ואחריו מול דטרויט פיסטונס.
0 תגובות