לא רק סמל ישראלי: על המעמד החדש שדני אבדיה הרוויח ב-NBA

אוק 29, 2025 | NBA, כדורסל | 2 תגובות

על ידי Daniela Berkovich

לא עוד הבטחה – מנהיג אמיתי.

ארבעה משחקים לתוך עונת 2025/26 והישראלי של פורטלנד טרייל בלייזרס נראה בשל מתמיד: יעיל, רגוע ובטוח בעצמו. המספרים שלו מזנקים, הקבוצה משתנה סביבו, והוא הופך בן לילה לנגד עינינו לאיש המפתח של קבוצתו.

‏ארבעה משחקים בלבד לתוך העונה, וכבר ברור שדני אבדיה פתח דף חדש בקריירה. משהו באופן שבו הוא נע על המגרש, בבחירת הזריקות ובשפת הגוף שמשדרת ביטחון של שחקן שמצא את המקום שלו בליגה.

‏לא עוד “הילד מתל אביב”, אלא חלק אינטגרלי מה-DNA החדש של פורטלנד.

Deni Avdija – Photo Credit: Portland

‏פתיחה מספרית שמדברת בעד עצמה

‏בעונה שעברה (2024/25) דני פתח את השנה עם ממוצעים יציבים אך לא מסעירים: 14.8 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים ב-31 דקות למשחק.

‏השנה, בארבעת המשחקים הראשונים, הוא כבר עומד על 23.5 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-4 אסיסטים בכמעט אותה כמות דקות -31.8 בלבד.

‏עלייה של כמעט תשע נקודות למשחק ותרומה רחבה בכל פרמטר, שממחישה עד כמה הוא הפך למרכז ההתקפה של הבלייזרס. זו כבר לא פתיחה טובה – זו הצהרת כוונות.

‏קבוצה חדשה, זהות חדשה

‏השינוי אינו רק אישי. פורטלנד עצמה נראית אחרת. הגעתו של ג'רו הולידיי הביאה לקבוצה אחריות, יציבות ומנהיגות של ממש. הולידיי, שזכה באליפות יחד עם בוסטון סלטיקס לפני כשנתיים והיה שחקן מפתח בקבוצות מנצחות, משפיע על דני גם מחוץ לקווים – בשקט, בשגרה, בדוגמה האישית.

‏אבדיה לומד ממנו איך לשלוט בקצב, איך לקחת החלטות נכונות ברגעים חדים, ואיך לשלב ביטחון עם צניעות – תכונה של שחקן שהבין שהוא שייך. ‏הרבה בזכות הולידיי, פורטלנד אימצה לעצמה את הצד ההגנתי, מה שלא רואים המון בקבוצות מעבר לים, וזאת מתחילה להסתמן כאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה.


‏אין סיימונס, יש חופש

‏הטרייד שהעביר את אנפרני סיימונס לבוסטון בקיץ פתח בפני דני מרחב פעולה חדש.

‏סיימונס אמנם היה סקורר, אך סגנונו התבסס על כדרור ממושך ופחות על שיתוף פעולה – מה שפגע בשטף ההתקפי של הבלייזרס בעונות האחרונות.

‏כעת, ההתקפה נראית אחרת לגמרי: הכדור נע בכל התקפה, עובר דרך כל שחקני החמישייה, ומגיע בסוף לידיים של השחקן הפנוי. גם אם הכדור בסופו של דבר בוחר לא להיכנס.

‏בתוך המבנה הזה, דני פורח. הפיק-אנד-רול עובר דרכו כמעט בכל פוזשן, והוא מנצל את החופש הזה עם ביטחון של שחקן שמוביל קבוצה. דני למד לפתוח את העיניים ולהסתכל סביבו, למצוא את השחקן הפנוי ולא תמיד להשאיר את הכדור בידיים שלו, אבל כשצריך, אתה תדע שהוא יהיה שם כדי שהכדור ייכנס.


‏סערת בילאפס והשיטה החדשה

‏הסערה סביב המאמן צ'ונסי בילאפס, שהושעה בעקבות חקירה מתוקשרת, טלטלה את רחבי הליגה ויצרה קול מהומה גדול, רק שאת הבלייזרס עצמם הסערה טלטלה, בקטנה.

‏כניסתו של טיאגו ספליטר לתפקיד המאמן הזמני במצב של 1-1 עדיין לא נבחנה לעומקה, אך גם לא הערימה שינוי משמעותי על אבדיה, לפחות לא כרגע.

‏ספליטר לא הביא איתו גישה שונה, הטיקט של פורטלנד הוא עדיין הגנתי, שקט ומחושב. יותר חילופים, יותר קריאה של משחק, יותר אמון בשחקנים שמבינים סיטואציות. ניתן לראות גם כי ספליטר נותן יותר מקום לרוקיז כמו בלייק ווסלי וקיילב לאב שתרמו 9 נקודות במשחק האחרון מול הלייקרס.

‏דני עצמו השתלב בשיטה הזו באופן טבעי, כשהאינטליגנציה ההגנתית שלו באה לידי ביטוי בירידה מהירה להגנה ואפילו חסימות (3 במשחק מול הלייקרס) הופכת אותו לשחקן מפתח בשני צידי המגרש.

Deni Avdija and Chauncey Billups – Photo Credit: FIBA

‏הכימיה עם ג'רמי גראנט והטאץ’ של ספליטר

‏בצד ההתקפי נבנית הבנה יפה בין דני לבין ג'רמי גראנט.

‏השניים, שמשחקים על אותה העמדה ונמצאים בערך באותו הגובה, מחלקים את המגרש בצורה חכמה, משלימים אחד את השני ומאפשרים זה לזה לצמוח.

‏ספליטר, שמגיע מרקע אירופי, מוסיף טאץ’ שמזכיר את השנים הראשונות של דני בוושינגטון – דגש על תנועה בלי כדור, זריזות מחשבתית ומשחק קבוצתי שמתגמל שחקנים חושבים.‏ הכדור נע, ההתקפה זורמת, והבלייזרס פתאום שוב נראים כמו קבוצה עם שיטה, עם זהות – ועם מנהיג ברור.

‏הרבה מעבר לסטטיסטיקה

‏אבדיה נראה רגוע, שליו ומרוכז. הוא מדבר יותר עם שחקנים צעירים, מתאם בין שורות ההגנה, ונראה כמו שחקן שמבין שהוא כבר לא צריך להוכיח – רק להמשיך להיות הוא עצמו.

‏זו אולי ההתבגרות המשמעותית ביותר בקריירה שלו.

הוא כבר לא מסתפק בביצועים טובים – הוא שואף לנצח, להשפיע, ולהיות הפנים החדשות של פורטלנד בלייזרס.

Deni Avdija – Photo Credit: Portland

‏הציפיות קדימה

‏אחרי פתיחה כזו, אי אפשר להתעלם מהאפשרות שזו תהיה העונה הגדולה בקריירה של דני אבדיה.

‏עם ממוצע של מעל 23 נקודות למשחק, תרומה יציבה בהגנה והשפעה אמיתית על תוצאות, שמו כבר מוזכר ברשימות המוקדמות לשחקן המשתפר של השנה.

ובעיקר נדמה שזו הפעם הראשונה שה-NBA מסתכלת עליו לא כעל סמל ישראלי, אלא כשחקן לגיטימי לכל דבר.

אחד שהרוויח את מקומו בזכות עבודה, צניעות והתמדה.

קומו בלילות, זה שווה כל דקה.

2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מעניין ומרתק.
    מסכים עם כל מילה

    • עדי

      כל מילה, רק שלא צריך לקום לםנות בוקר. רואים מתי שבוחרים.

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!