5 נקודות על הניצחון של מכבי תל אביב בקובנה ועל הסיבוב הראשון שלה ביורוליג (קרדיט לתמונה הראשית: אתר היורוליג)
1. כנגד כל הסיכויים
אם הייתם שואלים את מכבי תל אביב של הקיץ, זו שלפני המלחמה, זו שחשבה שהיא תהיה בסגל מלא ועם ווייד בולדווין לאורך כל החודשים הראשונים של העונה, אם הייתם שואלים אותה האם היא מוכנה לחתום על מאזן 7:10 חיובי בסוף הסיבוב הראשון, התשובה הייתה: "איפה הניירת, והיכן חותמים"?
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
אז מכבי תל אביב לא הייתה יכולה לחתום על כזה דבר, והיא גם לא הייתה יכולה למנוע מלחמה שתתפרץ ומצב של פציעות לא פשוט בקבוצה. יד אליהו נהפך לשומם, ובגדול, תיאורטית, הדבר ההגיוני היה שהקבוצה תסיים עם 10:7 שלילי, ולא חיובי.
אבל לא, מכבי, גם אם לא בכדורסל גדול, ממשיכה להגיע כל שבוע להילחם ולתת את הכל, ולבסוף, עם הרבה מאוד אופי והקרבה מצליחה בהרבה מהמקרים גם לנצח. אז רגע לפני שמדברים על כדורסל, הגיע הזמן לעצור, להתבונן בטבלת היורוליג, ולהתפעל:
זה לא מובן מאליו!
2. משחק השיא של ניבו
את הז'לגיריו ארנה ג'וש ניבו מכיר מצוין. מי שלהט בהפועל אילת בעונת 20/21, קיבל את הזדמנות היורוליג הראשונה שלו בחלק הירוק של ליטא מייד בתום אותה עונה.
סך הכל, ניבו הציג יכולת טובה בעונת הבכורה שלו ביורוליג, ובזכות ממוצעים של 9 נקודות (65% ל-2, 67% מהקו), 6 ריבאונדים ו-13 מדד, ב-23 דקות, הוא קיבל את ההזדמנות הגדולה במכבי תל אביב.
אמש, זו הייתה הפעם השניה בה ניבו שב לז'לגיריו ארנה כ"אקס", והפעם, הוא גם הביא איתו את אפקט ה"אקס הכועס".
זה היה המשחק הכי טוב של ניבו בקריירת היורוליג שלו. הוא היה בלתי עציר, להט בשני צידי הפרקט, וקבע שיאי קריירה חדשים בנקודות (22) ובמדד (27).
בכל רגע מפתח שמכבי הייתה צריכה סל (או דאנק) – ניבו היה שם. בכל רגע מפתח שמכבי הייתה צריכה לאטום את הצבע שלה – ניבו עשה את העבודה!
בנוסף, ניבו, שהגיע למשחק הזה עם 74% מהעונשין, דייק ב-6/6 – 100% מהמקרים בהם עמד על הקו, וכמובן, כמו תמיד, הוא לא שכח להיות יעיל ודומיננטי בריבאונד עם נתון מרשים של 4 כדורים חוזרים בהתקפה, ו-6 ריבאונדים בסך הכל!
החלק של 2023 בעונת 23/24 היה לגמרי של ג'וש ניבו, והוא סוגר סיבוב ראשון אדיר עם ממוצעים של 11 נקודות (63% ל-2, 76% מהקו), 6.6 ריבאונדים, ו-16.4 מדד, ב-22 דקות בלבד! יופי ג'וש!!
3. בלט מעל כולם
ניבו אולי ה-mvp של המשחק הזה, ובצדק, אבל גם הוא לא היה מצליח להתעלות כפי שהתעלה, אלמלא ניהול משחק אדיר של תמיר בלאט.
ההיעדרות של ווייד הובילה את קטש לתת לתמיר בלאט 27 דקות, ובכך למעשה לקבוע לו שיא עונתי בעניין. ובלאט, הצדיק כל דקה! הוא אמנם לא שבר שיאים מיוחדים, אבל כן היה בהצגה נדירה לאורך כל הערב ותפקד כמו רכז יורוליג בכיר לכל דבר.
הפעם, קבלת ההחלטות שלו על הפרקט הייתה מצוינת ובמהלכים חכמים הוא ידע לשבור את ההגנה של ז'לגיריס פעם אחר פעם (או לסחוט עבירה לשלוש זריקות מחצי מגרש).
בסך הכל, תמיר מסיים ערב נהדר גם מבחינת קליעה עם 14 נקודות (2/4 ל-2, 2/4 ל-3, 4/5 מהקו), כשלאלו הוא מוסיף עוד 8 אסיסטים, 3 ריבאונדים, ובסך הכל מסיים עם 19 מדד!
אלא, שהנתון המרשים ביותר הוא האפקט שלו על המשחק של מכבי במבחן התוצאה. ב-27 הדקות ששיחק, מכבי הובילה ב-20 הפרש. ב-13 הדקות שישב על הספסל התוצאה הייתה 12+ לז'לגיריס (!!!)
מדהים!
4. הרבע השלישי של קטש
עודד קטש התחיל לאמן עוד בעונת 2004/05, אבל "עונת הפריצה" שלו כמאמן, זאת ששדרגה משמעותית את הקריירה שלו, הייתה עונת 2009/2010 בגלבוע/גליל.
העונה הזאת, כזכור, הסתיימה באליפות היסטורית למועדון מהצפון, אבל מה שפחות זכור מהעונה הזאת, הוא שהיא הייתה "עונת הרבע השלישי של קטש". היא נקראה כך, כיוון שגלבוע גליל של אותה עונה בהרבה מאוד משחקים הייתה יורדת למחצית בפיגור, ואז עולה בסערה לרבע השלישי, הופכת את התוצאה, ולבסוף, מנצחת במשחק. גם תואר האליפות שלה, הגיע בעקבות משחק כזה.
המשחק אתמול בקובנה מאוד הזכיר את ה"רבע השלישי של קטש" ההוא מגלבוע גליל.
מכבי דשדשה לגמרי במחצית הראשונה. היא אמנם ירדה רק בהפרש של מינוס נקודה להפסקה, אבל המומנטום והקצב – היו לגמרי של ז'לגיריס. לא ברור מה קרה בחדר ההלבשה הצהוב במחצית, אבל לרבע השלישי מכבי עלתה אחרת לגמרי, ומכאן, היא הייתה זו ששלטה במשחק. הסגנון נהפך לשלה, והתוצאה הייתה ריצת 13:0 עמוק בתוך הרבע, שהסתיים בתוצאה צהובה של 29:16 בסך הכל!
זו לא פעם ראשונה שמכבי עושה את זה, וגם בעונה הקודמת, המחצית השניה של מכבי – הייתה זו שעושה את ההבדל, וטובה בהרבה מהחלק הראשון של המשחק.
"הרבע השלישי של קטש", כאן, ובגדול!
5. הזווית ההיסטורית עם נקודה למחשבה להמשך
משחק בין מכבי לז'לגיריס בקובנה שנגמר בתוצאה של 78:70? זה לא חדש…
לפני 20 שנה וחודשיים וחצי פחות, מכבי תל אביב הגיעה לקובנה, והפסידה במשחק שטרף את הקלפים בטבלה.
זו כמובן הייתה העונה הראשונה של השושלת הגדולה, שלא ציפתה שדווקא ז'לגיריס, הקבוצה שעלתה מהבית שלה לטופ 16 כשהיא עושה זאת בשניה האחרונה, על הקשקש ועם מאזן שלילי, דווקא היא תהיה זו שמנצחת אותה ומתמודדת איתה על הכרטיס לפיינל פור. ארבעה שבועות לאחר מכן הגיע הנס הגדול, והנה, 20 שנה קדימה גם מגיע משחק התיקון ההיסטורי של ניצחון בדיוק באותה תוצאה!
כאן, פחות או יותר הסמנטיקה מסתיימת, וזה אולי הקשר היחיד בין מכבי של העונה לזו של השושלת, אבל, שווה גם לשים דגש על עניין ה"הגנה".
כי למי ששכח, גם מכבי ההיא של פיני גרשון לא הבריקה במיוחד בתחום, ועדיין, הצליחה לקחת בק טו בק את אליפות אירופה בזכות התקפה בלתי עצירה.
וכאן, אולי מגיע המקום לחשוב מחדש על עד כמה באמת "גרועה" ההגנה של מכבי העונה. אין ספק שלצהובים היו השנה יותר מדי משחקים בהם ההגנה שלהם לא הייתה קיימת, אבל בסיכום הכולל, עדיין, בסוף הסיבוב הראשון מכבי לא עד כדי כך גרועה ומדורגת במקום ה-12 במפעל ביעילות הגנתית עם ממוצע ספיגה של 1.152 נקודות לפוזשן. מהצד השני, ביעילות התקפית, מכבי ממש לא "בגדולתה", ומי שבפרמטר הזה הגיעה למקום השני בעונה הקודמת, העונה, נמצאת רק במקום השביעי עם יעילות התקפית של 1.15 נקודות בממוצע לפוזשן.
אז מה מכבי צריכה יותר לשפר? את ההתקפה? את ההגנה? שאלה טובה.
ליכולת של השושלת, העונה, מכבי לא תגיע, וגם לא תתקרב. אין לה את פארקר, או שאראס, או ווצ'יץ' או באסטון, ובניגוד לפיני, קטש לא יודע איך מחביאים חמישה שחקנים בהגנה. מהצד השני, בכדורסל של קטש, כמו בכדורסל של פיני, ההישגים יגיעו יותר בזכות הצד של ה"התקפה". ושם, למכבי העונה יש הרבה יותר פוטנציאל להשתפר ולמקסם את היכולות שלה בוודאי בהשוואה למה שהיא יכולה להשתפר בהגנה בהתחשב בסגל שחקנים שיש לה.
בסוף, זה בדיוק היה הסיפור של הסיבוב השני בעונה הקודמת, ומאוד יכול להיות שזה יהיה הסיפור גם השנה…
0 תגובות