‏

קרדיט לתמונה הראשית: Eurokinissi

די כואב לראות כמה אולימפיאקוס לא זקוקה באמת לטייריק ג׳ונס, זה שכבר הוכתר למשך מספר שעות כזה שיציל את העונה של מכבי ת״א. בסגל הזה של אולימפיאקוס, אני לא בטוח שיהיה לו נתח של יותר מ-7 הדקות שהוא קיבל אתמול בערב, בהן קלע 6 נקודות אקרובטיות, הוריד 3 ריבאונדים בהתקפה וחטף 2 כדורים. כלומר, זה נחמד שיש לך עוד גבוה אתלטי, זה גם בהחלט לא מזיק שהוא לא משחק נגדך, אבל בקו קדמי שכולל את וזנקוב, פיטרס, מילוטינוב ודונטה הול, כל אחד סוג של אמן בתחומו, אפשר להגיד בביטחון שהוא נחוץ יותר במקום אחר, לדוגמא בעמדה מספר 5 של הקבוצה במקום ה-14 בטבלת היורוליג.

מכבי תל אביב הגיעה לפיראוס אחרי שהשלימה ניצחון כפול על ז׳לגיריס, ללא לוני ווקר וג׳ונדי, אך לפחות בפתיחה היה נראה שהיא מצליחה לעמוד בקצב המטורף שהכתיב סשה וזנקוב שקלע בערך חמש נקודות על כל כדרור וסיים עם 28 נקודות. מכבי פתחה את ההתמודדות בניצוחו של ג׳ימי קלארק שבקור הרוח שמאפיין את רוח התקופה, קלע במדויק מחוץ לקשת, הצליח למשוך את מילוטינוב מחוץ לצבע ולהפעיל יפה את סורקין והורד. שתי הקבוצות כאמור מיעטו להחטיא וסיימו את הרבע צמוד צמוד.

ואז הגיעו המחליפים. בעוד ברצוקאס מקים מהספסל את פורנייה, ניליקינה, פיטרס, וורד ושות׳, המחליפים של קטש הגיעו ב״מוד״ בלהות. תמיר בלאט מחלק בנונשלנט לא ברור את הלובים שלו, כאילו טייריק ג׳ונס משחק בצד שלנו. סנטוס חיזק עוד יותר את מעמדו כמלך העבירות הבלתי מעורער של היורוליג (74) עם מגוון של דחיפות סתמיות. דאוטין הגיע כשהיה כבר מאוחר ובריסט היה ונותר תעלומה מקצועית, כלכלית ופסיכולוגית. טי-ג׳יי ליף היה אמש כמו עלה ברוח (מקווה שתעריכו את משחק המילים). הגבוה אפשר לוורד ופיטרס לחלוף על פניו פעם אחר פעם בדרך לטבעת.

Photo credit: Eurokinissi

המספרים מהרבע השני מספרים; 31-10 ליוונים, שזרקו 18 פעמים, מתוכן קלעו 14 ושאבו שלושה מארבעת הכדורים החוזרים. לא היה אף גוף צהוב בצבע שיעצור את הסחף, וזה קורה כשהשחקן הכי טוב ביורוליג (גם השנה) מסדיר נשימה על הספסל ותרומתו היחידה היא שלשה מטורללת מאזור המזכירות שקובעת יתרון 24 בהפסקה. לא כוחות.

ברבע השלישי מכבי הצליחה לייצר ריצה אל מול הרוטציה העבה בהיכל השלום והאחווה. הצהובים השיגו כמה עצירות בהגנה עם חטיפות וסגירה טובה יותר בריבאונד, קלעו נקודות במעבר וחתכו את הפער בלא פחות מ-16 נקודות עד למרחק 8. ברצוקאס הגיב עם פסק-זמן, שבו ייתכן שאמר את צמד המילים ׳ריבאונד התקפה׳ שהחזירו את קבוצתו שוב למרחק בטוח. גם ברבע הרביעי מכבי עשתה קולות של חזרה עם שובם המאוחר של סורקין וקלארק, שיצרו נקודות מהירות שהחזירו את הפער ל-8 בלבד ונטעו תקוות שווא בלב הצופים בבית. לא הפעם, כי את אקורד הסיום התחרותי של הערב ניגן ניקולה מילוטינוב, שלקח אחד נוסף מתוך ארבעת הריבאונדים בצד התקפה ובהזדמנות השנייה שם את סורקין על הגב וסחט סל ועבירה שחרץ את גורלו של המשחק. פה קבור הכלב, החבר׳ה של קטש סיימו את המשחק עם 13 ריבאונדים בלבד בהגנה, שישה פחות מה-18 שהיו לאולימפיאקוס בהתקפה. אלו היו שווים 25 נקודות. ככה אי אפשר לנצח, המקסימום הוא הפסד מינימלי. לא כוחות.

לאורך כמעט כל 40 הדקות היוונים היו בשליטה מופתית בצד ההתקפי, וידעו לנצל היטב כל חיסרון בסגל הצהוב, כפי שהיה בלא מעט משחקים בהם החבורה של קטש נתנה לנו להרגיש, לפחות מספרית, שזה היה באזורי הכמעט. זה עוד משחק של מכבי תל-אביב שבו התוצאה קצת משקרת. לכאורה הפסד ב-7 בלבד, לכאורה 93 נקודות נגד אולימפיאקוס, לכאורה דקות של קאמבק. אבל האמת היא שביותר מדי משחקים העונה ההפרש עומד על 10 אבל מרגיש כמו 30, מה שגורם לנו לתהות, כמה כוחות יש למכבי תל אביב?

Photo credit: Eurokinissi