מכבי תל אביב תחזור הערב (שלישי, 21:30) לפרקט כשתתארח בספרד אצל ולנסיה למשחק במסגרת המחזור השלישי ביורוליג. כידוע, בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” מכבי לא שיחקה במחזור השני מול ארמאני מילאנו, והמשחק מול ולנסיה היה אמור להיערך בכלל בהיכל מנורה מבטחים, אלא שהביתיות הוחלפה בגלל המצב בישראל. כעת, רגע לפני ההתמודדות, הגארד הקנדי של היריבה, קסיוס רוברטסון (בן 29, 1.91 מטרים), ערך ראיון מיוחד עם אתר “ספורטס רבי”, שבו הוא דיבר על הכל. עד כה, רוברסטון מעמיד בעונת הבכורה שלו במפעל ממוצעים של 7 נקודות, 3.5 ריבאונדים ושתי שלשות מדויקות (50%) ב-25 דקות למשחק, כאשר קבוצתו ניצחה באופן מפתיע את שני המשחקים הראשונים מול מונאקו ופנרבחצ’ה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

איך הולך עם ולנסיה עד כה העונה?

“זה נפלא, אנחנו מסתדרים מצוין כקבוצה ואנחנו בונים משהו מיוחד. מזג האוויר כאן יפה, אני נהנה ומסתגל בניסיון למצוא את עצמי. אני רוצה להתחיל לצלוף כמה זריקות אבל אנחנו מנצחים. המשחק הראשון העיר אותנו לגבי הגישה שלנו ואיזו סוג קבוצה אנחנו צריכים להיות ומאז הפכנו 180 מעלות”.

איך העבודה עם המאמן אלכס מומברו?

“בהחלט ‘מאמן של שחקנים’ וסגנון האימון שלו הוא בדיוק זה. הוא לא מישהו שיוציא אותך על טעות, הוא רוצה את הטוב ביותר עבורך ועבור הקבוצה. יש לי אמון רב בו ואנחנו עדיין לומדים אחד על השני וגדלים יחד”.

זה שלב מוקדם בעונת היורוליג, אבל איך אתה מרגיש עד כה בנוגע לקפיצה שעשית ואילו הבדלים ראית?

“יש הרבה. זה שונה לגמרי ממה ש-3 השנים האחרונות שלי היו כששיחקתי רק משחק אחד בשבוע והיו 5 ימי אימון כדי להתכונן למשחק אחד ולקבוצה אחת. כאן זה שונה לגמרי. שיחקנו מול פנרבחצ’ה ואז נסענו לעיר הבאה ושיחקנו למחרת, עברנו הליכה אחת במלון ואנחנו עושים את אותו הדבר כאן השבוע. יש הרבה פחות זמן להתאמן ואני אוהב את זה כי בשנה שעברה אם אתה מפסיד משחק אתה צריך לשבת על ההפסד הזה כל השבוע עד שאתה חוזר למגרש, שפה שבו זה אחד אחרי השני.

“לגבי היורוליג עצמו, אפשר בהחלט לזהות שהשחקנים טובים יותר והליגה הספרדית היא ליגה קשה מאוד. זה קשה בגלל השיטות, הסקאוטינג וההגנה הקבוצתית היא לעניין, כל משחק קשה, וקבוצות שמשחקות פעם בשבוע נעולות ורעננות, זה ההבדל הגדול ביותר. הסקאוטינג הוא באמת מפתח מכיוון שהם יודעים כל מה שאתה רוצה לעשות ומכירים את נטיות היריבים שלך. באשר לשחקנים, הגודל שלהם, החוזק שלהם, הם מהירים יותר והמיומנות האישית טובה יותר”.

שיחקת עם ג’ייק כהן באובראדוירו, איך זה היה?

“ג’ייק הוא בחור מדהים והתחברנו די טוב במהלך שנת הקורונה. היינו די קרובים והיו לנו הרבה לילות ביחד, הוא בחור מדהים ואני לא יכול לחכות לראות אותו. דיברנו קצת ונתעדכן”.

הוא היה בישראל במהלך השבועיים האחרונים, איך הצלחת לעכל את המצב שהוא עובר?

“המחשבה שלי הייתה על כדורסל, לא היינו בטוחים אם המשחק ייערך. קיבלנו את האישור רק אתמול (הראיון נערך ביום שלישי, כך שהכוונה היא ליום שני) בלילה שנשחק ואנחנו מתמקדים במשחק. אנחנו יודעים שהרבה קורה בחוץ אבל אנחנו צריכים להתכונן לעוד משחק”.

מה הצלחת לקבל משלוש העונות שהיית עם אובראדוירו ומונצ’ו פרננדס?

“קיבלתי ממנו הכל ואנחנו עדיין סופר קרובים. זו הייתה החלטה כל כך קשה לעזוב, אבל ידעתי שאני חייב לעשות את הקפיצה ולחוות את הטובים ביותר, ואני אוהב אותו. יש לנו מערכת יחסים סופר הדוקה. הוא לימד אותי כל כך הרבה ושם אותי בעמדה להצליח. הוא כל כך עזר לי בתור קלע ויצר לי כל כך הרבה הזדמנויות. חלק חושבים שהוא משוגע ועכשיו כשאני רואה אותו על הקווים אני יכול לצחוק. הוא בחור כל כך מדהים. הוא אחת הסיבות לכך שאני נמצא איפה שאני עכשיו. הוא בחור מדהים, אכלנו צהריים כמה פעמים וכשאראה אותו בסנטיאגו נעשה את זה שוב”.

איך זה היה לגדול בטורונטו ולשחק כדורסל? היה לך שחקן אהוב?

“הבחור שלי היה כריס בוש, הייתי קצת אחרי וינס (קרטר) וצעיר מכדי לראות אותו משחק. הלכתי למשחק אחד כשהייתי ילד והיו לו 40 נקודות, הוא השתגע. תמיד הייתי מעריץ מושבע של טורונטו ראפטורס. העיר מדהימה בסך הכל למרות שלא הייתי שם בחורף לאחרונה”.

היית חלק חשוב מנבחרת קנדה כשהיא העפילה לאליפות העולם השנה, איך הייתה החוויה הזו ואיך התמודדת עם זה שלא יכולת ללכת לאחר מכן לטורניר הגדול?

“הזמן שלי עם נבחרת קנדה הוא תמיד מדהים. אחד הדברים הטובים ביותר הוא ההיבט המנטאלי, שכן להיות בחו”ל זה קשה. אתה רחוק מהמשפחה שלך אבל במהלך החלונות הבינלאומיים אתה יכול ללכת הביתה ולראות בחורים ששיחקתי איתם כשגדלתי ויש לנו את אותה תרבות. זו הפסקה כל כך מרעננת ומחלקת את העונה, זה היה יותר עניין מנטאלי.

“לגבי זה שלא שיחקתי באליפות העולם, זה קשה. הייתי במחנה והופעתי די טוב אבל פרשתי ברגע שחתמתי עם ולנסיה, כי הייתי צריך להיות שם במחנה בזמן מסוים ואם הייתי הולך הייתי מאחר, מה שלא רציתי לקראת עונת היורוליג הראשונה שלי”.

אתה מרגיש שיש לכם יתרון על מכבי בגלל המצב הביטחוני?

“אני חושב שהם יהיו בעלי מוטיבציה ויש להם סגל עמוק שמכיר מאוד אחד את השני. אני לא חושב שהחופש יפגע בהם והזמן הזה עזר להם לנוח. זה יכול לגרום לך להיות איטי אבל יש להם את הכימיה הזאת ויש להם שחקנים סופר מוכשרים שיכולים להיכנס ופשוט לשחק. זה יהיה משחק קשה עבורנו ויהיו להם הרבה דברים בראש שלהם, הם מקצוענים ושחקני כדורסל כשהם עולים לפרקט”.