ליוואי רנדולף הוא אחד הגיבורים הגדולים של הפועל ירושלים גרסת 2022/23. הסמול פורוורד, שסייע לקבוצה לזכות בגביע המדינה על חשבון מכבי תל אביב, גם כן מהווה שחקן מפתח בריצה של הקבוצה בליגה ובאירופה, כולל העפלה לשלב 8 הגדולות של ליגת האלופות. רגע לפני שירושלים תתארח הערב (רביעי, 21:00) בצרפת למשחק חוץ מול שטרסבורג על המקום הראשון בבית ט’ בשלב הבתים השני של ליגת האלופות, בחרנו באתר “ספורטס רבי” לפרסם ראיון שערכנו עם רנדולף אחרי הזכייה בגביע. הראיון המלא שפורסם בפודקאסט באנגלית מצורף כאן להאזנה.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

“זו הייתה הרגשה נהדרת”, פתח רנדולף. “זו רק הראיה לקבוצה שיש לנו מכיוון שכולם מפוקסים. יש לנו הרבה אנשים שעובדים קשה וכולם בקבוצה הזו עברו משהו כדי להגיע לכאן, מסע קשה, ואנחנו רוצים להראות לכולם שאנחנו יכולים לשחק מול הטובים ביותר ושיש לנו קבוצה ממש טובה”.

באשר למה שהופך את הקבוצה הזו לקבוצה מיוחדת, יליד מדיסון, אלבמה, ענה במהירות את התשובה. “זה הלב. לכולם כאן יש לב ותשוקה, וזה מתחיל במאמן ויורד עד האיש האחרון על הספסל. הראינו על הפרקט שאנחנו נלחמים; כולם פה לוחמים. זה המשחק שלנו ואיך אנחנו משחקים. כמו ה’באד בויז’. אנחנו יוצאים לשם, משחקים חזק ומשאירים הכל על הפרקט”.

על הנייר מכבי הייתה המוכשרת יותר עם קבוצה בעלת תקציב גבוה בהרבה והייתה צריכה לזכות בגביע המדינה, אבל רנדולף הסביר מדוע ירושלים הצליחה לנצח בגמר שהוא משחק אחד. “כולנו מקצוענים בסופו של יום, הם שמו את המכנסיים באותו אופן שאנחנו שמים עליהם את הידיים שלנו. כולנו גברים וזה 5 על 5, זה כדורסל. שיחקתי בהרבה מקומות שונים ובהרבה קבוצות ברמה גבוהה, יש לנו בחורים ברמה גבוהה. יורוליג, מה שזה לא יהיה. בסופו של יום זה 5 על 5 וכדורסל. אנחנו לא מנסים להסתכל על הסגל. אנחנו מכבדים את כולם. עלינו לכבד את המשחק ואת מי שאנחנו משחקים מולו, אבל בסופו של יום גם אנחנו כאן, אנחנו רוצים לעבוד ולקבל את אותו הכבוד”.

כשרוב האוהדים בארנה לבשו אדום, לא היה ספק שלקבוצה הביתית היה יתרון עם התמיכה המדהימה. “רק ראיתי את האווירה והלכתי לחדר הכושר ככה אתה יודע שזה אומר הרבה וזה משחק גדול. זה הרגיש טוב והרגשתי טוב שיש את המעריצים שלנו כאן. זה הרגיש טוב לנצח בשבילם וזה כיף”.

שמו הפרטי של רנדולף הוא Levi, די פופולרי בישראל, אבל למרות שנראה שאין שורשים יהודיים ל”לוי”, הוא כן מרגיש שאולי הוא נועד להיות בארץ הקודש. “זו שאלה טובה. אני חושב שהשם של הדוד של אבא שלי היה לוי, הוא פשוט קיבל את השם לוי והעביר לי את זה, אני באמת לא בטוח למה בדיוק, אבל אני אוהב את השם שלי ואני מעריך את השם שלי. הכל קורה מסיבה כלשהי, אז נועדתי להיות כאן, אני חושב שכן”.

יוצא מכללת אלבמה נמשך לספורט מגיל צעיר מאוד והיה חלק ממשפחה מאוד מוכוונת ספורט. “אבא שלי עסק בספורט והוא הכניס אותנו לספורט. תמיד היינו בסביבה והמילה הראשונה שלי הייתה כדור. אני חושב שזה נועד עבורי כדי שאוכל לעשות משהו בספורט. ואז פשוט גדלתי לאהוב את זה. אני עובד ואני פשוט נהנה לעבוד. אני אוהב לראות איך העבודה שלך הופכת לתוצאות וזה ממכר בשבילי. תמיד הייתי מישהו שאוהב ‘להיטחן’ ולהכניס את העבודה הזו. זה רק אני וכך נכנסתי לזה, כי אבא שלי תמיד דאג שאני והאחים שלי נהיה סביב זה”.

רנדולף הגיע לטורניר ה-NCAA בשנה הראשונה שלו בקולג’, אבל מעולם לא חזר במהלך ארבע שנותיו במכללה. ברגע שאתה מגיע ל”ריקוד הגדול” בשנה הראשונה זה טבוע בך שזה יהיה אירוע שנתי, אבל זה לא היה המקרה.

“חשבתי שנחזור מייד בשנה הבאה. בשנה השנייה שלי הייתה לנו עונה ממש טובה, אבל מכל סיבה שהיא נדחקנו מחוץ לטורניר וזו הייתה נפילה חמוצה. היו לנו כמה בחורים שנפצעו בשנה הבאה והיו העברות, ופשוט לא יכולנו לחזור לאותו דף. אבל כשהלכתי לאלבמה היינו בדרך הנכונה עם הטורניר בשנה הראשונה ועונה שנייה ממש טובה, לא הגעתי לטורניר אבל למדתי הרבה ולא רק כדורסל.

“המאמן שלי אנתוני גרנט לימד אותי הרבה על החיים, איך ספורט וחיים שלובים זה בזה. אתה לומד הרבה דברים על הפרקט שאתה לוקי לחיי היומיום שלך. מה שהם עושים עכשיו זה מה שכל בוגרי אלבמה שואפים להיות, וזה משמח אותי כל כך לראות את אלבמה עושה את מה שהיא עושה. אני יודע שרק מלהיות חלק מזה ולראות מה הם עושים הם נהנים מזה”.

תוכנית הפוטבול של המכללה זכתה להצלחה רבה בעשור האחרון בהדרכת המאמן הראשי ניק סאבאן וזכתה במספר רב של אליפויות לאומיות כאשר רנדולף תיאר את היריבות של המכללה עם אובורן באותה רמה כמו של ירושלים ומכבי. “תוכנית פוטבול טובה מאוד. למעשה חבר שלי לקבוצה בתיכון הלך לשחק שם פוטבול והיו לי הרבה חברים שגם הלכו לשחק שם פוטבול, וגם אחי הצעיר שיחק את הקריירה שלו בקבוצת הפוטבול של אלבמה. סיפרתי לכמה אנשים על המשחק שלנו מול מכבי שהוא דומה מאוד ליריבות באלבמה ואובורן בדרום, אבל זה היה ברמה אחרת. אז אם הייתי צריך לתאר את זה, זה היה כמו כמה ימים בבית באלבמה”.

בעונה שעברה, בוגר אחר של אלבמה, רטין אובאסוהן, הופיע בירושלים, והוא קרוב מאוד לרנדולף איתו שוחח לפני שקיבל החלטה לקחת את הכישרון שלו לישראל. “הוא היה אחד האנשים הראשונים שהתקשרתי אליהם רק כדי לשאול אותו על התוכנית, הארגון וההיסטוריה. הוא לא יכול היה לומר דבר רע אחד. הוא שמח בשבילי והמליץ ​​על כך ובזמן שהייתי רוצה לשחק אחד לצד השני שוב, הוא עשה את הקפיצה ליורוליג שזו המטרה של כולם. אני שמח בשבילו והוא נתן לי את כל הברכות לבוא לכאן”.

אחרי הקולג’, רנדולף, בדיוק כמו רבים אחרים בארצות הברית, ניסה להפוך את החלום לשחק ב-NBA למציאות. “תמיד מאז שהייתי צעיר כיוונתי לשחק ב-NBA, באמת לא הבנתי את אירופה. עברתי את הקולג’ בשלב מוקדם, בשנה הראשונה והשנייה הייתי על לוחות הגיוס ואז די נפלתי. הייתה לי הזדמנות אחרי השנה האחרונה שלי והמטרה היחידה שלי באותה תקופה הייתה ה-NBA. קיבלתי תקופה קצרה עם הבוסטון סלטיקס ואז בסופו של דבר הלכתי לליגת הפיתוח, קפצתי בליגת הקיץ ונסעתי לחו”ל במשך שנתיים לאחר מכן, אז זה היה מסע ארוך.

“הצלחתי לחזור ולקבל הזדמנות נוספת ב-NBA והצלחתי לומר שהגעתי למטרה הזו לשנייה קצרה. זה עזר לי להבין ולהעריך את היותי באירופה. לפני כן תמיד חשבתי על NBA, תמיד חושב ללכת לליגת הקיץ ול-NBA. אבל ברגע שהצלחתי לגרד את הגירוד הזה, יכולתי בשנה שעברה באוסטנד להיות איפה שהרגליים שלי היו. הצלחתי להעריך את היותי מעבר לים ולא חשבתי על חזרה ל-NBA”.

באירופה, רנדולף התחיל לחוות כדורסל מעבר לאוקיינוס ​​האטלנטי, מה שפתח עיניים לשחקן צעיר שסיים ארבע שנות אוניברסיטה. “בשנה הראשונה שלי לא הבנתי כמה אנחנו טובים. במבט לאחור, אני חושב איזו קבוצה הייתה לנו. אבל הייתי צעיר וחשבתי על ה-NBA. כשמסתכלים על הסגל שהיה לנו עם ג’ו רגלנד שנמצא עכשיו בהפועל חולון ורטין היו לנו כמה שחקנים טובים מאוד, זו הייתה קבוצה ממש טובה.

“בשנה שלאחר מכן נסעתי לססארי ושיחקתי עם שון ג’ונס שמשחק בהפועל חיפה, זה לא כל כך הצליח אבל הצלחתי לנסוע לשטרסבורג באמצע העונה וזה פתח את הכל בחזרה. הייתי שם בקבוצה ממש טובה עם די בוסט ודייויד לוגן, כמה שחקנים ממש טובים. התמזל מזלי להיות בעמדה שבה יכולתי להיות ליד בחורים מבוגרים וותיקים כדי ללמוד את החבלים. כשאני חוזר עכשיו לארצות הברית עכשיו אני סוג של שחקן וותיק ואני מנסה להביא את מה שהחבר’ה האלה הביאו לי”.

נועם יעקב הוא אחד מכישרונות הדור הישראלי והצטרף להפועל ירושלים בהשאלה מווילרבאן לפני כמה חודשים, ורנדולף רואה בשחקן בן ה-18 פוטנציאל אדיר להמשך הדרך.

“אני רואה הרבה פוטנציאל, אנרגיה גבוהה. אני חושב שהמאמן יעזור לו הרבה, רק כדי למלא את תפקידו באירופה ובליגה הזו. אני חושב שהוא יכול להיות ממש טוב. הוא מקשיב והוא אחד מאותם בחורים צעירים שמנסים לעשות דברים כדי לעזור לקבוצה לנצח. אני חושב שיש לו פוטנציאל גדול להיות ממש טוב”.

בעונה שעברה, רנדולף הוביל את ליגת האלופות בכדורסל בקליעה עם 17.4 נקודות בממוצע באוסטנד, ורבים ציפו שהפורוורד יעשה זאת שוב. אבל המציאות היא שהתפקיד שלו קצת שונה עם ירושלים שם הוא עדיין מציג מספרים מאוד מרשימים עם 13.6 נקודות בכל המפעלים.

“זה לא רועש כמו השנה שעברה מבחינה אישית, אבל זה תפקיד אחר בקבוצה אחרת. כמו שאמרתי בתחילת השנה כשכולם דיברו על איך הובלתי את ה-BCL בנקודות בשנה שעברה, אני הולך לעשות את זה שוב. אמרתי שזו לא המטרה שלי להיות מלך הסלים, זה לעשות את מה שצריך כדי לנצח. בשנה שעברה כדי שננצח הייתי צריך לקלוע הרבה. השנה אני צריך לעשות הרבה דברים, הגנה, לייצר עבור אחרים ולקחת ריבאונדים, וכשמגיע הזמן שלי לקלוע, אני קולע.

“אני בסדר עם המספרים שלי אבל אני מרגיש שיש לי הרבה מקום לצמוח. כמו שאמרתי, אני עובד וכמעט פרפקציוניסט במוחי כשזה מגיע למשחק. אני תמיד חושב על מה שעשיתי בעבר, אני לא חושב שהמספרים שלי במקום שהם היו בדרך כלל אבל אנחנו מנצחים, אז אני לא יכול להתלונן. אני יודע שאם אני יכול להמשיך להשתפר זה רק יעזור לנו”.

כשהפועל ירושלים מחפשת לזכות ב”טרבל” העונה לאחר כיבוש גביע המדינה, רנדולף לא רוצה לשים את העגלה לפני הסוס כביכול. “נראה. עם הקבוצה הזאת נמשיך להילחם וכל יום הוא יום אחר. אנחנו באים לעבודה כל יום כדי להשתפר ואנחנו לוקחים את זה יום אחרי יום”.

רנדולף בהחלט מסופק בתקופתו עד כה בירושלים ולא שולל את האפשרות להישאר ליותר מעונה אחת בלבד. “אני צריך לדבר עם הסוכן שלי, לראות מה הכי טוב עבורי ועבור הקריירה שלי. לא הייתי מתנגד, אני אוהב את זה כאן ואני אוהב את האוהדים, אני אוהב את המאמנים, את החברים שלי לקבוצה. אבל בצד של החוזה נתתי לסוכן שלי לעזור לי להדריך אותי, לדבר איתי ולהודיע ​​לי מה יהיה הכי טוב. אבל אנחנו רוצים לראות”.

לבסוף, בדיוק כמו שחקנים רבים בעיר הקודש, הדרך להגיע לליבו עוברת דרך הבטן, והמטבח של רנדולף היה אחד מרגעי השיא עד כה השנה, שכן הוא נצפה מנסה רבים מהמסעדות ברחבי העיר. “יש הרבה דברים שאני אוהב, אבל אני חושב שהאוכל זה הכי טוב. האוכל היה מדהים, האוכל היה ממש טוב, ואני אוהב לנסות מסעדות שונות ולצאת לאכול”.