כשהשם ”דני אבדיה” ייקרא על ידי הקומישינר אדם סילבר בצמרת הדראפט, כל חובב ספורט בארץ יסכים שהייתה לו סיבה טובה לקום בבוקר (או יותר נכון, באמצע הלילה…)- טור דעה של משה הליקמן רגע לפני האירוע ההיסטורי של הספורט הישראלי

נוב 18, 2020 | כדורסל

על ידי Joshua Halickman

אפתח בשאלה קצרה: במה דני אבדיה שונה מ”שלושת הגדולים” של הדראפט הוירטואלי הקרוב- לאמלו בול, אנתוני אדוארדס וג’יימס וייסמן? אז כן, אפשר לענות תשובות רבות ומגוונות. אחד יגיד שאבדיה שחקן כדורסל קצת פחות טוב, והאמת היא שיש סיכוי לא רע בכלל שהוא גם צודק, לפחות אם מסתמכים על המוק דראפטים. אדם נוסף יטען שלאבדיה יש יותר ניסיון מכיוון שהישראלי שיחק בתור מקצוען באירופה והם ”רק” במכללות, ואם נאמר את האמת גם כאן יש סיכוי טוב שהוא צודק, כי עם עובדות ומשחקי יורוליג ברזומה קשה להתווכח. אדם שלישי יטען שאבדיה הוא היהודי היחיד מבין ארבעת השחקנים. הו, כאן אנחנו כבר מתחממים ומתקרבים לתשובה שאני רוצה להציג בפניכם.

אז ככה, זוהי התשובה שרציתי להציג: מאחורי דני אבדיה, בשונה משלושת האמריקאים המוכשרים ועוד רבים וטובים בדראפט הזה, עומדת מדינה שלמה שמייחלת להצלחתו של הכוכב שמייצג את הספורט הישראלי כולו. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לבול, אדוארדס ו-וייסמן, בארצות הברית שולטים לא מעט שמות גדולים בספורט המקומי במשך השנים. סרינה וויליאמס, מייקל פלפס, טום בריידי, לברון ג’יימס ועוד רבים הם הפנים של הספורט האמריקאי והעולמי. ישראל הקטנה, לעומת זאת, מחפשת כוכב אמיתי שישים אותה בשורה הראשונה של הספורט העולמי. ואם לא הבנתם מספיק את ההסבר עד עכשיו, אז בשורה התחתונה אפשר להגיד שאין הרבה אנשים שידליקו את הטלוויזיה כדי לצפות באופן ספציפי בבול, אדוארדס או וייסמן נבחרים בדראפט. אבל כאן בישראל בהחלט ידליקו אזרחים רבים את הטלוויזיה כדי לצפות באבדיה נבחר בצמרת הדראפט. בשונה מארה”ב, בישראל זה יהיה לילה חשוב ורגע לאומי קסום ובלתי נשכח.

קשה מאוד לתאר את גודל ההתרגשות של כולנו, כולל כותב שורות אלו, לקראת הדראפט. לי זה מזכיר מהימים ששיחקתי פיפ”א פתיחת חבילות גדולה שבה אתה מקווה לקבל שחקן ענק. הפעם, ההרגשה היא שאתה רוצה בכל מאודך שאבדיה ייבחר על ידי קבוצה חזקה שגם תיתן לו את הבמה, ובעיקר שהוא ייבחר במקום הכי גבוה שאפשר. אני בטוח שהמתח יהיה עצום לפני כל בחירה. הכל יכול לקרות.

לא אשקר אם אגיד שאני מחכה לדראפט הזה כבר כמעט שנה וחצי, למעשה בערך מאז שהדראפט האחרון התרחש. מהרגע שאבדיה הוביל את נבחרת העתודה של ישראל לזכייה המרגשת באליפות אירופה שנערכה בארץ ב-2019, הרצון לראות אותו נבחר באירוע המיוחד רק עלה. הקורונה דחתה את האירוע בלא מעט חודשים, אבל אחרי הכל הגענו לרגע המיוחל. והיה שווה לחכות.

אני פחות אוהב את זה שאנשים רבים מציבים לאבדיה גבולות. אמירות כמו ”התקרה שלו היא להיות שחקן על גבול האולסטאר” ו”הוא יכול להיות שחקן רוטציה בקבוצה מנצחת במקרה הטוב” לא משקפות את המציאות, לטוב ולרע. אבדיה הוכיח כל כך הרבה פעמים בקריירה הקצרה שלו עד כה שהוא מסוגל לשבור גבולות והוא מסוגל להפתיע בכל פעם מחדש. יש מספר לא קטן של שחקנים, יאניס אנטטוקומפו וקוואי לנארד לדוגמא (שניהם נבחרו במקום ה-15, מחוץ ללוטרי), שהצליחו הרבה מעבר למצופה. אבדיה יכול להיות פחות טוב ביחס לציפיות, אך הוא בהחלט מסוגל גם להצליח הרבה מעבר למצופה. אני מציע שנצפה מהצד ונהנה מהקריירה של השחקן, כי לטעמי אבדיה אנדרייטד. הטוב ביותר עוד לפנינו.

צריך להתייחס גם לשחקן העבר, האב זופי (זופר במקור), שגידל עם האם שרון ארצי ילד לתפארת. אבדיה הבן נשאר צנוע ועם רגליים על הקרקע בין השאר בזכותו של האב, שהוא בעצמו אדם מדהים שצופי היכל מנורה מבטחים נהנו לראות אותו זולל M&M’s ומחלק אותם בנדיבותו אחרי משחקים לאנשים אחרים. זופי לא מתערב בצד המקצועי ולא מנחית דרישות על הראשים של המאמנים, ודבר זה משחק חלק משמעותי בהצלחתו של הכישרון בן ה-19.

יש משהו באבדיה שגורם לנו לאהוב אותו ולרצות בהצלחתו. הוא יודע גם להיות כוכב וגם להתנהג כמו אחד מהחבר’ה, ויעידו כל כך החגיגות עם האוהדים מחוץ לאולם הדרייב אין אחרי הניצחונות הגדולים עם נבחרת העתודה. אחרי כל משחק טוב שלו אני נוהג לצייץ בטוויטר ציוץ עם הסטטיסטיקה שלו, והלוואי שהמספרים יהיו גבוהים גם ב-NBA. יהיה מרגש פי כמה וכמה לצייץ את הסטטיסטיקה המפוצצת של אבדיה, ישראלי שייצג אותנו בכבוד בטופ העולמי של הכדורסל.

לסיום, בואו פשוט נחלום. כל מילה טובה שנכתבה על אבדיה הגיעה בזכות, ומי שאומר שיש סיקור מוגזם בארץ כלפי השחקן ימחק את המילים האלה כשהישראלי יככב ב-NBA. היה פשוט כיף לעבור תהליך גדול של מעקב אחר הדראפט והמיקום של אבדיה בצמרת במשך הזמן. בכל משחק שלו צפיתי בו כאילו זה היה ממבט של סקאוט, ולראות אותו עושה דברים מדהימים עם הכדור היה נהדר, בטח בהתחשב בכך שזו רק ההתחלה. יש לנו כאן משהו מיוחד, היסטורי, דבר שלא היה בתולדות הספורט הישראלי. כשהשם ”דני אבדיה” ייקרא על ידי הקומישינר אדם סילבר בצמרת הדראפט, כל חובב ספורט בארץ יסכים שהייתה לו סיבה טובה לקום בבוקר (או יותר נכון, באמצע הלילה…). ואם גם נזכה לראות אותו נבחר על ידי קבוצה צהובה-כחולה, דבר שאבדיה מכיר היטב, השמחה כבר תהיה גדולה. הלוואי ונזכה לראות ניצחון כפול, עם בחירה גבוהה של אבדיה ובחירה בסיבוב השני לפחות של ים מדר בדראפט.

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!