לאורי מרקאנן הוא ללא ספק הכדורסלן הפיני הגדול ביותר בכל הזמנים. הפורוורד של נבחרת פינלנד אומנם רק בן 25 (2.11 מטרים), אבל הוא כבר הצליח לעשות דברים חסרי תקדים בכדורסל. מרקאנן נבחר על ידי המינסוטה טימברוולבס במקום השביעי בדראפט 2017, שיא לשחקן פיני, ועבר בטרייד לשיקאגו בולס, עימה הפך להיות מזוהה, תוך שהוא העמיד ממוצעים עונתיים שנעו בין 13.6 נקודות ו-5.3 ריבאונדים ל-18.7 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק בשיאו, כאשר בעונה האחרונה הוא שיחק במדי הקליבלנד קאבלירס שבמדיה סיפק 14.8 נקודות ו-5.7 ריבאונדים. בסך הכל, ממוצעיו של מרקאנן בליגה הטובה בעולם עומדים על 15.4 נקודות ו-6.8 ריבאונדים. מרקאנן גם מחזיק בשיא אן.בי.איי מרשים: ב-2018 הוא הפך לשחקן שהגיע הכי מהר ל-100 שלשות בליגה הטובה בעולם, כשהוא עשה זאת תוך 41 משחקים בלבד. עד כמה מרקאנן גדול בפינלנד? השחקן, שכיכב בעברו במכללת אריזונה, נבחר לכדורסלן השנה בפינלנד בכל אחת מ-5 השנים האחרונות. במדי הנבחרת הלאומית, מרקאנן סיפק ממוצעים של 19.5 נקודות ו-5.7 ריבאונדים ביורובאסקט 2017 כאשר פינלנד נעצרה בשמינית הגמר.

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

כעת, רגע לפני שנבחרת פינלנד תארח מחר בערב (חמישי, 18:30) את ישראל במשחק בפתיחת שלב הבתים השני של מוקדמות אליפות העולם וגם לפני שהנבחרות ייפגשו שוב ביום שישי הבא באליפות אירופה, מרקאנן העניק ראיון בלעדי לאתר “ספורטס רבי” שבו הוא דיבר על הכל.

מה זה אומר בשבילך לייצג את המדינה שלך פינלנד?

“זה אומר הכל בשבילי. פינלנד היא המדינה שבה גדלתי ולייצג את פינלנד בנבחרת הלאומית זו הדרך שלי להחזיר למדינת האם שלי ולחברה הפינית”.

עד כמה חשובים היו שני הניצחונות בחלון הקודם של מוקדמות אליפות העולם ואיך זה הרגיש להצטרף מחדש לנבחרת במיוחד עם הניצחון הדרמטי על קרואטיה?

“אלו היו 4 שנים מאז שייצגתי את נבחרת פינלנד אז היו לי כמה חרדות לפני המשחק הראשון שלי נגד פינלנד מול אולם ביתי מלא, אבל מצאתי את הקצב שלי אחרי הרבע הראשון. כמובן ששני ניצחונות אמצע הקיץ היו חשובים באופן עצום. הניצחון על קרואטיה הראה את האופי שלנו כקבוצה, כשהיינו מסוגלים לחזור מפיגור של 8 נקודות בשתי הדקות האחרונות”.

אתה ודני אבדיה עם ישראל דומים בעובדה שאתם שחקני האן.בי.איי היחידים בנבחרות שלכם. האם אתה מרגיש יותר אחריות? איך החברים לקבוצה שלך מסתכלים עליך כשאתה מגיע מהאן.בי.איי? האם אתה מוצא את זה שרמת היכולות שלך היא גדולה יותר ושזה מבליט את היכולות שלך כשאתה לא משחק עם שחקני אן.בי.איי אחרים?

“בנבחרת פינלנד, אנחנו משחקים כקבוצה. אנחנו ממש נהנים לשחק ביחד ולהיות מסביב אחד לשני. כולנו רוצים להשלים אחד את השני וכשאני לובש את הגופייה של פינלנד, אני לא חושב על האן.בי.איי. אני מנסה להביא לשולחן את כל מה שהחברים לקבוצה שלי והמאמנים רוצים שאני אביא”.

אני מוצא את המאמן הראשי שלך לאסי טובי שהוא צעיר יחסית כמישהו מסקרן. יש לו תפקיד מאוד בולט כמי שאימן במשך הרבה שנים, מה אתה יכול להגיד עליו?

“לאסי הוא חלק מצוות האימון של נבחרת פינלנד במשך בערך 10 שנים עכשיו והוא מאוד קולני באימונים ובמשחקים מאז שהייתי בנבחרת. הוא מאמן מאוד חכם ומדויק, הוא דורש הרבה מעצמו ומאחרים והוא מתקשר מצוין ומאוד ידען בעולם הכדורסל”.

האם זה מתסכל בשבילך שבגלל החלונות של פיב”א אתה מחמיץ את רוב משחקי המוקדמות? או שזה יותר טוב בלעזור לפתח כמה מהשחקנים האחרים וזה גם לא לוקח את רוב הקיצים בשונה מהעבר?

“כל העניין של החלונות של פיב”א זו שאלה של פוליטיקה ואני מנסה שלא להיכנס בצורה עמוקה לזה. אני משחק בשביל נבחרת פינלנד מתי שיש לי הזדמנות לעשות את זה וכשאני מחוץ לנבחרת, אני יודע בוודאות שכל הבחורים עובדים ממש קשה”.

מיהו החבר לקבוצה האהוב עליך בפינלנד?

“(צוחק) אני מנסה שלא לציין את שמם של החברים לקבוצה האהובים. זו קבוצה טובה של בחורים וזה קל להיות מסביב לכולם”.

יש לכם בית קשה ביורובאסקט בפראג כשאתם תפגשו קבוצה סרבית עמוקה שמונהגת על ידי ניקולה יוקיץ’, קבוצה קשוחה של פולין, צ’כיה, ישראל והולנד. מה פינלנד צריכה לעשות כדי להעפיל לשלב הבא?

“זה בית קשה אבל כולנו אוהבים אתגרים. אין משהו יותר טוב מהאפשרות לשחק נגד הטובים ביותר ועברו חמש שנים מאז היורובאסקט האחרון אז אנחנו ממש מצפים לאפשרות הזאת. בזמן שאנחנו מתכוננים לכל היריבות, הדבר הכי חשוב לעשות זה לשחק ולהופיע כקבוצה”.

ב-2017 לך מבחינה אישית כמו גם לקבוצה היה שלב בתים מצוין, אך עם זאת משחק הנוקאאוט נגד איטליה היה סיפור שונה לגמרי כשקלעת רק 4 נקודות והפסדתם 70:57. האם אתה מסתכל אחורה למשחק הזה ורוצה לכפות על זה ביורובאסקט הנוכחי?

“באופן טבעי, כולם בקבוצה היו מאוכזבים מההפסד באיסטנבול אבל עברו הרבה שנים עכשיו והתפתחנו די הרבה כשחקנים יחידים וכקבוצה מאז”.

כמה היורובאסקט הקרוב חשוב בשבילך ובשביל העתיד של הכדורסל הפיני?

“זה הולך להיות עצום. כמו שאמרתי, חמש שנים עברו מאז המשחקים האחרונים וכללו את הקורונה וכל הדברים האחרים שהגיחו, כך שזה נהדר להיות מסוגל לשחק ולהופיע שוב. הקבוצה שלנו היא צעירה יותר מאשר זו שהייתה לפני חמש שנים וזו תהיה התחרות הבינלאומית הגדולה הראשונה בשביל רבים מאיתנו, אז זו אבן דרך טובה”.

איפה אתה רואה את הכדורסל הפיני היום ואיך הנוער של המדינה שלך מסתכל עליך ועל ההצלחה שלך באן.בי.איי?

“הכדורסל הפיני התפתח הרבה במשך כמה שנים. כמובן שאני בעיקר רואה את זה הנבחרת הלאומית עם כל השחקנים הצעירים המבטיחים שנכנסים לאימון הנבחרת ונותנים לנו הבחורים המבוגרים יותר ריצה לכסף שלנו. מבחינה אישית, אני מחשיב את זה כפריבילגיה להיות מסוגל להשפיע על ילדים ושחקנים צעירים ברמה הזאת וזה מרגיש טוב להיות סביבם”.

שאלות אישיות/אן.בי.איי

איך התחלת לשחק כדורסל?

“אמא שלי ואבא שלי היו שניהם שחקני כדורסל, וכך גם היו שני אחיי. אני סוג של קפצתי על הטרנד. היה הרבה שלג ביובסקילה במהלך החורף, אבל אני פשוט הרחקתי את השלג ולשים עליי את מעיל החורף שלי והכפפות וזרקתי את הכדור בחצר האחורית”.

האם היו לך מודלים לחיקוי כשגדלת?

“כמובן, מייקל ג’ורדן היה אחד מאלילי הכדורסל שלי כילד. מחוץ לפרקט, אני חייב להגיד שזו חייבת להיות אמא שלי”.

כששיחקת כדורסל נוער מה היה הרגע שבו חשבת שאתה יכול לשחק ברמה הכי גבוהה באן.בי.איי?

“באופן טבעי היו לי חלומות בהקיץ לגבי זה כילד, אבל זה לא היה כנראה לפני ששיחקתי בקולג’ כשבאמת שמתי לב לזה”.

איך הגעת לאריזונה ולמה דווקא לקולג’ הזה?

“קיבלתי הצעות מעניינות ממספר קולג’ים ב-NCAA אבל החשבתי את סגנון האימון של שון מילר ואת השיטה של הוויילדקאטס כטובים ביותר בשבילי”.

איך הייתה החוויה שלך בקולג’ והאם היה חבר לקבוצה ספציפי שהפך את העונה למיוחדת בשבילך?

“השנה היחידה שלי בוויילדקאטס הייתה חוויה נהדרת ותמיד אנצור את הזיכרונות מאותה עונה. שוב, אני מנסה להתמקד בקבוצה במקום לציין שמות אינדיבידואליים של חברים לקבוצה”.

איך היה ערב הדראפט בשבילך אחרי שנבחרת שביעי על ידי מינסוטה ואז עברת בטרייד לבולס?

“זה היה כמו ערפל. חיכיתי ללילה הזה במשך כל כך הרבה זמן ואז זה פשוט נגמר. זה היה חלום המשתגשם בשביל ילד מיובסקילה, פינלנד”.

בילית ארבע שנים עם שיקאגו בקבוצה שאף פעם לא הצליחה לשחק בהילוך ראשון חוץ מכמה נקודות בהירות בשנה הראשונה שלך תחת בילי דונובן. מה השתבש הן בשבילך והן בשביל הקבוצה?

“אני לא חושב שדברים השתבשו איתי ועם הבולס. היו לי רגעים עם הבולס אבל לא באמת הצלחנו לחבר את הכל ביחד כקבוצה, כשמתחשבים בפלייאוף. מכיוון שאנחנו מדברים על ספורט מקצועני, ההנהלה החדשה הרגישה חייבת לעשות כמה שינוייים”.

העונה האחרונה עם קליבלנד הייתה סיפור שונה לגמרי כשהיה נדמה שגם אתה וגם הקבוצה הצלחתם למצוא את הקצב שלכם תחת המאמן ביקרסטאף. מה היו הסיבות לכך שדברים הלכו טוב?

“אנחנו מאוד אוהבים להיות אחד מסביב לשני. אהבנו את השיטה של ג’יי בי והייתה לנו את האנרגיה הצעירה הזאת וברגע שהתחלנו לקחת ניצחונות, הבנו שאנחנו באמת יכולים לעשות רעש מסוים בליגה. אלמלא כל הפציעות, אני מאמין שהייתה לנו את האפשרות ללכת עמוק לתוך הפלייאוף”.

איך זה היה לראות כישרונות צעירים כמו אוואן מובלי ודריוס גרלנד באמת מתפתחים יפה כשזה משוגע לחשוב שאתה רק הפכת להיות בן 25!

“כן, זה סוג של היכה בי בנקודה מסוימת כשהייתי הבחור הכי מבוגר בחמישייה הפותחת שלנו. אוואן ודריוס הם שניהם בחורים מוכשרים בצורה משוגעת ואני חושב שבאמת תמכנו אחד בשני במהלך העונה”.

כמה משפיעים היו הוותיקים קווין לאב וריקי רוביו והאם אתה חושב על לאן הייתם יכולים להגיע במקרה שרוביו לא היה נפצע? 

“פציעות הן חלק מהמשחק ובתור ספורטאים אנחנו פשוט צריכים להישאר בהווה ולהסתכל קדימה. גם קווין וגם ריקי היו עצומים בשבילנו. זה היה כל כך נהדר לראות וותיקים כמוהם משחקים כדורסל כל כך מעורר השראה”.

למרות שהודחתם בפליי-אין, איך אתם תיבנו מההצלחה של העונה האחרונה?

“עם קולין סקסטון בריא וריקי שחוזר, אנחנו שנה אחת מבוגרים יותר וחכמים יותר. אנחנו יכולים לקחת את מה שהיה לנו בעונה האחרונה, להשתפר מזה ולבנות את הביטחון הקולטיבי הזה עם כל אימון ומשחק בזמנו”.