לקראת סוף השבוע האחרון, ביום שנראה עכשיו כמו היסטוריה רחוקה, הגעתי למשחק הגמר. הכל היה שם, אולם מלא באוהדים מרוגשים, אווירה מעולה, כוכבי עבר, שופטים בכירים, הפקה גדולה. אבל הכדורסל, איך נאמר? לא התעלה למעמד. שתי הקבוצות הרבו להחטיא, לאבד, ובכללי היו נראות נרגשות מהרגיל. למרות זאת, המשחק היה שוויוני, שתי הקבוצות נלחמו, הרביצו, שרטו. המתח היה בשיאו והמשחק הלך להארכה אחרי סל ענק מתרגיל מושלם בשניות הסיום. בסיום 5 הדקות הנוספות הקבוצה הביתית היא זאת שניצחה. והסדרה הייתה אמורה להימשך ביום ראשון בערב.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

יום אחרי הגמר הזה, גמר ליגה ארצית צפון בין מכבי חיפה למכבי פ"ת, הגעתי לעוד משחק גמר. הפעם בליגת העל בין הפועל ירושלים למכבי תל אביב. ומלבד סדרי הגודל והעובדה שבליגת העל משחקים זרים – הכל היה אותו דבר. אווירה מעולה, הפקה ענקית, כדורסל בינוני וקשוח, תרגיל מבריק בשניות הסיום ודרמת ענק בסיומה הקבוצה הביתית יצאה עם ידה על העליונה.

נגמר!
מכבי חיפה מנצחת 64:69.
יום ראשון משחק על עלייה לליגה הלאומית@thesportsrabbi pic.twitter.com/RH5Y1xJy8n

— Elchanan Hacohen (@elchnanhc) June 11, 2025

חיל השריון

ישנן שתי דרכים לנתח משחק כדורסל, הדרך הראשונה היא מבט קר בלוח הסטטיסטיקה, כמה זריקות נלקחו, כמה אחוזים ל-3, כמה איבודים וכמה ריבאונדים. זאת דרך טובה אם מסתכלים על קבוצה או שחקן למשך עונה שלמה, או כמה משחקים, אבל כשמדובר במשחק בודד – הסטטיסטיקה יכולה לשקר.

הדרך השנייה היא מבחן העין, להסביר מה ראינו. זאת הדרך ההפוכה במידה מסוימת, היא טובה מאוד למשחק בודד – אבל קשה להשליך ממנה על עונה שלמה. בשביל לנתח את מה שקרה במשחק מספר 2 צריך את השילוב של השתיים. כי במבט קר בסטטיסטיקה אחוזי השלשות של הקבוצות דומים, הפועל ירושלים לקחה 35 זריקות מעבר לקשת ופגעה ב-7 בלבד (17%). מכבי זרקה 30 פעמים וקלעה 6 (23%) אבל את האמת? מי שראה את המשחק עצמו יודע להגיד שרוב הזריקות של האדומים היו זריקות טובות יחסית. בעוד הצהובים הוכרחו לרוב לזריקות קשות. וכך, פעם נוספת העונה ובכלל, אפשר להגיד: הפועל ירושלים תנצח משחקים בהגנה.

חיל האוויר

בטור הסיכום של משחק מספר 1 בגמר כתבתי פה על כך שמכבי תל אביב ניצלה את חוסר היכולת של אוסטין וויילי בהגנה מחוץ לצבע. הצהובים ניסו לעשות את אותו הדבר גם במשחק מספר 2, וזה עבד בהתחלה. רומן סורקין להט במחצית הראשונה בעיקר בגלל זה. אבל מרגע שה-F35 של הירושלמים, הידוע בכינוי ג'סטין סמית' נכנס לעניינים – היתרון הזה נשבר. סורקין התקשה מול הריחופים שלו בהתקפה ומול הניידות שלו בהגנה. נמרוד לוי (שהיה מחריד התקפית), יובל זוסמן, ג'רמי מורגן וכריס ג'ונסון עזרו בחילופים בכל פעם כשמכבי ניסתה לשחק פיק&רול על הרגליים של סמית' או הגובה של הארפר ומכבי נשארה תלויה בעיקר ביכולת האישית (המדהימה) של רוקאס יוקובאיטיס. בהתקפה האדומים סגרו את המרחב האווירי בצבע, השתלטו על רוב הכדורים החוזרים ובמידה מסוימת "תיקנו" את האחוזים הרעים בזריקות מרחוק.

חיל המודיעין

בלילה שבין רביעי לחמישי התקיים בארגנטינה משחק מותח ודרמטי במיוחד. בוקה ג'וניורס, כן כן, האחות הקטנה של זאת מהכדורגל פגשה קבוצה בשם פרו. המשחק היה צמוד ומותח. במצב של שוויון 73, וכשעל שעון המשחק נותרו 4 עשיריות בלבד בוקה לקחו פסק זמן. התרגיל ששורטט היה די פשוט. שני שחקנים עושים חסימות מדורגות על קשת השלוש, שחקן אחר שמתחיל על הקשת עושה חסימה לשחקן הרביעי (שיוצא לשלשה) ומתגלגל פנימה. בשלב הזה למכניס הכדור יש שני אופציות. מסירה לשחקן הפנוי על קשת השלוש או האליופ לשחקן שהתגלגל פנימה. נשמע מוכר? אז כן, זהו אותו התרגיל שבו השתמש יונתן אלון ביום חמישי בערב. אך במקרה הזה התוצאה הייתה שונה. המסירה לאלי-הופ לא הגיעה ליעדה. שחקן של פרו קיבל את הכדור וזרק אותו ממגרש שלם. הכדור נכנס, פרו ניצחה והסרטון שרף את הרשת.

פיקוד העורף

יום חמישי בלילה היה אחד הימים האחרונים במציאות שגם היא לא הייתה שפויה, ספק רב אם משחק 3 בגמר יתקיים, כאשר במנהלת ובקבוצות מנסים למצוא פתרונות. על הפרק יש מספר אופציות הנעות בין סיום הליגה והכרזה על שתי הקבוצות כאלופות, דרך ניסיונות לחכות ולראות אם אפשר יהיה לקיים את המשחק ללא קהל בהמשך השבוע ועד אפשרות לקיים את המשחק בחו"ל. בינתיים, שמרו על עצמכם, והקשיבו להוראות פיקוד העורף, הן מצילות חיים.