הטור "Omertime" ("עומרטיים" בעברית) מתפרסם מדי שבוע באתר
לאחר שעברה את המכשול האחרון בשלב הבתים בצ'מפיונס ליג והפכה 0:3 שלילי לעליית שלב מהמקום השני ועם יתרון הביתיות – הפועל ירושלים לא מתכוונת לעצור. כבר ביום רביעי, תפגוש הקבוצה של יותם הלפרין את פרומיטיי האוקראינית לסדרת הטוב מ-3 על עתידה האירופי. איזו הפועל ירושלים תגיע למשחק ביום רביעי ובכלל לסדרה? ברור שלא הפועל ירושלים של אורן עמיאל, זו שבעלת סף שבירה נמוך ובלי שום חזון הגנתי, ברור. אבל, ברור גם, שלא תבוא למשחק הזה הפועל ירושלים של שלב הבתים, זו שתלויה נואשות בגארדים שלה, חסרת עומק ומוגבלת בחלק ההתקפי. מגיעה הפועל ירושלים, עם קו קדמי עמוק, עם רכז נוסף למצבת גארדים מפוארת ועם המון תקווה ואמונה לקראת ההמשך. מגיעה הפועל ירושלים שלמה יותר ועמוקה יותר.
מולה, ניצבת יריבה מוכשרת, מגוונת, ועל אף צעירותה הניכרת, גם היא שואפת גבוה בכל הקשור למפעלים האירופאים. פרומיטיי מחזיקה בקו אחורי מוכשר שכולל את מיודעינו כריס דאו, דיאנג'לו האריסון ודי ג'יי קנדי לצידו של איליה סידורוב ובקו קדמי עמוק ויעיל שכולל את מי שהיה מועמד לירושלמים בקיץ האחרון מירו בילאן לצידם של ויצ'אסלב פטרוב ושון אוואנס הנהדרים. סגל טוב, עמוק, מגוון ומוכשר. וכשמגיעים למשחק שכזה, ברמת חשיבות שכזו, ברור שמצ'אפים הם חלק גדול מהעניין ושהתפוצצות כזו או אחרת של שחקן כזה או אחר של שחקן באחד מהצדדים, פציעות, מאומתים פוטנציאליים וכדומה יכולים להשפיע על התוצאה הסופית. אבל בסופו של דבר, כדי לנטרל את השפעות הצד האלה, על שני הצדדים להתרכז בהכנה טקטית להתמודדות. יותם הלפרין, שמחזיק בקבוצה בעלת זהות טקטית ברורה ומסודרת, פוגש את מי אם לא ננו גינזבורג. וגם פרומיטיי של ננו, מיומנת, מאומנת ויודעת מה היא רוצה לבצע בכל פוזשן על המגרש. מה היא רוצה? מה היא עושה? מה יותם הלפרין יכול לעשות בנוגע לזה? ננסה לענות על השאלות ואיך לא, להדגים.
מעבר למהלכי אחד על אחד של אדאמס ואובה, מהם הפועל ירושלים צריכה לשאוף ולהיגמל כדי לשלב יותר שחקנים בהתקפה ולהקטין את התלות הגדולה במעט שחקנים, ירושלים צריכה לשאוף וליצור את מירב הנקודות שלה – מפיק&רול. פרומיטיי, במיוחד בגרסתה עם מירו בילאן, נוהגת לשמור על מהלכי פיק&רול שכאלה עם הגנת דרופ. אותה הגנה שבה הגבוה ההגנתי נשאר בתוך הצבע (הרי חבל לבזבז את הסייז הגדול שלו והרגליים האיטיות שלו על יציאה לגארד) והגארד עובר מעל החסימה. המטרה של שיטת ההגנה הזו היא לנטרל את הזריקות בטווחים היעילים ולהכריח הרבה זריקות בתנועה ובאזור המיד ריינג' הלא יעיל. להסתיר את החסרונות ההגנתיים של הגבוה במינימום נזק.
וכך, פרומיטיי מכריחה זריקות מאזורים קשוחים בתנועה ומורידה את היעילות ההתקפית של יריבותיה. לדוגמה כאן, בילאן נשאר ונוסג כמה שיותר קרוב לתוך הצבע בעמדת דרופ קלאסית ודאו הולך מעל החסימה ומנסה לסגור את הפער שנוצר בינו לבין מוביל הכדור. ההגנה מכריחה זריקה בתנועה, מאזור קשה מאוד ובאמצע הצבע ליד מספר ידיים מפריעות.
או פה, כשאותה עמדת דרופ דורשת ממוביל הכדור לקבל החלטה בתנועה, לקחת את הזריקה מעמדה לא נוחה ובאזור מיד ריינג' לא יעיל. והתוצאה, בדיוק כמצופה.
זה האידיאל כמובן. ומכאן, אלו קרבות מאמנים. כאלה שמנצחים משחקים. ככה פרומיטיי משחקת. האם הפועל ירושלים תוכל לנצל את הטיפול ההגנתי הזה וליצור דרכו יתרונות? למצוא את החולשות של פעולות ההגנה? לגרום לה לשנות טיפול הגנתי ולהוציא אותה מתוכנית המשחק שלה? ולמזלו של יותם הלפרין, בשיטת ההגנה הזו, זו שמתיימרת להסתיר את החסרונות ההגנתיים של הגבוה שלה, יש חסרונות.
לדוגמה, בזמן שהגבוה מתחפר בצבע והגארד עובר מעל החסימה – למוביל הכדור יש זמן, ואחד ארוך, לשחרר זריקה ממיקום נוח וחופשי. שימו לב לזמן ולמרחב שיש לשחרר זריקה ולתעדוף ההגנתי בעניין הזה – להשאיר את הגבוע בצבע, לא להחליף, לא לעזור גם אם הם זורקים. המשמעות היא שהיכולת של הרמת זריקה מכדרור ואחרי פיק&רול, חיוניים לפיצוח ההגנה. האם מהלכי פיק&רול עם אובה או דוברת יוכלו לפצח את זה? נקודה למחשבה עבור יותם הלפרין.
והיה ויועיל הגבוה לעזור כדי למנוע את קליעת מוביל הכדור – תהיה חייבת ההגנה להביא עזרה מאחורה כדי לחפות על גלגול הגבוה. ולא? תקבל סל קל. כמובן, עוד נדבך בהתכוננות הטקטית לקראת קבוצה השומרת דרופ. אולי, יצטרכו בירושלים להביא חיתוך מאחורי ההגנה או לשבץ מתגלגלים אתלטיים כדי לנצל את החור הזה. שימו לב לשימוש בתכונה הזאת של הגנת הדרופ בשני המהלכים האלה. תגובה התקפית נהדרת ליוזמת ההגנה.
בואו נדבר שנייה על הגנה. אמנם, הפועל ירושלים גיבשה כבר ממזמן זהות הגנתית של קבוצה שמחליפה הרבה בהגנה, מבצעת רוטציות טובות ואיכותיות ויודעת לעזור בהגנה בלי טיפת אגואיסטיות, וזה מעולה בשבילה. זהות זה חשוב. חשוב מאוד. אבל כשמגיעים למפגש מול קבוצה, שגם לה זהות התקפית ידועה וברורה, צריך לבצע התאמות ושינויים, או לפחות להיות מודעים לרצונות והשאיפות של ההתקפה כדי להיות מסוגלים לסכל אותן.
והשאיפה ההתקפית של פרומיטיי היא לבצע פעולה התקפית שכוללת מינימום משתתפים ובזמן הזה לרווח עם שאר השחקנים סביב הקשת במטרה למקסם את חופש הפעולה לשחקנים שמבצעים את אותה פעולה התקפית. האמת, נשמע הגיוני. ככל שהריווח יהיה איכותי יותר כך ההגנה תיענש במידה ותעזור. אבל תכל'ס, בכדורסל המודרני – פרומיטיי היא המוזרה. הקונספט הזה, לא פופולארי בכלל. לרוב בפעולות התקפיות שכאלה, השחקנים שמסביב פועלים, חותכים וחוסמים להנאתם כדי לגרום גם להגנה לזוז. לפעול. האם ההליכה נגד הזרם של פרומיטיי היא צעד משתלם? האם יותם הלפרין יכול לנצל את זה? בואו ונבחן.
בואו נסתכל על הדוגמה כאן, פרומיטיי מבצעת פיק&רול ומיד אחרי שהוא נוצר הוא נאבד. למה? העובדה ששאר השחקנים לא זזים מאפשרת להגנה גם כן להיות יחסית סטטית ולדעת בדיוק איפה נמצא כל שחקן. וכך, עם רוטציות קצרות ופשוטות בין שחקנים שקרובים אחד לשני טנריף מנטרלת את כל היתרון של פרומיטיי. ההגנה לא מושלמת, אבל ההתקפה של פרומיטיי בהחלט עושה לה חיים קלים.
או לדוגמה כאן, כשמלבד היתרון המקורי בפיק&רול שבמקרה הזה ההגנה של טנריף (זו שכוללת רק 2 שחקנים שמעורבים בה) מצליחה לנטרל – לפרומיטיי אין שום יתרון התקפי. שחקני ההגנה של טנריף נשארים בעמדות ההגנה המקוריות שלהם ולא מאפשרים לפרומיטיי להניע את ההתקפה. נקודה למחשבה ליותם הלפרין בנוגע לטיפולים ההגנתיים בסדרה.
לעומת כישלון הריווח בפיק&רול, כנראה בגלל העובדה שקבוצות לא נוהגות להביא עזרה על מהלכים שכאלה, פרומיטיי משיגה הרבה מאוד נקודות מפעולות פוסט-אפ עם אותו ריווח מקסימלי. לדוגמה פה, שימו לב לתזוזה ההגנתית שגוררת הכנסת כדור לתוך הצבע לעמדת פוסט-אפ. ממש שינוי של המבנה ההגנתי. ומשם – דומינו של יתרונות. כל שחקן שמקבל את הכדור נהנה מיתרון בגלל שחקן שמעט רחוק ממנו ויוצא כדי לסגור אותו בהגנה. הכנסת הכדור פנימה גררה תגובת שרשרת שיצרה כמה יתרונות שהסתיימו בכדור ברשת.
או לדוגמה כאן, כשהכנסת הכדור שוב גוררת את שינוי המבנה ההגנתי של היריבה, פרומיטיי מצליחה לשחק עם זה. ההגנה מכווצת ומגיבה, ופרומיטיי עם ריווח מקסימלי על קשת השלוש מוציאה את הכדור החוצה ויוצרת יתרונות הולכים וגדלים. עוד חדירה, עוד תזוזה הגנתית ולבסוף סיומת. כמו שצריך. ולדבר הזה מאמן יריב חייב לתת מענה. להביא עזרה מהצד החזק בצורה אגרסיבית כדי לסכל את הוצאת הכדור או לבודד את השומר והחופר לדו קרב משל עצמם כדי לא להגדיל את היתרון ולהאט את המשחק של היריבים. בין כה וכה, זו החלטה שיותם הלפרין יהיה חייב לעשות לצורך ההתמודדות מול פרומיטיי. זו החלטה שהמשמעות שלה מועצמת בצורה משמעותית בעקבות הגנת החילופים הידועה של האדומים. זו אולי החלטה משנת משחק.
כאמור, ליותם הלפרין יש עבודה לא קטנה לעשות. הכושר של השחקנים, העומס הנגיפי שלהם וכמובן ענייני מצ'אפ כאלה ואחרים – גם הם יהוו פקטור בסדרה. אבל קרב המוחות שבין יותם הלפרין לננו גינזבורג, מעבר לסיפור הפיקנטי שהוא מכיל בתוכו, הוא זה שיכריע אותה. שתי קבוצות, עם זהות, מתמודדות אחת מול השנייה. זו שתגיב לשנייה יותר מהר, יותר מדויק, יותר חד ויותר איכותי – היא זו שתנצח.
0 תגובות