הוויזארדס ממשיכים את התקופה הטובה שלהם, ומצליחים לנצח את הפליקנס ודטרויט ועומדים כבר על 6 נצחונות מתוך 7 המשחקים האחרונים. הוויזארדס מצליחים להיצמד לשיקגו במקום העשירי במזרח ובמאבק על המקום בפליי-אין. שיקגו תחסר את הכוכב הגדול ביותר שלה העונה במשחקים הקרובים, זאק לאוין, בעקבות פרוטוקול הקורונה, במה שעשוי להתברר כשובר שוויון מבחינת הוויזארדס.
המשחק הראשון, נגד הפליקאנס, היה צמוד לכל אורכו והסתיים רק בהארכה, שם יכולת טובה של ווסטברוק עזרה לסגור את המשחק. למרות שליטה בריבאונדים של ניו אורלינס, 16 נקודות במתפרצת של הוויזארדס לעומת 4 בלבד של הקבוצה של סטן ואן גנדי נתנו את היתרון לקבוצה של דני. שתי הקבוצות שיחקו משחק לא מסודר, כשבחירת זריקות לא יעילה של הפליקנס בלטה לרעה. כדי לסבר את האוזן, שתי הקבוצות קלעו ביחד פחות מ20% לשלוש, כשהממוצע של הליגה הוא כמעט פי 2.
66 נקודות משותפות של ווסטברוק את ביל, בתוספת משחק מצוין של דניאל גאפורד, שסקוט ברוקס חייב לתת לו את המקום בחמישייה במקום אלכס לן, עזרו לוויזארדס לנצח את המשחק. 34 נקודות של ברנדון אינגרם לא חיפו על משחק בינוני של זאיון וויליאמסון מהצד השני.
המשחק השני הלך הרבה יותר בקלות לוויזארדס, שפגשו אולי את הקבוצה החלשה בליגה- דטרויט פיסטונס. הוויזארדס פתחו חזק ולמעשה הובילו בכל שלבי המשחק, כשבריחה באמצע הרבע השלישי למעשה הכריעה אותו לטובת הקבוצה מוושינגטון. אחוזים נהדרים של הוויזארדס, שעמדו על כמעט 57% משלוש במשחק היו יותר מידי עבור דטרויט. פרט מעניין בשני המשחקים, הוא שהוויזארדס כלל לא זרקו מהפינה הימנית של המגרש, למרות שזו אחת מהזריקות היעילות בליגה. למעשה, כל הזריקות של הוויזארדס נלקחות או מהאמצע או מהצד השמאלי של המגרש, כנראה בגלל שזהו הצד המועדף על שני הכוכבים, בראדלי ביל וראסל ווסטברוק.
גם במשחק הזה מי שהוביל את הוויזארדס היו בראדלי ביל וראסל ווסטברוק, שכל עוד הם בקבוצה לשחקנים אחרים יהיה מאוד קשה להיות דומיננטיים. רובין לופז, שנמצא בתקופה טובה, הוסיף 15 נקודות.
שני המשחקים האחרונים היו פחות טובים מבחינתו של דני, שממשיך להראות שהוא שומר טוב בליגה, ובכמה מקרים עצר את השחקנים המובילים בקבוצה השנייה, כמו ברנדון אינגרם וג’רמי גראנט, אך מבחינה התקפית הוא מאוד אנמי, וקלע רק שלשה אחת בשני המשחקים. כמו שכתבנו כבר, גם בזמנים של יכולת טובה וגם בזמנים של יכולת פחות טובה, לא צריך להתרגש. לכל רוקי יש את התקופות הטובות יותר והטובות פחות, והשנה הזו היא בעצם תהליך למידה. מה שכן מצער הוא שלמרות שלאחרונה המצב השתפר, דני משחק בקבוצה שנראה כי תרבות המשחק שלה היא לא נכונה, והוא עלול לסגל לעצמו הרגלים פחות טובים. מצד שני, גם בעונה שעברה ראינו שדני עשה תהליך מדהים תוך כדי העונה, כשבסוף העונה הוא כבר היה אחד השחקנים החשובים של מכבי, לכן יש מקום לאופטימיות רבה.
המשחק הבא של הוויזארדס הוא נגד הקבוצה המסקרנת של אוקלהומה. הת’אנדר, שהתחמשו באינספור בחירות דראפט בשנים האחרונות, ממקומים במקום ה13 במערב, אך הם למעשה עם הראש לשנים הבאות ומנסים לפתח את השלד הצעיר שמתגבש בקבוצה. הן אחת מקבוצות ההתקפה הפחות טובות בליגה, ומדורגת בעשירון התחתון גם בנקודות וגם באסיסטים. בנוסף, הקבוצה משחקת בקצב נמוך מאוד יחסית, עם דירוג של 101 בלבד. למרות זאת, מה שמעניין באמת באקלהומה הוא הסגל הצעיר שלה. על מנת לסבר את האוזן, הממוצע של הגילאים של השחקנים של אוקלהומה ששיחקו יותר מ15 דק הממוצע לאחר פגרת האולסטר, נמוך יותר ממוצע הגילאים של השחקנים באוניברסיטת(!) אוקלהומה. שיי גילג’ס אלכסנדר הוא הכוכב הגדול של הקבוצה. הקנדי הנהדר קולע כמעט 24 נקודות למשחק העונה ביותר מ41% לשלוש, מספרים שגורמים לקליפרס, שוויתרו עליו ביחד עם עוד אלף בחירות דראפט בשביל פול ג’ורג’, להתעורר מסיוטים בלילות. המשחק האחרון שלו היה בסוף מרץ, והוא לא צפוי לשחק במשחק הבא, כמו גם אל הורפורד הוותיק.
חוץ ממנו, השחקנים הצעירים המעניינים בקבוצה הם אלכס פוקושבסקי ותיאו מאלדון. שני האירופאים שנבחרו אחרי דני בדראפט האחרון, נותנים עונה לא רעה בכלל עם יותר מ17 נקודות משותפות בממוצע למשחק העונה ו27 משותפות בעשרת המשחקים האחרונים, כששניהם מקבלים באזור ה30 דקות במשחקים האחרונים. את תיאו מאלדון חובבי הכדורסל הישראלי מכירים מהמשחקים שלו מול מכבי ודני אבדיה בוילארבן, ומדובר ברכז צרפתי שגדל על ברכיו של טוני פארקר, אך מזכיר הרבה יותר את פרנק ניליקיטה, שעד לאחרונה שיחק בניקס, מבחינת סייז וסקילסט. אלכסיי פוקושבסקי הוא שם פחות מוכר, אך בארה”ב כבר מכינים אותו לגדולות. מדובר בשחקן בגובה 2.13 מ’ ששוקל רק 86 קילוגרם, והוא השחקן הכי רזה ששיחק אי פעם בליגה בגובה הזה. למרות הנתונים הפיזיים המשונים, הוא מציג סקיל סט מרתק שכולל קליעה טובה לשלוש, יכולת הובלת כדור וניהול משחק טובים מאוד לגילו. לשמחתם של שני השחקנים, הם הגיעו לקבוצה שבנויה כדי לפתח כשרונות צעירים, והם מקבלים רשיון חופשי לזרוק ולטעות, ולכן העונה האחוזים שלהם לא טובים כל כך. חוץ מהם, שם מוכר לחובבי הכדורסל האירופי שהצטרף לאחרונה לאוקלהומה הוא גאבריל דק. הפורוורד הארגנטיני עזב את ריאל מדריד וחתם על חוזה ל4 שנים בקבוצה, והמשחק מול הוויזארדס עשוי להיות הבחורה שלו. לו דורט, הפורוורד החסון שפרץ בעונה שעברה בבועה עם הגנה נהדרת על ג’יימס הארדן בסדרת הפלייאוף בין הקבוצות, צפוי להיות זה שיוביל את אוקלהומה במשחק, במידה וישחק.
המשחק הזה הוא הזדמנות נהדרת בשביל הוויזארדס כדי להמשיך את התקופה הטובה שלהם ולתפוס את המקום העשירי.
0 תגובות