גבי צ’אצ’אשווילי הוא אחד השמות הלוהטים ביותר בכדורסל הישראלי. הסנטר הצעיר של הפועל גליל עליון (בן 22, 2.10 מטרים) רושם עונת בכורה נהדרת בליגת העל במדי העולה החדשה, וכעת הוא התפנה לדבר על הכל בראיון מיוחד לאתר “ספורטס רבי”.

עבור צ’אצ’אשווילי וגליל עליון אלה ימים טובים, אחרי שהקבוצה שאוחזת במקום השישי בליגת העל עם מאזן 11:11 העפילה לבית העליון ובכך למעשה הבטיחה מקום בפלייאוף בזכות ניצחון בית ענק בכפר בלום, 73:96 על הפועל תל אביב שתשחק רק בבית התחתון. מעבר לכך, היא גם עלתה לפיינל פור הליגה הבלקנית. “זה מאוד-מאוד משמח כמובן, במיוחד עם גליל עליון ובמיוחד בשנה הראשונה שלנו חזרה בליגת העל”, פותח צ’אצ’אשווילי את הראיון. “אחרי הפועל תל אביב הייתה שמחה גדולה וגם אחרי זה העפלנו לפיינל פור בבלקנית, אז דברים מתחברים לנו מאז שדי ג’יי (קנדי) הגיע וזה נראה טוב. כיף”.

לא רק שגליל עליון הביסה את הפועל ת”א, אלא שהיא עשתה את אותו דבר עוד קודם לכן בבית מול הפועל חולון החזקה כשניצחה 78:99. הניצחונות האלה הגיעו דווקא אחרי תקופה רעה, שבה הקבוצה עמדה על שישה הפסדים כשבתווך ניצחון בית על הפועל אילת. ההגעה של די ג’יי קנדי מפרומיטיי בעקבות המלחמה באוקראינה בהחלט תרמה כשהזר החדש מצטיין עד כה, אבל לפי צ’אצ’אשווילי זה לא רק זה. “לכל קבוצה יש תקופות פחות טובות ותקופות יותר טובות, אני לא יודע בדיוק לשים את האצבע על מה עשה את ההבדל בין שני הניצחונות האלה ללפני, אבל כמובן שדי ג’יי הוא חלק משמעותי בשינוי. אולי העלינו גם את האגרסיביות באמת והתחלנו יותר להתרכז במה אנחנו עושים – מה בשליטתנו ואיך אנחנו יכולים להפוך את המצב. בסוף, הפסדנו משחקי ליגה כמו כל קבוצה, גם הצוות לא היה לחוץ מדי ונתן לנו למרות ההפסדים איזושהי תחושה של רוגע וגם ההנהלה. אני חושב שזה אפשר לנו גם להמשיך לעבוד בראש שקט”.

ההתחלה של צ’אצ’אשווילי בענף הכדורסל הייתה שונה מאוד מרוב השחקנים, מפני שהוא התחיל לשחק בגיל יחסית מבוגר של 15 וחצי אחרי שהיה כדורגלן בתפקיד הבלם במחלקת הנוער של הפועל נצרת עילית. “בכיתה ט’ התחלתי במקרה לראות כדורסל”, משחזר צ’אצ’אשווילי. “ראיתי את טים דאנקן וסן אנטוניו, את מכבי תל אביב ביורוליג, וממש התחלתי להתלהב, הייתי רואה עוד קצת ועוד קצת ופתאום הייתי מתחיל לשחק עם חברים כדורסל במקום כדורגל בחוץ. מפה לשם זה התגלגל, ופתאום אמרתי, ‘טוב, אני רוצה לשחק כדורסל’, כי זה נראה לי הרבה יותר כיף מכדורגל. זה גם אחרי שהייתה לי גדילה, גבהתי מאוד וזה נראה מתאים, והמעבר פשוט הרגיש לי טבעי. ככה זה התחיל בגדול”.

צ’אצ’אשווילי, שנולד וגדל בנוף הגליל, החל את דרכו במחלקת הנוער שהעמידה קבוצת הכדורסל של העיר ועבר משם להפועל עמק יזרעאל, שם הוא הצטיין בדרך לזכייה בגביע המדינה בעונת 2017/18 על חשבון מכבי תל אביב וגם זכה בפרס השחקן המצטיין בנוער על. מהם הדברים המרכזיים שהוא לוקח מהמקומות האלה? “בהפועל נוף הגליל אומנם הרמה הייתה נמוכה, אבל היו שם חבר’ה, גם שחקנים וגם מאמנים, שמאוד-מאוד אהבתי ונתנו לי את הטיפים הראשונים ואת הדברים הקטנים על המגרש. בעמק יזרעאל זו כבר הייתה רמה אחרת לגמרי, מקצוענות שיא, באמת מועדון מדהים. כבר התחלנו לעבוד על איזה סוג שחקן, איזו עמדה, לזרוק מבחוץ, נעילות, הכל מהכל. בעמק יזרעאל באמת נחשפתי פעם ראשונה לכדורסל אמיתי. מתן בירנבאום ומאורו (ספאק) באמת עשו עבודה ממש טובה, אני רק יכול להודות להם. אין משהו ספציפי שאני שם עליו את האצבע, אבל זה פשוט מכלול של המון-המון דברים, בגלל שהייתי מאוד בוסרי אז היו באמת המון דברים ללמד אותי”.

צ’אצ’אשווילי לומד לא מעט משמות שהוא הזכיר בעבר בדמותם של טים דאנקן, נמרוד לוי וגיא פניני, אבל אין מישהו ספציפי שמהווה עבורו מודל לחיקוי. “באותה תקופה זה באמת היה בולט, אחרי המשחק שהפסדנו לדעתי לגיא בחולון וגם יחד בנבחרת, ונמרוד שכל השנה אני מאוד מחזיק ממנו ומאוד לומד ממנו, טים דאנקן כמובן, אבל אמרתי את זה כמה פעמים, אין לי באמת מודל לחיקוי, אני לא מסתכל על מישהו בהערצה או שיש מישהו שאני רוצה להיות כמוהו, אלא שאני באמת משתדל לקחת משהו אחד לפחות מכל מישהו שאני יותר הכרתי, אם זה נמרוד, אם זה היה אלון ספיר בעונה שעברה, אם זה גיא פניני בנבחרת. מכל אחד אני לוקח משהו”.

צ’אצ’אשווילי, שהדברים שהכי בולטים אצלו הם ללא ספק הבגרות והחוכמה, הרחיב אופקים בעבר באוניברסיטת תל אביב. “למדתי מבוא לפילוסופיה ומבוא לפסיכולוגיה, ואני חושב שזאת הייתה אחת התקופות היותר כיפיות שאני זוכר. פשוט ממש נהניתי, אלה שני נושאים שאני מאוד-מאוד אוהב לדבר עליהם, ללמוד אותם ולחקור אותם, וזה ממש התאים לי. באמת הרגשתי שאני פורח בחודשיים האלה בערך”.

בקיץ 2018 נבחרת העתודה של המאמן אריאל בית הלחמי עשתה היסטוריה כשזכתה לראשונה בתולדותיה באליפות אירופה שנערכה בעיירה קמניץ שבגרמניה אחרי ניצחון בגמר על קרואטיה, תוך שצ’אצ’אשווילי העמיד בטורניר ממוצעים של 3.3 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 1.3 חטיפות ובעיקר פלוס 15.5 ב-15.6 הדקות שלו למשחק. “זה היה מטורף, זה גם היה שנה אחרי שהם לקחו מקום שני ביוון. אף אחד לא נתן לנו באמת סיכוי ואני חושב שאפילו אנחנו קצת לא האמנו, אבל ממשחק למשחק נראינו ממש טוב, החבר’ה גם להטו בזמן הנכון. הכל התחבר ביחד עם אריאל, זה באמת היה מדהים, פי כמה וכמה לעשות את זה על אדמת גרמניה, קצת פיקנטריה”.

מי שנבחר למצטיין הטורניר היה יובל זוסמן שמשחק כיום באלבה ברלין מהיורוליג, כשלצידו בחמישייה נכלל גם דני אבדיה, שכידוע מככב כיום בוושינגטון וויזארדס מהאן.בי.איי. “שניהם שחקנים מאוד מיוחדים”, מחמיא צ’אצ’אשווילי, ומרחיב לגבי אבדיה: “אני חושב שככל שהזמן יעבור הוא יהיה הרבה-הרבה יותר טוב ויהיה לו הרבה יותר נוח להראות את כל מה שהוא יודע לעשות. רואים את ההבדל משנה לשנה כשבשנה השנייה כולם רואים את זה, ואני מאמין שמפה זה רק ילך וישתפר ויהיה יותר ברור כמה הוא טוב”.

בעונת 2018/19 צ’אצ’אשווילי עשה צעד שאנחנו לא רואים הרבה בכדורסל הישראלי, כשהוא יצא להתפתח בתור שחקן באירופה במדי גט בטר אקדמי פראג מהליגה השנייה בצ’כיה. “אני ‘טעמתי’ מה זה להיות לגיונר בגיל יחסית צעיר. זה היה מקום ממש טוב, מאוד נהניתי שם, היו לי המון חברים שאני שומר איתם על קשר עד היום. למדתי שם גם המון, היו שם מאמנים ברמה גבוהה. המעבר הזה מבחינתי היה די ברור בגלל שהייתי עדיין מאוד בוסרי ולא רציתי לעבור פתאום לקבוצה מהליגה הלאומית או ליגת העל ולהתחיל לחפש מאמן פה או מאמן שם, היו לי המון פעמים שהייתי צריך להשלים את היסודות וזה ממש הרגיש כמו ההזדמנות הנכונה והמקום הנכון ללכת אליו”.

האם צ’אצ’אשווילי היה ממליץ לשחקנים אחרים לבצע צעד דומה? “אני לא הייתי ממליץ לאף אחד כי בסוף כל מקרה לגופו, לאחד כן הייתי ממליץ ולשני לא, אני לא באמת יכול להגיד באופן כללי כי זה לא שחור ולבן, אבל לדעתי בוודאות צריך לשקול, לחקור אופציות באירופה ולראות שאולי יש מקום שבאמת מתאים ושאפשר להתקדם בו ולהתפתח יותר ממה שאפשר להתפתח כשאתה ישר עולה לבוגרים מהנוער. זו לגמרי אופציה שאני חושב שכולם צריכים להסתכל עליה”.

בקיץ 2019 צ’אצ’אשווילי שוב היה אמור לשחק בנבחרת העתודה, הפעם באליפות אירופה בתל אביב, אך לצערו הוא קרע את הרצועה הצולבת בברכו ואת המיניסקוס במשחק ההכנה נגד בולגריה, מה שהשבית אותו לעונה שלמה, כשבלעדיו הנבחרת בראשות המצטיין אבדיה הגנה על התואר. “זה היה מאוד מאכזב להיפצע בלי קשר לטיימינג, פתאום שאומרים לך שאתה שנה בחוץ גם אם זה היה באוף סיזן, גם אם זה לפני הפלייאוף וגם אם זה היה לפני נבחרת זה תמיד מבאס, אבל בסוף-בסוף בכל זאת שמחתי, הייתי במשחק הגמר שהם זכו בפעם השנייה ברציפות וזה בכלל היה מטורף. באמת שהם נראו טוב לאורך כל הטורניר, ועם כמה שהרגשתי תחושת פספוס גם מאוד-מאוד שמחתי בשביל החבר’ה, ומאוד שמחתי בכללי בשביל הנבחרת ובשביל המדינה”.

מטבע הדברים, לצ’אצ’אשווילי היה קשה מאוד לשבת שנה בחוץ ולהשתקם מהפציעה. “מנטאלית זה היה קשה. אתה רגיל להתאמן כל יום ופתאום אתה יודע מראש ששנה שלמה אתה הולך לשבת בחוץ עכשיו, ואתה תצטרך להתרכז באמת בלתת 100 אחוז בלעבוד על הברך, להשתקם ולעשות את כל הדברים מסביב. הדבר שהכי חשוב הוא שהכי תרם לי לעבור את השנה הזאת מעבר לתמיכה של החברים והמשפחה, וזה שבחרתי אנשי מקצוע שהם באמת בין הטובים בארץ לפחות לדעתי כמו רימון יבזורי וגם המנתח גיא מורג, הם באמת עשו עבודה מדהימה ותמכו בי לאורך כל הדרך, ובסוף זו גם עבודה שלהם. זה הדבר שהכי עזר לי”.

בעונה שעברה צ’אצ’אשווילי החליט לחתום בגליל עליון, ששיחקה בליגה הלאומית. “האמת שהבחירה הייתה די מובנת מאליה לדעתי. היו לי כמה הצעות מהלאומית, והתיישבתי עם ברק (פלג, המאמן) וניקוס (המנכ”ל ניר וסרמן) וגם מתן היה בשיחה הזאת ועזר לי. זה היה מאוד מובן מאליו חצי שעה לתוך השיחה שזה מתאים ושזה זה, הם מאוד רצו אותי וכן היו מוכנים ‘לספוג’, לתת לי לשחק ולתת לי לטעות. את ברק אני מאוד אוהב וגם את ניקוס, וזה קרה מהרגע הראשון, פשוט מבפנים זה הרגיש לי נכון”.

גליל עליון עלתה לליגת העל בזכות ניצחון בסדרה על הפועל עפולה, כשהיא גם זכתה באליפות הליגה הלאומית אחרי שגברה על אליצור נתניה, כאשר צ’אצ’אשווילי עצמו רשם ממוצעים של 7.9 נקודות, 7.9 ריבאונדים ומדד 13.5 בעונת הבכורה שלו בבוגרים בישראל. “זה היה מאוד-מאוד מרגש. אני חושב שיחד עם אליפות אירופה עם העתודה זה היה רגע מטורף לראות את כל האולם בכפר בלום, גם עם היציע השני הזה, רץ על המגרש והילדים צועקים, ואנחנו ניצחנו בדיוק בארבע את עפולה אחרי סדרה מטורפת. זה היה רגע שאני באמת לא אשכח, זה היה ‘היי’ מטורף. אני ממש-ממש שמח שהצלחנו לעשות את זה”.

בקיץ הוצע לצ’אצ’אשווילי לעבור להפועל אילת של בית הלחמי, אבל הוא בחר להישאר בגליל עליון. “באיזשהו מקום כן הייתה לי התלבטות בגלל שאני מאוד-מאוד אוהב את אריאל ואני מכיר אותו, גם אילת בסוף ממה ששמעתי וממה שאני יודע זה מועדון טוב שעובד, נותנים לאריאל את השקט שזה גם לא מובן מאליו. אבל בסוף, הגליל – שוב מבפנים פשוט הרגיש לי נכון להמשיך ובינתיים זה מצדיק את עצמו”.

מהם ההבדלים המרכזיים בין הליגה הלאומית לליגת העל, ומהן ההתאמות שצ’אצ’אשווילי היה צריך לעשות? “מן הסתם הסייז והאתלטיות זה מאוד משמעותי, אבל אני לא מרגיש שעשיתי יותר מדי התאמות, בקיץ כן עבדתי עם גוני (יזרעאלי) הרבה על הזריקה מבחוץ כדי שיהיה לי עוד אלמנט מבחינה התקפית, האיום הזה, היכולת להיפתח ולשחק עם עוד גבוה, אבל לא היו הרבה התאמות כמו שהיו חידודים קטנים, איך לגשת לפיק אנד רול, להמשיך לבוא בטמפו טוב. בסוף-בסוף כדורסל זה כדורסל, זה כן משנה באיזה ליגה זה אבל אין הבדלים כאלה מהותיים, אז לא הייתה איזושהי התאמה משמעותית. היו קצת חידודים בהגנה, בפוסט-אפ, בפיק אנד רול ובנעילות, דברים קטנים בכל מקום”.

צ’אצ’אשווילי, שפותח תמיד בחמישייה, רושם בעונת הבכורה בליגה הבכירה ממוצעים טובים של 7.5 נקודות (56.1% לשתיים, 41.7% לשלוש, 69.6% מקו העונשין), 5.1 ריבאונדים (רביעי מבין הישראלים) כולל 2.3 בהתקפה, 1.4 אסיסטים לעומת 1.3 איבודים ומדד 10 ב-22.4 דקות למשחק. בקצב הזה, אין ספק שהוא הולך לזכות בתואר תגלית העונה. “האם אני שמח שמסתכלים עליי ככה? זה מחמיא. להגיד לך אם זה משנה לי התואר הזה או בכלל אם מסתכלים עליי? פחות, אני לא משחק כדורסל בשביל זה. אני לא אוהב לסכם באמצע העונה, אבל בינתיים זה הולך טוב גם קבוצתית וגם אישית, ואני מאמין ובטוח שזה ימשיך ככה”.

צ’אצ’אשווילי מסוגל לעשות כמעט הכל על הפרקט: הוא יכול לקלוע מבפנים ואף מבחוץ עם הגובה שלו (5 מ-12 העונה), להטביע, לקחת ריבאונדים בשני צידי הפרקט, למסור, לחטוף, לחסום ועוד. מהם היתרונות שלו לדעתו, ואיזה דברים הוא צריך לשפר? “אני חושב שהיתרון הכי גדול שלי זה האתלטיות אבל לאו דווקא בקפיצה אלא על הרצפה, היכולת להזיז את הרגליים ולשמור מעמדה 1 עד עמדה 5, היכולת לרוץ יותר מהר מה-5 של הקבוצה השנייה, להגיע יותר מהר לפיק אנד רול וכל הדברים האלה. האינטנסיביות זה חלק מאוד-מאוד חשוב, כל זמן שאני אינטנסיבי אני אהיה יותר פיזי מה-5 השני וזה יתרון מאוד גדול. החסרונות שלי? אני חושב שאני צריך עוד לעבוד על הקליעה ועל קבלת ההחלטות, עוד לעבוד על איפה להיות במקומות הנכונים ואיך לבוא לפיק אנד רול. יש הרבה עבודה של כדורסל, ובסופו של דבר זו עבודה מנטאלית של פשוט להתאמץ יותר ולקחת יותר. פשוט להמשיך ליהנות”.

דבר שכן בולט אצל צ’אצ’אשווילי בצד הפחות חיובי זה שהוא לעיתים נכנס לבעיית עבירות, כשנשרקות נגדו 3.1 כאלו למשחק. “אני לא כל כך יודע להגיד לך למה, אני בטוח שאני משחק אגרסיבי וזה לא דבר של מה בכך. בסוף, מול כל הקבוצות אני משחק מול הזרים בעמדה מספר 5 שזו עמדה עם המון-המון מגע והמון פיזיות, ואני הבחור הצעיר היחידי, אז אני מאמין שזה גם תורם, יהיה יותר קל לשרוק לי מאשר לשרוק לשחקן זר וזה טבע הדברים, ככה אנחנו בתור בני אדם. אבל זה שילוב, זה לא רק השופטים, אולי גם אני צריך לעבוד יותר על להיות במקום הנכון טיפה יותר עם הידיים. אני פחות מתעסק בזה, שורקים לי – שרקו לי, לא שרקו לי – אחלה”.

גליל עליון, שפתחה את העונה בסערה, נחלשה בהמשך ולאחרונה התאוששה, הייתה הקבוצה שרבים הורידו בחזרה לליגה השנייה עוד לפני שהעונה החלה, אך היא עושה עונה גדולה שלועגת לכל התחזיות. “האמת שלא זכור לי שאמרו את זה וגם לא זכור לי שהתייחסנו למשהו כזה”, מגלה צ’אצ’אשווילי. “אומרים הרבה דברים, לכל אחד יש דעה, וגם אם הרוב אמרו שנרד ליגה אז אני ממש לא זוכר שדיברנו על זה בכלל או שזה היה בראש. פתחנו דווקא טוב את העונה ונראינו ממש טוב בהתחלה, אולי הפתענו, אבל מבחינתו זה היה רגיל, משחקים כדורסל”.

לגליל עליון יש צוות מקצועי איכותי, שמורכב מהמאמן הראשי ברק פלג, העוזר אבישי גורדון שכמאמן הצעיד את הפועל גלבוע/גליל בעונה שעברה לסדרת גמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב, והמנהל המקצועי יונתן אלון, שסיים את העונה שעברה על הקווים של הפועל ירושלים. “אחד היתרונות בצוות הזה זה באמת הניסיון, אבישי וברק בתור שחקנים, אבל גם ליונתן יש המון-המון כדורסל, זה מטורף כמה כדורסל יש לו בראש, הוא גם בא מירושלים. זה המון ניסיון בצוות הזה ואני מרגיש את זה בעבודה היומיומית בדברים הקטנים, בטיפים, בכל ההתאמות המינוריות האלה לליגת העל ובכלל בשביל להתקדם. לי מאוד כיף איתם גם מעבר לכדורסל, בסוף הם כן אנשים שאפשר לדבר איתם ולצחוק איתם, אני יכול גם להגיד את הדעה שלי, גם אם אני מתעצבן הם לרוב יכילו אותי, וזה כיף להיות במקום כזה, זה לא מובן מאליו בכלל”.

אם כבר הזכרנו את אלון, אז לאחרונה המנהל המקצועי צוטט כשהוא אומר שלדעתו הפוטנציאל של השחקן שמסוגל לשחק בשתי עמדות הפנים יכול להיות טופ 5 שחקנים ישראלים בכל הזמנים. האם צ’אשצ’אשווילי מרגיש שדברים כאלה שמים עליו לחץ? “אני זוכר שהוא אמר את זה, ראיתי את זה וקודם כל זו מחמאה מאוד-מאוד גדולה, וזה מצחיק, כי יונתן מכיר אותי אז אני חושב שהוא לא מתבייש מלהגיד דברים כאלה כי הוא יודע גם שבסוף, עם כמה שזה מחמיא לי, אני לא מסתכל על זה, אני לא מסתכל על הכתבות ואני גם לא מסתכל על מה אנשים מצפים ממני, אני ממש-ממש מנסה להתעסק במה אני מצפה מעצמי ומה אני רוצה מעצמי כי בסוף אני מאמין שזאת תהיה הדרך להצליח. אם זה יהיה טופ 5 כמו שיונתן אמר, טופ 10 או טופ 100? אני לא יודע, אבל אני ממשיך בדרך שלי”.

צ’אצ’אשווילי הזכיר את נמרוד לוי מוקדם יותר, וכעת הוא מסביר את העונה הגדולה של הקפטן שצפוי להיבחר לשחקן הישראלי המצטיין של העונה. “אני לא הכרתי את נמרוד לפני השנה, אבל אני יכול להגיד שגם ההבדל שלו מתחילת השנה להשנה הוא לא במספרים או באיך שהוא משחק אלא בבגרות, במנטאליות, הוא באמת מפלצת מנטאלית, אני לא נתקלתי בדברים כאלה כמעט”, מנתח צ’אצ’אשווילי את ההצלחה של הפורוורד. “מעבר למנטאליות הוא בסוף גם שחקן כדורסל מדהים עם סט יכולת מאוד-מאוד מגוון. להסביר את מה קורה לו השנה? אני חושב שזה שילוב שהוא מרגיש בנוח עם הקבוצה, הקבוצה מרגישה בנוח איתו והדברים זורמים, אני נמצא על המגרש והוא איתי ואני יודע שאני מחפש אותו כי כמעט כל זריקה שלו תיגמר בכדור בתוך הטבעת, אין דרך אחרת. זה רק מראה על הביטחון שיש לי וגם לכל החברים שלי לקבוצה בו”.

גליל עליון הוא מועדון ייחודי מכל הבחינות, כולל בפיתוח שחקנים ישראלים, כשלצידו של צ’אצ’אשווילי גם הרכז איתי מושקוביץ מקבל הזדמנות רצינית בליגת העל. “הייחודיות היא בעיקר בפיתוח ובטיפוח, הם מאוד-מאוד רוצים לקדם את השחקן הישראלי, זו מטרה שהם שמים והיא מטרה מאוד-מאוד מרכזית. את הדבר השני שמיוחד אני לא יודע להסביר אבל יש קסם בגליל, זה באמת משהו שאי אפשר להסביר, פשוט צריך לחוות”.

כאמור, גליל עליון העפילה לפיינל פור הליגה הבלקנית. צ’אצ’אשווילי בהחלט רוצה לזכות בתואר עם קבוצתו, וטוען שההשתתפות במפעל עושה להם רק טוב. “אנחנו מאוד-מאוד רוצים לזכות בגביע, זה מפעל לכל דבר, אתה לא מגיע לפיינל פור כדי להפסיד. עד כמה זה תורם? אני מרגיש שזה תורם הרבה. ברמה האישית זה תורם לי, זה עוד משחקים, עוד להשתפשף, קצת כדורסל טיפה אחר בסגנון אחר. ברמה הקבוצתית אני לא זוכר את השבוע האחרון שהיה לנו משחק אחד בשבוע, וזה טוב, אני מעדיף שיהיו שני משחקים בשבוע מאשר משחק אחד, גם לנו זה עוזר להוציא מתקופות פחות וזה גם עוזר לנו להרים עוד יותר בתקופות יותר טובות. זה לגמרי כיף וטוב לנו”.

אחרי ההבטחה של המקום בבית העליון ובפלייאוף, עד לאן גליל עליון יכולה להגיע העונה בליגה? “את הפלייאוף הבטחנו ולפלייאוף חוקים משלו, אני מאמין שיש לנו סיכוי טוב ללכת רחוק, אבל זה בסוף עניין של משחק אחרי משחק, לא חושב רחוק מזה”.

העונה צ’אצ’אשווילי זומן לראשונה לסגל של נבחרת ישראל הבוגרת, כשבחלון המשחקים במוקדמות אליפות העולם מול פולין בבית ואסטוניה בחוץ הוא לא הגיע לסגל הסופי אך כן הצליח להיכלל בסגל הסופי בחלון המשחקים השני מול גרמניה, כשבמשחק הבית הוא אף התלבש כאחד מ-12 שחקני הסגל כאשר המאמן גיא גודס עוד לא העניק לו דקות בכורה במדים הלאומיים. צ’אצ’אשווילי הגיב לכך, וגם דיבר על הרצון שלו להשתתף ביורובאסקט הקרוב שייערך בקיץ. “אני עדיין מאוד מבסוט מזה שזומנתי, כבר הייתי הכי קרוב שיש ללשחק. אני מאוד-מאוד שמח שחוויתי את שתי החוויות האלה ואני מאמין שאמשיך לחוות את זה. אני כן הייתי מבואס שלא שיחקתי, אבל זה טבעי, המטרה עדיין היא להגיע לאליפות העולם, גיא המאמן ראה לנכון לא לשתף אותי וזה בסדר, בסוף-בסוף המטרה יותר חשובה מאם גבי שיחק או לא, ואני מאמין שאני אשחק, הזמן שלי יגיע ואני לא דואג. כמובן שאני רוצה להיות חלק מהנבחרת בחלון הקרוב, באליפות אירופה הקרובה ובהכל”.

צ’אצ’אשווילי משחק עם הספרה 33 על הגופייה בזכות כוכב העבר של שיקגו בולס, סקוטי פיפן. “כשהייתי רואה את סן אנטוניו וטים דאנקן אז נחשפתי גם מן הסתם למייקל ג’ורדן שלא ידעתי מי זה לפני ואז ראיתי משחקים קצת והיילייטס, ופתאום ראיתי שיש בחור שנראה גם שחקן לידו שפחות מדברים עליו. התאהבתי במשחק שלו, הוא היה נראה מדהים, הוא היה אגרסיבי, אינטנסיבי, שומר על הכל ועל כולם, הוא היה נראה כאילו הוא מעל המשחק ומעל הרמה. ממש אהבתי, גם הייתי שומע ראיונות שלו והוא היה יחסית צנוע ורגוע וממש התחברתי למי שהוא, אז ברגע ששאלו אותי בעמק יזרעאל, ‘איזה מספר אתה רוצה?’, אמרתי 33, ומשם זה פשוט המשיך”.

צ’אצ’אשווילי סיפר בעבר שהיה לו קשה להתמודד עד כה בקריירה מול סטורם וורן, גיא פניני וג’ייקובן בראון, כשבינתיים לא נוספו עוד שמות לרשימה. בנוגע לאנשים על הקווים, צ’א’צ’אשווילי נהנה לשחק תחת כל המאמנים שהיו לו. מיהם השחקנים שאיתם הוא הכי נהנה לשחק? “קודם כל שני השחקנים שהכי נהניתי איתם זה אלון ספיר ועומר טל, אייל ונדל מהנוער זה גם הצגת כדורסל מה שהיינו עושים, נמרוד והאמת שגם בר טימור, לא שיחקתי איתו, רק התאמנתי איתו, אבל היה לי ממש כיף להתאמן איתו”.

האם צ’אצ’אשווילי מעדיף לצפות באן.בי.איי או ביורוליג? “ביורוליג, אחד הדברים שאני אוהב זה לראות הגנה קשוחה”.

צ’אצ’אשווילי התבקש לספר משהו מעניין שלא יודעים עליו. “אני מאוד-מאוד אוהב לנהוג, אני חושב שאני אפילו אקח את זה צעד קדימה ואנסה אולי להפוך את זה לתחביב של מירוצי מכוניות לחובבנים כי אני ממש-ממש אוהב לנהוג”.

הערב (שני, 18:30) צ’אצ’אשווילי וגליל עליון יפתחו את המשחקים שלהם בבית העליון כשהם יתארחו בהיכל פיס ארנה למשחק מול הפועל ירושלים, כשעד כה הם לא הצליחו לנצח את אחד משני המועדונים הגדולים בישראל שהם כמובן הקבוצה מהבירה ומכבי תל אביב. מעבר לכך, למרות שהוא תורם בעיקר באספקטים אחרים צ’אצ’אשווילי עומד על רצף של עשרה משחקים בליגה שבהם הוא לא קלע בספרות כפולות. עד כמה חשוב לו לנצח את ירושלים ולשבור את הרצף? “חשוב לנו לנצח את ירושלים לא כי עוד לא ניצחנו את אחת הגדולות אלא פשוט כי זה משחק ואנחנו רוצים לנצח אותו. זה לא כזה קריטי לי אם אני אקלע בדו ספרתי או פחות, יותר חשוב לי שהאימפקט שלי על המשחק ימשיך להיות אותו דבר ושאני באמת אתן הכל ושהקבוצה תנצח, זה נראה לי קצת יותר חשוב”.

צ’אצ’אשווילי, שמככב כבר בהווה, נחשב לאחד משחקני העתיד של הענף, כך שמעניין לשמוע ממנו איך הוא רואה את המצב של הכדורסל הישראלי כיום. “אני חושב שהיו לנו כמה שנתונים באמת-באמת טובים, זה התבטא גם בהישגים, אז ברור שאני מאמין שהעתיד הוא ורוד והולך להיות כיף, אבל אני חושב שיותר חשוב פשוט להמשיך את העבודה שהאיגוד עושה. האיגוד עושה עבודה ממש טובה במיוחד בשנים האחרונות בכל הקטע הזה של הפיתוח והקידום שלנו החבר’ה הצעירים, ואני מאמין ורוצה שזה ימשיך, ואז כל שנה או כל שנתיים נראה את כמות השחקנים הזאת שעולה, נותנת תפוקה ומשחקת טוב, ואני מאמין שכל מי שמגיע לו בסוף יגיע לרמות האלה”.

לקראת העונה הבאה, השם של “צ’אצ’א” כפי שהוא מכונה כבר מתחיל להיות מוזכר בשורה אחת עם המועדונים הגדולים בישראל כמו מכבי תל אביב, הפועל ירושלים והפועל חולון. האם צ’אצ’אשווילי ירצה להמשיך להתפתח בגליל או לעבור לאחד המועדונים האלה, אם לא בקיץ אז בעתיד? “לגבי השנה הבאה אני עוד לא יודע, אני ממש משתדל לא לחשוב על העונה הבאה תוך כדי עונה, יש לנו עוד פלייאוף לעשות, גם בבלקנית וגם בפלייאוף פה, נראה בקיץ. באופן כללי, כן, ברור שיש רצון, הרצון הזה הוא טוב ויפה, זה כמו חלום, אבל אם אנחנו פרקטיים אז אנחנו מסתכלים פשוט על עכשיו ופחות על אם אני רוצה בעתיד”.

לסיום, מה החלום הכי גדול של צ’אצ’אשווילי בקריירה? “למצות את עצמי כמה שאפשר, את הפוטנציאל ואת היכולת, שאני אמשיך ליהנות ממה שאני עושה, זה הכי חשוב וזה גם מה שיביא לי את ההתקדמות במקצוע הכדורסל או בכלל בחיים”.