הטור “Omertime” (עומרטיים בעברית) מתפרסם באתר
חלון ההעברות האחרון (שייתכן ואפשר לשרוק לסיומו, או לפחות להכריז על תחילתה של תוספת הזמן) סיפק לנו כמה החתמות מעניינות, מספר מגמות מפתיעות ועשרות נראטיבים מרתקים. שניים מהסיפורים המרתקים של הקיץ הזה הם ללא כל ספק הקיץ של מכבי תל אביב והפועל ירושלים. שתי קבוצות שעל אף שלא מורגש כך, חוו קיץ דומה מאוד וצפויות בהתאם להתמודד עם אתגרים דומים במהלך העונה. בעצם, אולי זה טבעי. מדובר בשתי קבוצות שהעונה הקודמת שלהם הייתה בבחינת ביזיון. מכל בחינה כמעט. ובלשון המעטה, גם היא לא באה אחרי עונות מוצלחות אחרות. לכן, העונה הזאת היא כמו סכר שמנסה לעצור את השיטפון. כדי ליישם את זה, שתי הקבוצות החלו בהליך פינוי-בינוי. מקוצר. פירקו הכל ובנו מחדש. בטור הקרוב ננסה לעמוד על כמה נקודות דמיון בחלון ההעברות של שתי הקבוצות הללו ולהבין – מה מניע אותן?. שנתחיל?
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
1. היעד – בעל הבית. אחרי עונה בהן התקשו להפריד בין תפקיד הסקורר והרכז, שתיים מהקבוצות הבכירות בארץ החליטו לשנות כיוון. בשנה שעברה, גם ג’יילן אדאמס וגם סקוטי ווילבקין היו הכוכבים הבלתי מעורערים של קבוצתם. ועל אף שייתכן ושניהם מאוד כישרוניים, מחזיקים בסטטיסטיקה נהדרת וגם שחקני כדורסל לא רעים בכלל – החליטו בשתי הקבוצות ללכת על קונספט שונה. ההבנה שנפלה היא שיש חיסרון מרכזי באיחוד תפקיד הסקורר המרכזי עם מנהל המשחק וייתכן ויש צורך בהפרדה. וכך, שתי הקבוצות הביאו מנהל משחק טבעי. רכז, אשכרה רכז. ספידי סמית’ מהצד האחד ולורנזו בראון מהצד השני הם לא הכוכבים ולא מייצרי הנקודות המרכזיים מצד אחד. אבל זה לא מפריע להם להיות בעלי הבית. המנוע המרכזי במכונה הקבוצתית. ועל אף השנמוך בדרגה כלפי חוץ, בתור בעלי בית, ייתכן ועליהם תקום ותיפול העונה של שתי הקבוצות.
Lorenzo Brown – Photo Credit: Euroleague.net
2. כבר לא המטרה – כישרון גולמי כאמצעי. נתחיל בלשבור סטיגמה: הסגלים של הפועל ירושלים ומכבי תל אביב, על אף שלעיתים מצוירים ככאלה, אינם נטולי כישרון. מדובר באסופת שחקנים מאוד כישרוניים, מאוד מנוסים וכאלה שיודעים איך לשחק עם הכדור הכתום ברמה גבוהה. מי שמנסה להציג אותם אחרת – חוטא לאמת. אבל בכל זאת, האמירה הזאת אינה מנותקת לגמרי מהמציאות. אכן, בשתי הקבוצות, בשונה מהעונה הקודמת בה כיוון הבנייה התמקד בהעמסת כישרון גולמי ללא הבחנה – הכישרון ירד מעט מסדר העדיפויות. בהחתמה של ווילבקין, ז’יז’יץ’, נאנלי – הכישרון היה המרכז. ובהחתמה של אדאמס, בנט, ואובאסוהאן – הכישרון הוא העיקר. לא עוד.
ולא מדובר בהחלטה מהפכנית ולא צפויה. פרופילי המאמנים שנחתו בשתי הקבוצות גורמים להורדת הכישרון בסולם סדר העדיפויות להיות צעד די הכרחי ומתבקש. התאמה וסינרגיה עומדים בראש ובהתאם לכך השמות הם לא מהטופ של הטופ בכל הנוגע לאיכות על הנייר. החזון השאפתני ברור – ליצור שלם שגדול מסכום חלקיו. לשים את האיכות שביחס למפעל (כל אחת בשלה ירדה משמעותית) בצד ולתת לתוצאות במגרש לדבר ולהראות אחרת. זו המטרה.
Jalen Adams – Photo Credit: Basket.co.il
3. טרייד-אוף נצחי – התלות בחיבור. בהמשך לנקודה הקודמת, שמדברת על מחסור הכישרון הגולמי תוך שמירה על שאיפות גדולות ורגילות – יש פה גורם שאמור להשתנות. הרי לא ייתכן שהכישרון יורד והיכולת תשאר דומה, לא? אז אכן, שתי הקבוצות בונות על המושג הארטילאי ביותר כאשר מדברים על סגלים בכדורסל – חיבור. כימיה. סינרגיה. מה שלא תרצו. וזה לא סתם. שתי הקבוצות, מחזיקות במאמנים שיודעים איך הם רוצים לשחק את הכדורסל שלהם. הם מדויקים מאוד בדרישות שלהם, בסדר העדיפויות שלהם וברצונות שלהם בכל הנוגע לדרך שבה קבוצתם משחקת. שתי הקבוצות, בפרופילי השחקנים, שמו להן להנחייה את רמת ההתאמה של סט היכולות בין השחקנים ואת ההתאמה שלהם לשיטת המאמן. לא את הכישרוניים ביותר. מן הסתם, קיים פה טרייד-אוף. אפשר להתעלם לגמרי מסוגיית ההתאמה ולרכוש את השחקנים הכישרוניים ביותר. ומנגד, אפשר לוותר לגמרי על כישרון ולהתאים בפינצטה ובזכוכית מגדלת חבורה מאוד ספציפית של שחקנים. שום קיצוניות לא טובה, אבל ברור שגם הפועל ירושלים וגם מכבי תל אביב תיעדפו את קיומה של ההתאמה ואת העצמתו של החיבור. בין אם אחת עשתה זאת באמצעות החתמה מוקדמת שתאפשר בחירה משוק רחב ובין אם השנייה עשתה זאת באמצעות פנייה לשוק האירופאי והמנוסה – שתיהן עם אותה מטרה. חיבור – מעל הכל.
לסיכום, על אף שכולנו מסכימים שהקיץ בתל אביב ובירושלים היה מעניין ביותר, אני חושב שאפשר להגיע להסכמה שהעונה עצמה בארנה וביד אליהו תהיה מעניינת כפליים. כי עם כל הנחות היסוד הללו, התעדופים, הקונספטים, השיטות והניתוחים שכתובים על ניירות (שכולכם יודעם מה עושים איתם) – רק הג’אמפבול הוא זה שיקבע. הכיוונים אצל שתי הקבוצות טובים ודומים מאוד, אך רק רמת הביצוע היא זו שתכריע. ובשביל זה, אנחנו רק צריכים שהכדורסל יחזור. רק.
Oded Kattash – Photo Credit: Maccabi Tel Aviv
מסכים מאד עם הנקודות שהעלית. האיזון בין העמדות השונות, האישיות, והקבוצתיות שיחקו הפעם תפקיד מרכזי. ואם נביט לאחור על חלק מהקבוצות הגדולות ששני המועדונים האלה העמידו אפשר לראות שהלכידות החברתית, הסינרגיה, ושטף המשחק שנבע האיזון והבנת בתפקיד של כל חלק בפאזל הובילו להצלחות.