אחד האנשים שנותנים מעצמם המון כדי להביא לקורא הישראלי זווית מקצועית רצינית על הופעותיו של דני אבדיה במדי הוושינגטון וויזארדס באן.בי.איי הוא יואב מודעי מערוץ הספורט, שבין השאר מחזיק בטור השבועי המצליח “אמריקה גוט טאלנט” שמתפרסם בימי שישי ועוסק בכל פעם בשבוע שעבר על הנציג הישראלי שלנו בליגה הטובה בעולם. כעת, בראיון נרחב לכבוד פרויקט “עכשיו תורי” שאותו כמובן פתחנו בספיישל דני אבדיה, מודעי מדבר על הכל: הזכות לסקר את אבדיה בן ה-20 בטור שבועי, ההיכרות המוקדמת שלו עם אבדיה, החוויה להיות ער בלילות, דעתו על העונה החולפת של וושינגטון והעתיד, האתגרים המרכזיים בסיקור של אבדיה, הקהל הישראלי, הדברים שאבדיה צריך לשפר ועוד המון דברים מרתקים.

קודם כל, איך זה היה בשבילך לסקר לאורך העונה את דני אבדיה בטור שבועי?
“וואו. האמת היא שזה היה כיף, אני מכיר את דני הרבה שנים ולא פספסתי בעצם מגיל 16 שלו אף משחק בנוער ובבוגרים של מכבי, גם פיזית הייתי הולך למשחקים בבית לפחות אם זה בהדר יוסף והכל. הוא היה בשכבה עם אח שלי הקטן אז ככה יכולנו להכיר אותו. במובן מסוים גדלנו ביחד אז פתאום לכתוב עליו בספורט 5 מדי שבוע הרגיש באמת סוריאליסטי לגמרי ובאותה מידה כיף, זה לא הרגיש כמו עבודה כי זה מהלב ובאמת התעניינתי. נגיד שלא הייתי עובד בערוץ לצורך העניין, עדיין היה מעניין אותי לבוא ולהסתכל בסטטיסטיקות, כמה פעמים הוא נגע בכדור, איך אפשר להשתפר. אני מחכה כבר לעונה הבאה”.

מתוקף תפקידו, מודעי היה ער למשחקים של אבדיה שהתרחשו לרוב באמצע הלילה. “בכנות לא הייתי מתעורר כי פשוט הייתי מתעורר כל יום באיזה שבע או שמונה בערב, ככה נראתה השנה האחרונה שלי עד היום בעצם כשאנחנו בגמרים האזוריים. קם בערבים ואז אני לא צריך להתעורר לכלום, בשבילי משחק של דני זה כזה צהריים-אחר הצהריים. אהבתי מאוד לחיות את זה, להרגיש בעצם שאני חי בוושינגטון תוך כדי שאני רואה מהחלון את הנוף של תל אביב, אבל אנחנו נהיה כנים ונגיד שהיה לא פשוט לראות את וושינגטון והרבה פעמים גם לראות את דני. השילוב הזה הוא לא טוב ואני מקווה שבעתיד הוא כן יהיה טוב, אבל דווקא בתור מי שבאמת לא פספס שנייה של דני ממכבי תל אביב, היה פשוט עצוב לראות אותו עומד בפינה ברוב שלבי העונה ומתבזבז במובן מסוים”.

אתה אוהב לכתוב על דני אבדיה יותר מאשר שחקנים אחרים?
“הייתי אומר שכן. זה בא לי יותר בטבעי, אני מרגיש שאני כל כך חי ושוחה בכל מה שקשור לדני, ובכנות זה גם הכי מעניין אותי. אם אני משווה את זה למשהו אחר, זאת אומרת סתם לדוגמא לכתוב על כריס פול, ברור שהוא מעניין אותי וברור שאני אוהב את כל האן.בי.איי, אבל כשיש מישהו שמכיר אותך מגיל כל כך צעיר ורואה כל דבר ודבר שקורה לו באן.בי.איי אז כמובן, זה יותר נוגע ללב שלי, ברור”.

מה דעתך על סקוט ברוקס?
“אני חושב שהוא ממש הבובה של ראסל ווסטברוק, הוא היה כזה לאורך כל העונה וראינו את זה שווסטברוק רצה שהוא יישאר. ברוקס לא מאמן כדורסל טוב, וושינגטון לאורך כל שלבי העונה שיחקה כדורסל מחריד ולא טוב בשני צידי המגרש בלי קשר בכלל לדני. היה לוויזארדס מזל בסוף שווסטברוק באמת הפך למכונה ובמקביל לטורונטו היו פציעות, זאק לאבין נכנס לכמעט שלושה שבועות לבידוד, היו עוד אלמנטים וביחד עם כל הדבר הזה הם העפילו לפליי-אין. אבל שלא נתבלבל לרגע, ידענו לפני העונה שעם כמות הכישרון שיש בוושינגטון לכל הפחות צריך להיות במקום השמיני בערך, וזה מה שהם עשו, כלומר הם לא עלו על שום ציפיות ולא צריך להתלהב מהסוף. אני שמח שלא האריכו לו חוזה, יש מועמדים טובים שיכולים להחליף אותו”.

איזה מאמן לדעתך יכול להתאים?
“יש הרבה חבר’ה צעירים שרוצים את ההזדמנות סטייל צ’ונסי בילאפס וסם קאסל, ויש גם את המאמנים היותר מבוגרים, בין אם זה מייק ד’אנתוני ואחרים, אבל אני חושב שווס אנסלד ג’וניור הוא המועמד הכי טוב. ווס אנסלד, אבא שלו, הוא אגדת וושינגטון, לקח את תואר השחקן המצטיין בגמר כשוושינגטון לקחה את האליפות היחידה שלה בעצם. הוא מאמן מצוין, בדנבר אומרים עליו הרבה דברים טובים, הוא מכיר את המועדון טוב, הוא התחיל בתור סקאוט של וושינגטון והיה שם עוזר מאמן מזמן ב-2005. הוא יתאים למועדון הזה”.

מה דעתך על ראסל ווסטברוק, והאם השילוב שלו עם דני עושה טוב או רע לדני?
“ווסטברוק אחד השחקנים המורכבים שידענו וכנראה גם נדע, טריפל דאבלים מצד אחד ואגו מצד שני, אסיסטים מצד אחד ואיבודים מצד שני. הוא שחקן לא פשוט לעיכול, אבל נראה שהוא בקשר טוב עם דני וגם כתבתי על זה באחת הכתבות, ממש רואים את כמות האסיסטים שדני מקבל ממנו והם אדירים גם ביחס לשאר השחקנים שמקבלים ממנו אסיסטים. פעם אחר פעם ראינו את זה בשלבים המאוחרים יותר של העונה שדני לומד בעצם איך לחתוך נכון והם מבינים אחד את השני די טוב. בלי קשר, גם אם עכשיו אנחנו לא רואים את השיפור המיידי של דני בזכות ראסל או משהו כזה, אין לי ספק בכלל שזה ישפר אותו לטווח הארוך. במהלך העונה הוא גם עבר לחדר ההלבשה שלו, וכל הדברים הקטנים האלה שדני לומד מווסטברוק ישפרו אותו פלאים בהמשך. ניזכר באותה עונה או כמה עונות שהוא שיחק עם ווסטברוק ונגיד תודה על זה”.

למודעי היו כמה אתגרים בולטים לאורך העונה החולפת בסיקור של אבדיה. “היה לי חשוב לבוא ולהיות אובייקטיבי, עם כל זה שאני רוצה שדני יהיה טוב ויצמח. אם זה אומר לפעמים להיכנס בו אז עשיתי את זה מתוך אמונה בלב שלם שהוא מבין אותי, כי אני זוכר תמיד שכשדיברתי איתו פעם היה לו חשוב מה אומרים עליו בתקשורת אבל הוא תמיד פתוח לביקורות, זה הבנאדם ואני מעריך אותו על זה. היה לי חשוב לא רק לעטוף אותו בצמר גפן אלא לתת ביקורת בונה. בהרבה שלבים של העונה דני נראה קצת אנמי בהתקפה, הוא לא עלה לטרוף את הפרקט, הרבה רוקיז אחרים עשו את זה יותר טוב ממנו בפן המנטאלי. זה השתפר במהלך העונה, הוא צבר ביטחון ונראה יותר כמו דני. הקושי הוא לבוא ולבקר שחקן שאתה יודע שאולי הוא, החברים או המשפחה שלו קוראים את הכתבות, זה לא תמיד נעים. אם אני בא ומבקר את ווסטברוק אף אחד מהמחנה שלו לא יקרא את זה. לא פשוט לבוא ולבקר פתאום בתור ספורט 5 מישהו שטסתי איתו פעמיים לחו”ל עם מכבי ותמיד דיברנו בשדה התעופה. זאת העבודה ואני בטוח שדני מעריך את זה”.

קיבלת העונה פידבק על הכתבות ממנו או מהסביבה שלו?
“האמת שלא, לא יצא לי לדבר עם דני על כתבות. דיברתי איתו כשהוא התחיל בוושינגטון במסיבת העיתונאים, זה היה ממש לפני המשחק הראשון נגד ברוקלין בקדם העונה, איחלתי לו בהצלחה ואז יצאתי מהמעגל שלו. אני לא חושב שהוא צריך את הרעש ממני ומהתקשורת, טוב שהוא יתרכז. בעונה הבאה אני מתכנן כבר להיות בדי.סי, ללכת למשחקים ולפגוש אותו, ואז יש זמן גם לדבר על הכתבות ועל הכל אבל פידבק קיבלתי בעיקר מהאנשים מסביבי וכאלה שקוראים את הכתבות. טפו-טפו-טפו נראה שאהבו את זה, אני אמשיך את זה גם בעונה הבאה במטרה באמת לחיות עם דני את החלום הזה”.

מהו לדעתך משחק השיא שלו?
“כמובן המשחק נגד מיאמי שהיה לו שיא קריירה בבית עם שלוש שלשות רצופות בסוף. היה גם את המשחק באורלנדו שהוא שיחק עם הנעליים האלה לכבוד יום השואה בישראל, זה גם היה משחק גדול שלו. נציין גם את המשחק נגד הלייקרס שזה לא היה משחק גדול שלו בכלל אבל ברבע הרביעי מה שהוא נתן שם היה מדהים. למרות כל הביקורות, כל שיטת המשחק שלא מתאימה לו בשום צורה, שלפרקים של העונה הוא באמת נראה כמו הצל של עצמו וכל מי שמכיר אותו ויודע למה הוא מסוגל זה שרף לו בעיניים, הוא הראה לנו שברגע האמת, תחת אור הזרקורים של הוליווד, לברון ג’יימס וכולם, הוא יהיה שם כדי לדפוק את השלשה ולעשות את הפעולות הנכונות בהגנה, וזה באמת שימח אותי לקראת ההמשך”.

לפני שהגיע לאן.בי.איי, אבדיה כבר שיחק במכבי תל אביב עם לא מעט שחקנים שחוו מקרוב את הליגה הטובה בעולם. “אני חושב שזה תורם לכל שחקן שמגיע מאירופה”, אומר מודעי. “אני חושב שזה עושה טוב לכל שחקן שמכיר את הלחץ הזה ודמיין במציאות שהייתה אם לא היה לו את זה והוא לא היה יודע להתמודד עם לחץ, ואז הוא היה מגיע לוושינגטון כשמדינה שלמה על הגב שלו והוא לא מספק את הסחורה, לפחות לא כמו שציפו, אז זה היה לו הרבה-הרבה יותר קשה. אבל עד כמה זה באמת עזר לו? אני חושב שאת התשובה אנחנו נקבל בעונה הבאה כשאנחנו נראה איך הוא יתמודד עם הפציעה ואיזה שיפור הוא עשה מהעונה הראשונה לשנייה כי רוב הרוקיז באמת את הקפיצה שלהם עושים בין העונה הראשונה לשנייה. אני גם מחכה לראות אותו בליגת הקיץ, אם הוא באמת ייקח בו חלק בלאס וגאס בחודש אוגוסט, אני מקווה מאוד לראות אותו שם פעיל ומוביל את וושינגטון”.

הקהל הישראלי קורא יותר על האן.בי.איי בזכות אבדיה?
“בטוח. יש הרבה חבר’ה שלא היו נכנסים לספורט 5 או לכל אתר אחר כדי לראות מה קרה באן.בי.איי, ובזכות דני אז הם נכנסים ורואים עוד דברים. אני אתן לך את הדוגמא הכי טובה – לפני כמה שבועות כשוושינגטון הייתה בתחילת הדרך נגד פילדלפיה בסדרה בסיבוב הראשון כתבתי על דניאל גאפורד וזו הייתה אחת הכתבות הכי נקראות באותו יום באתר ערוץ הספורט למרות שבאותו יום היה המאבק של חיפה על האליפות. עכשיו, אנחנו מדברים פה על דניאל גאפורד, כן? שומר מצוין, שחקן כיפי לצפייה, אנרגטי, אתלט, הכל טוב ויפה. אבל אם לא דני, אף אחד לא נכנס לכתבה הזאת ואני לא חושב בכלל לכתוב אותה. אז זה עונה על השאלה הכי טוב”.

זה אבדיה שאנחנו אמורים לראות פחות או יותר לדעתך או שלא משתמשים ביכולות שלו בצורה מספיק טובה?
“אני חושב שזה כבר דובר בכל מקום וזאת באמת עוד פעם הכותרת שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם לכל אורך העונה הזאת, כל עיתונאי וכל אוהד אמר את זה. לא משתמשים בדני נכון, כולם יודעים שדני צריך את הכדור בידיים, זה התפקיד שלו. הוא לא שחקן של 3 אנד די, הוא לא קלעי שלשות, הוא יכול מן הסתם לתפור את השלשה אבל זה לא התפקיד שלו ובגלל שוושינגטון שמה אותו בתפקיד הזה בצורה שדומה לרג’י בולוק מהניו יורק ניקס, אז היא אחת הקבוצות החלשות משלוש בעונה שעברה כי דני לקח זריקות שהוא לא היה צריך לקחת או עמד במקומות שהוא לא היה צריך לעמוד בהם. אני מקווה לשינוי בעונה הבאה, הוא צריך להיות כל הזמן עם הפנים אל הסל, לתקוף, לרוץ ולהוביל מתפרצות. המזל הוא שבאמת ראינו ניצוצות ואנחנו יכולים להגיד, ‘אוקיי, יש פה משהו שאפשר לבנות עליו'”.

אתה חושב שהוא מסוגל לשפר את הקליעה לשלוש באופן משמעותי?
“כן. לא צריכים לקפוץ למסקנות, יש כל כך הרבה שחקנים שהתחילו את הקריירה בכלל בלי שלשה ונהיו קלעים מדהימים שאי אפשר לא לצאת עליהם, הדוגמאות באמת לא נגמרות אז גם אם דני אפילו בעוד שלוש שנים יעמוד על 30 אחוז משלוש זה בסדר. חוץ מזה, דני היה אחד הקלעים הטובים בתחילת העונה, הוא היה שם לצד ג’ו האריס וכל הקלעים עם האחוזים הכי טובים, ככה שהוא הוכיח שהוא יודע לשמור על יציבות לזמן מסוים. אין לי ספק שהוא מתאמן על הדברים האלה כי בעידן של היום אתה חייב את השלשה. ראינו את בן סימונס בפלייאוף הזה שאין לו אפילו חצי מרחק וזה בעייתי. אגב, אני אוסיף שאני רוצה לראות את דני קולע מחצי מרחק, לאורך כל העונה שעברה הוא קלע שבעה סלים משם. אני רוצה לראות אותו בא לחסימה, מבצע שני כדרורים ועולה לג’אמפ שוט הזה. הוא עשה את זה פעמים בודדות, זה לא מספיק”.

מבחינתך, עונת הרוקי של אבדיה הייתה מעל או מתחת לציפיות?
“מתחת לציפיות, אנחנו צריכים להיות אמיתיים. מישהו ציפה שככה תיראה העונה שלו, שהוא יקלע 6 נקודות למשחק? התשובה היא לא, אנשים הימרו עליו לחמישיית הרוקיז או לפחות לחמישיית הרוקיז השנייה והוא לא קיבל אפילו הצבעה אחת. אז ברור שעונת הרוקי היא מאכזבת אבל יש פה נסיבות, זה ברור. שים את דני באוקלהומה סיטי לצורך העניין בעונה שעברה ואני מתחייב לזה שהוא באחת מחמישיות הרוקיז. בתוך כל האכזבות מהצד הישראלי שציפה לראות אותו דופק את ה-5/5/15 לא בממוצע אבל לפחות פעם בשבוע, אני רוצה לומר שהוא עשה קפיצת מדרגה מטורפת בפן ההגנתי. אני זוכר אותו שומר באופן מדהים בפינה הימנית של המגרש ומכריח זריקה קשה על שיין לארקין נגד אנאדולו במשחק האחרון שלו ביורוליג אולי אי פעם ולא דמיינתי שתוך כמה חודשים הוא ישמור על כל השחקנים הכי טובים בעולם ברמה מצוינת, בין אם זה המהירות של דיארון פוקס או הגודל של זאיון. הוא יכול להיות שחקן הגנה אדיר בליגה הזאת”.

אבדיה נפצע בקרסול בסוף חודש אפריל, אך מודעי לא מודאג מההשפעה שתהיה לעובדה הזאת לקראת העונה הבאה. “אני לא רופא, אבל זו לא פציעה רצינית שאמורה לזעזע קריירה או לפגוע בו לטווח ארוך. זה היה נראה רע ולמזלנו לא היה שם משהו חמור מדי, ואני חושב שבעונה הבאה שלו אנחנו נראה שיפור אצל דני, אבל עוד פעם, לא לבוא בציפיות גדולות מדי כי אני לא רואה אותו עכשיו נותן את ה-14 נקודות למשחק פתאום ונהיה משמעותי בטירוף. לאט-לאט. המטרה שלי היא לראות דברים שלא ראינו השנה ואנחנו נראה את זה. צריך לראות מה יהיה, אם וושינגטון תפתח את העונה באופן גרוע אז לא בטוח שבראדלי ביל נשאר שם. יש לו אופציית שחקן בסוף העונה, הם לא רוצים לאבד אותו בחינם ואולי הוא פתאום ירצה לעזוב. פתיחת עונה רעה כמובן תשפיע על דני. צריך גם לראות מה יהיה עם הוויזארדס בדראפט, אם הם ישתמשו בבחירה ה-15 שלהם או יעבירו אותה בטרייד. בכל אופן, נראה שיפור אצל דני, השאלה היא עד כמה גדול הוא יהיה”.

מה הופך את דני אבדיה למיוחד?
“כמה דברים. אני חושב שהראשון זה שהוא בנוי כמו הכדורסלן המודרני האולטימטיבי. יש לו את הגוף ואת הגובה הנכון, טכניקת הקליעה מצוינת, כדרור וראיית משחק, הוא חי את המשחק וזה הכי חשוב, הוא מבין את המשחק. יש לו את האלמנטים בשביל להיות סופרסטאר. מפה ועד סופרסטאר מן הסתם הדרך ארוכה מאוד אבל הבסיס שם. הדבר השני זה האופי הטוב שלו, הוא מאוד אופטימי, עובד קשה, לאורך כל העונה אני צפיתי בכל מסיבות העיתונאים של וושינגטון והוא עדיין אמר גם כשהם היו במאזן נוראי במקום ה-12-13 במזרח ש’יש פה קבוצה מצוינת, אנחנו נתחבר ואני מאמין שנגיע לפלייאוף’, ובסוף הוא צדק למרות שהוא לא היה שם בריצה האחרונה. אנחנו רואים את השיפור שלו משנה לשנה, גם אם זה לא בא לידי ביטוי במספרים דני השנה שחקן הרבה יותר טוב מאשר שהוא היה שנה קודם לכן. אם תשימו את דני היום במכבי אז אולי חוץ מווילבקין הוא השחקן הכי טוב שיש לקבוצה הזאת”.

לסיום, מה התקרה שלו?
“שאלה קשה. אי אפשר לדעת, אם אני צריך לנחש אגיד שהתקרה היא במקרה הטוב מאוד הגעה לאולסטאר פעם-פעמיים. במקרה הפחות טוב, הוא יתחיל להיות רול פלייר מעולה באן.בי.איי סטייל דנילו גלינארי, שחקן שכן ייתן את ה-5/5/15 שנים קדימה, אבל דני לא צריך לחשוב על זה וגם אנחנו לא. אנחנו צריכים להתמקד במשחק שלו ולראות מה הוא עושה משנה לשנה. הדבר הראשון שאני רוצה לראות אותו עושה בשנה הבאה זה מכדרר יותר טוב. הכדרור שלו בעייתי, ואם הוא רוצה להיות רכז הוא חייב להיות יותר ‘חתולי’ בכדרור. הדבר השני הוא האחוזים משלוש שצריכים להתייצב. הדבר השלישי הוא להיות אגרסיבי, בכל פעם שהוא על המגרש לראות את האש בעיניים שלו ולתקוף את הסל. יש לו את הגוף, הוא יכול לסיים באזור הטבעת. נוסיף עוד דבר אחד שזה יד שמאל, ללא ספק עקב האכילס שלו, ואם הוא ישפר גם את זה ונראה את זה כבר השנה אז הוא על הגל”.